הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
אנו נוטים לשפוט את העניים או את השונים מאתנו, ולהתרחק מהם, בדרך כלל מחוסר רצון או מפחד להכיר את עולמם. לעתים, גם כשאנו דרים באותו בית או באותה שכונה, אנו מנסים לבצר עצמנו בחומות פנימיות וחיצוניות - אולי מחשש שאורח חייהם ידבק בנו, ואולי אנו מפחדים מהמחויבויות הנלוות להיכרות זו. התוצאה היא שאנחנו הופכים לחלק מתרבות של סגירות והתבדלות. מה המחיר החברתי והאישי של תרבות זו? מה עמדתנו ביחס אליה? בשיעור זה נבדוק כיצד נוצרת ההפרדה הגאוגרפית-הפיזית בינינו לבין העניים וה"אחרים", ומדוע אנו נמנעים ממפגש פיזי עם האחר.
לימוד בחברותא: הבלוק (Block)שבו בוחרים לגור
ר' זעירא אומר: עשירי עולם היו אנשי סדום מן הארץ הטובה והשמנה שהיו יושבים עליה, שכל שצריך לעולם היה יוצא ממנה. זהב היה יוצא ממנה, שנאמר "ועפרות זהב לו" [איכה כח], בשעה שהיה אדם יוצא ומבקש ליקח לו ירק היה אומר לעבדו צא וקח לי באיסר [מטבע קטן] ירק, הוא הולך ליקח לו ירק ומוצא תחתיו זהב שנאמר ועפרות זהב לו. כסף היה יוצא ממנה, שנאמר "כי יש לכסף מוצא". אבנים טובות ומרגליות היו יוצאים ממנה שנאמר "מקום ספיר אבניה". לחם היה יוצא ממנה שנאמר "ארץ ממנה יצא לחם". ולא בטחו באל יוצרם אלא על רוב עושרם, והעושר דוחה את בעליו מיראת שמים, שנאמר הבוטחים על חילם.
ר' יהושע בן קרחה אומר: אנשי סדום לא חסו על כבוד קונם, לשבור אוכל לאורח ולגר, אלא פסקו את כל האילנות למעלה מפירותיהם, כדי שלא יהא הנאה מהם אפילו לעוף השמים, שנאמר "נתיב לא ידעו עיט".
ר' יהושע בן קרחה אומר: אנשי סדום לא חסו על כבוד קונם, לשבור אוכל לאורח ולגר, אלא פסקו את כל האילנות למעלה מפירותיהם, כדי שלא יהא הנאה מהם אפילו לעוף השמים, שנאמר "נתיב לא ידעו עיט".
Rabbi Ẓe'era said: The men of Sodom were the wealthy men of prosperity, on account of the good and fruitful land whereon they dwelt. For every need which the world requires, they obtained therefrom. They procured gold therefrom, as it is said, "And it had dust of gold" (Job 28:6). What is the meaning (of the text), "And it had dust of gold"? At the hour when one of them wished to buy a vegetable, he would say to his servant, Go and purchase for me (for the value of) an assar. He went and bought (it), and found beneath it heaps of gold; thus it is written, "And it had dust of gold" (ibid.). They obtained silver therefrom, as it is said, "Surely there is a mine for silver" (Job 28:1). They procured precious stones and pearls thence, as it is said, || "The stones thereof are the place of sapphires" (Job 28:6). They obtained bread therefrom, as it is said, "As for the earth, out of it cometh bread" (Job 28:5). But they did not trust in the shadow of their Creator, but (they trusted) in the multitude of their wealth, for wealth thrusts aside its owners from the fear of Heaven, as it is said, "They that trust in their wealth" (Ps. 49:6). Rabbi Nathaniel said: The men of Sodom had no consideration for the honour of their Owner by (not) distributing food to the wayfarer and the stranger, but they (even) fenced in all the trees on top above their fruit so that they should not be seized; (not) even by the bird of heaven, as it is said, "That path no bird of prey knoweth" (Job 28:7).
הִנֵּה-זֶה הָיָה, עֲו ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד-עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה
Behold, this was the iniquity of thy sister Sodom: pride, fulness of bread, and careless ease was in her and in her daughters; neither did she strengthen the hand of the poor and needy.
פירוש המלב"ים על יחזקאל. פרק טז פסוק מט
"הנה זה היה עוון סדום אחותך"- העוון שעליהם היו ראויים לעונש היה על מצוות שבין אדם לחברו,
מה ש"יד עני ואביון לא החזיקה"
וזה היה "עוון סדום", שהעוון הוא מה שמנעוה במזיד בעצת שכלו,
כי לא עשו זה מפני הדוחק- כי היה להם "גאון שבעת לחם",
ולא מפני שלא היה להם שלום, שאז יאצרו אוצרות בר ליום קרב ומלחמה וימי מצור,
כי "שלוות השקט היה לה",
ובכל זאת- "יד עני ואביון לא החזיקה", מפני שהיו להם נימוסים רעים ומשפטים בל יחיו בהם, שהיה הנימוס אצלם שלא להטיב עם דל וחסר לחם.
מושגים
מילים
"הנה זה היה עוון סדום אחותך"- העוון שעליהם היו ראויים לעונש היה על מצוות שבין אדם לחברו,
מה ש"יד עני ואביון לא החזיקה"
וזה היה "עוון סדום", שהעוון הוא מה שמנעוה במזיד בעצת שכלו,
כי לא עשו זה מפני הדוחק- כי היה להם "גאון שבעת לחם",
ולא מפני שלא היה להם שלום, שאז יאצרו אוצרות בר ליום קרב ומלחמה וימי מצור,
כי "שלוות השקט היה לה",
ובכל זאת- "יד עני ואביון לא החזיקה", מפני שהיו להם נימוסים רעים ומשפטים בל יחיו בהם, שהיה הנימוס אצלם שלא להטיב עם דל וחסר לחם.
מושגים
- מלבי"ם - מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (1809-1979), נולד בפולין ומת בקייב. פרשן מקרא ורב קהילה.
מילים
- העוון - החטא.
- במזיד בעצת שכלו - בכוונה מחושבת.
- גאון - גאווה.
- יאצרו אוצרות בר - ישמרו מאגרי מזון בעת מלחמה.
- משפטים - חוקים.
דיון
- מדוע אנשי סדום התנגדו להכנסת אורחים?
- מהן החומות הנראות והבלתי נראות שבנו אנשי סדום כדי להתבדל?
- נסו להשעות את השיפוט ו"להיכנס לראש" של אנשי סדום: מה גורם לנו להסתגר ולהקים מחיצות מפני האחרים? מהם היתרונות שבנבדלות ובהומוגניות?
לימוד בחברותא – המשך: משמעות המרחב הפתוח
יעל פדן ושולי הרטמן, "גדרות, חומות וצדק סביבתי" – נייר עמדה, אתר עמותת "במקום" - מתכננים למען זכויות תכנון
בתקופה האחרונה ובימים אלה ממש, הולכים ומשתנים פני השטח בישראל גדרות וחומות נבנות באזורים שונים, כשמטרתן ניתוק והפרדה [...] בין יישובים סמוכים, בין שכונות בתוך ערים ואפילו בין רובעים, מתרוממות חומות שסוגרות אוכלוסייה אחת מפני השנייה, מרימות חיץ פיזי ביניהן כמו מצהירות: אין לנו עניין משותף, אין לנו גורל משותף, אין בינינו ולא כלום.
התופעה המרחבית של בניית גדרות וחומות בין ובתוך שכונות, יישובים וקבוצות אוכלוסייה מבטאת למעשה הפרדה בין מעמדות חברתיים, קבוצות אתניות וקהילות אשר נבדלות אלה מאלה בכוחן הכלכלי והפוליטי. גדרות אלה הינן יָזמה של קבוצות חזקות בחברה, יָזמה הנכפית על קבוצות חלשות שמתנגדות לה. הגדרות והחומות מוקמות תמיד בשם "ההגנה העצמית" ובשם השאיפה לביטחון ולהגנת הקניין של החזקים (אשר סובלים מגניבות, הטרדות, פשע או טרור). מוסדות המדינה, אם אינם יוזמי המהלך, תומכים בו, לעתים מממנים אותו, ובכל מקרה לא מציבים לו אלטרנטיבה, וכך למעשה החומות מוצגות כמענה יחיד למצב של קונפליקט וכדרך הבלעדית להתמודד אתו.
המשך המגמה הקיימת עלול להביא לפירוק החברה לקבוצות חזקות מסתגרות ולקבוצות חלשות מופרדות, כאשר התוצאה היא למעשה גטואיזציה של הקבוצות כולן. היא יוצרת תרבות שבבסיסה ראיית עולם של הסתגרות והתנכרות. החומות המורמות בין אוכלוסיות מסמלות בראש וראשונה ויתור על מגע ודיאלוג, סירוב ליחסים וקיבוע מצב של איום מתמיד; הן מבטאות אבדן הסולידאריות החברתית ופגיעה חמורה ביכולת לקדם צדק חברתי וסביבתי.
תופעת הגידור בישראל מאיימת להתפשט. ככל שהפערים הכלכליים בין שכונות יגדלו, המתחים והזרות וההתנכרות בין החזקים לחלשים יתעצמו. החזקים ירצו להרחיק מעצמם את המראה העקומה שמול עיניהם. העולם הראשון לא אוהב לראות את העולם השלישי צמוד אליו. העוני, העליבות והייאוש דוחפים לפשע, לסמים ולגנבות. ללא מדיניות שתפעל להקטנת הפערים, ללא מדיניות שתפעל לתיקון ההזנחה, להסרת מפגעים סביבתיים וציבוריים, וללא קוד אזרחי ברור שקובע גבולות - החזקים ייפרדו מהחלשים, החומות ייבנו, והחברה תמצא עצמה גטאות גטאות, חלקם חמושים ומוגנים ותמיד מאוימים, וחלקם עלובים ומוזנחים, מתוסכלים ומנוכרים.
© כל הזכויות שמורות ל"במקום" - מתכננים למען זכויות תכנון
www.bimkom.org
בתקופה האחרונה ובימים אלה ממש, הולכים ומשתנים פני השטח בישראל גדרות וחומות נבנות באזורים שונים, כשמטרתן ניתוק והפרדה [...] בין יישובים סמוכים, בין שכונות בתוך ערים ואפילו בין רובעים, מתרוממות חומות שסוגרות אוכלוסייה אחת מפני השנייה, מרימות חיץ פיזי ביניהן כמו מצהירות: אין לנו עניין משותף, אין לנו גורל משותף, אין בינינו ולא כלום.
התופעה המרחבית של בניית גדרות וחומות בין ובתוך שכונות, יישובים וקבוצות אוכלוסייה מבטאת למעשה הפרדה בין מעמדות חברתיים, קבוצות אתניות וקהילות אשר נבדלות אלה מאלה בכוחן הכלכלי והפוליטי. גדרות אלה הינן יָזמה של קבוצות חזקות בחברה, יָזמה הנכפית על קבוצות חלשות שמתנגדות לה. הגדרות והחומות מוקמות תמיד בשם "ההגנה העצמית" ובשם השאיפה לביטחון ולהגנת הקניין של החזקים (אשר סובלים מגניבות, הטרדות, פשע או טרור). מוסדות המדינה, אם אינם יוזמי המהלך, תומכים בו, לעתים מממנים אותו, ובכל מקרה לא מציבים לו אלטרנטיבה, וכך למעשה החומות מוצגות כמענה יחיד למצב של קונפליקט וכדרך הבלעדית להתמודד אתו.
המשך המגמה הקיימת עלול להביא לפירוק החברה לקבוצות חזקות מסתגרות ולקבוצות חלשות מופרדות, כאשר התוצאה היא למעשה גטואיזציה של הקבוצות כולן. היא יוצרת תרבות שבבסיסה ראיית עולם של הסתגרות והתנכרות. החומות המורמות בין אוכלוסיות מסמלות בראש וראשונה ויתור על מגע ודיאלוג, סירוב ליחסים וקיבוע מצב של איום מתמיד; הן מבטאות אבדן הסולידאריות החברתית ופגיעה חמורה ביכולת לקדם צדק חברתי וסביבתי.
תופעת הגידור בישראל מאיימת להתפשט. ככל שהפערים הכלכליים בין שכונות יגדלו, המתחים והזרות וההתנכרות בין החזקים לחלשים יתעצמו. החזקים ירצו להרחיק מעצמם את המראה העקומה שמול עיניהם. העולם הראשון לא אוהב לראות את העולם השלישי צמוד אליו. העוני, העליבות והייאוש דוחפים לפשע, לסמים ולגנבות. ללא מדיניות שתפעל להקטנת הפערים, ללא מדיניות שתפעל לתיקון ההזנחה, להסרת מפגעים סביבתיים וציבוריים, וללא קוד אזרחי ברור שקובע גבולות - החזקים ייפרדו מהחלשים, החומות ייבנו, והחברה תמצא עצמה גטאות גטאות, חלקם חמושים ומוגנים ותמיד מאוימים, וחלקם עלובים ומוזנחים, מתוסכלים ומנוכרים.
© כל הזכויות שמורות ל"במקום" - מתכננים למען זכויות תכנון
www.bimkom.org
הרב יוסף אלאשקר, מרכבת המשנָה, פירוש למסכת אבות פרק א, משנה ה
יהי ביתך פתוח לרווחה -
יהי ביתך, כלומר הבית המיוחד לך,
כדי שהגרים והאורחים ייכנסו לבית המיוחד שלך.
מושגים
יהי ביתך פתוח לרווחה -
יהי ביתך, כלומר הבית המיוחד לך,
כדי שהגרים והאורחים ייכנסו לבית המיוחד שלך.
מושגים
- הרב יוסף אלאשקאר - 1470 תלמסאן – 1540 אלג'יר, כתב פרשנות לתורה, הלכה, שירה וקבלה. מרכבת המשנה הוא פירושו למשנה.
דיון
- מה הקשר בין גיאוגרפיה לאי-שוויון?
- מה היחס בין ייחודיות לבין פתיחות?
לימוד קבוצתי: התרחק משכן רע? (אבות פרק ט, משנה ה)
דיון
"אם מקימים חומה של ארבעה מטר גובה צמוד לבית שלי, שהוא שני מטר גובה בלבד, אני יותר לא רואה את השמש. הבית שלי כאילו נעלם, לא קיים ואתו נעלם גם אני"
"אם מקימים חומה של ארבעה מטר גובה צמוד לבית שלי, שהוא שני מטר גובה בלבד, אני יותר לא רואה את השמש. הבית שלי כאילו נעלם, לא קיים ואתו נעלם גם אני"
מתוך: גדרות, חומות וצדק סביבתי / שולי הרטמן ויעל פדן, עמותת במקום באתר של פעולה ירוקה- לשינוי חברתי סביבתי, http://www.greenaction.org.il/lib/fences.html
[...] כדוגמא נזכיר את שכונת ארסוף שתושביה נמנים על עשירי המדינה שהציבה בכניסה אליה גדר עם שומר שמונע כניסת זרים לשכונה. (דומה הדבר לזה שתימנע תנועה חופשית של בני אדם בשכונת התקווה, בסביון, בכפר שמריהו, או ברחביה). וגם ביפו- כפי שמתארת מודעת פרסומת בעיתון - נבנית שכונה יוקרתית חדשה "סגורה" בפני הסביבה המיידית שלה. לאחרונה פורסם כי גם בגעש מתכוננים לבנות שכונה יוקרתית שתהיה סגורה בפני חלקי הקיבוץ על שכונותיו קל וחומר כל אחד אחר. אלה הן מספר דוגמאות לתופעה מתרחבת בישראל. יש לה מקבילות בעיקר בארה"ב במה שמכונה Gated Communities - קהילה מגודרת, מסוגרת ומוגנת. רעיון ה"קהילה המסוגרת" התפתח בארה"ב בשנות השמונים. המטרה המוצהרת שלו - הבטחת הביטחון האישי לנוכח העלייה ברמת הפשיעה בעיר. האמצעים להשגתה נעים בין ביצור של בתים בודדים לבין הקפתה של שכונה שלמה בחומה. אחת הערים המובילות בתחום זה היא לוס אנג'לס, שבשוליה הוקמו בעשורים האחרונים פרוייקטים יוקרתיים מוקפי חומה, בעלי כניסות מוגנות, משטרה פרטית, ואף דרכי גישה פרטיות [...]
© כל הזכויות שמורות לעמותת במקום
www.bimkom.org
[...] כדוגמא נזכיר את שכונת ארסוף שתושביה נמנים על עשירי המדינה שהציבה בכניסה אליה גדר עם שומר שמונע כניסת זרים לשכונה. (דומה הדבר לזה שתימנע תנועה חופשית של בני אדם בשכונת התקווה, בסביון, בכפר שמריהו, או ברחביה). וגם ביפו- כפי שמתארת מודעת פרסומת בעיתון - נבנית שכונה יוקרתית חדשה "סגורה" בפני הסביבה המיידית שלה. לאחרונה פורסם כי גם בגעש מתכוננים לבנות שכונה יוקרתית שתהיה סגורה בפני חלקי הקיבוץ על שכונותיו קל וחומר כל אחד אחר. אלה הן מספר דוגמאות לתופעה מתרחבת בישראל. יש לה מקבילות בעיקר בארה"ב במה שמכונה Gated Communities - קהילה מגודרת, מסוגרת ומוגנת. רעיון ה"קהילה המסוגרת" התפתח בארה"ב בשנות השמונים. המטרה המוצהרת שלו - הבטחת הביטחון האישי לנוכח העלייה ברמת הפשיעה בעיר. האמצעים להשגתה נעים בין ביצור של בתים בודדים לבין הקפתה של שכונה שלמה בחומה. אחת הערים המובילות בתחום זה היא לוס אנג'לס, שבשוליה הוקמו בעשורים האחרונים פרוייקטים יוקרתיים מוקפי חומה, בעלי כניסות מוגנות, משטרה פרטית, ואף דרכי גישה פרטיות [...]
© כל הזכויות שמורות לעמותת במקום
www.bimkom.org
דיון
- מה מרוויח כל צד מן ההתבדלות?
- מה מפסיד כל צד בכך שאינו מתקשר עם האחרים?
- בשכונה שלכם יש גינת משחקים הסגורה בפני מי שאינו שייך לשכונה. מהי עמדתכם? מה תעשו במצב כזה?
דף הנחיות למנחה:
הנחיות.rtf
הנחיות.rtf