הדף מאת: מוריה סטרמן
חוה אלברשטיין
גן העדן האבוד / חוה אלברשטיין
פעם אחת
לפתוח את השער
ולהציץ בגן העדן האבוד.
פעם אחת
לשכוח את הצער
ואת פצעי הבגרות.
ילד קטן
שוכב ומנמנם לו
ורוח באה
ושרה לו שיר.
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת
לשוב ולחבק ולא לדעת
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
מנגינת עצי הגן.
כל השעות
שעה אחת ביער
כל העונות עונה אחת יחידה
הסודות
עוד לא נוצרו ביער
ולא נוצרה החידה
כבר מאוחר
וכבר איני יודע
אם עוד אראה
אם עוד אמצא את הגן.
איש מבוגר
ועוד מתגעגע
ובכל רגע מוכן.
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת ל
שוב ולחבק ולא לדעת
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
מנגינת עצי הגן.
גן העדן האבוד / חוה אלברשטיין
פעם אחת
לפתוח את השער
ולהציץ בגן העדן האבוד.
פעם אחת
לשכוח את הצער
ואת פצעי הבגרות.
ילד קטן
שוכב ומנמנם לו
ורוח באה
ושרה לו שיר.
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת
לשוב ולחבק ולא לדעת
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
מנגינת עצי הגן.
כל השעות
שעה אחת ביער
כל העונות עונה אחת יחידה
הסודות
עוד לא נוצרו ביער
ולא נוצרה החידה
כבר מאוחר
וכבר איני יודע
אם עוד אראה
אם עוד אמצא את הגן.
איש מבוגר
ועוד מתגעגע
ובכל רגע מוכן.
לגעת
לחוש וללטף את עץ הדעת ל
שוב ולחבק ולא לדעת
שהפרי הוא מסוכן.
לשמוע
דבורים וצרצרים ולא לשבוע
מן המוזיקה שאין כמוה
מנגינת עצי הגן.
דיון
מה מסמלים גן עדן ומצב האנושות לפני החטא, לפי השיר?
למה המשוררת מתגעגעת ומדוע? האם מדובר במשהו הניתן להשגה?
האם ניתן להגיע לגן העדן האבוד? אם כן כיצד, ואם לא מדוע?
מה מסמלים גן עדן ומצב האנושות לפני החטא, לפי השיר?
למה המשוררת מתגעגעת ומדוע? האם מדובר במשהו הניתן להשגה?
האם ניתן להגיע לגן העדן האבוד? אם כן כיצד, ואם לא מדוע?
שמואל דוד לוצאטו, פירוש לתורה, בראשית פרק ג פסוק כד
אין לנו להתלונן
והנה היוצא מן הסיפור הזה הוא, כי אין לאדם להתלונן על עמלו, כי לא נמשך אלא מצד יתרונו ומעלתו, שהוא יודע טוב ורע ופועל ברצון ולא בטבע, והיתרון הזה האדם חפץ בו, ולא יחפוץ להמיר את כבודו באוכל עשב; והרי זה כאילו ברצונו אכל מעץ הדעת. והתועלת הנמשכת מכול זה מבוארת, היא שיהיה האדם מכיר, שכל רעותיו נחשכות מן הטובה הגדולה שהטיב עמו הבורא, שחננו דעה והשכל, ויהיה שמח בחלקו ונותן תודה לה' על הטובה ועל הרעה... אם לא היה אבינו אוכל מן העץ ההוא, הרי אנו ובנינו ובני בנינו היינו כבהמה, או כתינוקות אשר לא ידעו היום טוב ורע; הלא טוב לנו שאכל מעץ הדעת, אם כן אין לנו להתלונן.
אין לנו להתלונן
והנה היוצא מן הסיפור הזה הוא, כי אין לאדם להתלונן על עמלו, כי לא נמשך אלא מצד יתרונו ומעלתו, שהוא יודע טוב ורע ופועל ברצון ולא בטבע, והיתרון הזה האדם חפץ בו, ולא יחפוץ להמיר את כבודו באוכל עשב; והרי זה כאילו ברצונו אכל מעץ הדעת. והתועלת הנמשכת מכול זה מבוארת, היא שיהיה האדם מכיר, שכל רעותיו נחשכות מן הטובה הגדולה שהטיב עמו הבורא, שחננו דעה והשכל, ויהיה שמח בחלקו ונותן תודה לה' על הטובה ועל הרעה... אם לא היה אבינו אוכל מן העץ ההוא, הרי אנו ובנינו ובני בנינו היינו כבהמה, או כתינוקות אשר לא ידעו היום טוב ורע; הלא טוב לנו שאכל מעץ הדעת, אם כן אין לנו להתלונן.
דיון
לפי פרשנות זו, האם אדם הראשון חטא?
מדוע "אל לנו להתלונן"?
מה מסמל פרי עץ הדעת?
לפי פרשנות זו, האם אדם הראשון חטא?
מדוע "אל לנו להתלונן"?
מה מסמל פרי עץ הדעת?
אריך פרום, מנוס מחופש, הוצאת דביר, עמוד 33
חופשי זה לגמרי לבד
ייצוג מרשים במיוחד ליחסו הבסיסי של האדם לחופש הוא המיתוס התנ"כי של גירוש האדם מגן עדן. המיתוס מזהה את ראשית תולדות האנושות עם מעשה של בחירה, אך הוא שם את כל הדגש על החטא שבמעשה חופשי ראשון זה ועל הסבל הנובע ממנו. אדם וחווה חיים בגן-עדן בהרמוניה מוחלטת זה עם זה ועם הטבע. חייהם שלווים ואין הם חייבים לעבוד. אין בחירה, אין חופש, אין גם מחשבה. על אדם נאסר לאכול מפרי עץ הדעת. הוא מפר את צו אלוהים, הוא יוצא ממצב של ההרמוניה שלו עם הטבע, בלא להתעלות עליו. מנקודת מבטה של הכנסייה שייצגה את הסמכות זהו חטא. אך מנקודת מבטו של האדם, זוהי תחילתו של החופש האנושי. פעולה בניגוד לפקודת האל פירושה השתחררות מכפייה, יציאה ממצב לא-מודע של קיום קדם-אנושי למעלת אדם. פעולה זו נגד צו הסמכות, ביצוע חטא, היא מהיבט זה הפעולה הראשונה הנעשית מתוך בחירה, הווי אומר, הפעולה האנושית הראשונה. ההיבט החיצוני של החטא במיתוס הוא האכילה מפרי עץ הדעת. פעולת אי-הציות כפעולה הנעשית מתוך בחירה היא ראשיתה של התבונה. המיתוס מספר על תוצאות נוספות של המעשה החופשי הראשון: ההרמוניה המקורית בין האדם לטבע מתנפצת. אלוהים מכריז מלחמה בין הגבר לאשה, ומלחמה בין האדם לטבע. ההתעלות מעל לטבע, הניכור מן הטבע ומיצור אנושי אחר, גורמת לאדם להבחין בעירומו, לחוש כלימה. הוא בודד וחופשי, ועם זאת חסר-אונים ומפוחד. החופש שזה עתה זכה בו נראה כקללה. הוא חופשי מכבלי גן-העדן המתוקים, אך הוא אינו חופשי למשול בעצמו ולהגשים את ייחודו.
חופשי זה לגמרי לבד
ייצוג מרשים במיוחד ליחסו הבסיסי של האדם לחופש הוא המיתוס התנ"כי של גירוש האדם מגן עדן. המיתוס מזהה את ראשית תולדות האנושות עם מעשה של בחירה, אך הוא שם את כל הדגש על החטא שבמעשה חופשי ראשון זה ועל הסבל הנובע ממנו. אדם וחווה חיים בגן-עדן בהרמוניה מוחלטת זה עם זה ועם הטבע. חייהם שלווים ואין הם חייבים לעבוד. אין בחירה, אין חופש, אין גם מחשבה. על אדם נאסר לאכול מפרי עץ הדעת. הוא מפר את צו אלוהים, הוא יוצא ממצב של ההרמוניה שלו עם הטבע, בלא להתעלות עליו. מנקודת מבטה של הכנסייה שייצגה את הסמכות זהו חטא. אך מנקודת מבטו של האדם, זוהי תחילתו של החופש האנושי. פעולה בניגוד לפקודת האל פירושה השתחררות מכפייה, יציאה ממצב לא-מודע של קיום קדם-אנושי למעלת אדם. פעולה זו נגד צו הסמכות, ביצוע חטא, היא מהיבט זה הפעולה הראשונה הנעשית מתוך בחירה, הווי אומר, הפעולה האנושית הראשונה. ההיבט החיצוני של החטא במיתוס הוא האכילה מפרי עץ הדעת. פעולת אי-הציות כפעולה הנעשית מתוך בחירה היא ראשיתה של התבונה. המיתוס מספר על תוצאות נוספות של המעשה החופשי הראשון: ההרמוניה המקורית בין האדם לטבע מתנפצת. אלוהים מכריז מלחמה בין הגבר לאשה, ומלחמה בין האדם לטבע. ההתעלות מעל לטבע, הניכור מן הטבע ומיצור אנושי אחר, גורמת לאדם להבחין בעירומו, לחוש כלימה. הוא בודד וחופשי, ועם זאת חסר-אונים ומפוחד. החופש שזה עתה זכה בו נראה כקללה. הוא חופשי מכבלי גן-העדן המתוקים, אך הוא אינו חופשי למשול בעצמו ולהגשים את ייחודו.
דיון
דונו במורכבות בנוגע לבחירה חופשית שמציג פרום בקטע הזה.
מה דעתכם, האם יכולת הבחירה הופכת אותנו לחופשיים יותר?
דונו במורכבות בנוגע לבחירה חופשית שמציג פרום בקטע הזה.
מה דעתכם, האם יכולת הבחירה הופכת אותנו לחופשיים יותר?
נויה שגיב
עונש, האמנם?
כולנו בחרדה מהעונש! גרשו אותנו מגן העדן! בצער תלדי בנים! בזעת אפך תאכל לחם! האמת? אני קוראת אחרת את הדברים. לא קוראת פה עונש. אלא תוצאות ואפילו הבטחות. איך הגעתי לזה? נתחיל באדם. אני משערת שהחרדה הגדולה של האדם הייתה שלא יהיה לו מה לאכול מעכשיו. היה מותר לו לאכול מהכל, ועכשיו - הוא הפר את ההסכם. אז אלהים מבטיח לו ומרגיע אותו - תאכל לחם. בזעה אמנם, אבל יהיה לך מה לאכול. לעניין המוות - תקשיב חביבי, זה היה ידוע מראש "ביום אכלך ממנו מות תמותון". וכיוון שיש מוות - מעכשיו יש גם ילודה. ונעבור לאישה. "אל אישך תשוקתך"- הנסיון לאלף ולרסן את היחידה שהיה לה כח מעל אלהים להגיד לאדם מה מותר ומה אסור. אבל יותר מכך- עניין הילודה. לא כתוב בצער. כתוב ב"עצב". עצב, בתנכית, הוא "באלוהות". זה פרס, זו מתנה. באלוהות תלדי בנים. זו יכולת אלהית. אין זה עונש אלא הבטחה, שלא לומר מתנה.
עונש, האמנם?
כולנו בחרדה מהעונש! גרשו אותנו מגן העדן! בצער תלדי בנים! בזעת אפך תאכל לחם! האמת? אני קוראת אחרת את הדברים. לא קוראת פה עונש. אלא תוצאות ואפילו הבטחות. איך הגעתי לזה? נתחיל באדם. אני משערת שהחרדה הגדולה של האדם הייתה שלא יהיה לו מה לאכול מעכשיו. היה מותר לו לאכול מהכל, ועכשיו - הוא הפר את ההסכם. אז אלהים מבטיח לו ומרגיע אותו - תאכל לחם. בזעה אמנם, אבל יהיה לך מה לאכול. לעניין המוות - תקשיב חביבי, זה היה ידוע מראש "ביום אכלך ממנו מות תמותון". וכיוון שיש מוות - מעכשיו יש גם ילודה. ונעבור לאישה. "אל אישך תשוקתך"- הנסיון לאלף ולרסן את היחידה שהיה לה כח מעל אלהים להגיד לאדם מה מותר ומה אסור. אבל יותר מכך- עניין הילודה. לא כתוב בצער. כתוב ב"עצב". עצב, בתנכית, הוא "באלוהות". זה פרס, זו מתנה. באלוהות תלדי בנים. זו יכולת אלהית. אין זה עונש אלא הבטחה, שלא לומר מתנה.
דיון
האם דבריה של שגיב מסתדרים עם העולה מן הטקסט המקראי?
לפי הקטע, האם המצב העדיף הוא לפני פעולת האכילה מעץ הדעת או אחרי? מדוע?
האם דבריה של שגיב מסתדרים עם העולה מן הטקסט המקראי?
לפי הקטע, האם המצב העדיף הוא לפני פעולת האכילה מעץ הדעת או אחרי? מדוע?
עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא
מיניות: שלילי או חיובי?
אף על פי שאפשר למצוא בפסוק סימוכין לכך שהאכילה מעץ הדעת הביאה לגילוי המיניות, רבים מהפרשנים לא קיבלו את הפרשנות הזאת. אם המיניות נולדה עם החטא הקדמון, הרי המיניות היא דבר שלילי. השקפה כזאת רווחה בקרב פילוסופים מסוימים וכן בזרמים מסוימים של הנצרות, עד היום, אך אינה מאפיינת בדרך כלל את ספרי המקרא.
מיניות: שלילי או חיובי?
אף על פי שאפשר למצוא בפסוק סימוכין לכך שהאכילה מעץ הדעת הביאה לגילוי המיניות, רבים מהפרשנים לא קיבלו את הפרשנות הזאת. אם המיניות נולדה עם החטא הקדמון, הרי המיניות היא דבר שלילי. השקפה כזאת רווחה בקרב פילוסופים מסוימים וכן בזרמים מסוימים של הנצרות, עד היום, אך אינה מאפיינת בדרך כלל את ספרי המקרא.
דיון
האם לדעתכם, לפי הסיפור המקראי בבראשית ג, המיניות נתפסת כדבר שלילי?
כיצד ובאיזה אופן מתבטאת התפיסה הנוצרית לפיה המיניות היא שלילית בעולמנו כיום, אם בכלל?
האם לדעתכם, לפי הסיפור המקראי בבראשית ג, המיניות נתפסת כדבר שלילי?
כיצד ובאיזה אופן מתבטאת התפיסה הנוצרית לפיה המיניות היא שלילית בעולמנו כיום, אם בכלל?
עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא
האיסור תמיד מופר
חוקר המיתוסים האמריקני ג'וזף קמפבל סבור שלעץ לא היו תכונות מיוחדות. לדעתו בסיפור הזה בא לידי ביטוי מוטיב שכיח בסיפורי עם, המכונה 'הדבר האסור היחיד'. בסיפורים האלה יש תמיד דמות סמכותית - מלך, אב, בעל וכדומה - המרשה לבן חסותו הכול פרט לדבר אחד : לפתוח דלת, תיבה וכדומה. אבל האיסור תמיד מופר. בסיפור גן העדן ידע אלוהים היטב שהאדם יאכל את הפרי האסור. אבל בעצם האכילה הוא התחיל לחיות את חייו . לפי קמפבל, האכילה מהפרי האסור היא שלב הכרחי ביצירת זהותו העצמית של האדם. זה חלק מההתבגרות שלו. האדם צריך לבחור, למרוד, לנקוט צעד משלו ולהמרות את פי האל כדי להיות הוא עצמו.
האיסור תמיד מופר
חוקר המיתוסים האמריקני ג'וזף קמפבל סבור שלעץ לא היו תכונות מיוחדות. לדעתו בסיפור הזה בא לידי ביטוי מוטיב שכיח בסיפורי עם, המכונה 'הדבר האסור היחיד'. בסיפורים האלה יש תמיד דמות סמכותית - מלך, אב, בעל וכדומה - המרשה לבן חסותו הכול פרט לדבר אחד : לפתוח דלת, תיבה וכדומה. אבל האיסור תמיד מופר. בסיפור גן העדן ידע אלוהים היטב שהאדם יאכל את הפרי האסור. אבל בעצם האכילה הוא התחיל לחיות את חייו . לפי קמפבל, האכילה מהפרי האסור היא שלב הכרחי ביצירת זהותו העצמית של האדם. זה חלק מההתבגרות שלו. האדם צריך לבחור, למרוד, לנקוט צעד משלו ולהמרות את פי האל כדי להיות הוא עצמו.
דיון
לאיזו מסקנה הגיע קמפבל בנוגע לסיפור גן עדן, כאשר השווה אותו למיתוסים קדומים נוספים? מה משמעותה של מסקנה זו?
אם כך, סיפור גן עדן הוא מיתוס או משל, שמוסר ההשכל שלו הוא...
האם ניתן להקביל את "השלב ההכרחי" עליו מדבר קמפבל גם להתבגרותו של כל אדם ואדם, או רק לשלב בבריאה הכללית של האנושות? אם כן כיצד שלב זה מתבטא?
לאיזו מסקנה הגיע קמפבל בנוגע לסיפור גן עדן, כאשר השווה אותו למיתוסים קדומים נוספים? מה משמעותה של מסקנה זו?
אם כך, סיפור גן עדן הוא מיתוס או משל, שמוסר ההשכל שלו הוא...
האם ניתן להקביל את "השלב ההכרחי" עליו מדבר קמפבל גם להתבגרותו של כל אדם ואדם, או רק לשלב בבריאה הכללית של האנושות? אם כן כיצד שלב זה מתבטא?
עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא
נחש בריח
במיתולוגיה 'נחש הבריח' ו'נחש עקלתון' היו מפלצות אלים שנלחמו נגד האל הבורא בניסיון לשבש את מהלך הבריאה.
נחש בריח
במיתולוגיה 'נחש הבריח' ו'נחש עקלתון' היו מפלצות אלים שנלחמו נגד האל הבורא בניסיון לשבש את מהלך הבריאה.
דיון
במה דומה הנחש בסיפורנו לנחש במיתולוגיה?
במה הוא שונה?
מה ניתן ללמוד מתפקיד הנחש במיתולוגיה על תפקידו של הנחש בסיפור גן עדן?
במה דומה הנחש בסיפורנו לנחש במיתולוגיה?
במה הוא שונה?
מה ניתן ללמוד מתפקיד הנחש במיתולוגיה על תפקידו של הנחש בסיפור גן עדן?