הדף מאת: דניאל סקופסקי
(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’ And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them. And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’
(ז) וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
(ח) וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
(ט) וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
(טו) וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
(ח) וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
(ט) וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
(טו) וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul. And the LORD God planted a garden eastward, in Eden; and there He put the man whom He had formed. And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil. And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads. The name of the first is Pishon; that is it which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold; and the gold of that land is good; there is bdellium and the onyx stone. And the name of the second river is Gihon; the same is it that compasseth the whole land of Cush. And the name of the third river is Tigris; that is it which goeth toward the east of Asshur. And the fourth river is the Euphrates. And the LORD God took the man, and put him into the garden of Eden to dress it and to keep it.
דיון
שאלות:
1. כיצד התורה תופסת את היחס בן האדם לטבע בכל קטע?
2. לאיזה טקסט אתם מתחברים יותר? למה?
שאלות:
1. כיצד התורה תופסת את היחס בן האדם לטבע בכל קטע?
2. לאיזה טקסט אתם מתחברים יותר? למה?
עמוס עוז
נגד שמירת הטבע / עמוס עוז
ועכשיו הגיע תורו של וידוי נורא. אני מתנגד לשמירת הטבע. עצם האידיאל של "שמירה" אינו מקובל עליי כמעט בשום תחום מתחומי החיים. לא באנו לעולם כדי לשמור או לשמר איזה דבר : מצוות, מעשי אבות, טבע או מורשת תרבות. יש איזה עיוות בכל מסורת ובכל הלך נפש אשר במרכזו עומד מעשה של שימור". אין אנו יורשיו של מוזיאון, ולא באנו לעולם כדי להסיר בסבלנות את האבק מעל מוצגים או כדי לצחצח את הזגוגיות ולהוליך להקות של מבקרים הולכים על בהונותיהם משכיית חמדה לשכיית חמדה. אין אנו קיימים אך ורק כדי לשמר : מסורת אבות או פלאי טבע, זיכרונות ילדות או חפצי קודש. פן יהיו חיינו לחיי פולחן. העולם אינו מוזיאון. גם הטבע אינו מוזיאון. גם התרבות אינה מוזיאון, מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת.
כיצד לגעת? אם הייתי צריך לסכם זאת על רגל אחת ובמילה אחת, הייתי אומר : באהבה.
איש ואישה באהבתם נוגעים זה בזה ואף משנים זה את זה דרך אהבתם. וכן הורה וילדו. אחים ואחיות.אדם וחברו. אדם ותרבותו, מורשת אבותיו. אדם ובית מגוריו.
בתנאי שהנגיעה והשינוי יהיו הדדיים, "דו-סטריים": בעוד אתה משנה את הנפשות הקרובות לך או את סביבתך או את נופיך, היה מוכן להינגע ולהשתנות על-ידם. בעוד אתה מעצב את העולם, הנח לעולם לעצב אותך.
ארץ ישראל אינה המוזיאון של אלוהים. שום מקום אינו המוזיאון של אלוהים. שום זולת או חפץ, חי או דומם, אינו חפץ של פולחן. מותר לגעת ומותר לשנות, כל עוד אתה עצמך מוכן להינגע ולהשתנות.
נגד שמירת הטבע / עמוס עוז
ועכשיו הגיע תורו של וידוי נורא. אני מתנגד לשמירת הטבע. עצם האידיאל של "שמירה" אינו מקובל עליי כמעט בשום תחום מתחומי החיים. לא באנו לעולם כדי לשמור או לשמר איזה דבר : מצוות, מעשי אבות, טבע או מורשת תרבות. יש איזה עיוות בכל מסורת ובכל הלך נפש אשר במרכזו עומד מעשה של שימור". אין אנו יורשיו של מוזיאון, ולא באנו לעולם כדי להסיר בסבלנות את האבק מעל מוצגים או כדי לצחצח את הזגוגיות ולהוליך להקות של מבקרים הולכים על בהונותיהם משכיית חמדה לשכיית חמדה. אין אנו קיימים אך ורק כדי לשמר : מסורת אבות או פלאי טבע, זיכרונות ילדות או חפצי קודש. פן יהיו חיינו לחיי פולחן. העולם אינו מוזיאון. גם הטבע אינו מוזיאון. גם התרבות אינה מוזיאון, מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת.
כיצד לגעת? אם הייתי צריך לסכם זאת על רגל אחת ובמילה אחת, הייתי אומר : באהבה.
איש ואישה באהבתם נוגעים זה בזה ואף משנים זה את זה דרך אהבתם. וכן הורה וילדו. אחים ואחיות.אדם וחברו. אדם ותרבותו, מורשת אבותיו. אדם ובית מגוריו.
בתנאי שהנגיעה והשינוי יהיו הדדיים, "דו-סטריים": בעוד אתה משנה את הנפשות הקרובות לך או את סביבתך או את נופיך, היה מוכן להינגע ולהשתנות על-ידם. בעוד אתה מעצב את העולם, הנח לעולם לעצב אותך.
ארץ ישראל אינה המוזיאון של אלוהים. שום מקום אינו המוזיאון של אלוהים. שום זולת או חפץ, חי או דומם, אינו חפץ של פולחן. מותר לגעת ומותר לשנות, כל עוד אתה עצמך מוכן להינגע ולהשתנות.
קהלת רבה פרשה ז
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו [לקחו] והחזירו [והראה לו] את כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך [שים לב] שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו [לקחו] והחזירו [והראה לו] את כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך [שים לב] שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
דיון
שאלות
1. כיצד אתם מבינים את ההסבר של האל לשמור על העולם?
2. כיצד קטע זה מסביר את היחס בין האדם לטבע?
שאלות
1. כיצד אתם מבינים את ההסבר של האל לשמור על העולם?
2. כיצד קטע זה מסביר את היחס בין האדם לטבע?
"ניו-יורק טיימס," מאי 0791
התנ"ך אחראי לפגיעה באיכות הסביבה
במסגרת סמינר תאולוגי שנערך בעיר קלרמונט בארצות הברית, הסכימה קבוצה של אנשי דת שלתנ"ך היה תפקיד מרכזי בגרימת משבר הסביבה, ולפיכך כל פתרון של משבר זה דורש שינוי של הערכים הדתיים הנוכחיים. בין הערכים שעליהם נמתחה ביקורת היו המצווה ללדת ילדים רבים, כלכלה בזבזנית והעלאת ערך קדושת חיי האדם מעבר לקדושת חייהם של יתר היצורים החיים. למעשה הסכימו כל המשתתפים שהגישה המקראית כלפי הטבע, בסיוע המדע והטכנולוגיה, עודדה ניצול יתר של הסביבה ובכך תרמה לזיהום אוויר, להתפוצצות אוכלוסין ולנזקים סביבתיים אחרים. בבסיס הטענה הוזכר הפסוק מבראשית שבו מברך האל את אדם וחוה ואומר להם: "פּר וּ וּרְב וּ וּ מלא וּ את הארֶץ וכבשׁה וּרְד וּ בּדְגת היּם וּ בעוֹף השּׁמים וּ בכל חיּה הרֹמשׂת על הארֶץ" (בראשית פרק א, פסוק כח .(
ציווי זה תרם תרומה מכרעת ליצירת אדישות כלפי הטבע, לניצולו ולהריסתו האטית והמתמשכת על-ידי המערב.
התנ"ך אחראי לפגיעה באיכות הסביבה
במסגרת סמינר תאולוגי שנערך בעיר קלרמונט בארצות הברית, הסכימה קבוצה של אנשי דת שלתנ"ך היה תפקיד מרכזי בגרימת משבר הסביבה, ולפיכך כל פתרון של משבר זה דורש שינוי של הערכים הדתיים הנוכחיים. בין הערכים שעליהם נמתחה ביקורת היו המצווה ללדת ילדים רבים, כלכלה בזבזנית והעלאת ערך קדושת חיי האדם מעבר לקדושת חייהם של יתר היצורים החיים. למעשה הסכימו כל המשתתפים שהגישה המקראית כלפי הטבע, בסיוע המדע והטכנולוגיה, עודדה ניצול יתר של הסביבה ובכך תרמה לזיהום אוויר, להתפוצצות אוכלוסין ולנזקים סביבתיים אחרים. בבסיס הטענה הוזכר הפסוק מבראשית שבו מברך האל את אדם וחוה ואומר להם: "פּר וּ וּרְב וּ וּ מלא וּ את הארֶץ וכבשׁה וּרְד וּ בּדְגת היּם וּ בעוֹף השּׁמים וּ בכל חיּה הרֹמשׂת על הארֶץ" (בראשית פרק א, פסוק כח .(
ציווי זה תרם תרומה מכרעת ליצירת אדישות כלפי הטבע, לניצולו ולהריסתו האטית והמתמשכת על-ידי המערב.
חיים חפר
בראשית/ חיים חפר
בראשית/ חיים חפר
| בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור ויהי אור והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וביום השני הוא יצא את הרקיע הרקיע הנפלא והכחול הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע ונפרש מעל גבוה ועגול וביום השלישי הוא יצר את היבשת את העמק את ההר ואת הים ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא שהפליאו את העין ביופיים ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות רבבות כוכבים כל כוכב הוא מזל סובבו ועברו במסילות ויהי ערב ויהי בוקר רביעי וביום חמישי הוא יצר חיים במים את הצדפים את הדגים התנינים ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים הנשרים הסנוניות והיונים וביום השישי הוא יצר חיות בחלד את הפילים האיילות את הצבועים ובאותו היום ממש הוא ברא אדם בצלם הוא ברא אדם בצלם אלוהים ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי והאדם אילף כל בהמה והאדם חרש באדמה והאדם המציא את הגלגל והאדם השיט ספינות על גל והאדם ריסן את הקיטור והאדם טס מעלה כציפור והאדם כבש כוכבי מרום והאדם ברא את האטום והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום | וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור ויהי אור והבוקר בהיר זרח בעולם ואחריו בא הלילה שחור ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וביום השני הוא יצר את הרקיע הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע וביום השלישי הוא יצר את היבשת ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, יום שלישי ויברא את המאורות ברביעי וביום חמישי הוא יצר חיים במים ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם וירא אלוהים כי טוב |