כאילו מתחייב בנפשו (אבות, פרק ג)
הדף מאת: עמית אלון, תוכנית בארי / מכון שלום הרטמן
המשנה במסכת אבות נוקטת בלשון ההלכתית "כאילו מתחייב בנפשו". רוצה לומר - האדם שעשה מעשה מסוים ראוי לעונש מוות. (כמובן שלא מדובר בעונש מוות של ממש, אלא בביטוי קיצוני למעשה פסול). בדף זה נכיר את אלו המתחייבים בנפשם, נראה מדוע מעשיהם נחשבים לחמורים, ונבחן פרשנות אחרת למשנה.
מהו "מתחייב בנפשו"?
הַשּׁוֹחֵט בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה.
All may slaughter, and their slaughtering is valid, except a deaf-mute, an imbecile or a minor, lest they mess up [the animal] through their slaughtering. And if any of these slaughtered while others were standing over them, their slaughtering is valid. That which is slaughtered by a non-Jew is a nevelah and defiles by carrying. If one slaughtered at night, and also a blind man that slaughtered, the slaughtering is valid. One who slaughtered on Shabbat or Yom Kippur, even though he is liable for his own life, the slaughtering is valid.
דיון
נקודות לדיון:
הסבירו במילים שלכם את ההגדרה ההלכתית "מתחייב בנפשו". מהו ה"מתחייב בנפשו" שלכם? האם קיים לדעתכם ערך החשוב מערך החיים? האם לדעתכם חברה צריכה לנסח לעצמה את ערכיה המרכזיים או שמדובר בערך פרטני שכל אדם צריך לנסח לעצמו?
"כאילו מתחייב"
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
Rabbi Elazar of Bartotha said: give to Him of that which is His, for you and that which is yours is His; and thus it says with regards to David: “for everything comes from You, and from Your own hand have we given you” (I Chronicles 29:14). Rabbi Jacob said: if one is studying while walking on the road and interrupts his study and says, “how fine is this tree!” [or] “how fine is this newly ploughed field!” scripture accounts it to him as if he was mortally guilty.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר, הַנֵּעוֹר בַּלַּיִלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
Rabbi Hananiah ben Hakinai said: one who wakes up at night, or walks on the way alone and turns his heart to idle matters, behold, this man is mortally guilty.
רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
Rabbi Dostai ben Rabbi Yannai said in the name of Rabbi Meir: whoever forgets one word of his study, scripture accounts it to him as if he were mortally guilty, as it is said, “But take utmost care and watch yourselves scrupulously, so that you do not forget the things that you saw with your own eyes” (Deuteronomy 4:9). One could [have inferred that this is the case] even when his study proved [too] hard for him, therefore scripture says, “that they do not fade from your mind as long as you live” (ibid.). Thus, he is not mortally guilty unless he deliberately removes them from his heart.
דיון
נקודות לדיון (לשלושת המקורות)
אפיינו את דמותו של זה המתחייב בנפשו לפי חכמי המשנה. מהו הערך המרכזי לדעתם, שביטולו מביא את האדם לידי התחייבות בנפשו? מדוע לדעתכם ערך זה תופס מקום עליון ברשימת הערכים של חז"ל במסכת אבות?
הַנֵּעוֹר בַּלַּיִלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
דיון
נקודות לדיון
מה משותף לדעתכם לשלוש הפעולות הללו - התעוררות בלילה, הליכה בדרך לבד ובטלה? מהו ההיבט השלילי באותן שלוש פעולות? האם לדעתכם ניתן למצוא בהן גם משמעות חיובית?
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן קמא תורה נ"ב
רבי נחמן מברסלב
דע שעיקר הביטול שאדם מבטל ישותו ונעשה אַין, ונכלל באחדות השם יתברך, אין זה אלא ע"י התבודדות. והתבודדות צריך מקום וזמן מיוחד שלא יבלבלו אותו המונעים [=הגורמים המסיתים אותו מהתקרבות לאל]. והזמן הוא בלילה, היינו, הנעור בלילה שאז הכל ישנים. והמקום הוא בדרך יחידי. ואז יכול לפנות לבו מכל וכל ויכול לבוא ולבטול כל הישות והיינו המפנה ליבו לבטלה. ואז כשנתבטל לגמרי, אזי הוא נכלל באחדות השם יתברך ואז הוא בא בחינת מחייב.

הסברים
  • רבי נחמן מפרש את הביטוי "מתחייב בנפשו" כ"עושה את נפשו חיובית" והופך על פיה את משמעות המשנה כולה כמורה לאדם מה כן עליו לעשות כדי להגיע לדרגה רוחנית זו
דיון
נקודות לדיון
כיצד הופך רבי נחמן את דבריו של רבי חנינא במסכת אבות? מדוע שעת הלילה היא השעה המתאימה להתבודדות? מדוע הדרך היא המקום המתאים להתבודדות? מהי לדעתכם האמירה של רבי נחמן לגבי לימוד תורה והדרך להתקרבות לאל?
הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ
דיון
נקודות לדיון
מדוע לדעתכם ההנאה מהטבע מוצגת כמסוכנת ושלילית? האם לדעתכם ישנה דרך אחרת להביט בטבע מבלי שבעיני המשנה המעשה ייחשב לחטא?
רמב"ם, הלכות יסודי תורה
בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו..
When man contemplates concerning these things, and perceives all creatures, whether angel, sphere, or man the likeness of himself, and discovers the wisdom of the Holy One, blessed is He! in all beings of form and in all creatures, his love for the Omnipresent increases and his soul and body thirst and yearn to love Him, blessed is He! and, fear and terror, because of his own insignificance, shortcomings and levity seize him when comparing himself to one of the great and holy bodies, verily so to one of the pure forms, separated from bodies of clay, which never joined a body of clay. He then will find himself likened to a vessel full of shame and disgrace, empty and wanting.2Shabbat, 31b. G.
דיון
נקודות לדיון
כיצד לדעתכם היה עונה הרמב"ם לרבי שמעון על טענתו בדבר היחס לטבע? כיצד משלב הרמב"ם בראייה חיובית את לימוד תורה וההתבוננות בטבע?
דף מספר 1 בסדרה על פרקי אבות, דפים נוספים בסדרה:
2 3