Vayikra Rabbah 20:2

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא טז, א), רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (קהלת ט, ב): הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַצַּדִּיק זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ הָאֲרִי וּשְׁבָרוֹ וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וְלָרָשָׁע זֶה פַּרְעֹה נְכֹה, כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב עַל הַכִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִנְהָגָיו, הִכִּישׁוֹ אֲרִי וּשְׁבָרוֹ, זֶה מֵת צוֹלֵעַ וְזֶה מֵת צוֹלֵעַ, הַיְנוּ דִכְתִיב: מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, לַטּוֹב זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, וְלַטָּהוֹר זֶה אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּטַהֲרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ו): בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. וְלַטָּמֵא אֵלּוּ מְרַגְּלִים, אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְנַאי, אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ, הַיְינוּ דִכְתִיב: לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא. (קהלת ט, ב): וְלַזֹּבֵחַ זֶה יֹאשִׁיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה, ז): וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי עִזִּים. (קהלת ט, ב): וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ, זֶה אַחְאָב שֶׁבִּטֵּל קָרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יח, ב): וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב, זָבַח לוֹ זֶבַח וְלֹא קָרְבָּנוֹת, זֶה מֵת בְּחִצִּים וְזֶה מֵת בְּחִצִּים, הַיְנוּ דִכְתִיב: לַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ. (קהלת ט, ב): כַּטּוֹב כַּחֹטֶא, כַּטּוֹב זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז, יב): וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא טוֹב רֹאִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹב רֹאִי בַּהֲלָכָה, כָּל הָרוֹאֵהוּ נִזְכַּר לְתַלְמוּדוֹ. כַּחֹטֶא זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כד): וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה הֶחְרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֱוֵי: מִקְרֶה אֶחָד וגו', (קהלת ט, ב): הַנִּשְׁבָּע, זֶה צִדְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לו, יג): וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד. (קהלת ט, ב): כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא, זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יב): וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי. זֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם (מלכים ב כה, ז): וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וְזֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם (שופטים טז, כא): וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִקְרֶה אֶחָד לַנִּשְׁבָּע וגו'. דָּבָר אַחֵר, מִקְרֶה אֶחָד, אֵלּוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב בְּהוֹן (מלאכי ב, ו): בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר. לָרָשָׁע, זֶה עֲדַת קֹרַח, דִּכְתִיב בְּהוֹן (במדבר טז, כו): סוּרוּ נָא וגו', אֵלּוּ נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב בְּמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִין וְאֵלּוּ נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב שֶׁלֹּא בְמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִין.

רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (קהלת ב, ב): לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, אִם הָדֵין דְּחוֹכָא מְעֹרָב מָה חֶדְוָתָא מְהַנְיָא, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְדוֹלֵי כָּבוּל שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וּבָרְבִיעִי שֶׁלּוֹ זִמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, מִשֶּׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם אָמַר לִבְנוֹ עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ חָבִית אֶחָד מִן הָעֲלִיָּה, כֵּיוָן שֶׁעָלָה הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וּמֵת, הִמְתִּין לוֹ לֵירֵד וְלֹא יָרַד, אָמַר אֲנִי עוֹלֶה וְרוֹאֶה מַה טִּיבוֹ שֶׁל בְּנִי, עָלָה וּמְצָאוֹ שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וּמֵת וּמוּטָל בֵּין הֶחָבִיּוֹת, הִמְתִּין עַד שֶׁגָּמְרוּ סְעוּדָתָן, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי לֹא לְבָרֵךְ אֶת בְּנִי בִּרְכַּת חֲתָנִים בָּאתֶם, אֶלָּא בֵּרְכוּ עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים, לֹא לְהַכְנִיס אֶת בְּנִי לַחֻפָּה בָּאתֶם בּוֹאוּ וְהַכְנִיסוּהוּ לְקִבְרוֹ. הִפְטִיר עָלָיו רַבִּי זַכַּאי דְּמִן כָּבוּל: לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל.

רַבִּי יוּדָן דְּגַלְיָיה פָּתַח (איוב לט, כז): אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן עַל מֵימַר פּוּמָךְ הָיִיתִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עַל גַּבֵּי הָאָרוֹן, אוֹ עַל מֵימַר פּוּמָךְ הָיִיתִי מְסַלֵּק שְׁכִינָתִי מֵעַל גַּבֵּי הָאָרוֹן. (איוב לט, כח): סֶלַע יִשְׁכֹּן, מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. (איוב לט, כח): וְיִתְלֹנָן, לִינָה אֶחָת. מִקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי (איוב לט, כח): עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה, לִינוֹת הַרְבֵּה. דְּתָנִינַן תַּמָּן מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן הָיְתָה שָׁם אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְלָמָּה נִקְרֵאת כֵּן, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, ב): מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי. כֵּיצַד הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּצֵאתוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ גְשׁוּמָה שְׁחוּנָה וּטְלוּלָה שְׁנַת רָצוֹן שְׁנַת בְּרָכָה שְׁנַת זוֹל שְׁנַת שׂוֹבַע שְׁנַת מַשָּׂא וּמַתָּן וְאַל יִצְטָרְכוּ בָהּ עַמְךָ יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ לָאֵלּוּ וְאַל יַגְבִּיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׂרָרָה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְאַל תִּפְנֶה לִתְפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים. רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָמְרוּ עַל אַחֵינוּ שֶׁבְּקֵסָרִין שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ שְׂרָרָה. רַבָּנָן דְּדָרוֹמָא אָמְרוּ עַל אַחֵינוּ שֶׁבַּשָּׁרוֹן שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן, (איוב לט, כט): מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל, מִשָּׁם הָיָה מְיַלֵּל נוֹטֵל אֹכֶל שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, (איוב לט, כט): לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה יוֹדֵעַ מַה בְּסוֹפָהּ, הָא כֵיצַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה צוֹפֶה וְרוֹאֶה עָשָׁן שֶׁל מַעֲרָכָה עוֹלֶה לַדָּרוֹם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּרוֹם שָׂבֵעַ, עוֹלֶה לַמַּעֲרָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּעֲרָב שָׂבֵעַ, עוֹלֶה לַמִּזְרָח הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּזְרָח שָׂבֵעַ, וְכֵן כֻּלָּם, עוֹלֶה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׂבֵעַ, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה (איוב לט, ל): וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ דָם, רָאָה אֶפְרוֹחָיו מִגַּעְגְּעִין בָּאֲדָמָה וְשָׁתַק, אֶלָּא (איוב לט, כט): וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים, נָדָב וַאֲבִיהוּ, (איוב לט, כט): שָׁם הוּא, הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמְרוּ (ויקרא י, ד): קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ, מֵאֵת פְּנֵי הָאָרוֹן אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַעֲבֵר הַמֵּת הַזֶּה מֵאֵת פְּנֵי הָאָבֵל הַזֶּה, עַד מָתַי אָבֵל זֶה מִצְטָעֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן.

רַבִּי אַחָא וְרַבִּי זְעִירָא פָּתַח (איוב לז, א): אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְקוֹמוֹ, מַהוּ וְיִתַּר, וְקָפַץ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ויקרא יא, כא): לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִהְיוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן דּוֹמִין לְמַטֵּהוּ שֶׁנִּכְנַס יָבֵשׁ וְיָצָא לַח. טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, גִּדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת וְיָצָאת חַרְבּוֹ מְלֵאָה דָּם, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וּבָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (משלי יז, כו): גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁעָנַשְׁתִּי אֶת אַהֲרֹן וְלָקַחְתִּי שְׁנֵי בָּנָיו מִמֶּנּוּ, לֹא טוֹב, אֶלָּא (משלי יז, כו): לְהַכּוֹת נְדִיבִים עֲלֵי ישֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחֲרֵי מוֹת. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי משֶׁה רַבָּן, וּמַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לְאִמָּא שָׁלוֹם אִי לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבַּתּוֹ, לֹא בָאת שַׁבַּתּוֹ עַד שֶׁמֵּת, נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלוֹ אָמְרוּ לוֹ נָבִיא אַתָּה, אָמַר לָהֶם (עמוס ז, יד): לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה.

תָּנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר לג, מט): וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן, וְכַמָּה הֵם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל. רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה בְּחֵפֶר, הֲווֹ שָׁיְילִין בֵּיהּ וְהוּא מוֹרֶה, אָמְרוּ לוֹ לָא כֵן אֲלַפִין בֵּי מִדְרָשָׁא אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְהָא רַבִּי מָנֵי רַבָּךְ יָתֵיב בְּצִפּוֹרִי, אֲמַר לְהוֹן יֵתֵי עָלַי אִין יְדָעִית, מִן הַהִיא עָנְתָה לָא אוֹרֵי.

בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, עַל הַקְרִיבָה, וְעַל הַקְרָבָה, עַל אֵשׁ זָרָה, וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. עַל הַקְרִיבָה, שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנַי וְלִפְנִים. וְעַל הַהַקְרָבָה, שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּן שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ. עַל אֵשׁ זָרָה, אֵשׁ מִבֵּית כִּירַיִם הִכְנִיסוּ. וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, א): אִישׁ מַחְתָּתוֹ, אִישׁ מֵעַצְמוֹ עָשׂוּ שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וּבְכֻלָּן מַזְכִּיר סָרְחָנָן, כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם אֶלָּא עָוֹן זֶה בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן יְקָרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סָרְחָנָם, כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם לוֹמַר מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיוּ בְּיָדָם בַּסֵּתֶר שֶׁעַל יְדֵי כֵן מֵתוּ.

רַבִּי מָנֵי דִּשְׁאָב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, וּבְכֻלָּן כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה, עַל שֶׁהָיוּ שְׁתוּיֵי יַיִן, וּכְתִיב בּוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ט): יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. וְעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מְחֻסְרֵי בְּגָדִים, וּכְתִיב בּוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, מג): וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו, וּמָה הָיוּ חֲסֵרִין, מְעִיל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, לה): וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת, וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בְּלֹא רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, כא): וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ, וּכְתִיב (שמות ל, כ): בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם בָּנִים, וּכְתִיב בּוֹ מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, ד): וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם נָשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא טז, ו): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ.

רַבִּי לֵוִי אָמַר שְׁחָצִים הָיוּ, הַרְבֵּה נָשִׁים הָיוּ יוֹשְׁבוֹת עֲגוּנוֹת מַמְתִּינוֹת לָהֶם, מָה הָיוּ אוֹמְרִים, אֲחִי אָבִינוּ מֶלֶךְ, אֲחִי אִמֵּנוּ נָשִׂיא, אָבִינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וְאָנוּ שְׁנֵי סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אֵי זוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. רַבִּי מְנַחְמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נְחֶמְיָה אָמַר (תהלים עח, סג): בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, לָמָּה בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, מִשּׁוּם (תהלים עח, סג): בְּתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. וְעוֹד מִן הֲדָא (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן הוֹלְכִין תְּחִלָּה וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן, וְאוֹמְרִים מָתַי שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ מֵתִים וְאָנוּ נוֹהֲגִין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְבוּ אָמַר בְּפִיהֶם אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כז, א): אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, הַרְבֵּה סְיָחִין מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶן שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. וְעוֹד מִן הֲדָא (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִן לְהַשְׁלָחַת יָד, דְּאָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה וְכִי קִילוֹרִין עָלַת עִמָּהֶן מִסִּינַי דְּאַתְּ אָמַר (שמות כד, יא): וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים, כְּאָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲכִילָה וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי טז, טו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מְלַמֵּד שֶׁפָּרְעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן וְגִיְסוּ לִבָּם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר משֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה וְנֶהֱנָה מִן הַשְּׁכִינָה, לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ו): וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, וְנֶהֱנָה מִן הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר זָכָה (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, בִּשְׂכַר (שמות ג, ו): כִּי יָרֵא זָכָה (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, בִּשְׂכַר (שמות ג, ו): מֵהַבִּיט, זָכָה (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט, נָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה וְלֹא נֶהֱנוּ מִמֶּנָּה. וְעוֹד מִן הֲדָא (במדבר ג, ד): וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה', וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם. רַבִּי יוּדָן דְּיָפוֹ בְּעָא מִנֵּיהּ רַבִּי פִּנְחָס בַּר רַבִּי חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן הָכָא אַתְּ אָמַר (ויקרא י, ב): לִפְנֵי ה' (במדבר ג, ד): לִפְנֵי ה' שְׁנֵי פְּעָמִים, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כד, ב): לִפְנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִים מֵאֲבִיהֶן. (דברי הימים א כד, ב): בְּמִדְבַּר סִינַי, אָמַר רַבִּי מֵאִיר וְכִי בְּמִדְבַּר סִינַי מֵתוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמֵּהַר סִינַי נָטְלוּ אַפּוֹפָּסִין שֶׁלָּהֶם לְמִיתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא בִּתּוֹ וְנִמְצָא בְּשׁוֹשְׁבִינָהּ דָּבָר שֶׁל שִׁמְצָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם הוֹרְגוֹ אֲנִי עַכְשָׁיו אֲנִי מְעַרְבֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי, אֶלָּא לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה וְהוּא טַב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי הוֹרְגָן עַכְשָׁיו הֲרֵינִי מְעַרְבֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה. בִּתִּי זוֹ הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, יא): בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה הַר סִינַי, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה אֹהֶל מוֹעֵד.

וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד), רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר אִלּוּ הָיוּ לָהֶם בָּנִים הָיוּ קוֹדְמִין לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, דְּתָנִינַן תַּמָּן כָּל הַקּוֹדֵם לְנַחֲלָה קוֹדֵם לְכָבוֹד וּבִלְבָד שֶׁיְהֵא נוֹהֵג כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. (במדבר ג, ד): וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, רַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּחַיָּיו, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, כְּתִיב הָכָא פְּנֵי, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית כג, ג): וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ, מַה לְּהַלָּן בְּמוֹתוֹ, אַף כָּאן בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר בְּחַיָּיו, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (בראשית יא, כח): וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, מַה לְּהַלָּן בְּחַיָּיו אַף כָּאן בְּחַיָּיו. אֵירַע טֻמְאָה בְּאַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר, אֵירַע בְּאֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר. מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ הָעַרְבִי, נִתְּזָא צִנּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְטִמְאַתּוּ, וְנִכְנַס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אִמָּם שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכֻלָּם שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, שָׁלְחוּ אַחֲרֶיהָ אָמְרוּ לָהּ מַה מַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ, אָמְרָה לָהֶם מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְאִמְרַת חֲלוּקִי. אָמְרוּ כָּל קִמְחַיָּא קֶמַח וְקֶמַח דְּקִמְחִית סֹלֶת, וְקָרוֹן עֲלָהּ (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָהּ בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּאָמַר בְּמוֹתוֹ, מֵת אַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר, מֵת אֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אֲבִינָא מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִיתַת מִרְיָם לְאֵפֶר פָּרָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה מְכַפֵּר כָּךְ מִיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יוּדָן מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה מִיתַת אַהֲרֹן לִשְׁבִירַת לוּחוֹת, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כִּשְׁבִירַת לוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וְלָמָּה מַזְכִּיר מִיתָתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר כָּךְ מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. וּמִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, וּמִנַיִן שֶׁמִּיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת, דִּכְתִיב (שמואל ב כא, יד): וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל, וּכְתִיב (שמואל ב כא, יד): וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.