ט"ו בשבט - הזדמנות לחג אקולוגי

במקורו, ט"ו בשבט היה ראש השנה למעשר האילנות; מעין ציון זמן להתחלפות שנת המס. עם השנים קיבל החג בכל תקופה משמעויות אחרות, ובין השאר נטען במשמעויות קבליות על ידי חכמי צפת שיצרו את 'סדר ט"ו בשבט'. בלימוד זה נבחן את גלגוליו המאוחרים של החג: כיצד הפך עם קום המדינה לחג הנטיעות; ובדורות האחרונים - לחג של יהדות ואחריות סביבתית. מה בין יהדות לבין סביבה? האם ניתן לזהות במקורותינו ניצנים של מגמות אקולגיות עכשוויות?

הרב זאב יעבץ - 'הארץ', ירושלים, תרנ"א
ט"ו בשבט - חג הנטיעות
"למען חבב את הנטעים... יש לבית הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות. לערוך בו במערכת ברוב חן והדר את העצים, הנטעים, השושנים והפרחים, ככל אשר יעשו בארצות אירופא בראשון לחודש מאי."

מילים

• ולערוך בו במערכת - הרב יעבץ רומז לאופן בו ערכו את המזבח לצורך הקרבת קורבנות.

דיון
טו בשבט - חג הנטיעות
הרב זאב יעבץ הוא הראשון שהנהיג את מנהג הוצאת התלמידים לנטיעות בטו בשבט.

• כיצד הרב יעבץ מצדיק את מנהג הנטיעות?
• האם זהו מנהג קדום?
• האם זהו מנהג יהודי?
• האם השתתפתם אי פעם בנטיעות? מהי חשיבות המנהג לדעתכם?

כך הולכים השותלים / יצחק שנהר
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים,

רון בלב ואת ביד,

מן העיר ומן הכפר,

מן העמק מן ההר,

בטו טו טו טו בטו בשבט.

למה באתם השותלים?

נך בקרקע ובצור

וגומות סביב נחפור

בהרים ובמישור

בטו טו טו טו בטו בשבט.

מה יהא פה השותלים?

שתיל יבוא בכל גומה

יער עד יפרוס צילו

על ארצנו ערומה

בטו טו טו טו בטו בשבט
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

השקדיה פורחת / ישראל דושמן
השקדיה פורחת
השקדיה פורחת,

ושמש פז זורחת,

ציפורים מראש כל גג,

מבשרות את בוא החג.

טו בשבט הגיע חג האילנות!

הארץ משוועת,

הגיע עת לטעת!

כל אחד יקח לו עץ,

באתים נצא חוצץ.

טו בשבט הגיע חג האילנות!

נטע כל הר וגבע,

מדן ועד באר שבע,

וארצנו שוב נירש,

ארץ זית יצהר ודבש.

טו בשבט הגיע חג האילנות!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

"מי צריך טו בשבט?", עזריה אלון, בתוך: "טו בשבט – מקור ומנהג, טבע וטקס", בעריכת אריה בן גוריון וצבי שוע, הוצאת ועדת החגים הבינקיבוצית, 1960.
מי צריך טו בשבט?!
"כשאני שומע 'טו בשבט' אני רואה לפני אלפים אלפים של עצים שניטעו בטקסים גדולים בכל רחבי הארץ במשך הטו בשבטים שעברו, ואפילו את שנתם לא הוציאו. לזה אתם קוראים חינוך לאהבת העץ וליחס לעץ, כאשר שותלים יערות שלמים וזונחים אותם בו ביום? מאז עמדתי על דעתי וראיתי את גורל העצים הללו ואת רגש הזלזול שהם נוטעים בילדים אני מתנגד לנטיעות בטו בשבט[...]

כל עניין הנטיעה בטו בשבט מופרך מעיקרו: אין זה תאריך מתאים לנטיעה כלל ועיקר. עצי יער ועצי שלכת צריכים להיות נטועים זמן רב לפני כן; הראשונים כדי שייטיבו לנצל את גשמי החורף, והאחרונים משום שבמועד זה הם כבר צריכים להיות מוכנים להשריש וללבלב. גם עצים המועתקים בפחים או גושים, כגון עצי הדר עדיין לא הגיע מועדם להינטע.[...]

מי אמר כי הכרחית נטיעה דווקא? נצא לשדה או להר ונראה את הצמחים במקום גידולם ובהתעוררותם. במקום לשבור את ענפי השקד להעמידם בצנצנות ולשיר "השקדיה פורחת" נלך אל העץ, נסתכל בו ונהנה ממנו בלי לשברו. כל דבר אפשר לקלקל, ואפשר לעשות כראוי וטו בשבט בכלל זה. נעשה אנחנו כראוי חג שמח."
© כל הזכויות שמורות למחבר

אליה אלון, גן ילדים 'כנסת ישראל', אלקינס פארק, פנסילבניה, ט"ו בשבט תשנ"ז. לקוח מתוך: אלון ארי, 'יה בשבט', בהוצאת בינה – סמינר אפעל, תשנ"ט 1999
דובי שבט
דובי-שבט הוא דובי עצוב שלא יכול ללכת לגן הילדים של הדובים, משום שכל הזמן הוא בורח מפני האנשים הרעים שכורתים את העצים ביער שלו.

אם האנשים הרעים ימשיכו לכרות עוד עצים לא יישאר יותר לדובי-שבט יער לשחק בו, ולא יהיה עוד גן ילדים של דובים, והאנשים הרעים יקחו אותו ואת כל הדובים האחרים מהאבא והאימא שלהם, ויכניסו אותם לתוך כלובים וישלחו אותם לגן חיות, וכל הזמן יבואו ילדים מגן ילדים להסתכל עליהם, ואף פעם הם לא יוכלו לצאת מהכלובים שלהם ולחזור ליער אל האבא והאימא שלהם.