תל אביב - מהעבר לעתיד?

תל אביב - העיר העברית הראשונה. עיר שבאה מן החול, אך נבנית ומתפתחת על השפה והתרבות העברית.

דיון
ב-21 במאי 1910 קיבלה תל אביב את שמה, על פי תרגומו העברי של נחום סוקולוב לספר 'אלטנוילנד' של הרצל - 'ארץ עתיקה-חדשה'. 'תל' הוא האוצר הישן, העבר, ו'אביב' - המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה.

דון יצחק אברנבאל, פירוש לתורה, בראשית יא
פירושו של אברבנאל למגדל בבל
"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה...נבנה לנו עיר ומיגדל וראשו בשמים"...(בראשית יא' פס' ד)
פירוש:
"ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבותם למצוא המלאכות בבנות עיר, שהיא כוללת המלאכות כולם ומגדל בתוכה, כדי להתחבר שם ולעשות עצמם מדיניים...להתמשך ביניהם השיתוף והחברה, ושזו המעולה בתכליותיו האנושיות".

דיון
אברבאנל מסביר את חטא בוני העיר האוטופית כדומה לחטאם של בני דור ההפלגה: בקשו לבטא את אנושיותם, לפתח את אפשרויותיהם תחת לעסוק בשפלותם לפני האלוהים. אתם מוזמנים לדון: עד כמה פיתוח העיר והציווילזציה פוגע בעבר ובמסורת?

מתוך יומנו של תייר, 1932
עבר שהוא רק חול
"עיר זו, שאין לה עבר, נושאת פניה אל העתיד. אנשים מן המעמד הבינוני הקימוה על גבעות של חול מנוערות מאגדה. כשחיפשתי לה עבר בין יותר מ-20 שנה לא מצאתי אלא חול".

ח"נ ביאליק בהנחת אבן הפנה ל"אהל שם" בת"א, באייר תרפ"ח
. "... אנו באים לא"י לחדש את חיינו; אנו רוצים ליצור לנו כאן חיים עצמיים, שיש להם קלסתר פנים משלהם ואופי מיוחד, ומייסדיי "ענג שבת" חשבו, כי לשם יצירת צורות חיים מקוריות ואמתיות בעלות פרצוף ופנים לאומיים, הכרח להם לקחת את החומר ליצירותיהם מאבני היסוד של צורות החיים הקדמוניות, ...ולא מצאו צורה יותר עליונה ויותר עמוקה להתחיל לטוות ממנה את צורות החיים המקוריות מיצירת השבת...

דיון
כיצד מציע ביאליק לחבר בין העבר ובין ההתחדשות?
מה מקומה של העיר בעניין?

עלי מוהר, תפילה תל אביבית
תפילה תל אביבית / עלי מוהר, יוני רכטר
אלוהי- כאן אין לנו כותל, יש רק ים.

אבל אתה הרי נמצא בכל מקום

אז בטח גם כאן.

ולכן, כשאני הולך פה לאורך החוף

אני יודע שאתה אתי וזה עושה לי טוב.

וכשאני רואה תיירת יפה ושזופה

אני מביט בה אמנם למעני אבל גם למענך

כי אני יודע שאתה בתוכי

כשם שאני בתוכך

ואולי נבראתי

כדי שמתוכי תוכל לראות

את העולם שבראת

בעיניים חדשות.

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il