הדף מאת: חגית ברטוב / אתר מדרשת
שאלת הצדק החברתי מעסיק את החברה הישראלית בשנים האחרונות, אך נראה כי התרבות היהודית הציבה במרכזה רעיון של צדק חברתי, בדמותה של השבת.
דף הלימוד עוסק בקשר שבין צדק חברתי, צרכנות ושבת.
דף הלימוד הוכן לשבת חינוך של חיילים, בשדה בוקר.
מיליונים, אתי אנקרי, 2004 הוצאת NMC
מיליונים/ אתי אנקרי
אני יודעת שהכסף לא חשוב
אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שלחשוב עליו זה סתם בזבוז
של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום
אני יודעת שאתה יודע - השׂתכרתי החודש לא רע
ובכל זאת הם הגיעו להוציא לפועל אצלי בדירה
לקחו ת'טלויזיה ת'ארון ת'מגירה שפכו את מה שבתוכה
אני יודעת שזה לא צודק ואין לי הוכחה
ניסיתי להגיד שהמיסים הורגים כל הגיון
והם אמרו לי שהם לא גונבים הם לוקחים ברישיון
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל איך שזה קרה לי לא יכולתי לקום
יש כמוני מיליונים מתגלגלים ברחובות
יש כמוני מיליונים בכל מיני צורות
יש כמוני מיליונים אנשים בני תמותה
בלי כסף, לא שווים פרוטה
אני יודעת שהבריאות חשובה יותר מכסף הרבה יותר
ועל אהבה אין מה לדבר אסור בשום פנים ואופן לוותר
אני יודעת יש חובות מגלגולים מתגלגלים עלינו ביקום
אז אם היום נפלתי אולי מחר אני אקום
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום
ויש כמוני מיליונים ... בלי כסף לא שווים פרוטה
אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק נתנה לי הרבה אהבה
בעיקר הפשטות הקסימה אותה נגעתי לליבה
זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין לשנות את הגישה שלה אלי
היא הבינה שאין לי מזומן והפשיטה את כבודי מעליי
יש כמוני מיליונים ... בלי כסף לא שווים פרוטה
היום זה אני, מחר זה אתה.
בלי כסף לא שווים פרוטה
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
מיליונים/ אתי אנקרי
אני יודעת שהכסף לא חשוב
אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שלחשוב עליו זה סתם בזבוז
של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום
אני יודעת שאתה יודע - השׂתכרתי החודש לא רע
ובכל זאת הם הגיעו להוציא לפועל אצלי בדירה
לקחו ת'טלויזיה ת'ארון ת'מגירה שפכו את מה שבתוכה
אני יודעת שזה לא צודק ואין לי הוכחה
ניסיתי להגיד שהמיסים הורגים כל הגיון
והם אמרו לי שהם לא גונבים הם לוקחים ברישיון
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל איך שזה קרה לי לא יכולתי לקום
יש כמוני מיליונים מתגלגלים ברחובות
יש כמוני מיליונים בכל מיני צורות
יש כמוני מיליונים אנשים בני תמותה
בלי כסף, לא שווים פרוטה
אני יודעת שהבריאות חשובה יותר מכסף הרבה יותר
ועל אהבה אין מה לדבר אסור בשום פנים ואופן לוותר
אני יודעת יש חובות מגלגולים מתגלגלים עלינו ביקום
אז אם היום נפלתי אולי מחר אני אקום
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום
אבל מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום
ויש כמוני מיליונים ... בלי כסף לא שווים פרוטה
אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק נתנה לי הרבה אהבה
בעיקר הפשטות הקסימה אותה נגעתי לליבה
זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין לשנות את הגישה שלה אלי
היא הבינה שאין לי מזומן והפשיטה את כבודי מעליי
יש כמוני מיליונים ... בלי כסף לא שווים פרוטה
היום זה אני, מחר זה אתה.
בלי כסף לא שווים פרוטה
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- מה עמדתכם ביחס לעוני ולעניים? האם אתם מסכימים עם אתי אנקרי?
- ומה עמדתכם ביחס לתרבות הצריכה? האם אתם חשים עבדים של מישהו או של משהו?
- מה הקשר בין שני השירים, של אתי אנקרי ושל ברי סחרוף?
מנוחה וחירות
עשרת הדיברות, פרשת יתרו:
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;
עשרת הדיברות, פרשת ואתחנן:
(יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ (ה) אֱלֹהֶיךָ. (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
(יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ (ה) אֱלֹהֶיךָ. (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Observe the sabbath day, to keep it holy, as the LORD thy God commanded thee. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thine ox, nor thine ass, nor any of thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates; that thy man-servant and thy maid-servant may rest as well as thou.
דיון
שאלות לדיון
שני המקורות לקוחים מעשרת הדברות' האחד מ'שמות' והשני מ'במדבר'.
שאלות לדיון
שני המקורות לקוחים מעשרת הדברות' האחד מ'שמות' והשני מ'במדבר'.
- מה ההבדל בין שני הצוויים על שבת?
- כיצד אתם מבינים את ההבדל בין שניהם?
- איזה הסבר לשבת נשמע לכם משכנע יותר? מדבר אליכם יותר?
דב אלבוים, מתוך: שבת בלי הלכה - ובלי מסחר, פורסם ב Ynet ב- 21.10.11
בני חורין
... מסעו של עם ישראל אל החירות מתחיל בסיני, בהתגלות האל אל משה בסנה הבוער, ומגיע אל שיאו בהתגלות השנייה בסיני, עם מתן התורה. כך מאיר מעמד הסנה על מעמד הר סיני, ומלמד אותנו כי יש להבין את עשרת הדיברות כחלק ממסע החירות. במובן זה, לדעתי, אין לקרוא את עשרת הציוויים הללו כחוקים, מצוות או הלכות. תפקידם הדתי והחברתי של הדברות הוא להגדיר לאדם כיצד הוא עשוי להפוך לבן חורין. הם משרטטים את הדרך אל החירות האנושית ומונעים מהאדם לחזור לשעבוד מצרים.
לאור דגם זה, השאלה המרכזית בנוגע למקומה של השבת בחיים צריכה להיות כיצד מקדמת השבת את האדם לעבר היותו בן חורין. ההתלבטויות לגבי שמירת השבת באופן ה"נכון", הפרשנות ה"אמיתית" לאיסורי המלאכה וחשיבות קיום חוקי התורה הנוגעים לשבת - כל אלו משניות הן לגבי שאלת החירות.
...
הנימוק הסוציאלי לשמירת השבת קשור אף הוא למודל החירות: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר" (שמות, כג, יב) - אין לקרוא ציווי זה כחיוב הלכתי למנוחה (המוליד חקירות הלכתיות בשאלה "כיצד יש לנוח"), אלא כעקרון הקובע כי גם העבד, הגר והבהמה זכאים למנוחה ולחירות.
החירות האנושית השבתית מתבטאת בביטול ההיררכיות החברתיות: השבת יוצרת מרחב קבוע שבו מנוטרלים כל יחסי השעבוד - במישור האישי, הקהילתי והחברתי. בשבת מפסיק האדם להיות אדון, בעל בית, או "בוס" והופך להיות כאחד מפועליו או שכיריו. המישור העסקי של החיים מושבת וממילא נעלמים יחסי היררכיה של קונה-מוכר, עובד-מעביד וצורך-נותן שירותים; כולם הופכים לשווים בפני החירות - אפילו בעלי החיים.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
בני חורין
... מסעו של עם ישראל אל החירות מתחיל בסיני, בהתגלות האל אל משה בסנה הבוער, ומגיע אל שיאו בהתגלות השנייה בסיני, עם מתן התורה. כך מאיר מעמד הסנה על מעמד הר סיני, ומלמד אותנו כי יש להבין את עשרת הדיברות כחלק ממסע החירות. במובן זה, לדעתי, אין לקרוא את עשרת הציוויים הללו כחוקים, מצוות או הלכות. תפקידם הדתי והחברתי של הדברות הוא להגדיר לאדם כיצד הוא עשוי להפוך לבן חורין. הם משרטטים את הדרך אל החירות האנושית ומונעים מהאדם לחזור לשעבוד מצרים.
לאור דגם זה, השאלה המרכזית בנוגע למקומה של השבת בחיים צריכה להיות כיצד מקדמת השבת את האדם לעבר היותו בן חורין. ההתלבטויות לגבי שמירת השבת באופן ה"נכון", הפרשנות ה"אמיתית" לאיסורי המלאכה וחשיבות קיום חוקי התורה הנוגעים לשבת - כל אלו משניות הן לגבי שאלת החירות.
...
הנימוק הסוציאלי לשמירת השבת קשור אף הוא למודל החירות: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר" (שמות, כג, יב) - אין לקרוא ציווי זה כחיוב הלכתי למנוחה (המוליד חקירות הלכתיות בשאלה "כיצד יש לנוח"), אלא כעקרון הקובע כי גם העבד, הגר והבהמה זכאים למנוחה ולחירות.
החירות האנושית השבתית מתבטאת בביטול ההיררכיות החברתיות: השבת יוצרת מרחב קבוע שבו מנוטרלים כל יחסי השעבוד - במישור האישי, הקהילתי והחברתי. בשבת מפסיק האדם להיות אדון, בעל בית, או "בוס" והופך להיות כאחד מפועליו או שכיריו. המישור העסקי של החיים מושבת וממילא נעלמים יחסי היררכיה של קונה-מוכר, עובד-מעביד וצורך-נותן שירותים; כולם הופכים לשווים בפני החירות - אפילו בעלי החיים.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- האם דבריו של דוב אלבוים משכנעים אתכם? האם אתם מסכימים שעשרת הדברות הן חלק ממסע החירות?
- האם ההגדרה שהוא מגדיר לחירות אנושית מדברת אליכם?
- האם אתם חשים בשבת את תחושת החירות עליה מדבר אלבוים?
שבת ושביתה
אברהם יהושע השל, השבת, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, ישראל 2007, (בתרגום: אלכסנדר אבן-חן), עמ' 46 -47
ליחד יום בשבוע לטובת החירות
השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי:
- השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן;
- השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו;
- השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום;
- השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו;
- השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים;
- השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע.
האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו.
היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השיחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים במימד המרחב. הזכות האלוהית- מלכותית אשר ניתנה לאדם "לכבוש" את הארץ, פוקעת ביום השביעי.
מושגים
ליחד יום בשבוע לטובת החירות
השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי:
- השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן;
- השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו;
- השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום;
- השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו;
- השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים;
- השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע.
האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו.
היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השיחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים במימד המרחב. הזכות האלוהית- מלכותית אשר ניתנה לאדם "לכבוש" את הארץ, פוקעת ביום השביעי.
מושגים
- אברהם יהושע השל - (1907 ורשה - 1972 ניו יורק) פילוסוף והוגה דעות יהודי אמריקני. החל את דרכו הפילוסופית בגרמניה ונמלט ללונדון ומשם לארה"ב לאחר שנעצר על ידי הנאצים. שימש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS). תמך במאבקים לזכויות אדם. הגותו עוסקת ביחסי אדם ואלוהים ובקדושת הזמן ביהדות. הגותו הייחודית שאבה מן החסידות, הפילוסופיה המערבית וההגות היהודית לדורותיה.
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- האם דבריו של השל מתקשרים לשבת שאתם מכירים?
- האם סביר בעיניכם שבני אדם יוכלו לוותר ליום אחד בשבוע על שליטה על הנכסים?
- האם אתם מוותרים?
דב אלבוים, מתוך: שבת בלי הלכה - ובלי מסחר, פורסם בynet ב 21.10.11
שבת ישראלית
לדעתי, אם החברה הישראלית מבקשת להישאר קשורה בטבורה לתרבות היהודית, וזאת מבלי לקבל על עצמה את שמירת ההלכה, עליה לפתח דגם תרבותי-ישראלי של "שבת חירות".
... איסור על יחסי מסחר בשבת הוא הולם וראוי לשבת הישראלית: המסחר הוא גורם משעבד מעצם הגדרתו, בהיותו בנוי על יחסי היררכיה. שהרי האדם הצורך שירותים מסחריים בשבת בדרך-כלל לא שם לב לכך, אך בכל פעולת צריכה הוא משעבד את זה שמספק עבורו את השירות.
במקביל, במישור האישי, על כל אדם יהיה לבחור עד כמה הוא מקבל על עצמו שחרור משעבודים בשבת...
יתרה מזאת, לדעתי החלום אליו מדינת ישראל צריכה לשאוף הוא ששלושת הימים הקדושים לאיסלאם, לנצרות וליהדות, יהפכו לימים של שחרור משעבוד וממסחר במישור הציבורי; מעין סופשבוע ארוך שבו יחסי ההיררכיה בטלים.
אולי במדינת ישראל של היום זו שאיפה אוטופית, אך חזונות אוטופיים הם אחד הדברים המאפיינים את המסורת היהודית. ממש כמו מצוות השמיטה והיובל, גם שבת החירות מסמנת רף גבוה אליו יש לשאוף ולהתקדם כל הזמן, גם אם לא ניתן לממשו לחלוטין במציאות העכשווית.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
שבת ישראלית
לדעתי, אם החברה הישראלית מבקשת להישאר קשורה בטבורה לתרבות היהודית, וזאת מבלי לקבל על עצמה את שמירת ההלכה, עליה לפתח דגם תרבותי-ישראלי של "שבת חירות".
... איסור על יחסי מסחר בשבת הוא הולם וראוי לשבת הישראלית: המסחר הוא גורם משעבד מעצם הגדרתו, בהיותו בנוי על יחסי היררכיה. שהרי האדם הצורך שירותים מסחריים בשבת בדרך-כלל לא שם לב לכך, אך בכל פעולת צריכה הוא משעבד את זה שמספק עבורו את השירות.
במקביל, במישור האישי, על כל אדם יהיה לבחור עד כמה הוא מקבל על עצמו שחרור משעבודים בשבת...
יתרה מזאת, לדעתי החלום אליו מדינת ישראל צריכה לשאוף הוא ששלושת הימים הקדושים לאיסלאם, לנצרות וליהדות, יהפכו לימים של שחרור משעבוד וממסחר במישור הציבורי; מעין סופשבוע ארוך שבו יחסי ההיררכיה בטלים.
אולי במדינת ישראל של היום זו שאיפה אוטופית, אך חזונות אוטופיים הם אחד הדברים המאפיינים את המסורת היהודית. ממש כמו מצוות השמיטה והיובל, גם שבת החירות מסמנת רף גבוה אליו יש לשאוף ולהתקדם כל הזמן, גם אם לא ניתן לממשו לחלוטין במציאות העכשווית.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
עמנואל לווינס, "מדינת ישראל ודת ישראל", חירות קשה, הוצאת רסלינג, תל- אביב, 2007, עמ' 293
חשיבותה של מדינת ישראל איננה בקיומה של הבטחה עתיקה, ואף לא בראשיתה של תקופת ביטחון חומרי שהיא עשויה לציין... אלא בהזדמנות הניתנת סוף סוף למימוש תורתה החברתית של היהדות. העם היהודי השתוקק לארצו ולמדינתו לא על שום העצמאות חסרת התוכן שציפתה לו בהן, אלא על שום יצירת חייו שיכול היה להתחיל בה סוף סוף... אחרי הכל היה זה איום להיות העם היחיד המגדיר עצמו באמצעות תורת צדק והיחיד שאינו מסוגל ליישמה. זהו הקרע וזהו המובן של הגולה.
... מעצם זאת כבר יש חריגה מעבר לאירוע הפוליטי גרידא. ולבסוף על בסיס זה אפשר להבחין בין יהודים דתיים ליהודים שאינם דתיים. הניגוד כאן הוא בין אלה השוחרים מדינה לצורך הצדק לבין אלה השוחרים צדק לשם הבטחת קיומה של המדינה.
מושגים
חשיבותה של מדינת ישראל איננה בקיומה של הבטחה עתיקה, ואף לא בראשיתה של תקופת ביטחון חומרי שהיא עשויה לציין... אלא בהזדמנות הניתנת סוף סוף למימוש תורתה החברתית של היהדות. העם היהודי השתוקק לארצו ולמדינתו לא על שום העצמאות חסרת התוכן שציפתה לו בהן, אלא על שום יצירת חייו שיכול היה להתחיל בה סוף סוף... אחרי הכל היה זה איום להיות העם היחיד המגדיר עצמו באמצעות תורת צדק והיחיד שאינו מסוגל ליישמה. זהו הקרע וזהו המובן של הגולה.
... מעצם זאת כבר יש חריגה מעבר לאירוע הפוליטי גרידא. ולבסוף על בסיס זה אפשר להבחין בין יהודים דתיים ליהודים שאינם דתיים. הניגוד כאן הוא בין אלה השוחרים מדינה לצורך הצדק לבין אלה השוחרים צדק לשם הבטחת קיומה של המדינה.
מושגים
- עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- האם אתם חושבים שהחברה הישראלית צריכה לשאוף לשבת הדומה לשבת של השל, אלבוים או לוינס?
- האם אתם חושבים ששבת כזו הייתה מונעת את המציאויות המתוארות בשירים בהם פתחנו את הלימוד?