הדף מאת: דניאל זאוברמן
דף מדרש קצר בנושא שמות החג
חג השבועות
דיון
חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך אינה מציינת את התאריך שבו יש לחגוג את החג.
על פי המקרא, את חג השבועות חוגגים ביום החמישים לספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בקציר החיטים - חג השבועות. ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כלומר - ארבעים ותשעה ימים.
חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך אינה מציינת את התאריך שבו יש לחגוג את החג.
על פי המקרא, את חג השבועות חוגגים ביום החמישים לספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בקציר החיטים - חג השבועות. ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כלומר - ארבעים ותשעה ימים.
שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות,ועשית חג שבועות לה' אלוהיך...
Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks. And thou shalt keep the feast of weeks unto the LORD thy God after the measure of the freewill-offering of thy hand, which thou shalt give, according as the LORD thy God blesseth thee.
דיון
מכאן שמו של החג השבועות- משך ספירת העומר הינו 7 שבועות
מכאן שמו של החג השבועות- משך ספירת העומר הינו 7 שבועות
חג הקציר וחג הביכורים
וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
and the feast of harvest, the first-fruits of thy labours, which thou sowest in the field; and the feast of ingathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labours out of the field.
וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים
And thou shalt observe the feast of weeks, even of the first-fruits of wheat harvest, and the feast of ingathering at the turn of the year.
"וביום הביכורים... בשבועותיכם- מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו"
And on the seventh day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.
דיון
- מדוע נקרא חג השבועות גם חג הקציר?
עודהו הסל על כתפו קורא מ"הגדתי היום לה' אלהיך" (דברים כו')
עד שגומר כל הפרשה.
ר' יהודה אומר : עד "ארמי אובד אבי"
הגיע ל"ארמי אובד אבי" מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו.
וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו,
וקורא מ"אמרי אובד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה,
ומניחו בצד המזבח,
והשתחוה ויצא:
עד שגומר כל הפרשה.
ר' יהודה אומר : עד "ארמי אובד אבי"
הגיע ל"ארמי אובד אבי" מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו.
וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו,
וקורא מ"אמרי אובד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה,
ומניחו בצד המזבח,
והשתחוה ויצא:
While the basket was still on his shoulder he recites from: "I acknowledge this day before the LORD your God that I have entered the land that the LORD swore to our fathers to assign us” (Deuteronomy 26:3) until he completes the passage. Rabbi Judah said: until [he reaches] “My father was a fugitive Aramean” (v.. When he reaches, “My father was a fugitive Aramean”, he takes the basket off his shoulder and holds it by its edges, and the priest places his hand beneath it and waves it. He then recites from “My father was a fugitive Aramean” until he completes the entire passage. He then deposits the basket by the side of the altar, bow and depart.
דיון
- מה משמעות המילה 'ביכורים'?
- מה הקשר בין הקציר לביכורים?
משנה, מסכת ביכורים, פרק ג' משניות א-ד
תיאור הבאת הביכורים לירושלים, לבית המקדש, במאה ה1 לספירה
כיצב מעלים את הביכורים (לבית המקדש)?
כל העיירות... מתכנסות [=באות] לעיר... ו[האנשים] לנים ברחובה של עיר...
הקרובים [=האנשים שגרים קרוב לירושלים] מביאים תאנים וענבים,
והרחוקים [מירושלים] מביאים גרוגרות [תאנים מיובשות] וצימוקים [ענבים מיובשים]
והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות הב, ועטרה [=זר] של זית בראשו.
החליל מכה [=מנגן] לפניהם- עד שמגיעים קרוב לירושלים.
הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם [=שליחים, להודיע על בואם]
ועיטרו את ביכוריהם [=שמו את הפירות היפים למעלה כדי לקשט].
הפחות, הסגנים והגזברים [של בית המקדש] יצאו לקראתם...
וכל בעלי אומניות [=בעלי מלאכה] שבירושלים עומדים לפניהם ושואלים בשלומם:
'אחינו אנשי מקום פלוני, באתם לשלום'.
החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים להר הבית.
הגיעו להר הבית- אפילו אגריפס המלך נוטל הסל [בעצמו] על כתפו ונכנס,
עד שמגיע לעזרה [=לחצר המקדש].
ודיברו הלווים בשיר...
הסברים
תיאור הבאת הביכורים לירושלים, לבית המקדש, במאה ה1 לספירה
כיצב מעלים את הביכורים (לבית המקדש)?
כל העיירות... מתכנסות [=באות] לעיר... ו[האנשים] לנים ברחובה של עיר...
הקרובים [=האנשים שגרים קרוב לירושלים] מביאים תאנים וענבים,
והרחוקים [מירושלים] מביאים גרוגרות [תאנים מיובשות] וצימוקים [ענבים מיובשים]
והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות הב, ועטרה [=זר] של זית בראשו.
החליל מכה [=מנגן] לפניהם- עד שמגיעים קרוב לירושלים.
הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם [=שליחים, להודיע על בואם]
ועיטרו את ביכוריהם [=שמו את הפירות היפים למעלה כדי לקשט].
הפחות, הסגנים והגזברים [של בית המקדש] יצאו לקראתם...
וכל בעלי אומניות [=בעלי מלאכה] שבירושלים עומדים לפניהם ושואלים בשלומם:
'אחינו אנשי מקום פלוני, באתם לשלום'.
החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים להר הבית.
הגיעו להר הבית- אפילו אגריפס המלך נוטל הסל [בעצמו] על כתפו ונכנס,
עד שמגיע לעזרה [=לחצר המקדש].
ודיברו הלווים בשיר...
הסברים
- גרוגרות = תאנים מיובשות
דיון
- איזה אווירה מתוארת במקור שקראתם? מה היה מצב הרוח בקרב מביאי הביכורים?
חג מתן תורה
דיון
חג מתן תורה
מקורו של שם זה אינו בתורה, אלא שם היסטורי; שלפיו נקבע תאריך לחג השבועות- ו' בסיוון, שכן זהו היום שבו ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. שם זה אינו אלא כינוי, שכן לא ציוון עלינו לייחד חג לרגל מתן תורה, מאחר והתורה צריכה להיות בעינינו כחדשה בכל יום ויום, ולא מאורע היסטורי.
חג מתן תורה
מקורו של שם זה אינו בתורה, אלא שם היסטורי; שלפיו נקבע תאריך לחג השבועות- ו' בסיוון, שכן זהו היום שבו ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. שם זה אינו אלא כינוי, שכן לא ציוון עלינו לייחד חג לרגל מתן תורה, מאחר והתורה צריכה להיות בעינינו כחדשה בכל יום ויום, ולא מאורע היסטורי.
(טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. (יז) וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. (יח) וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה', בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. (יט) וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a horn exceeding loud; and all the people that were in the camp trembled. And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the nether part of the mount. Now mount Sinai was altogether on smoke, because the LORD descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly. And when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.
דיון
- אילו דברים לא רגילים היו בהר סיני בזמן מתן תורה?
- מהו תפקיד השופר, ומדוע שמעו קול שופר בזמן מתן תורה?