הדף מאת: שלומית נאור וחפצי כהן-מונטגיו / אתר מדרשת
דף הלימוד עוסק בהיבטיה הרבים של התרומה. מתוך הפסוקים בספר שמות המצווים את בני ישראל על התרומה למשכן, נצא למסע לימודי על תרומה, על נתינה ועל קבלה:
נשאל מי נותן ומהם המניעים של התורם? אלו מערכות כוחות יוצרת התרומה? מה בין תרומת היחיד לתרומה של הקהילה? נעמוד על ההבדל בין תרומה ספונטאנית שנועדה לענות על צורך מיידי לבין תרומה ארוכת טווח ומתוכננת.
וננסה להבין כיצד תרומה הניתנת " מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ", מובילה להשריית שכינה בתוך בני ישראל.
ויקחו לי תרומה
Raise a Contribution For Me
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. (ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. (ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. (ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. (ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. (ז) אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן. (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
Then the LORD spoke to Moses, saying, 2.Tell the sons of Israel to raise a contribution for Me; from every man whose heart moves him you shall raise My contribution. 3.This is the contribution which you are to raise from them: gold, silver and bronze, 4. blue, purple and scarlet material, fine linen, goat hair, 5.rams' skins dyed red, porpoise skins, acacia wood, 6. oil for lighting, spices for the anointing oil and for the fragrant incense, 7.onyx stones and setting stones for the ephod and for the breastpiece. 8 Then have them make a sanctuary for me, and I will dwell among them
Then the LORD spoke to Moses, saying, 2.Tell the sons of Israel to raise a contribution for Me; from every man whose heart moves him you shall raise My contribution. 3.This is the contribution which you are to raise from them: gold, silver and bronze, 4. blue, purple and scarlet material, fine linen, goat hair, 5.rams' skins dyed red, porpoise skins, acacia wood, 6. oil for lighting, spices for the anointing oil and for the fragrant incense, 7.onyx stones and setting stones for the ephod and for the breastpiece. 8 Then have them make a sanctuary for me, and I will dwell among them
And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering. And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass; and blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats’hair; and rams’skins dyed red, and sealskins, and acacia-wood; oil for the light, spices for the anointing oil, and for the sweet incense; onyx stones, and stones to be set, for the ephod, and for the breastplate. And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.
דיון
- מהן המילים המרכזיות בטקסט?
- מהם הרכיבים החיוניים להקמת המשכן?
- כיצד אנו מבינים את "ידבנו ליבו"?
- מהי תרומה לעומת צדקה? האם יש תרומה שהיא אינה צדקה? מהי תרומה בימינו?
דיון
What are the key words in the text above
What are the essential elements of the Mishkan
How can we understand “from every man whose heart moves him
What is the difference between Tzdakah and Contribution (Trumah) Is there a contribution that is not Tzdakah? What is “Contribution” in our days
What are the key words in the text above
What are the essential elements of the Mishkan
How can we understand “from every man whose heart moves him
What is the difference between Tzdakah and Contribution (Trumah) Is there a contribution that is not Tzdakah? What is “Contribution” in our days
דבר אל בני ישראל
Speak to the Israelites
דבר אחר ויקחו לי תרומה בשעה שאמר הקב"ה למשה על עסקי המשכן אמר לפניו ריבונו של עולם יכולין הם ישראל לעשותו אמר לו הקב"ה אפילו אחד מישראל יכול לעשותו שנאמר (שמות כה) מאת כל איש אשר ידבנו לבו אמרו רבנן אף במן שהיה יורד לישראל היו יורדות בו אבנים טובות ומרגליות והיו הגדולים שבהן באין ומלקטים אותן והיו גונזין אותן תדע שכן הוא שנאמר (שם לו) והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר וכי בבקר היו מביאין בצהרים לא היו מביאים אלא ממה שהיה המן מוריד להם הביאו וכן הוא אומר והנשיאים הביאו וזאת התרומה אמר רבי טביומי בשעה שהגיע זמנו של יעקב אבינו ליפטר מן העולם קרא לבניו אמר להם היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר לבניכם לעשות משכן אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכם שנאמר (בראשית מח) והיה אלהים עמכם וכי תעלה על דעתך כשהיה יעקב אבינו חי לא היה הקב"ה עם בניו אלא כך אמר להם עתיד הוא לומר לכם ועשו לי מקדש והוא יורד ומשרה שכינתו בתוככם שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ויש מהם שהתקינו עצמן לדברים ויש מהן ששכחו וכשבא משה ועשו המשכן יש מהם שהביאו מעצמן ויש מהם שלא הביאו אלא ממה שהיה מונח בידו שכן הוא אומר כל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ואומר כל אשר נמצא אתו עצי שטים:
Take Me a donation" – When the Holy One told Moses about the affairs of the tabernacle, he said to Him: 'Sovereign of the Universe, is Israel capable of it?' The Holy One said to him: 'Even a single Israelite can do it, as it is said': "as his heart may urge him" (Ex. 25). Our Sages said: The manna that would come down to the Israelites also contained gems and jewels, and the great/important men among them would come and pick them and stow them away. You shall know that it is so, since it is said, "and they on their part brought more freewill gifts, morning after morning" (ibid. 36:3) And given that they brought [gifts] in the morning, didn't they bring them in the afternoon? No – they only brought what the manna brought down for them, and he says that the chieftains [the 'great/important'] men brought [as well], and this is the terumah. R. Tabyomi said: When it came time for our forefather Jacob to depart from the world, he called to his sons, saying to them: Know that the Holy One will in the future tell your children to make a tabernacle – have all of its needs ready and available, as it is written: "God shall be with you" (Gen. 48) and lest you think that when Jacob our father was alive, the Holy One was not with him - what he said to them was: In the future He will say to you "Make Me a tabernacle," and he will descend and infuse his presence among you, as it is said "Make Me a tabernacle, that I may abide in their midst." Some prepared for the matter, and some forgot. And when Moses came and they made the tabernacle, some brought what they had prepared in advance, and some did not bring anything, save for what was in their hands
Take Me a donation" – When the Holy One told Moses about the affairs of the tabernacle, he said to Him: 'Sovereign of the Universe, is Israel capable of it?' The Holy One said to him: 'Even a single Israelite can do it, as it is said': "as his heart may urge him" (Ex. 25). Our Sages said: The manna that would come down to the Israelites also contained gems and jewels, and the great/important men among them would come and pick them and stow them away. You shall know that it is so, since it is said, "and they on their part brought more freewill gifts, morning after morning" (ibid. 36:3) And given that they brought [gifts] in the morning, didn't they bring them in the afternoon? No – they only brought what the manna brought down for them, and he says that the chieftains [the 'great/important'] men brought [as well], and this is the terumah. R. Tabyomi said: When it came time for our forefather Jacob to depart from the world, he called to his sons, saying to them: Know that the Holy One will in the future tell your children to make a tabernacle – have all of its needs ready and available, as it is written: "God shall be with you" (Gen. 48) and lest you think that when Jacob our father was alive, the Holy One was not with him - what he said to them was: In the future He will say to you "Make Me a tabernacle," and he will descend and infuse his presence among you, as it is said "Make Me a tabernacle, that I may abide in their midst." Some prepared for the matter, and some forgot. And when Moses came and they made the tabernacle, some brought what they had prepared in advance, and some did not bring anything, save for what was in their hands
דיון
מניין – לפי המדרש – היו לישראל את הדרוש להקמת המקדש? מה מקומו של יעקב אבינו בתהליך?
מה משותף למן ולנדבת הלב?
מה בין תרומה חד פעמית וספונטנית ובין תכנון?
מניין – לפי המדרש – היו לישראל את הדרוש להקמת המקדש? מה מקומו של יעקב אבינו בתהליך?
מה משותף למן ולנדבת הלב?
מה בין תרומה חד פעמית וספונטנית ובין תכנון?
דיון
According to the Midrash how did the Israelites have the necessary items for erecting the Mishkan? What was the role of Jacob
What is between the Manna and “; “from every man whose heart moves him”
What is the difference between a spontaneous act of donation and long term process of fund raising
According to the Midrash how did the Israelites have the necessary items for erecting the Mishkan? What was the role of Jacob
What is between the Manna and “; “from every man whose heart moves him”
What is the difference between a spontaneous act of donation and long term process of fund raising
מאת כל איש
from every man
הרש"ר הירש ,ספר שמות, כה, ב' פרשת תרומה "ויקחו לי תרומה Rasher Hirsch, Exodus 25, b. Raise a contribution for Me
ויקחו לי: התרומה לא תנתן להם באורח בלתי אמצעי כי אם כל יחיד ויחיד יתן את תרומתו לציבור לצורך מסירתה לגבוה. מכאן שלא על היחיד אלא על הציבור לבצע את המשימה שציווה השם ולא בשביל התורמים היחידים, אלא בשביל הציבור כולו נקבעה המשימה האלוהית. תרומה - משורש "רום", להתרומם ולהתנשא מעל. ומכאן: להיות מורם ומובדל למען מטרה נעלה. ידבנו משורש "נדב" קרוב ל "נטף" לצאת מבפנים טיפין ומכאן נטף שרף הנוטף מהעץ ובדרך ההשאלה להביע מחשבות, הוי אומר לעורר אחרים להרים תרומה. הרי זה ביטוי לנתינה מתוך התנדבות גמורה. תקחו כולל אף את משה – ורק כפרט בתוך כלל הציבור.
Nothing is to be given directly to God, but the gifts of each individual are to be given to the community for the divine purposes. This implies that it is not the individual, but the community, who has to erect the intuitions for God's purposes. And it is not for single givers but for the community that these arrangements have to be established. תרומה from רום to be raised above something hence lifted up "out of" i.e. to be separated for some higher purpose. נדב , ידבנו (related to נטף, to flow out from within) to incite, to make a gift. It denotes the most complete freedom of will. תקחו includes Moses himself in the general community
ויקחו לי: התרומה לא תנתן להם באורח בלתי אמצעי כי אם כל יחיד ויחיד יתן את תרומתו לציבור לצורך מסירתה לגבוה. מכאן שלא על היחיד אלא על הציבור לבצע את המשימה שציווה השם ולא בשביל התורמים היחידים, אלא בשביל הציבור כולו נקבעה המשימה האלוהית. תרומה - משורש "רום", להתרומם ולהתנשא מעל. ומכאן: להיות מורם ומובדל למען מטרה נעלה. ידבנו משורש "נדב" קרוב ל "נטף" לצאת מבפנים טיפין ומכאן נטף שרף הנוטף מהעץ ובדרך ההשאלה להביע מחשבות, הוי אומר לעורר אחרים להרים תרומה. הרי זה ביטוי לנתינה מתוך התנדבות גמורה. תקחו כולל אף את משה – ורק כפרט בתוך כלל הציבור.
Nothing is to be given directly to God, but the gifts of each individual are to be given to the community for the divine purposes. This implies that it is not the individual, but the community, who has to erect the intuitions for God's purposes. And it is not for single givers but for the community that these arrangements have to be established. תרומה from רום to be raised above something hence lifted up "out of" i.e. to be separated for some higher purpose. נדב , ידבנו (related to נטף, to flow out from within) to incite, to make a gift. It denotes the most complete freedom of will. תקחו includes Moses himself in the general community
דיון
מה הכח בתרומת יחיד? ומהו הכח הנוסף בתרומת ציבור?
מה תפקיד המנהיגות?
מה הכח בתרומת יחיד? ומהו הכח הנוסף בתרומת ציבור?
מה תפקיד המנהיגות?
דיון
· What is the impact of individual donation? What exactly is the added value of the Community’s donation
What is the role of the leader
· What is the impact of individual donation? What exactly is the added value of the Community’s donation
What is the role of the leader
אשר ידבנו לבו
As his heart may urge him
לזהב לזהב – רוצה לומר אמנם הגם שהכינותי כל הצורך בחיצוניות הבנין, הן בענין החומריים הצריכים, מה שצריך לזהב הוא לזהב, ומה שצריך בענין הפועלים לכל מלאכה הוא ביד חרשים, וזה מוכן הכל, אבל הלא לתנאי המקדש שתחול בו קדושה צריך עוד דבר אחד והוא נדבת לב העם והכנתם שעל זה תחול הקדושה, כמו שנאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, שעקר תרומת ה' היא נדבת הלב, ועל זה תחול הקדושה והרצון מאת ה' ואם כן מי מתנדב למלאות ידו היום לה' - שבנדבת לבו ימלא ידו לה' כי זה הוא הנרצה בעיניו:
regarding "Gold for golden objects" [the materials set aside for building the Temple]. – Meaning, while I have prepared everything necessary for the external aspect of the building, both in the matter of the necessary materials, i.e. gold for the golden objects, and everything the laborers need for every craft in the hands of the artisans, and everything prepared – but in order for sanctity to be present in the Temple, one more thing is necessary, and that is the open-hearted donation of the people and their preparation, through which sanctity will be come to be present, as it is written, "as his heart may urge him you shall take my donation," for the essence of the donation to God is the urging of the heart, through which sanctity and God's comes to be present, and therefore, whosoever volunteers to fill his hand today to God – if the urgings of his heart will fill his hand for God, he shall be desirable in His eyes.
הסברים
regarding "Gold for golden objects" [the materials set aside for building the Temple]. – Meaning, while I have prepared everything necessary for the external aspect of the building, both in the matter of the necessary materials, i.e. gold for the golden objects, and everything the laborers need for every craft in the hands of the artisans, and everything prepared – but in order for sanctity to be present in the Temple, one more thing is necessary, and that is the open-hearted donation of the people and their preparation, through which sanctity will be come to be present, as it is written, "as his heart may urge him you shall take my donation," for the essence of the donation to God is the urging of the heart, through which sanctity and God's comes to be present, and therefore, whosoever volunteers to fill his hand today to God – if the urgings of his heart will fill his hand for God, he shall be desirable in His eyes.
הסברים
- דברי הימים א פרק כ"ט/ה: לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל-מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַהשם
דיון
מה לדעת המלבי"ם הם הרכיבים החיוניים להקמת המשכן ?
מהי עיקר התרומה - חוויית הנותן או המקבל?
מה לדעת המלבי"ם הם הרכיבים החיוניים להקמת המשכן ?
מהי עיקר התרומה - חוויית הנותן או המקבל?
דיון
· According to the Malbim what are the essential elements needed to erect the Mishkan
What is at the core of Donation/Trumah, the experience of the giver or of the recipient
· According to the Malbim what are the essential elements needed to erect the Mishkan
What is at the core of Donation/Trumah, the experience of the giver or of the recipient
תקחו את תרומתי
You shall take My donation
בנימין לאו, כפייה מרצון, התנדבות מאונס, באתר הארץ, 27/02/09
על הפסוק הפותח את הפרשה "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" כותב תרגום יונתן בן עוזיאל: "מן כל דיתרעי לביה ולא באלמותא תסבון ית אפרשותי". התרגום לתרגום הוא: "מאת כל שיתעורר לבו ולא באלימות תקחו את תרומתי". המלים "ולא באלימות" הן פרשנות עצמאית של יונתן בן עוזיאל. יש דרגת ביניים, העומדת בין רצונו החופשי של האדם לבין חובות הנעשות ללא שום התחשבות ברצון. חכמים ניסחו את מעמד הביניים הזה בביטוי: "כופים אותו עד שיאמר רוצה אני". המשפט הזה נאמר לגבי כמה מצבים שבהם אדם התחייב לעשות מעשה אך נסוג בשעת המעשה. לדוגמה: אדם נדר לתרום סכום כסף לצורכי ציבור. בשעת מעשה, ללא נימוק סביר, הוא התחמק מביצוע החוב הזה. "כופין אותו", על פי האפשרויות העומדות לקהל (בהתאם לחוק המקומי) עד שיקיים את התחייבותו. ... הרמב"ם מגדיר את הכפייה כמעוררת את האדם לרצונו הפנימי הטוב. בלבו בוודאי רצה לעשות את מעשה המצווה ...אך ביצרו הרע התלבש באכזריות ונחסם מעשיית רצונו. הכפייה מפשיטה את האדם מרוע זה ומחברת אותו לרצונו החופשי. מתברר אם כן שיש לנו שלוש דרגות. האחת: מערכת של חובות, שאינן קשורות לרצונו החופשי של האדם. בעצם היותו חלק מהכלל הוא מחויב בנשיאה בעול ובכלל זה עול המסים. הדרגה השנייה היא נתינה בכפייה "עד שיאמר רוצה אני", זה פועל במקום שמצופה מהאדם להשתתף במעשה עם כל הלב. אם הלב חסום, "עוזרים" לו להיפתח. הדרגה השלישית היא הנתינה של "ידבנו לבו", וכהוספת התרגום: "לא באלמותא". אמנם הגבייה הנעשית בכפייה (דוגמת מקדש שלמה) מסוגלת לייסד היכלות אך היא בוודאי אינה בוקעת לבבות. את המשכן מבססים על כוונת הלב. השכינה אינה מחפשת בנייני פאר אלא מבקשת למצוא חדר פנוי בלבו של אדם.
The Aramaic translation of the Torah, "Onkelos," (Yonatan ben Uzziel) says of the verse which opens the Torah portion "Terumah" ("From every man whose heart moves him you shall raise My contribution"): "From everyone whose heart is aroused; and you shall not take my contribution through violence." The words: "not through violence" are Yonatan ben Uzziel's independent interpretation. There are intermediate levels between a person's free will and the obligations performed without any consideration given to will. The Sages characterized this middle stage with the expression: "He is coerced until he says 'I want to.'" This sentence is invoked regarding a number of states in which a person has committed to perform an act, but reneges at the appointed time. For example: A person takes an oath to donate a sum of money for communal needs. At the appointed time, without a reasonable rationalization, he squirms out of his commitment. "He is coerced," according to the options available to the community (in keeping with the local law) until he upholds his commitment. Maimonides defines coercion as arousing a person to his good internal will. In his heart he surely wanted to carry out the good deed… but his evil inclination cruelly took over and blocked the deed of his will. The coercion divests a person of wickedness, and connects him to his free fill. It thus turns out that we have three levels. The first: a system of obligations that are not related to a person's free will. In essence, as part of the collective he is obligated to uphold the yoke, including the yoke of taxation. The second level is coerced giving, "until he says 'I want to.'" This operates where a person is expected to participate in an act with his entire heart. If the heart is blocked, he is "given assistance" to open up. The third level is the giving of the type: "his heart moves him," and as Onkelos adds, "not through violence." While collection carried out through force (such as for Solomon's Temple) can erect temples, it certainly does not break through to hearts. The tabernacle is based on the intention of the heart. The shekhina is not scouting for ostentatious buildings, but rather seeking an available chamber in the human heart.
על הפסוק הפותח את הפרשה "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" כותב תרגום יונתן בן עוזיאל: "מן כל דיתרעי לביה ולא באלמותא תסבון ית אפרשותי". התרגום לתרגום הוא: "מאת כל שיתעורר לבו ולא באלימות תקחו את תרומתי". המלים "ולא באלימות" הן פרשנות עצמאית של יונתן בן עוזיאל. יש דרגת ביניים, העומדת בין רצונו החופשי של האדם לבין חובות הנעשות ללא שום התחשבות ברצון. חכמים ניסחו את מעמד הביניים הזה בביטוי: "כופים אותו עד שיאמר רוצה אני". המשפט הזה נאמר לגבי כמה מצבים שבהם אדם התחייב לעשות מעשה אך נסוג בשעת המעשה. לדוגמה: אדם נדר לתרום סכום כסף לצורכי ציבור. בשעת מעשה, ללא נימוק סביר, הוא התחמק מביצוע החוב הזה. "כופין אותו", על פי האפשרויות העומדות לקהל (בהתאם לחוק המקומי) עד שיקיים את התחייבותו. ... הרמב"ם מגדיר את הכפייה כמעוררת את האדם לרצונו הפנימי הטוב. בלבו בוודאי רצה לעשות את מעשה המצווה ...אך ביצרו הרע התלבש באכזריות ונחסם מעשיית רצונו. הכפייה מפשיטה את האדם מרוע זה ומחברת אותו לרצונו החופשי. מתברר אם כן שיש לנו שלוש דרגות. האחת: מערכת של חובות, שאינן קשורות לרצונו החופשי של האדם. בעצם היותו חלק מהכלל הוא מחויב בנשיאה בעול ובכלל זה עול המסים. הדרגה השנייה היא נתינה בכפייה "עד שיאמר רוצה אני", זה פועל במקום שמצופה מהאדם להשתתף במעשה עם כל הלב. אם הלב חסום, "עוזרים" לו להיפתח. הדרגה השלישית היא הנתינה של "ידבנו לבו", וכהוספת התרגום: "לא באלמותא". אמנם הגבייה הנעשית בכפייה (דוגמת מקדש שלמה) מסוגלת לייסד היכלות אך היא בוודאי אינה בוקעת לבבות. את המשכן מבססים על כוונת הלב. השכינה אינה מחפשת בנייני פאר אלא מבקשת למצוא חדר פנוי בלבו של אדם.
The Aramaic translation of the Torah, "Onkelos," (Yonatan ben Uzziel) says of the verse which opens the Torah portion "Terumah" ("From every man whose heart moves him you shall raise My contribution"): "From everyone whose heart is aroused; and you shall not take my contribution through violence." The words: "not through violence" are Yonatan ben Uzziel's independent interpretation. There are intermediate levels between a person's free will and the obligations performed without any consideration given to will. The Sages characterized this middle stage with the expression: "He is coerced until he says 'I want to.'" This sentence is invoked regarding a number of states in which a person has committed to perform an act, but reneges at the appointed time. For example: A person takes an oath to donate a sum of money for communal needs. At the appointed time, without a reasonable rationalization, he squirms out of his commitment. "He is coerced," according to the options available to the community (in keeping with the local law) until he upholds his commitment. Maimonides defines coercion as arousing a person to his good internal will. In his heart he surely wanted to carry out the good deed… but his evil inclination cruelly took over and blocked the deed of his will. The coercion divests a person of wickedness, and connects him to his free fill. It thus turns out that we have three levels. The first: a system of obligations that are not related to a person's free will. In essence, as part of the collective he is obligated to uphold the yoke, including the yoke of taxation. The second level is coerced giving, "until he says 'I want to.'" This operates where a person is expected to participate in an act with his entire heart. If the heart is blocked, he is "given assistance" to open up. The third level is the giving of the type: "his heart moves him," and as Onkelos adds, "not through violence." While collection carried out through force (such as for Solomon's Temple) can erect temples, it certainly does not break through to hearts. The tabernacle is based on the intention of the heart. The shekhina is not scouting for ostentatious buildings, but rather seeking an available chamber in the human heart.
דיון
מהן שלוש דרגות הנתינה?
מה בין כפייה לנדבת לב?
כיצד מחנכים לנתינה
מהן שלוש דרגות הנתינה?
מה בין כפייה לנדבת לב?
כיצד מחנכים לנתינה
דיון
What are the three levels of giving
What is the relationship between a forced action and giving freely
How does one educate towards giving
What are the three levels of giving
What is the relationship between a forced action and giving freely
How does one educate towards giving