על הקבוע והארעי - לימוד לסוכות
1א
הדף מאת: חפציבה כהן-מונטגיו / בית מדרש אלול
2ב
את הסוכה אנו מצווים לבנות מחומרים טבעיים בלבד, על פי כללים מדויקים ומחושבים, כדרך האדם יוצר התרבות. מצוות הסוכה מוציאה אותנו מבית הקבע שלנו אל משכן זמני\ארעי למשך שבעה ימים, על מנת לשוב ולהיכנס מחדש אל מבנה הקבע. דף לימוד זה מבקש לעורר מחשבה והתבוננות דרך המקורות היהודיים על הקבע והארעי - בחג הסוכות ובחיינו האישיים.
3ג
למען ידעו דורותיכם
4ד
(לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: (מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: (מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: (מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
Howbeit on the fifteenth day of the seventh month, when ye have gathered in the fruits of the land, ye shall keep the feast of the LORD seven days; on the first day shall be a solemn rest, and on the eighth day shall be a solemn rest. And ye shall take you on the first day the fruit of goodly trees, branches of palm-trees, and boughs of thick trees, and willows of the brook, and ye shall rejoice before the LORD your God seven days. And ye shall keep it a feast unto the LORD seven days in the year; it is a statute for ever in your generations; ye shall keep it in the seventh month. Ye shall dwell in booths seven days; all that are home-born in Israel shall dwell in booths; that your generations may know that I made the children of Israel to dwell in booths, when I brought them out of the land of Egypt: I am the LORD your God.
5ה
דיון
  • איזה קשר מניחה התורה בין יציאת מצרים לסוכות?
  • אילו משמעויות נוספות ניתן להציע לקשר זה?
  • מהי מערכת היחסים שבין אלהים לבני ישראל המבוטאת בקטע?
6ו
אליעזר שבייד, ספר מחזור הזמנים, משמעותם של חגי ישראל, הוצאת עם עובד, עמ" 96-97
... לא יקשה עלינו להבין מדוע מצווה אדם מישראל לחזור סמלית אל מצב הביניים של ראשית התרבות דווקא בחג האסיף, המיועד לשמחה. זוהי תזכורת דווקא באותה שעה שאדם רואה לפניו ותחת ידיו את שפעת היבול. אסמיו מלאים. הוא שבע ורוה, ובטוח לכאורה מפני המחסור מחר ומחרתיים. הוא כביכול מחזיק בידיו את מפתחות אושרו. הסוכה מזכירה לו דווקא אז כי אין יציבות לאדם בעולם, כי קיומו והשיגיו רופסים הם, כי אין התרבות, אף המפותחת ביותר בכליה ובאמציה, אלא דירת ארעי. כל הישג תרבותי, הוא רופס וחולף, אין לו קיום בפני הנצח. הרהור של תוגה? לאו דווקא. הסוכה היא למרות רפיסות עמדתה ושבירותה ולמרות אי הנוחות שבה סמל של שמחת חיים עזה ובוטחת. דווקא כך. דווקא מתוך הידיעה שהכל חולף ואין אדם עשוי לשמור בידיו אוצרות, שבמובן המוחלט הם אינם שלו, אדרבה, אילו השלה את עצמו בהשלית הריבונות לא היה יכול לשמוח שמחת אמת בשפע שזכה לו בעמלו. הדאגה והחרדה היו מפעפעים מבעד לאשליה של היציבות. מצות סוכה באה לחנך את היושב בה שישען פנימה על הודאות המוסרית שרצונו המיטיב של בוראו יתמכנו ושיקבל את שפע הטובה, את ברכת יבול השדות כחסד, כעדות של אהבה. זו משמעות הסוכה כציון זמן האסיף במחזור העונות בשנה, וזו משמעות הסוכה גם כזכר ליציאת מצרים. בהקשר הזה הסוכה מתפרשת כסמל נגדי לערי המסכנות שבני ישראל בנו למצרים בשעבודם. ערי המסכנות מבטאות מאמץ אדיר של תרבות שלמה להבטיח את עצמה מפני מחסור על ידי שתחזיק בידיה מראש את כל הדרוש לה לעתיד הרחוק. הערים הללו, על מבני הענק שלהן, מבטאות עוד את השאיפה להתגבר על מחזור ההויה והכליון בזמן ולהשיג את הנצח. זוהי תרבות המסומלת במבנים האמורים להתקיים לדורי דורות, והנה דווקא המאמץ היומרני הזה הופך את מצרים לבית עבדים. גם שליטיה השתעבדו ליצר השלטון וליצר הנצחיות. בני ישראל היוצאים מערי המסכנות אל המדבר יושבים בסוכות. מבנים רופפים שאינם קיימים אלא לשעתם. עליהם להתחנך לבטוח בחסות הזאת, סמל של אמונה והיא דווקא היא הערבה לחירותם."
7ז
דיון
  • מה מוסיף שבייד להבנה של הקשר בין סוכות ויציאת מצרים?
8ח
תשבו כעין תדורו
9ט
תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע

וביתו עראי. כיצד?

היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה

מצעות נאות - מעלן לסוכה

אוכל ושותה ומטייל בסוכה

מנא הני מילי? [מנין דברים אלו?]

דתנו רבנן:

(ויקרא כג, מב) "תשבו" - כעין תדורו
The verse equated a woman to a man with regard to all punishments and prohibitions in the Torah. The mitzvot of Yom Kippur include prohibitions, as well as the punishment of karet. Why, then, was this additional derivation necessary? Abaye said: Actually, sukka is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Nevertheless, it was necessary to teach that a woman is exempt from the mitzva of sukka, as it might enter your mind to say: “Shall you reside” (Leviticus 23:42) indicates that you reside in the sukka as you dwell; just as dwelling is typically performed by a man and his wife, so too, the mitzva of sukka is performed by both a man and his wife. Therefore, it teaches us that women are exempt. Rava said a different reason: A halakha transmitted to Moses from Sinai was necessary to teach that a woman is exempt from the mitzva of sukka, as it might enter your mind to say: Derive a verbal analogy with regard to Sukkot, about which it is written: “On the fifteenth day of this seventh month is the festival of Sukkot” (Leviticus 23:34), from Passover, about which it is written: “And on the fifteenth day of the same month is the festival of matzot (Leviticus 23:6). Just as there, women are obligated to eat matza on Passover even though it is a time-bound mitzva, so too here, with regard to the mitzva of sukka, women are obligated. Therefore, the halakha transmitted to Moses from Sinai teaches us that they are exempt. The Gemara asks: And now that you said that women’s exemption from the mitzva of sukka is a halakha transmitted to Moses from Sinai, why do I need the definite article stated in the verse in the term “the homeborn”? The Gemara answers: This verse comes to include converts, as it might enter your mind to say that the Merciful One says: “The homeborn in Israel,” indicating that only homeborn Jews are included and not the converts. Therefore, the verse teaches us that converts are also obligated. The Gemara asks: The obligation of women to fast on Yom Kippur is derived from the statement that Rabbi Yehuda said that Rav said. In that case, why do I need the definite article in the term: The homeborn? The Gemara answers: That phrase was needed only to include women in the extension of the period of affliction on Yom Kippur eve, as it might enter your mind to say: Since the Merciful One excludes one who violates the obligation to afflict himself during the extension of the period of affliction from the punishment of karet and from the Torah prohibition, women should not be obligated to observe that period at all. Their obligation to observe Yom Kippur is based on the principle: The verse equated a woman to a man with regard to all punishments and prohibitions in the Torah. Since there is neither punishment nor Torah prohibition during that period, women should be exempt. Therefore, the verse teaches us that since they are obligated to observe Yom Kippur, they are obligated to observe the extension of Yom Kippur as well. The Master said in the baraita: “All the homeborn” comes to include the minors capable of performing this mitzva. The Gemara asks: Didn’t we learn in the mishna: Women and slaves and minors are exempt from the mitzva of sukka? The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the baraita where it is taught that minors are included, it is referring to a minor who reached the age of training, whose parents are commanded to train him in the performance of mitzvot and to accustom him to fulfill them. Here, in the mishna where it stated that the minor is exempt, it is referring to a minor who did not yet reach the age of training. The Gemara asks: The obligation of a minor who reached the age of training to perform mitzvot is by rabbinic law, and therefore it is not derived from a verse. The Gemara answers: Indeed, the obligation of the minor is by rabbinic law as part of his training, and the verse is a mere support alluding to that obligation. The mishna continues: A minor who does not need his mother any longer is obligated in the mitzva of sukka. The Gemara asks: What are the circumstances of a minor who does not need his mother? In the school of Rabbi Yannai they said: This is referring to any child who defecates and his mother does not need to wipe him. Rabbi Shimon says: It is any child who awakens from his sleep and does not call: Mother, mother. The Gemara asks: Older children also call for their mother when they arise; what, then, is the criterion? The Gemara answers: Rather, say that any child who awakens and does not call: Mother, mother, repeatedly until his mother comes is characterized as one who does not need his mother. An older child will cry once. However, if his mother does not come, he will tend to himself. The mishna relates: There was an incident where the daughter-in-law of Shammai the Elder gave birth and he removed part of the roof so the baby would be in a sukka. The Gemara asks: Does the mishna cite an incident to contradict the preceding halakha that minors that are not independent are exempt from the mitzva of sukka? The Gemara answers: The mishna is incomplete, and it teaches the following: And Shammai is stringent even with very small children; and there was also an incident and the daughter-in-law of Shammai the Elder gave birth and Shammai removed the coat of plaster from the roof and left the beams and roofed with the beams over the bed for the newborn minor. MISHNA: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. If rain fell, from when is it permitted to vacate the sukka? It is permitted from the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. The Sages told a parable: To what is this matter comparable? It is comparable to a servant who comes to pour wine for his master, and he pours a jug [kiton] of water in his face to show him that his presence is not desired. So too, in the sukka, rain is an indication that the Holy One, Blessed be He, does not want the person to fulfill the mitzva of sukka. GEMARA: The Sages taught: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka, which was typically built on the roof. If he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka. He eats and drinks and relaxes in the sukka. The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara explains that it is as the Sages taught: “In sukkot shall you reside” (Leviticus 23:42), and they interpreted: Reside as you dwell in your permanent home. From here they said: All seven days, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka; if he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka; he eats and drinks and relaxes in the sukka and studies Torah in the sukka. With regard to studying Torah in the sukka, the Gemara asks: Is that so? Didn’t Rava say: Studying Bible and studying Mishna are undertaken in the sukka; however, analyzing the Mishna must be undertaken outside the sukka. This indicates that one should not analyze Torah in the sukka. The Gemara answers: It is not difficult. This baraita, where it was taught that one studies in the sukka, is with regard to extensive study, i.e., broad study and memorization. That statement of Rava that one should study outside the sukka is with regard to intensive study; such study requires an environment where one can concentrate properly in order to engage in analysis of the Mishna.
10י
דיון
  • מהם המאפיינים של בית הקבע על פי התלמוד?
  • ומדוע יש להכניס מאפיינים האלה אל בית הארעי?
  • נסו לשחזר מניסיונכם האישי מצבים של חיי קבע, חיי ארעי והשילוב ביניהם.
11יא
פרידריך ויינרב, בתוך: י. קורן, "משמעותה הסמלית של הסוכה", מחקרי חג 11, (תש"ס) ע"מ 12-14
ביתו הקבוע של האדם שוכן במקום אחר ובזמן אחר. הישיבה תחת הגפן והתאנה בעולם הזה היא אשליה מסוכנת, ומבטאת חוסר הבנה לאופיו המיוחד של העולם הזה. הישיבה תחת הגפן והתאנה שייכת לאחרית הימים, ואילו האידיאל של הסוכה והנדודים הולם יותר את טבעו של העולם. בעולם הזה התנועה משחררת, ואילו המנוחה מקבעת ומעכבת.. ...הארץ המובטחת - ישיבת הקבע היא סמל הקשור לעתיד, ולא למציאות בת- מימוש בעולם הזה. רצונות של האדם לחיות כבר בעולם הזה במגורי קבע נובע מחולשה ומחוסר בטחון. רצון זה מבטא מצב של חוסר התאמה לאופיו הנזיל של העולם הזה...

הבית הארעי שניתן לאדם על ידי א-לוהים משקף את המצב המנטלי הראוי לאדם החי בעולם הזה, ומצב מנטלי זה מודגש במעבר משנה לשנה. העבר המקראי של תקופת הנדודים הוא קנה המידה להתנהגות לשנה הבאה.
12יב
דיון
  • "התנועה משחררת ואילו המנוחה מקבעת ומעכבת" מה דעתכם על קביעה זו?
  • תנועה ומנוחה - מה מאפיין את נטייתכם בחיים? ולְמה אתם שואפים יותר?
13יג
רבקה מרים, מתוך: מקום נמר, בתוך:כל שירי רבקה מרים, הוצאת כרמל, ירושלים, כרך ב, עמ' 30, 2010
סֻכּוֹת / רבקה מרים
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
הָאַרְעַי הוּא יָרוֹק. צָהוֹב וְחוּם וְאָפֹר הוּא הַקֶּבַע.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ. הָבָה נִתְיַפֶּה בְּעֵינָיו.
נַשְׁאִירֶנּוּ פֹּה. מִן הַחַמָּה הוּא יָצֵל. מִן הַצִּנָּה יִכְנֹס.
נַשְׁאִירֶנּוֹ עִמָּנוּ. הוּא עֹגֶן יַטִּיל.
מִי לָנוּ אָב כָּמוֹהוּ.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
יַצִּיבוּתֵנוּ לֹא תְּיָרֵא אוֹתוֹ. נַהֲפוֹךְ הוּא
שִׁבְעָה נָבִיא לוֹ מִזִּקְנֵי עֲדָתֵנוּ
אוֹתָם שֶׁחוּט שֶׁל מֶשֶׁךְ עֲלֵיהֶם מָשׁוּחַ.
יוֹם אַחַר יוֹם יַעַבְרוּ לְפָנָיו בִּגְלִימוֹת, בִּצְנִיפִים.
שֵׁב עִמָּנוּ, אַרְעַי, שֵׁב.
מְקוֹמְךָ עִמָּנוּ. אָנוּ צֶאֱצָאֵי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
וּמִי לָנוּ אָב כָּמוֹךָ

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
14יד
דיון
חשבו על סיטואציות חיים (אישיות, לאומיות, בינלאומיות ועוד) שבהן הארעי הופך לקבע, והקבע לארעי.
16 טז