שואת האמונה - חלק א : האובדן
1א
הדף מאת: קובי וייס / בית מדרש אלול
2ב
שאלת האמונה באלוהים לאחר השואה נידונה בהרחבה בכל מסגרת אפשרית. בסדרה קצרה זו נצטמצם לשאלה אחת: מהן ההשלכות של אובדן האמונה באל בעקבות השואה על העם היהודי והחיים במדינת ישראל. מטרת הסדרה היא להבין שאובדן האל כשלעצמו, אינו (רק) התרסה או תהליך חילון; זהו תהליך פסיכולוגי וחברתי רב עוצמה הקשור ברגשות אבל עמוקים שיש לו השלכות על החיים התרבותיים היהודיים בישראל.
3ג
יצחק שלו, נתיב-כתב עת למחשבה מדינית חברה ותרבות,2 (19), שנה רביעית, אדר-ניסן, מרץ 1991 עמ' 74
יש אמללים מאיוב
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
4ד
דיון
"טוב לו מן האיש שאין לו אל מי לזעוק"

מה איבד האיש שאין לו אל מי לזעוק?

האם זו בהכרח אבדה?

איך מובנת תשובתו של אלוהים לאיוב על פי שיר זה?

דונו בקשר שבין ספר איוב לבין השואה.

לפי שיר זה, מהי המשמעות המרכזית של 'הסתר פנים' של האל?
5ה
אלי ויזל, הלילה, הוצאת ידיעות אחרונות עמ' 71-72
היכן אלוהים
יום אחד בשובנו מן העבודה, ראינו שלושה גרדומים מזדקרים מעל מגרש המפקדים. שלושה עורבים שחורים, מפקד. מסביבנו אנשי ס.ס. נשקם מכוון אלינו, כמנהג.

שלושת הנידונים למוות וידיהם כבולות וביניהם ה"פיפל" הקטן, המלאך נוגה העיניים. אנשי הס.ס. נראו טרודים מתמיד, חסרי מנוחה. לתלות ילד קטן, לעיני אלפי צופים, אין זה עניין של מה בכך.

מפקד המחנה קרא את גזר הדין. עיני הכל ננעצו בילד. הוא היה חיוור, שקט למראה כוסס את ציפורניו. צל הגרדום כיסה אותו. הלאגר-קאפו סירב הפעם לשמש כתליין. שלושה אנשי ס.ס. מילאו את מקומו. שלשות הנידונים למוות עלו יחדיו על כיסאותיהם. עניבות החנק הושמו על צוואריהם בבת אחת.

"יחי החופש!" זעקו שני המבוגרים. הנער שתק

"היכן אלוהים, היכן הוא?" שמעתי קול מאחורי גבי.

מפקד המחנה נתן אות ושלושת הכיסאות סולקו. דממת מוות ברחבי המחנה. באופק שקעה השמש.

"הסירו הכובעים!" שאג מפקד המחנה. קולו היה צרוד ואנחנו, אנחנו בכינו.

"חבשו הכובעים!"

אחר החלה התהלוכה. שני המבוגרים חדלו לחיות. לשונם נשתרבבה, תופחת ומכחילה. אך החבל השלישי לא נדם עדיין. מחמת משקלו הזעיר המשיך הנער לפרפר... למעלה מחצי שעה נאבק גופו בין החיים לבין המוות, גוסס לעינינו, ואנו נאלצנו להביט בפניו. כאשר עברתי לידו היה עדיין חי, לשונו עודה מאודמת, עיניו לא כבויות.

מאחורי גבי שמעתי שנית את קולו של האיש: "היכן, אפוא, אלוהים?" ו

חשתי בתוכי קול עולה ומשיב: "היכן הוא? הנהו – הוא תלוי כאן, על הגרדום הזה..."

הפעם היה למרק טעם גופת מת.

מושגים
  • אלי ויזל - (נולד בסיגט, הונגריה, 1928) - סופר ועיתונאי יהודי אמריקני, ניצול שואה, חתן פרס נובל לשלום. פרסם עשרות ספרים העוסקים בשואה ובמורשת של יהדות אירופה.
6ו
דיון
טעם של גופת מת
מעבר לתחושות הקשות שמעורר הקטע, נסו להכנס ללבו של אלי ויזל כמו גם ללבכם שלכם:

אילו רגשות מעורר בכם הקטע בשאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים?
7ז
הרב חיים אלטר ראטה, כל הכתוב לחיים, הוצאת בא"ר חיים - בני ברק, עמ' צב
יום השחרור
הניסיון להישאר דבוק באמונת השי"ת אחרי השחרור היה קשה יותר מהניסיון בעת החורבן עצמו... במחנות פיעמה בנו כל הזמן התקווה הגדולה שמיד למחר תבוא הגאולה... וחשבנו שלפתע פתאום תהיה ההתגלות והגאולה ונראה עין בעין מדוע סבלנו ונבין מה הוא החשבון והתכלית של הייסורים. אבל היותר קשה היה יום השחרור – קראו לזה "שחרור", אבל איני יודע איזה שחרור הוא זה – כי אדרבה התגלה לנו החורבן שמסביבנו, ויחד עם זה ראינו ששום דבר לא נשתנה, העולם כמנהגו נוהג והסתר הפנים הוא כפי שהיה ולא מצאנו שום שינוי בעולם. היהודים יוצאי מחנות ההשמדה התגוללו בצריפים והרוצחים הגרמנים גרו בבתים מסודרים; רציחות ופוגרומים נערכו במקומות רבים, ופליטים יהודים נדדו מארץ לארץ כשהם נאלצים להבריח את הגבולות ושום מדינה לא הייתה מוכנה לקבל אותם, ועוד.לנוכח כל זה יהודים רבים שהחזיקו מעמד ועמדו בניסיונות קשים איבדו, לדאבון ליבנו, את אמונתם ולא עצרו כוח להמשיך הלאה.
8ח
דיון
הקש האחרון
מה היה הדבר שגרם לאיבוד האמונה לפי עדותו של הרב ראטה?

השוו את תשובתכם למסקנה שהגעתם משירו של יצחק שלו?

האם המסקנות משלימות או סותרות?
9ט
מאיר יערי, שדמות - במה לתנועה הקיבוצית, גליון ע"ב תשרי תש"מ 1979, עמ' 16
סמלים תלושים
דבר אחד ברור לי, שעם שלם לא יוכל להמשיך קיומו זמן רב בלי עיקרון מטאפיזי וסמל דתי. שאם לא כן, הוא ישקע. וכאן לא תועיל שום תפישה כלכלית וחברתית.

וגם זה ברור לי, שסמל רליגיוזי כנחלת כל הציבור יוכל להיוולד רק בתוכינו, בתוך המון העמלים, המואס בחיי מותרות ומקבל עליו ברצון, למען המפעל, את ההסתפקות החומרית.

מושגים
  • מאיר יערי - 1897 - 1987
    מראשי תנועת "השומר הצעיר" ומפ"ם וממעצבי דרכן האידאולוגית
10י
דיון
יערי מדבר על הצורך הקיומי של העם בסמלים 'שאינם תלושים', כדי שיוכל לעמוד מול סחף המציאות הקשה בארץ, וכדי שיוכל ללכד את שורות הקולקטיווויזם הישראלי. הוא דואב את היעלמותו של סמל רליגיוזי.

האם כוונתו לאלוהים או לסמל אחר שיתפקד במקומו?

האם לדעתכם, יש אפשרות כיום למצוא 'המון המואס בחיי מותרות' כתנאי לביסוסו של סמל חיוני שכזה?

האם אכן קיומו או אי קיומו של אלוהים פורר את החברה הקיבוצית בארצנו?
12 יב
13יג
14יד
דף מספר 1 בסדרה שואת האמונה, דפים נוספים בסדרה:
2