שורשים ודאגה לאומית
הדף מאת: מיכל ברגמן / טבע עברי
מי מאתנו לא שואף להידמות לעץ הרענן והשורשי, שיכול לרוחות החזקות, כי הוא נטוע באדמתו ויודע היטב מיהו? אנו חיים היום בעולם גלובלי הנשלט על ידי התרבות המערבית. בתוך כך מזמין אותנו ט"ו בשבט לעצור לרגע, להרכין ראשינו ולהביט על האדמה והשורשים שלנו–
האדם והעץ
דיון
רבות הן ההשוואות בין אדם לאילן, וטוב לשוב ולהזכיר אותן בט"ו בשבט.
משנה מסכת אבות, פרק ג משנה יז
רבי אלעזר בן עזריה היה אומר:

כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? - לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו;

אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? - לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם'.
דיון
אנו חיים היום בעולם גלובלי, הנשלט על ידי תרבות מערבית אמריקנית. בתוך כך מזמין אותנו ט"ו בשבט לעצור לרגע, להרכין ראשינו ולהביט על האדמה והשורשים שלנו
  • מהם אותם שורשים מיוחדים שלנו?
  • איזו תרבות מייחדת אותנו?
  • כיצד אנו שומרים עליה מפני רוחות הגלובליזציה העזות?
  • איזה נוף ואיזו סביבה הם חלק מזהותנו?
  • אילו מקומות מעוררים בנו זיכרונות, געגועים? ל
  • אילו מקומות נבקש להביא את צאצאינו כשהם יכתבו את עבודת השורשים שלהם?
  • לאיזו קהילה אנו משתייכים? אילו קשרים אנושיים אנו יוצרים בינינו לבין בני אדם בסביבתנו?
יום שמירת כדור הארץ היהודי
תני [=למד] רבי שמעון בן יוחאי: משל לבני אדם שהיו נתונין בספינה ונטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: למה אתה עושה כן? אמר להן: מה איכפת לכם, לא תחתי אני קודח? אמרו לו: מפני שאתה מציף עלינו את הספינה.
Hezkiya taught (Jeremiah 50:17): "Israel are scattered sheep" - why are Israel likened to a sheep? Just as a sheep, when hurt on its head or some other body part, all of its body parts feel it. So it is with Israel when one of them sins and everyone feels it. (Numbers 16:22): "When one man sins [will You be wrathful with the whole community]." Rabbi Shimon bar Yochai taught a parable: Men were on a ship. One of them took a drill and started drilling underneath him. The others said to him: What are sitting and doing?! He replied: What do you care. Is this not underneath my area that I am drilling?! They said to him: But the water will rise and flood us all on this ship. This is as Iyob said (Job 19:4): "If indeed I have erred, my error remains with me." But his friends said to him (Job 34:37): "He adds transgression to his sin; he extends it among us." [The men on the ship said]: You extend your sins among us. Rabbi Elasa said: a gentile asked Rabbi Yehoshua ben Karha: In your Torah, it is written (Exodus 23:2): "After the multitude will you side." We are more numerous than you, so why don't you become like us in practicing idolatry? He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said to him: Do you have children? He replied: You reminded me of my troubles. He asked: Why? [The gentile] said: I have many children. When they sit at my table, this one blesses to this god and that one blesses to that god, and they don't get up from the table until they wrack each other's brains. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Do you settle [the arguments] with them? He said: No. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Before you make us agree with you, find agreement with your own children! [The gentile] was spurned and went away. After he left [Rabbi Yehoshua ben Karha's] students said to him: Rabbi! You pushed him away like a broken reed, but what would you answer for us? He said to them: Six souls are about written [in the Torah] about Esau, and "souls" [nefashot] is written in the plural, as stated (Genesis 36:6): "Esau took his wives, his sons and daughters, and all the souls of his household." For Yaakov, however, there were seventy souls, and soul [nefesh] is written [in the Torah] in the singular. As it is stated (Exodus 1:5): "And all of the people [nefesh] that were of Jacob's issue, etc." Because Esau worshipped many gods, it is written many "souls," but for Yaakov--who worshipped one God--it is written one soul, "And all of the people [nefesh], etc."
דיון
  • מה המדרש מלמד אותנו?
בשנים האחרונות מקובל לזהות את ט"ו בשבט כ'יום שמירת כדור הארץ היהודי'. יום זה מדגיש את האחריות של כל אחד ואחת מאתנו על איכות הסביבה ברמה הגלובלית.
  • מה בין קיימות עולמית לקיימות מקומית? כיצד ניתן לדאוג למתרחש ברמה העולמית ובו בזמן להיות קשוב למקומיות, לשורשים?
על שורשים והאדם המודרני
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), 'האדם עץ השדה', בתוך: חיי שנה, עמ' 129-135 הוצאת ידיעות ספרים
אחד ממקורות הסבל הבסיסיים של האדם המודרני הוא חוסר ההשתייכות החברתית. הבדידות האישית שמרגישים רבים, והרגשת הניכור הכללית של בני האדם בזמן הזה, הן ביטויים לכך שהאדם הפסיק להיות 'נטוע באדמה'. כיום, רוב ההשתייכויות החברתיות הקיימות אינן מהותיות אלא פרקטיות בלבד. אנשים מתאגדים בקבוצות כדי לשמור על אינטרסים משותפים, אבל זהו שיוך כמעט מקצועי; הם אינם מרגישים שכאן הוא ביתם, שיש מקום שבו הם שתולים. זוהי יחידה שאורגנה במקרה, כדי לבנות הגנה והתקפה הדדיים ותו לא. אנשים רבים הם מעין נוודים, שבמקרה הזדמנו למקום מסוים, אך אין דבר מהותי אשר קושר אותם אליו. הם אינם חשים יחס מיוחד כלפי מקומם, ולכן הם נעקרים בקלות משם. מבחינה מסוימת דמותו של האדם המודרני מזכירה צמחי נוי פלסטיים, המסוגלים לפרוח מבלי להזדקק לאדמה, מפני שהם אינם חיים כלל. מציאות זו נובעת מן השאיפה לאידיאל החופש של הפרט, הרוצה לנתק את עצמו מכל חברה שהיא; האדם הפרטי מנסה להפוך את עצמו לתמצית וליסוד של המציאות כולה. העמידה על הזכות להיות אינדיבידואליסט בלתי תלוי, מאפשרת להסתדר בכל מקום באותה המידה, מפני שממילא אין הוא שייך באמת לאף אחד מהם. היחס במקרא לאדם כזה הוא ברור. אם מחד ניתן למצוא ביטויים כמו "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה" או "והיה כעץ שתול על פלגי מים", הרי שהאדם התלוש מתואר "כגלגל, כקש לפני רוח" , שפירושו: כמו שיח יבש שנעקר, והרוח מגלגלת אותו ממקום למקום. אדם שחייו אינם בנויים על יסוד קבוע, ממילא מרגיש שכל סוג של התקשרות ומחויבות הן לגביו כבלים, מאסר ומחנק. אדם כזה בעצם בחר לחיות כעץ כרות.
© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים
www.ybook.co.il
דיון
  • הרב עדין מדבר על האדם המודרני הגלובלי, שהפך להיות מנותק מן האדמה ומן השורשים. הוא מכנה אותו 'עץ כרות'. האם אתם מסכימים עמו?
  • מה משמעות השורשים , המסורת, המנהגים, האדמה, הארץ על החיים בכפר הגלובלי ?
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), 'האדם עץ השדה', בתוך: חיי שנה, עמ' 129-135
כאשר אדם מגיע לאיזו מדרגה, צריך הוא לדאוג שיהיה לה ביטוי מקביל גם בשורשים - בפעלו בעולם המעשה. אם לא יעשה כן - יאבד את יציבותו ואת שיווי משקלו, ועלול הוא להיעקר משורשו. כל חלקיו של העץ - על ענפיו הארוכים, עליו הירוקים ופירותיו המתוקים - כולם גדלים רק מכוח השורשים. השורשים אינם גלויים לעין, אינם מרהיבים ואינם טעימים, אך הם קבועים בקרקע, ומחברים את העץ כולו אליה. שורשים של עץ הם אחד הדברים החזקים ביותר שישנם, והם יכולים לבקוע כל סלע; את הכוח הזה אין לענפים, עם כל פארם. אדם צריך ללמוד מן העצים ולשמור תמיד על פרופורציה נכונה בין חכמתו, חלומותיו ושאיפותיו, לבין חיי המעשה שלו, פעולתו בתוך העולם ואחיזתו בו. עיקרון זה נכון גם בנוגע לחיי העם בכללו. הענפים הם מנהיגי העם, העומדים בראשו, והם צריכים לדעת שבלי שורשים, ללא דאגה לקצוות של העם, לילדים ולמסכנים, וללא אחיזה בחיי המעשה, אין קיום לצמרת העץ. כנגד כל ענף שיוצא כלפי מעלה - צריך הן העם בכללו והן האדם הפרטי להוציא שורש למטה.
© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים
www.ybook.co.il
עושה פרי
דיון
העץ הוא 'טיפוס מעשי' - נותן פירות.

אם חפצים אנו להידמות לעץ, נוכל לקבוע את ט"ו בשבט כיום תחילת מעשינו הסביבתיים, ומשנה לשנה נאסוף את פירות עמלנו הקשר שלנו לשורשים ולאדמה יביא לאוויר נקי יותר; יעודד את מודעותנו לצורך במחזור; יפתח בינינו קשרי קהילה חמים ומשמעותיים; יפנה לנו זמן שיוקדש לעצמנו ולמשפחתנו, ולא רק לריצה אחרי הזמן האבוד במרוץ העבודה וההספקים; יקטין את השימוש שלנו במקורות אנרגיה מתכלים; יעודד אותנו לרכוב בנחת על אופניים בשטחים פתוחים בסביבתנו הקרובה, וכדומה.

יש בידינו ההזדמנות לחבר את העולמי עם המקומי. ולפעול כאדם שורשי, מקומי, שמעשיו מרובים. אמן.
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי