'כירי רם' – פיוט לשמחת תורה
הדף מאת: מיכל ברגמן
לימוד הפיוט 'כירי רם ' שכתב הבן איש-חי, בבבל, במאה ה-19. הפיוט 'כירי רם' שכתב ר' יוסף חיים מבגדד, הבן איש חי, מפאר את התורה, את משה הנביא שקיבלה ומתוך כך גם את אלוהים. זהו פיוט לשמחת תורה, חג שבו מבטאים שמחה על קבלת התורה, ומציינים את תחילת מחזור הקריאה בה מדי שבת. בדף זה נכיר לעומק את הפיוט ונלמד את מנגינתו המיוחדת, וכן נתוודע לדימויים שונים ומלאי השראה של התורה.
ר' יוסף חיים, כירי רם, פיוטי הבן איש חי
כירי רם / ר' יוסף חיים (הבן איש חי)
כִּירִי רָם כִּירִי רָם עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם זֶה אֲרוֹן הַבְּרִית הַכָּתוּב אֲשׁוּרִית
אֶת אוֹיְבֵינוּ יַכְרִית בִּזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ
חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

זֶה בָּהִיר כַּחַמָּה אֲמִירָה נְעִימָה
נִתָּן מִשָּׁמַיְמָה לְיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

זֶה הָאוֹר הַבָּהִיר לְיִשְׂרָאֵל הִזְהִיר
וְאוֹר זֶה הוּא הִנְהִיר פְּנֵי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם



זֶה חֶמְדָּה יְקָרָה חָכְמָה מְפֹאָרָה
וְהִנֵה הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם
זֶה מְאוֹר הָעוֹלָם הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָם
מִשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם קִבֵּל מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

זֶה לֶחֶם חֲכָמִים אֲשֶׁר בּוֹ לוֹחֲמִים
דְבָרָיו חֲתוּמִים בְּיַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

זֶה הוּא אוֹר עֵינֵינוּ יְדִידוּת נַפְשֵׁנוּ
וְהוּא נִתַּן לָנוּ עַל יַד מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם.


להסבר על הפיוט ולשמיעת לחניו באתר 'הזמנה לפיוט'
כירי רם, בביצוע ר' דוד מנחם ושלומי שבן מתוך אתר YouTube

למקור השלם
דיון
  • מיהו 'הגיבור' המרכזי של הפיוט?
  • מה מוסיפה המנגינה למילות הפיוט, לדעתכם?
  • סמנו מהם הדימויים של התורה בפיוט.
  • אלו מבין הדימויים לתורה מוצא-חן בעינכם? מדוע?
  • האם תוכלו לחשוב על דימוי משלכם לתורה?
מדרש שיר השירים רבה, א.יט
דבר אחר "כי טובים דודיך מיין", נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב.

במים - "הוי כל צמא לכו למים".

מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב "לרוקע הארץ על המים",

כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "ארוכה מארץ מדה".

מה מים חיים לעולם, שנאמר: "מעין גנים באר מים חיים",

כך תורה חיים לעולם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם", וכתיב "לכו שברו ואכלו".

מה מים מן השמים, שנאמר: "לקול תתו המון מים בשמים",

כך תורה מן השמים, שנאמר: "כי מן השמים דברתי עמכם".

מה המים בקולי קולות, שנאמר: "קול ה' על המים", כך תורה בקולי קולות, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים".

מה המים משיבין הנפש, שנאמר: "ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי וגו'", כך תורה, שנאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש".

מה המים מטהרים את האדם מטומאה,

שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם",

כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו,

שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות".

ומה המים מטהרים הגוף, שנאמר: "ורחץ את בשרו במים",

כך תורה מטהרת הגוף, שנאמר: "צרופה אמרתך מאד".
דיון
  • אלו דימויים יש לתורה במדרש שיר השירים רבה?
  • האם ישנו דמיון/שוני/ ניגוד בין הדימויים המופיעים בפיוט לבין הדימויים המופיעים במדרש שיר השירים רבה? מהם?
  • אלו מבין הדימויים עורר בכם הזדהות? מדוע?
אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב 'שמעו כי נגידים אדבר' (משלי ח')?
למה נמשלו דברי תורה כנגיד [=שר, שליט]?

לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות.

אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות
With regard to the revelation at Sinai, Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “The Lord gives the word; the women that proclaim the tidings are a great host” (Psalms 68:12)? It means that each and every utterance that emerged from the mouth of the Almighty divided into seventy languages, a great host. And, similarly, the school of Rabbi Yishmael taught with regard to the verse: “Behold, is My word not like fire, declares the Lord, and like a hammer that shatters a rock?” (Jeremiah 23:29). Just as this hammer breaks a stone into several fragments, so too, each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, divided into seventy languages. The Gemara continues in praise of the Torah. Rav Ḥananel bar Pappa said: What is the meaning of that which is written: “Listen, for I will speak royal things, and my lips will open with upright statements” (Proverbs 8:6)? Why are matters of Torah likened to a king? To teach you that just as this king has the power to kill and to grant life, so too, matters of Torah have the power to kill and to grant life.
דיון
  • איזו תכונה של התורה עולה במדרש?
  • מדוע, לדעתכם, רואה רב חננאל בר פפא בתורה סכנה?
  • האם התיאור דומה לתיאור בפיוט?
  • עם איזה מבין שני התיאורים אתם מזדהים? מדוע?
בכל הקורבנות נמשלו דברי תורה. מקריבין יין נסך על גבי המזבח, שנאמר: 'ויין לנסך רביעית ההין' (במד' טו ה).

נמשלו דברי תורה ליין, שנאמר: 'ושתו ביין מסכתי' (משלי ט ה).

מקריבים לחם על גבי המזבח, שנאמר: 'את קרבני לחמי לאשי' (במד' כח ב).

וכן הוא אומר: 'ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד' (שמ' כה ל).

נמשלה תורה ללחם, שנאמר: 'לכו לחמו בלחמי' ( משלי ט ה).

מקריבים על גבי המזבח שמן, שנאמר: 'סולת בלולה בשמן' (ויקר' ב ה).

נמשלה תורה לשמן, שנאמר: בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר (קה' ט ח):
(Lev. 17:3:) “If any single person from the House of Israel.” This text is related (to Ps. 51:20–21), “Make Zion prosper in Your good pleasure; rebuild the walls of Jerusalem. Then You shall delight in sacrifices of righteousness, burnt offerings, and whole offerings….” To what is the matter comparable? To a rich and noble man, who has no wife. His house was not [really] a house. Why? When the tenants came, he said to them, “Go rest in another place.” Why? Because he had neither house nor wife. He took a wife. He said to them, “Whatever you bring me, from now on bring them up to the house.” Thus all the days before Moses erected the tent of meeting, they offered sacrifices [in] any place, as stated (in Exod. 24:5), “Then he sent youths of the Children of Israel, and they offered burnt offerings….” And so it says (in Exod. 8:23), “Let us go a distance of three days into the wilderness and sacrifice to the Lord our God.” When the tabernacle was raised, the [Holy One, blessed be He,] said to Moses, “From now on you are only permitted to offer sacrifice in the tent of meeting”; and there they offered up the [gift]67Gk.: doron. to the Holy One, blessed be He. It is so stated (in Deut. 12:13-14), “Take heed that you do not offer up your burnt offerings in any place that you see. But only in the place that the Lord will choose.” And where did the Holy One, blessed be He, choose? Jerusalem, as stated (in Ps. 132:13), “For the Lord has chosen Zion; He has desired it for His dwelling.” Moses therefore warns Israel, saying (in Lev. 17:3-4), “If any single person from the House of Israel [slaughters an ox, a lamb, or a goat in the camp]…. And does not bring it unto the entrance of the tent of meeting to offer it as a sacrifice… [bloodguilt shall be imputed to that person].“ The Holy One, blessed be He, foresaw that the Temple was going to be destroyed; so the Holy One, blessed be He, said, “As long as the Temple exists, you shall sacrifice within it, [and] there will be atonement for you; but when the Temple does not exist, how will there be atonement for you? Occupy yourselves with the words of Torah, because they are comparable with offerings, and they will atone for you.” Thus it is stated (ibid.), “This is the thing (literally: word).” So also the prophet says (in Hos. 14:3), “Take words with you, and return unto the Lord.” The words of Torah resemble all the offerings. One offers wine as a libation upon the altar, as stated (in Numb. 15:5), “And a quarter hin of wine for a libation”; and Torah resembles wine, as stated (in Prov. 9:5, where wisdom says), “and drink of the wine I have mixed.” One offers bread upon the altar, as stated (in Numb. 28:2), “My offering, My bread for My fire offering; and so it says (in Exod. 25:30), “And you shall set the [show]bread upon the table before Me always”; and Torah resembles bread, as stated (in Prov. 9:5, where wisdom says), “Come and eat of my bread.” One offers oil upon the altar, as stated (in Lev. 2:5), “fine flour mixed with oil”; and Torah resembles oil, as stated (in Eccl. 9:8), “Always let your clothes be white, and let there be no lack of oil upon your head.”68Cf. Eccl. R. 9:8:1, which also understands this verse as referring to Torah.
דיון
  • מדוע נמשלו דברי תורה לקרבנות?
  • מה משמעותה של תורה הנמשלת למזון, בעינכם?
  • מדוע , לדעתכם, נבחרו דווקא מזונות אלו להיות משל לתורה?
  • בפיוט 'כירי רם' מתוארת התורה כ-'לֶחֶם חֲכָמִים'. האם זהו דימוי זהה לאלו שבמדרש?
  • מהו 'לחם חכמים' בעינכם? האם התורה היא 'לחם חכמים' בעינכם? מדוע?
שיר השירים רבה, א.יט
ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב, אלא בירוד שבכלים. כך תורה אין מתקיימת, אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס.

ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן, השקיני מים.

כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן, למדני פרק אחד, דבר אחד,

או פסוק אחד ואפילו אות אחת.
דיון
  • אלו תכונות של התורה מופיעות במדרש?
  • האם התכונות הללו דומות לאלו שבפיוט?
  • האם אתם מסכימים לרעיונות שבמדרש? מדוע?
דף הנחיות למנחה:
כירי רם הצעת הנחיה.rtf