איך חג נולד
הדף מאת: נח חיות / אתר מדרשת
איך נולד חג? מתי אנו מודעים להימצאותנו ברגע היסטורי וחריג שראוי לציין אותו לדורות ולקבוע לו יתדות של חג? חג הפסח הראשון נחוג כבר בערב היציאה ממצרים, עוד לפני השחרור מעוּלם של המצרים. מה קרה לחג זה במהלך הדורות? לימוד במסגרת "פרשת בשניים" של אתר MAKO
(ז) וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם. (ח) וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. (ט) אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ. (י) וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. (יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'.
And they shall take of the blood, and put it on the two side-posts and on the lintel, upon the houses wherein they shall eat it. And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and unleavened bread; with bitter herbs they shall eat it. Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; its head with its legs and with the inwards thereof. And ye shall let nothing of it remain until the morning; but that which remaineth of it until the morning ye shall burn with fire. And thus shall ye eat it: with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and ye shall eat it in haste—it is the LORD’s passover.
דיון
אילו אתם הייתם צריכים לקבוע כיצד להנציח לדורות את הטקס שהתקיים בפסח הראשון במצרים, מה הייתם בוחרים לשמר ממנו, אם בכלל, ומדוע?
(ב) וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (ג) לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (ד) וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר. (ה) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (ו) כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. (ז) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
And thou shalt sacrifice the passover-offering unto the LORD thy God, of the flock and the herd, in the place which the LORD shall choose to cause His name to dwell there.
דיון
הצביעו על ההבדלים שבין תיאור הפסח בספר שמות לבין התיאור בספר דברים.

מה יכולה להיות, לדעתכם, הסיבה להיווצרות ההבדלים?
וזבחת פסח לה' אלהיך צאן - שנא' מן הכבשים ומן העזים תקחו ובקר - , (ספרי) תזבח לחגיגה

הסברים
  • רש"י מפרש שאין להבין שספר דברים מתיר שקרבן הפסח יבוא מהבקר, אלא שהבקר המוזכר בספר הוא לקורבן אחר, קורבן חגיגה. גם את הפועל "ובשלת" שמשמעותו בכל מקום היא בישול במים יסביר רש"י כבישול באש – כלומר צלייה.
וזבחת פסח לה' אלהיך צאן THOU SHALT THEREFORE SACRIFICE THE PASSOVER UNTO THE LORD THY GOD OF SHEEP, as it is said of the Passover offering, (Exodus 12:5) “Ye shall take it from the sheep or from the goats”, — ובקר AND OXEN thou shalt slaughter as the חגיגה (the festival offering sacrificed on the fourteenth of Nisan in addition to the Passover offering); for if they have counted themselves (formed themselves) into too large a company for the Passover offering (so that one lamb will not suffice for them) they bring together with it a festival offering and this is eaten first, in order that it (the Passover sacrifice) can be eaten in satiety (i.e. after the appetite is satisfied; cf. Pesachim 69b, 70a). — And besides this our Rabbis derived many Halachic matters from this verse (cf. Sifrei Devarim 129; Berakhot 9a).
פירוש שד"ל על דברים פרק טז
...רק פסח מצרים נצטוו ישראל לצלותו, מה שאין כן פסח דורות, שניתנה הרשות לבשלו. אלא חכמים תקנו זכר לפסח מצרים, שגם לדורות יקריבו רק שה כבשים או שה עיזים ויצלו את הפסח, כמו שעשו בפסח מצרים.

הסברים
  • לפי שד"ל נוצר פער בין החג ביום התהוותו, לבין התפתחותו של החג מספר שנים מאוחר יותר, כאשר חלק מהמנהגים הראשוניים נראו מיותרים או לא נוחים לביצוע.
מושגים
  • שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) - (1800–1865). פרסם ותרגם ספרי דת, הגות, פילוסופיה, שירה ומחקר. השתייך לזרם ההשכלה באירופה ועמד בראש בית המדרש לרבנים בפאדובה. נולד בעיר טריאסטה שבאיטליה למשפחת לוצאטו המפורסמת. מגיל צעיר בלטו יכולותיו הלימודיות וכבר בגיל שמונה החל לכתוב שירים בעברית ובאיטלקית. התעניין בלימוד שפות והסתייע בידע הבלשני שלו בחקר המקרא והתורה שבעל פה.
דיון
מהו ההבדל בין שני הפירושים?

כיצד כל אחד מהם מבין את הקשר שבין החג המקורי שצוין במצרים לבין החג שנקבע לדורות?

מה דעתכם על תפיסותיהם?
מתוך מחזור תפילות יום העצמאות בהוצאת הקיבוץ הדתי, תשכ"ו, עמ' 10
מנהג נאה להלך ארבע אמות חדשות בארץ ישראל במקום שעוד לא דרכה כף רגלו... כן יש להדר ולכוון את הטיול אל מקומות המלחמה, לספר על גודל הנס...
דיון
האם גם בימינו ראוי ליצור או לחדש חגים ומנהגים?

איזה חג עדיין חסר בלוח השנה? נסו לקבוע לו תאריך ומנהגים!