לזרעך נתתי את הארץ
1א
הדף מאת: אמנון מגיד / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
דף לימוד זה עוסק בשאלת זכותו של עם ישראל על הארץ, ובשאלות המעסיקות את החברה הישראלית בימים עברו עד ימינו אנו. האם זכות זו נובעת אך מכורח הבטחת הקב"ה לאברם או שמא היא מותנית בתנאים למימושה בעתיד? מהם תנאים אלו? האם אנו עומדים בהם? האם אנו נדרשים להם כפרטים, כחברים בקהילה, כחלק מעם או אפשר כעם בין אומות העולם? במידה ואיננו עומדים בתנאים האם אנו מבינים את גודל המחיר שעלינו לשלם?
3ג
ההבטחה
(ז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ:
(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:
(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:
(טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה:
(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:
(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: (כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים: (כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:
And He said unto him: ‘I am the LORD that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.’ And he said: ‘O Lord GOD, whereby shall I know that I shall inherit it?’ And He said unto him: ‘Take Me a heifer of three years old, and a she-goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtle-dove, and a young pigeon.’ And he took him all these, and divided them in the midst, and laid each half over against the other; but the birds divided he not. And the birds of prey came down upon the carcasses, and Abram drove them away. And it came to pass, that, when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, a dread, even a great darkness, fell upon him. And He said unto Abram: ‘Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years; and also that nation, whom they shall serve, will I judge; and afterward shall they come out with great substance. But thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age. And in the fourth generation they shall come back hither; for the iniquity of the Amorite is not yet full.’ And it came to pass, that, when the sun went down, and there was thick darkness, behold a smoking furnace, and a flaming torch that passed between these pieces. In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: ‘Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates; the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim, and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.’
4ד
דיון
  • איזו תחושה יוצרת בכם, צאצאיו של אברהם, ברית זו?
  • עמדו על מהות הברית – מהם התנאים? מהי ההבטחה?
  • האם לדעתכם אלוהים מחויב לברית בין הבתרים בכל תנאי?
  • האם ניתן ללמוד מתוך הברית מה אמור לקרות לעממים היושבים בארץ גם בימינו? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • 5ה
    רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'
    שמא יאמרו "ליסטים אתם"
    לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב', ב') שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל. ומה הטעם פתח ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהילים קי"א, ו') ... שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו מהם ונתנה לנו.
    6ו
    דיון
  • איזו בעיה מטרידה את רש"י? מדוע הוא מציין את ההאשמה "לסטים אתם"?
  • במה תואמים או סותרים דבריו של רש"י את ברית בין הבתרים?
  • מה רש"י דורש מאיתנו על מנת שנקבל את הנחלה המובטחת?
  • דבריו של רש"י נשמעים כבתוך ויכוח – נסו לחשוב על טיעונים נוספים לכל אחד מהצדדים בויכוח.
  • 7ז
    חלק ב: "על תנאי לנד" – מה נדרש מאיתנו?
    8ח
    הישמר לך
    (א) כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם: [...] (ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: [...] (יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: (יב) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: (יג) וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: (יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: [...] (יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: [...] (יט) וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן: (כ) כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם:
    All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do, that ye may live, and multiply, and go in and possess the land which the LORD swore unto your fathers. And thou shalt remember all the way which the LORD thy God hath led thee these forty years in the wilderness, that He might afflict thee, to prove thee, to know what was in thy heart, whether thou wouldest keep His commandments, or no. And He afflicted thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that He might make thee know that man doth not live by bread only, but by every thing that proceedeth out of the mouth of the LORD doth man live. Thy raiment waxed not old upon thee, neither did thy foot swell, these forty years. And thou shalt consider in thy heart, that, as a man chasteneth his son, so the LORD thy God chasteneth thee. And thou shalt keep the commandments of the LORD thy God, to walk in His ways, and to fear Him. For the LORD thy God bringeth thee into a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths, springing forth in valleys and hills; a land of wheat and barley, and vines and fig-trees and pomegranates; a land of olive-trees and honey; a land wherein thou shalt eat bread without scarceness, thou shalt not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills thou mayest dig brass. And thou shalt eat and be satisfied, and bless the LORD thy God for the good land which He hath given thee. Beware lest thou forget the LORD thy God, in not keeping His commandments, and His ordinances, and His statutes, which I command thee this day; lest when thou hast eaten and art satisfied, and hast built goodly houses, and dwelt therein; and when thy herds and thy flocks multiply, and thy silver and thy gold is multiplied, and all that thou hast is multiplied; then thy heart be lifted up, and thou forget the LORD thy God, who brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage; who led thee through the great and dreadful wilderness, wherein were serpents, fiery serpents, and scorpions, and thirsty ground where was no water; who brought thee forth water out of the rock of flint; who fed thee in the wilderness with manna, which thy fathers knew not, that He might afflict thee, and that He might prove thee, to do thee good at thy latter end; and thou say in thy heart: ‘My power and the might of my hand hath gotten me this wealth.’ But thou shalt remember the LORD thy God, for it is He that giveth thee power to get wealth, that He may establish His covenant which He swore unto thy fathers, as it is this day. And it shall be, if thou shalt forget the LORD thy God, and walk after other gods, and serve them, and worship them, I forewarn you this day that ye shall surely perish. As the nations that the LORD maketh to perish before you, so shall ye perish; because ye would not hearken unto the voice of the LORD your God.
    9ט
    דיון
  • כיצד אתם מבינים את השינוי בספר דברים אל מול ההבטחה בברית בין הבתרים? מה לדעתכם הוביל לשינוי?
  • מה האחריות המוטלת עלינו על פי ספר דברים?
  • האם ניתן להכליל בדרישות אלו בגרות, ריבונות או עצמאות?
  • אם היינו צריכים לנסח את התנאים כיום – מה היינו משאירים כדרישה מעצמנו ועל מה היינו מוותרים?
  • 10י
    מגילת העצמאות מתוך אתר הכנסת
    הכרזה על הקמת מדינת ישראל
    בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. [...] זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. [...] ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. [...] מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

    © כל הזכויות שמורות ל
    www.knesset.gov.il


    מושגים
    • דוד בן גוריון - 1973-1886
      ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. היה ממנהגי היישוב, הכריז על מדינת ישראל. כיהן שנים רבות כאיש פוליטי בכנסת ישראל בתפקידים שונים, בינהם: שר הביטחון, יו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר ההסתדרות, המזכיר הכללי הראשון ועוד. ממקימי המפלגות מפא"י ורפ"י.
      ב-1953 פרש מהשדה הפוליטי לטובת התיישבות הנגב בשדה בוקר. שם שהה עד סוף ימיו.
    11יא
    דיון
  • כיצד מתמודדת הכרזת העצמאות עם ההבטחה והדרישה לזכותנו על הארץ?
  • האם אתם מזדהים עם ההכרזה הזו?
  • האם אנו עומדים ב"תנאים" שהגדרנו לעצמנו במדינת ישראל?
  • 12יב
    מקורות נוספים להרחבה
    13יג
    מכילתא, פרשת יתרו, פרשה ב'
    דברים שניתנו על תנאי
    שלושה דברים ניתנו על תנאי: ארץ ישראל, ובית המקדש ומלכות בית דוד, חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי.
    ארץ ישראל מנין? שנאמר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם... וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם... וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה (דברים יא, טז; יז).
    בית המקדש מנין? שנאמר: "הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי ...וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי" וגו' (מלכים א', ו, יב). ואם לאו "וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל ישְׁבֶיהָ מִפְּרִי מַעַלְלֵיהֶם" (מיכה, ז, יג).
    מלכות בית דויד מנין? שנאמר "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ ... עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" (תהלים קלב, יב). ואם לאו "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם" (תהלים פט, לג).

    מושגים
    • מכילתא - מדרש ההלכה לספר שמות מתקופת התנאים (המאות הראשונות לספירה). בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים 'מכילתא', ככל הנראה משני בתי מדרש שונים: מכילתא דרבי ישמעאל - מבית מדרשו של רבי ישמעאל, ומכילתא דרשב"י- מבית מדרשו של ר' עקיבא
    14יד
    הארץ תקיא את יושביה
    ונתן רבי יצחק [=רש"י] טעם לזה, כי התחילה התורה ב"בראשית ברא אלהים" וסיפור כל עניין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם. ואנשי דור המבול, בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט, הוא ובניו. וזרעם, חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם. אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט האלהים בארץ מעולם.
    וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם, ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כעניין שכתוב (תהלים קה, מד): "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו". כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שיידעו כי בעבודתו ינחלוה, ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם.

    מושגים
    • הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
    In the beginning, God created: Rabbi Yitshak said: "The Torah should not have been begun except from 'This month is for you,' (Exodus 12:2) which is the first commandment that Israel was commanded. And what is the reason that it opened with 'In the beginning?' So that if the nations of the world would say: 'you are thieves, since you conquered for yourselves the lands of the seven nations,' they would respond to them, 'all the earth is the Holy One's, blessed be He and He gave it to whomever it was fit in his eyes; and by His will He gave it to them and by His will, He took it from them and gave it to us.'" And this is a tale in the words that our Rabbi Shlomo (Rashi) wrote in his commentaries. And one can question it, because there is great need to begin the Torah with "In the beginning God created" for it is the root of faith; and one who doesn't believe this and believes that the world is primordial is an apostate and has no Torah whatsoever. And the answer, it is because the work of creation - it is a deep secret - is not intelligible from the verses, and will not be understood by its students except through the received tradition up until Moses our Master from the mouth of God [lit. "The Strength"], and those who know it are required to hide it. Therefore Rabbi Isaac said that beginning of the Torah doesn't require "In the beginning God created" and the story of what was created on the first day, and what was done on the second day and the remaining days, and the lengthy telling of the creation of Adam and Eve, and their sin and punishment, and the story of the Garden of Eden and Adam's exile from it, for all this cannot be understood with full understanding from the texts. And all the more so the story of the generation of the Deluge and the Division, for there is not great need of them. And it would be sufficient for the people of the Torah without these texts, and they would believe in the general information that was mentioned to them in the Ten Commandments (Exodus 20:10): "For in six days God created the heavens and the earth, the sea and all they contain, and He rested on the seventh day", and the knowledge would remain to the few individuals among them, as 'a law given to Moses from Sinai" (halacha leMoshe miSinai), along with the Oral Law. And Rabbi Isaac gave a reason for this, that the Torah began with "In the beginning God created" and the story of the whole topic of creation until the creation of Adam, and that He made him ruler over the work of His hands and all that was given over beneath his feet, and the Garden of Eden - which is the best of all the places created in this world - became established for his dwelling, until his sin drove him from there. And the people of the generation of the Deluge, by their sin were driven from the entire world, and the righteous one among them alone was spared, him and his sons. And their descendants, their sin caused them to be scattered in places and planted in lands, and they captured for themselves the places according to their families among their peoples, as the opportunities arose to them. If so, it is appropriate that when a people continues to sin, it will be destroyed from its place and another people will inherit his land, for this is the law of God in the world from always. And all the more so with what is told in the text that Canaan is cursed and was sold as an eternal slave, and it is not appropriate that he inherits the choicest places of settlement, but it will be inherited by the slaves of God, the seed of he who loved Him, like the matter which is written (Psalms 105:44), "And He gave them the lands of nations and the labor of peoples they shall inherit so that they shall keep His laws and guard His instructions." That is to say, He chased out those who rebelled against Him, and settled in His servants, so that they would know that by serving Him they possess it - and if they sin against Him, the land will vomit them up as it vomited up the nation before them. And in order to elucidate the commentary that I have written [above, here] is the [Sages'] language in Bereishit Rabbah 1:3, who stated it in the following language: "Rabbi Yehoshua of Sakhnin opened in the name of Rabbi Levi, '"The strength of his actions He told His people" (Psalms 111:6); what is the reason that the Holy One, blessed be He, revealed to Israel, what He created on the first day and what He created on the second day? Because of the seven [Canaanite] nations, so that they should not designate Israel and say to them, "Are you not a nation of looting?" and Israel will respond to them, "And you, is [the land] not looted in your hands, is it not [written] (Deuteronomy 2:23), 'the Kaftorim that came out of Kaftor destroyed them and dwelt in their place.' The world and its fullness [belong to] the Holy One, blessed be He: when He wanted, He gave it to you; when He wanted, He took it from you and gave it to us. That is what is written (Psalms 111:6), 'to give them the inheritance of the peoples,' [and so, it is stated in the first part of the verse,] 'The strength of his actions He told His people.'" [This means that, in order to give them the inheritance of the nations, He told them [about the] beginning. And the matter that I mentioned has already come from another source: about the hidden matters of the story of creation, our Rabbis, of blessed memory, have said (Psalms 111:6), "'The strength of his actions He told His people;' to tell the strength of the story of creation to flesh and blood is impossible. Therefore, the verse is sealed to you [and only states], 'In the beginning, God created." If so, what we said about this is elucidated.
    16 טז
    17יז
    דף הנחיות למנחה:
    לזררעך אתן.rtf