שרה אמנו
1א
הדף מאת: שהרה בלאו
2ב
איזו אישה היתה שרה אמנו? ואיזו אמא? דמותה של הגברת הראשונה שלנו כפי שהיא עולה ממקורות עתיקים וחדשים, ומדיאלוג שמנהלת איתה הסופרת שהרה בלאו.
3ג
בתוך: רותי רביצקי (עורכת), קוראות מבראשית: נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית, ידיעות אחרונות 2002, עמ' 138
צחוק עשה לי אלוהים/ רבקה מרים
שרה עקרה הייתה מפני שלא ידעה לצחוק.
אחרי גבו הרחב של אברהם נמשכה והלכה, והוא נמשך והלך אחרי גבו הרחב של הציווי. והציווי צלול הוא וישר, חסר פניות, אין בו אובדן-שיווי-משקל – ומכאן שאין בו גם צחוק. אין בו אובדן-שיווי-משקל – ומכאן שאין בו גם טלטלה, פריצת גבולין, שרק ממנה נובעת יכולת ההולדה.
שרה ואברהם התקשו להוליד. פסל ומסכה הסירו מעל עצמם, ועם הפסל והמסכה הוסר מעימם, אולי, גם המשחק. והמשחק, השחוק, הצחוק, שמתוכם נובעות האהבה והמיניות, הם המקלקלים את השורה.
ורק מתוך קלקול השורה ניתן להוליד יש חדש לעולם.
כדי להביא ילד, היה עליהם ללמוד לצחוק.
אולי לשם כך היה עליהם ללבוש מסכה, לשחק בתפקידי אח ואחות לפני פרעה, עד שלאט, מתוך המשחק, יתעורר בהם השחוק מחדש. ואולי דרך הגר וישמעאל בנה, שנולד עם יכולת לצחק, יגאה בהם הצחוק עוד. בהדרכה יגביר הצחוק נוכחותו ביניהם ויקרום דמות, עד שיבוא עימם כשותף מלא למפגש עם המלאכים, אותו המפגש המבשר את הולדת בנום.
הוא הבן שהציווי והצחוק בלולים בשמו: יצחק.

שנים אחר כך, כמטחווי מלכות ממנה, תעמוד מיכל בת שאול, אשת דוד.
גם היא לצחוק איננה יודעת. בצאת דוד למולה והוא שוחק, מכרכר ומפזז – תסב פניה ממנו, ותיבז לו בליבה.
וילד לא היה לה עד יום מותה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
4ד
דיון
איזו דמות של אשה עולה מהפרשנות של רבקה מרים? אלו רגשות עולים בכם בקריאה של המקור?
5ה
גירוש הגר
6ו
(ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. (י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. (יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ. (יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ - כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. (יג) וְגַם אֶת בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא. (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד - וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.
And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne unto Abraham, making sport. Wherefore she said unto Abraham: ‘Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman shall not be heir with my son, even with Isaac.’ And the thing was very grievous in Abraham’s sight on account of his son. And God said unto Abraham: ‘Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy bondwoman; in all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice; for in Isaac shall seed be called to thee. And also of the son of the bondwoman will I make a nation, because he is thy seed.’ And Abraham arose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and the child, and sent her away; and she departed, and strayed in the wilderness of Beer-sheba. And the water in the bottle was spent, and she cast the child under one of the shrubs.
7ז
דיון
איך אתם מסבירים את מעשיה של שרה? מה דעתכם?
8ח
מדרש השיכורה
9ט
כיון שחזר יצחק אצל אמו, אמרה לו: 'היכן היית בני?', אמר לה: 'נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות...'. אמרה: 'ווי על בן השיכורה! אילולי מלאך מן השמים כבר היית שחוט?', אמר לה: 'כן'. באותה שעה צווחה ששה קולות 'ווי' - כנגד שש תקיעות. אמרו: לא הספיקה לגמור את הדבר - עד שמתה, הדא הוא דכתיב "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה (בראשית כג, ב). ומהיכן בא? ר' יהודה בר' סימון אמר: מהר המוריה בא.
10י
דיון
איך אתם מבינים את תגובתה של שרה? מה גורם למיתתה?
11יא
רבקה לוביץ , מדרש שרה והעקדה
מדרש שרה והעקדה - רבקה לוביץ
'ויהי אחר הדברים האלה' (בראשית כב,א)

'הדברים', אלו דברים שהיו עם שרה. והאלוהים ניסה את שרה.
והמלאך אמר לה: קחי נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק. ולכי לך אל ארץ המוריה והעליהו שם לעולה.
ושרה אמרה: לא. כי לא תשחוט האם את בנה.
ובבוקר השכם, נתעוררה שרה ונזדעזעה, כי הנער איננו וגם אברהם אביו איננו.
פרשה ידיה אל אל שבשמיים ואמרה: ריבונו של עולם, יודעת אני שמי ששוחט בנו בשם האל, סופו שאין לו בן ואין לו אלוהים. סלח נא לאברהם שטעה בדבר. זכור נא שלא עלה על לב אם להקריב את בנה לאל, והצל הנער מידו.
אותה שעה שלח אברהם את ידו אל המאכלת לשחוט את בנו. ומלאך ה' קרא אל אברהם ואמר: 'אל תשלח ידך אל הנער, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה' (בראשית כב,יב) על פי שלא חשכת את בנך.
ועל כך נאמר: 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה' (שם, כא,יב) כי ביצחק יקרא לך זרע (שם).
© כל הזכויות שמורות למחברת
12יב
דיון
מה דעתכם על הפרשנות של רבקה לוביץ לסיפור של שרה?
13יג
שרה ושהרה
14יד
שהרה בלאו, מיוחד למדרשת
באופן לא (מאוד) מפתיע, הייתי רוצה להיפגש עם שרה אימנו.
מאז ומתמיד רחשתי לה חיבה, בעיקר בשל השם המשותף. לא נעלמה ממני העובדה שגם לה נוספה האות ה"א לשם הפרטי, אם כי אצלה השינוי נעשה על ידי אלוהים בעצמו ואילו אצלי מדובר היה בשינוי מתוצרת עצמית.
תמיד יזכרו לה את זה שהשליכה את הגר לגווע במדבר. "מכשייפה", הגדיר אותה פעם פרשן ידוע. אבל בעיני שרה היתה רחוקה מאוד מהאשה הכוחנית שנתפסת בציבור. היא היתה כלה צעירה שנקרעה מביתה, הלכה אחר בעל שפעמיים שתק כשעלתה על יצועי מלכים זרים ושהיה מוכן לעקוד את בנם המשותף. מהטקסט המקראי עולה שהיחסים ביניהם היו טעונים. מאוד. אבל אלוהים היה לצידה 'כל מה שתאמר שרה - תעשה' הוא הודיע לאברהם.
ונראה לי שגם היה לה חוש הומור, אם כי לצחוק עם אלוהים זה לא תמיד רעיון מוצלח.
הייתי רוצה לשאול אותה מה דעתה על כך שהפכה לאם האומה (היא מזוהה עד כדי כך, שבתקופת הרייך השלישי צוו הנשים היהודיות להוסיף לתעודת הזהות את השם 'שרה', מכל השמות היהודיים כולם. אין פלא) ובכלל, להעזר קצת בשכל היהודי הישר שלה.
15טו
דיון
לאור המקורות שלמעלה ומקורות נוספים המוכרים לכם על שרה, מה הייתה עונה שרה אמנו לשהרה?