חג שבועות: של מי החג הזה?

דף הלימוד פותח בשאלה 'של מי החג הזה?', דרך כרזות מראשית היישוב בארץ (שנות השלושים), המבטאות את הזירות השונות שבהן ציינו את החג. הלומדים מוזמנים לעמוד על ההבדלים בין הדרכים השונות לחגיגת החג ולדון בשאלת הלגיטימציה לציין את החג בדרכים מגוונות.

דיון
לפניכם כרזות מתקופת היישוב העברי בארץ (שנות השלושים) ועד ימינו, המזמינות את הציבור לאירועים שונים בחג השבועות. עיינו היטב בכרזות ושימו לב לפרטיהן: עולם המושגים שלהן, שמות החג, דרכי ציון החג, לעיצוב הגרפי, ועוד.

• מה מפתיע / מצחיק / מרגיז / מקומם / מרגש אתכם בכל אחת מהכרזות?
• אילו מכנים משותפים יש בין הכרזות? מהם ההבדלים ביניהן?
• לאיזה אירוע הייתם רוצים ללכת? הסבירו.

שולמית וולקוב, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם ומורטון ויינפלד (עורכים), האנציקלופדיה זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני, כרך רביעי : יהודים ולא-יהודים בזמן החדש; חיים יהודים מודרניים בתפוצות; מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני, ירושלים 2007, עמ' 415–417
גם בימי קדם כבר בצבץ מתח מסוים בין שני מקורותיו של החג: הטבע החקלאי וההיסטורי האמונתי. במאה ה-20 בכלל ובארץ בייחוד, התחדד המתח הזה: גברה הנטיה להבליט את היבטיו הטבעיים-חקלאיים של החג. וגם בצמד ההיסטורי-אמוני נבקע סדק: גבר הרצון בעיקר בקרב הציבור החילוני, אך לא רק בקרבו, להדגיש את ההיבט המעין היסטורי, הלאומי, על פני ההיבט האמונתי-דתי. מתח זה קיים בייחוד בנוגע לחג שבועות, וזאת בשל האופי המיוחד של שני קטביו. הקוטב הטבעי-החקלאי בשבועות הוא בייחוד בארץ, בעל משמעות רבה יותר מזו של שני הרגלים האחרים [...] ואילו בקוטב הנגדי מעמד הר סיני - יותר משהוא מייצג תחנה חשובה בדרך ממצרים לארץ, הוא מעמד "מתן תורה" הסימבול האמונתי העילאי. המתח הזה עבר תמורות דינמיות, מאז ההתקפה החריפה של הרבנים על חוגגי חג הביכורים בעמק יזרעאל בשנות ה-20 של המאה ה-20, ועד "תיקוני ליל שבועות" שעושים גם יהודים חילוניים על פי דרכך למן שלהי המאה ה-20.
עידן חדש בתולדותיו של החג הזה החל עם היווצרותו של ציבור יהודי חילוני בארץ, ציבור שמתוך היכרותו עם אופיו הדתי-מסורתי של החג, מרד במנהגי הוריו ושאף להקנות לחג הזה, כמו לחגים אחרים, צביון שונה. כף "מתן התורה" שדורות רבים כבדה ידה על מאזני החג, החלה עתה בציבור זה, לנטות לטובת כף הביכורים. חלוצות וחלוצי העליה השניה והשלישית הם החלו בתהליך חילוצו של מועד זה מבית הכנסת... והשיבוהו אל מקומו העתיק בשדה חיטה...
© כל הזכויות שמורות לכתר ספרים
ww.keter-books.co.il

דיון
האנציקלופדיה מתארת שני מתחים ביחס לחג - בין הממד הלמדני-אמוני לזה החקלאי; ובין הממד החילוני לזה הדתי.

• מהי עמדתכם? עם איזה ממד של החג אתם מזדהים יותר?
• כיצד אתם מתמודדים עם היבטים של החג שעמם אתם לא מזדהים?
• האם לדעתכם יש מקום לחגוג את החג בדרכים שונות?
• הכרזות וגם הקטע לעיל מתארים שינוי בתפיסת הסמכות לקביעת תוכני החג, ואולי אף בכלל בעולם היהודי.
• מה דעתכם, האם השינוי לגיטימי? באילו תנאים? האם מותר לנו לצקת תכנים חדשים לחגי התורה?