ארוטיקה קדושה – פיוטיו של רבי ישראל נג'ארה

ר' ישראל נג'ארה חי בצפת במאה ה-16, ונחשב לגדול הפייטנים לאחר גירוש ספרד. הוא חולל מהפכה בשירה העברית ובפיוט, בזכות החיבור ההדוק שיצר בין טקסט ומוזיקה, ובזכות השימוש במושגי האהבה של שירת החול בשירת הקודש. פיוטיו של נג'ארה חדרו לרוב קהילות ישראל; דמותו, שבימי חייו הייתה שנויה במחלוקת, הפכה לאחר מותו לנערצת ושירתו הפכה מודל לשירת הקודש. בחלק זה נתמקד במהפכנותו הטקסטואלית של ר' ישראל נג'ארה - הארוטיקה והארס-פואטיקה בשירתו.

"זמירות ישראל", ר' ישראל נג'ארה
ידד שנת עיני / ר' ישראל נג'ארה
יִדַּד שְׁנַת עֵינִי / וְאֶסְעַר כָּאֳנִי
תּוֹךְ יָם תְּשׁוּקָתְךָ / וְאֵלֶּה אֶזְכְּרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לוּ אֶהְיֶה יוֹנֵק / וְאַתָּה אוֹמְנִי
אִינַק שְׁדֵי יָפְיֵךְ / צְמָאִי אֶשְׁבְּרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לוּ אֶהְיֶה שֶלַח / וְאַתָּה וַאְנִי
נֵשֵׁב בְּצֵל גַּנִּי / וּפִרְיָךְ אֶשְׁמְרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לוּ אֶהְיֶה רֹמַח / וְאַתָּה נוֹתְנִי
תּוֹךְ לֵב מְשַׂנְאֶיךָ / בְּדָמָם אֶשְׁכְּרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי
לוּ אֶהְיֶה אֹהֶל / וְאַתָּה שׁוֹכְנִי
נִתְעַלְּסָה אַהַב / בְּגִיל נִתְאַזְּרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לוּ אֶהְיֶה לָשׁוֹן / וְאַתָּה מַעְנִי
אַשְׁקִיט יְקוֹד חִשְׁקָךְ / בְּשִׁיר וַאֲזַמְרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לוּ אֶהְיֶה עֶבֶד / וְאַתָּה רוֹזְנִי אֶשְׁאַף עֲבוֹדָתְךָ / דְּרוֹר לֹא אֶבְחֲרָה
דּוֹד נַעֲלֶה / חֶמְדַּת מַהֲלָלִי

לפיוט באתר "הזמנה לפיוט" בביצוע הרב דוד מנחם (ולפירוש בסיסי שלו)

ספר שעור קומה, הרמ"ק
הרמ"ק (ר' משה קורדובירו) על משמעות זכר ונקבה בקודש:
כל מציאות שנמצא בין זכר ובין נקבה כלו מתייחס בסוד הזווג העליון ותיקוניו ולא שיהיה שום זווג גשמי אלא היינו סוד רוחני... ועל דמיון זה בא כל עניין שיר השירים במשליו, ועל אותו הדרך הותר לנו לשורר שירים לחשק המלכות לתפארת [=ספירות בקבלה], או התפארת אל המלכות, בכוונה הנכונה כל מה שאפשר לפה להמשיל מדרך הכתוב והאומר אותם השירים לזמר, ולכוונה גשמית הוא מחריב העולם, והאומרם על הכוונה היפה והסדר הנאות הוא בונה עולמות. הפך דעת מי שחשב היות אותם השירים שטות והרחיב פיו ללא תועלת... כל מי שיחבר בפיו על דרך משל, כאישה חוגרת שק על בעל נעוריה ותבכה על כל פרטי בעלה עמה כי אינה משאר כסות ועונה וחשק אהבת לבה – ודמוע תדמע עינו על ענין זה – ברי לי ששכינה עמו ושניהם יחד מתקשרים בפעולה זו ודמעתו ספורה לפני בורא עולם

זמירות ישראל, ר' ישראל נג'ארה
ירד דודי לגנו (כתובה לחג השבועות) / ר' ישראל נג'ארה
יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ
לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ
אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים נָטַשׁ וּפָרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ
וּבֵין שְׁדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׂם מְסִבּוֹ
בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ

רַעְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם
כִּי לְמַעֲנֵךְ אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם

אָמְרָה אֲיֻמָּה אֶת שִׁמְעַת דּוֹד שְׁמַעְתִּיהוּ
וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהוּ י
ִשָּׁקֵנִי מִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ

לְחֻפָּה נִתְרַצְּתָה מְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם
וּכְנֶגֶד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לָקְחָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲדִי עֲדָיִים
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ עִם עַם זוּ קָנָה בְּסִינָי
וְאֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה וְהֶחָתוּם אֶקְרָא בְּאָזְנֵי הֲמוֹנָי
הִנֵּה הִיא כְּתוּבָה לְפָנָי

בְּשִׁשִּׁי בַשַּׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן
יוֹם לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה אֵל חַי נִתְכַּוָּן
שִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן

בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר אֵל נֶעְלָם
הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם
בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ לִבְרִיאַת עוֹלָם

לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִין וּקְהַל עֲדָתִי בְּכָל תְּפוּצוֹתֶיהָ
פֹּה בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ בְּיַד אֵל נִתְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ

אֵיךְ הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים
יָחִיד וּמְיֻחָד הוּא מוֹשִׁיב יְחִידִים
חִכּוֹ מַמְתַּקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

אָמַר לַיְקָרָה וּנְעִימָה הַבַּת רַבַּת מַעֲלוֹת נ
ָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו מִכֹּל הַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת
יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

יָמִים רַבִּים תִּהְיִי לִי וַאֲנִי אֵלַיִךְ לְגוֹאֵל
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לָךְ פְּקוּדִים נֶחֱמָדִים מִזָּהָב עַל יַד יְקוּתִיאֵל
הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל

...

לפיוט המלא ולפירוש בסיסי שלו, באתר הזמנה לפיוט

זמירות ישראל, ר' ישראל נג'ארה
ירעד לבי / ר' ישראל נג'ארה
יִרְעַד לִבִּי עֵת שִׁיר אֶהֱגֶה / יִדְפֹּק שֵׁן בְּשֵׁן
יִבְעַר בְּקִרְבּוֹ גַּחֶלֶת / יִדְמֶה אוּד עָשֵׁן
שָׂם נֶגְדּוֹ גְּדֻלַּת קוֹנוֹ / יְשׁוּעוֹת חֹסֶן
וְשִׁפְלוּתוֹ אֲשֶׁר נִמְשַׁל / עָפָר וָדֶשֶׁן
רֻבֵּי רְבָבוֹת צְבָאָיו / רָזֶה וְדָשֵׁן
אֵין גַּם אֶחָד יַעֲצֹר הוֹדוֹת / אֵל עֵר לֹא יָשֵׁן
אֵל מוֹצִיאִי מִמִּצְרַיִם / מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן
הוּא יַשְׂבִּיעַ מַהֵר נַפְשִׁי / חֵלֶב וָדֶשֶׁן

בֶּן אֲדָמָה הֶבֶל נִיבוֹ / גַּבּוֹ גַּב חֹמֶר
אֵיךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / יַעֲרוֹךְ אֹמֶר
מַלְאָכִים וְגַם אוֹפַנִּים / אֵין הַלֵּל גּוֹמֵר
וְאֵיךְ אֲנִי פַרְעוֹשׁ קָטָן / אָשִׁיר וַאֲזַמֵּר
שַׂמְתִּי זֹאת לְנֶגֶד לִבִּי / שַׂעֲרִי תְּסַמֵּר
אֲבָל נִשְׁעַנְתִּי עַל הוֹד אֵל / וּבוֹ אֶתְאַמֵּר
הוּא יָשִׂים בְּפִי מַעֲנֶה / לֶאֱסֹף בְּאֹמֶר
דִּבְרֵי תִּשְׁבָּחוֹת מִשְׂגַּבִּי / יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר

הפיוט באתר "הזמנה לפיוט" בביצוע הרב יהודה עובדיה פתיה ו"אנסמבל היונה"