Tefilah - Song and Joy (9)

ByLev Israel

My notes are rather spare this week - my apologies.

Audio for this class.

Previous class and list of classes before that.

שכינה

רוח הקודש

שמחה

אהבה

Hakarat haTov - awareness of the interlinking of all things. First - hakarat haTov for myself - awareness of all of the pieces that make me up, not as foreign, but as part of me, and appreciated.

This Hakarat HaTov readies us for the presence of Schehinah - and joy.

It's not about thinking. The thinking may lay the ground work, but there has to be a hiatus of thinking.

(c.f. Rambam Sefer HaMitzvot 3.)

משנה תורה, מצוות עשה ג׳

(ג) לְאָהֳבוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו ה, יא א).

Mishneh Torah, Positive Mitzvot 3

(3) To love him, as it is stated, "And thou shalt love the LORD thy God" (Deuteronomy 6:5, Deuteronomy 11:1)

Joy and Love come together. The Rambam presents them together. When he speaks of Joy, he speaks of Love, and when he speaks of Love, he speaks of Joy. And the Schehinah is present through that Love and Joy.

This expanded awareness comes through song.

שיר - means song, but also to see.

מלכים ב ג׳:ט״ו

(טו) וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־יְהוָֽה׃

II Kings 3:15

(15) But now bring me a minstrel.’ And it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the LORD came upon him.

ערכין י״א א:ל״ה-נ״א

אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה ואימא נשיאות כפים מדכתיב (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא רב מתנה אמר מהכא (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי

Arakhin 11a:9-11

...

טוב לבב

Song.

Song that includes care for others,

care for creation that transcends narrow self interest.

ברכות ל״א א:כ״ט-ל׳

ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה

Berakhot 31a:11

Our Rabbis have taught : One must not stand up to say the Tefillah from the midst of sorrow, idleness, jocularity, [frivolous] conversation, levity, or idle chatter, but only from the midst of the joy of a religious duty.

שבת ל׳ ב:ל״ח-ל״ט

ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'

Shabbat 30b:5

...

פסחים קי״ז א:מ״ו-מ״ח

מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'

Pesachim 117a:12-13

...

---

Hanukkah

תהילים ל״ו:י׳

(י) כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃

Psalms 36:10

(10) For with Thee is the fountain of life; In Thy light do we see light.

תהילים ס׳:ו׳

(ו) נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃

Psalms 60:6

(6) Thou hast given a banner to them that fear Thee, That it may be displayed because of the truth. Selah

---

Gur Aryeh - man's recognition and prayer were both necessary for the rain. Both the awareness and the prayer. If he recognizes but doesn't ask - he's worse than one who doesn't recognize. It's possible to both be makir tov and kafui tov.