הדף מאת: מורן פלד / אתר מדרשת
הרעיון של דף לימוד זה הוא לדרוש את דבריו של רבן גמליאל מההגדה ולפתח שלושה שלבים של לימוד: פסח - דיון סביב יציאת המצרים האישית של הלומדים או איך היו רוצים לצאת ממצרים, מצה - לבחור טקסט אחד מרכזי מההגדה ולמצות דיון סביבו, מה שכולל בין היתר גם דיון ביקורתי, ומרור - שיתוף בתכנים שיסייעו לנו להמתיק את הסדר ואת הפסח - פעילויות, מתכונים וכדומה.
דיון
לצאת לידי חובת הפסח
בלימוד שלנו נדרוש את דבריו של רבן גמליאל, כלומר: נוציא אותם מהקשרם הפשוט לעבר 'פסח' 'מצה' ו'מרור' סמליים. בכך אנחנו לא חוטאים למעשה ההגדה אלא ממשיכים מסורת של עדכון ורלוונטיזציה של ההגדה מימיו של רבן גמליאל (שמוחזק כיוצר ההגדה במתכונתה הראשונית) ועד ימינו. מי יתן ולימודנו יוציא אותנו מידי חובת הפיכה לרלוונטי את הטקסט הלעוס והנדוש המוכר לנו.
לצאת לידי חובת הפסח
בלימוד שלנו נדרוש את דבריו של רבן גמליאל, כלומר: נוציא אותם מהקשרם הפשוט לעבר 'פסח' 'מצה' ו'מרור' סמליים. בכך אנחנו לא חוטאים למעשה ההגדה אלא ממשיכים מסורת של עדכון ורלוונטיזציה של ההגדה מימיו של רבן גמליאל (שמוחזק כיוצר ההגדה במתכונתה הראשונית) ועד ימינו. מי יתן ולימודנו יוציא אותנו מידי חובת הפיכה לרלוונטי את הטקסט הלעוס והנדוש המוכר לנו.
פסח מצה ומרור
רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה ומרור.
פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו. בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים; לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל לנצח למי שעשה לנו את כל הניסים האלו, והוציאנו מעבדות לחירות. ונאמר לפניו, הללו יה.
הסברים
רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה ומרור.
פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו. בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים; לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל לנצח למי שעשה לנו את כל הניסים האלו, והוציאנו מעבדות לחירות. ונאמר לפניו, הללו יה.
הסברים
- כל מי שלא אמר ופירש בליל הסדר את העניינים הקשורים: לפסח, למצה ולמרור לא יצא מידי חובת מצוות 'והגדת לבנך'.
- רבן גמליאל - רבן גמליאל (השני) מיבנה, נשיא הסנהדרין בתקופה שלאחר חורבן הבית השני (רבי יהודה הנשיא הוא מצאצאיו). ידוע כנשיא תקיף וסמכותי אשר ביסס מאוד את סמכות הנשיאות בסנהדרין. בהנהגתו תוקנו תקנות לביסוסה ועיצובה של היהדות שלאחר החורבן.
Rabban Gamaliel used to say: whoever does not make mention of these three things on Pesah does not fulfill his duty. And these are they: the pesah, matzah, and bitter herbs. The pesah because the Omnipresent passed over the houses of our fathers in Egypt. The matzah because our fathers were redeemed from Egypt. The bitter herb because the Egyptians embittered the lives of our fathers in Egypt. In every generation a man is obligated to regard himself as though he personally had gone forth from Egypt, because it is said, “And you shall tell your son on that day, saying: ‘It is because of that which the Lord did for me when I came forth out of Egypt” (Exodus 13:8). Therefore it is our duty to thank, praise, laud, glorify, raise up, beautify, bless, extol, and adore Him who made all these miracles for our fathers and ourselves; He brought us forth from slavery into freedom, from sorrow into joy, from mourning into festivity, from darkness into great light, and from servitude into redemption. Let us say before him, Hallelujah!
פסח - יציאת המצרים שלי
דיון
פסח - יציאת המצרים שלי
בחלק הלימוד העוסק ב-'פסח' יש שתי אפשרויות:
1. המשתתפים בלימוד ישתפו ביציאת מצרים כלשהי שלקחו בה חלק, כאשר זו יכולה להיות חוויה סמלית או מוחשית (דוגמא ליציאת מצרים מוחשית ניתן למצוא בחוויות של עולים מאתיופיה במבצע משה שהיו צריכים לצעוד מאות קילומטרים בדרכם מאתיופיה לסודן בדרך ארצה).
2. הלומדים ישתפו באידיאל יציאת מצרים עבורם - מאיזה מצרים הם שואפים להשתחרר? מהי חוויית העבדות עבורם? מה תיחשב עבורם חירות אמיתית?
הטקסט מתוך זן באמנות הקשת הוא דוגמא בלבד לסוג של יציאת מצרים עבורי - המצרים הם הפחד מהמוות ומהשינוי ויציאת המצריים הוא השחרור מפחד זה והחירות היא הגמישות והיכולת להתמודד עם שינויים שהמוות הוא הנציג המרכזי שלהם.
פסח - יציאת המצרים שלי
בחלק הלימוד העוסק ב-'פסח' יש שתי אפשרויות:
1. המשתתפים בלימוד ישתפו ביציאת מצרים כלשהי שלקחו בה חלק, כאשר זו יכולה להיות חוויה סמלית או מוחשית (דוגמא ליציאת מצרים מוחשית ניתן למצוא בחוויות של עולים מאתיופיה במבצע משה שהיו צריכים לצעוד מאות קילומטרים בדרכם מאתיופיה לסודן בדרך ארצה).
2. הלומדים ישתפו באידיאל יציאת מצרים עבורם - מאיזה מצרים הם שואפים להשתחרר? מהי חוויית העבדות עבורם? מה תיחשב עבורם חירות אמיתית?
הטקסט מתוך זן באמנות הקשת הוא דוגמא בלבד לסוג של יציאת מצרים עבורי - המצרים הם הפחד מהמוות ומהשינוי ויציאת המצריים הוא השחרור מפחד זה והחירות היא הגמישות והיכולת להתמודד עם שינויים שהמוות הוא הנציג המרכזי שלהם.
אויגן הריגל, זן באמנות הקשת, דביר הוצאה לאור, תל אביב 1990, עמ' 71 - 72
לצאת ממיצרי הפחד מהמוות
יָגיאוּ-טָאמָה-נוֹ-קָמי היה אמן סיוף גדול, והורה אמנות זו לשוֹגוּן בימים ההם, טוֹגוּקָוָה יֶמִיטְסוּ. יום אחד בא אל האמן-המורה אחד משומרי ראשו של השוגון וביקש ללמוד סיוף. אמר המורה: 'כפי שעיני רואות אתה בעצמך אמן-סיוף. אנא אמור לי לאיזו אסכולה אתה שייך, לפני שנקבע בינינו קשרי מורה-תלמיד'.
אמר שומר-הראש: 'לבושתי עלי להודות, שלא למדתי אמנות זו'.
'אתה עושה אותי לצחוק? אני המורה של השוגון הנכבד, ועיני אינה טועה'.
'צר לי לחלוק על מעלת כבודך, אך אין לי כל ידיעות'.
הכחשה נחרצת זו אילצה את המורה להרהר, עד שאמר: 'אם אתה אומר זאת, ודאי כך הדבר. אבל אין ספק שאתה רב אמן במקצוע כלשהו, גם אם איני רואה ברור במה'.
'אם אתה עומד על כך, אספר לך משהו. יש עניין אחד שבו אני יכול לראות את עצמי אמן מושלם. בעודי נער עלתה בי המחשבה, כי סמוראי אסור לו לפחד מהמוות בשום נסיבות שהן, ומאז - כבר חלפו כמה שנים - התלבטתי בלי הרף בשאלת המוות, ולאחרונה חדלה השאלה להטריד אותי. אולי לכך אתה מתכוון?'.
'בדיוק לכך', קרא המורה, 'לכך התכוונתי. אני שמח שלא טעיתי בהערכתי. שכן הסוד האחרון של אמנות-הסיוף הוא השחרור מהמחשבה על המוות. מאות תלמידים לימדתי להגיע למטרה זו. אולם עד היום לא הגיע גם אחד מהם לדרגה העליונה של אמנות-הסיוף. אתה אינך זקוק עוד לשום אימון טכני, אתה כבר אמן.
הסברים
מילים
לצאת ממיצרי הפחד מהמוות
יָגיאוּ-טָאמָה-נוֹ-קָמי היה אמן סיוף גדול, והורה אמנות זו לשוֹגוּן בימים ההם, טוֹגוּקָוָה יֶמִיטְסוּ. יום אחד בא אל האמן-המורה אחד משומרי ראשו של השוגון וביקש ללמוד סיוף. אמר המורה: 'כפי שעיני רואות אתה בעצמך אמן-סיוף. אנא אמור לי לאיזו אסכולה אתה שייך, לפני שנקבע בינינו קשרי מורה-תלמיד'.
אמר שומר-הראש: 'לבושתי עלי להודות, שלא למדתי אמנות זו'.
'אתה עושה אותי לצחוק? אני המורה של השוגון הנכבד, ועיני אינה טועה'.
'צר לי לחלוק על מעלת כבודך, אך אין לי כל ידיעות'.
הכחשה נחרצת זו אילצה את המורה להרהר, עד שאמר: 'אם אתה אומר זאת, ודאי כך הדבר. אבל אין ספק שאתה רב אמן במקצוע כלשהו, גם אם איני רואה ברור במה'.
'אם אתה עומד על כך, אספר לך משהו. יש עניין אחד שבו אני יכול לראות את עצמי אמן מושלם. בעודי נער עלתה בי המחשבה, כי סמוראי אסור לו לפחד מהמוות בשום נסיבות שהן, ומאז - כבר חלפו כמה שנים - התלבטתי בלי הרף בשאלת המוות, ולאחרונה חדלה השאלה להטריד אותי. אולי לכך אתה מתכוון?'.
'בדיוק לכך', קרא המורה, 'לכך התכוונתי. אני שמח שלא טעיתי בהערכתי. שכן הסוד האחרון של אמנות-הסיוף הוא השחרור מהמחשבה על המוות. מאות תלמידים לימדתי להגיע למטרה זו. אולם עד היום לא הגיע גם אחד מהם לדרגה העליונה של אמנות-הסיוף. אתה אינך זקוק עוד לשום אימון טכני, אתה כבר אמן.
הסברים
- "בהקשר הירייה בקשת פירוש הדבר, שהיורה והמטרה אינם נפרדים עוד, אלא מציאות אחת. אין הקַשָת מודע עוד לעצמו, כאילו עומדת לפניו המטלה לקלוע לדיסקת-המטרה. מצב זה של אי-מודעות יושג רק כשאדם משוחרר לחלוטין מעצמו, כשהוא שרוי באחדות עם שלמותה של מיומנותו הטכנית". מתוך ההקדמה לספר שנכתבה על ידי חוקר הזן ד. ט. סוזוקי (עמ' 8)
- אויגן הריגל - פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג ופרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה המלכותית בסנדיה, יפן. כתב את ספרו על בסיס התנסותו בתורת הלחימה של הקשת מתוך רצון להבין את חוויית התפיסה הזן-בודהיסטית.
- זן באמנות הקשת - ספר זה הוא תיאור של חוויותיו הרוחניות של המחבר בהתנסות עם אמנות הקשת - אחת מאמנויות הלחימה של יפן הקדומה שהפכו בימינו לאמנות להשגת שלמות רוחנית. שאיפתו של הריגל הייתה להשיג באמצעות אמנות הקשת חוויה של ביטול ההפרדה בין 'אני' ובין 'עולם'. בין היתר, אמן זן אמור להגיע לשלב שבו הוא משתחרר מהפחד מהמוות ומקבל את המוות כחלק בלתי נפרד מכל רגע ורגע.
מילים
- שוגון - תוארו של השליט הצבאי של יפן מהמאה ה-12 ועד המאה ה- 19.
- סמוראי - החייל בצבאו של השוגון מיומן בעיקר בלוחמת חרבות וקשת. על בסיס לוחמת הסמוראים של פעם נבנו ביפן של היום אמנויות לחימה כמו אמנות החרב (קנדו) ואמנות הקשת.
דיון
שאלות לסיפור על שומר הראש והמורה לחרב
1. מאיזה 'מיצרים' או 'מצרים' מנסה שומר הראש לצאת?
2. האם הוא מצליח במשימתו זו?
3. מהי החירות האמיתית עבור המורה והתלמיד?
4. האם אתם מזדהים עם סוג כזה של 'יציאה מעבדות לחירות'?
5. האם יש לכם אידיאלים אחרים של 'מעבדות לחירות'?
6. האם חוויתם בעצמכם חוויה של יציאה מעבדות לחירות?
שאלות לסיפור על שומר הראש והמורה לחרב
1. מאיזה 'מיצרים' או 'מצרים' מנסה שומר הראש לצאת?
2. האם הוא מצליח במשימתו זו?
3. מהי החירות האמיתית עבור המורה והתלמיד?
4. האם אתם מזדהים עם סוג כזה של 'יציאה מעבדות לחירות'?
5. האם יש לכם אידיאלים אחרים של 'מעבדות לחירות'?
6. האם חוויתם בעצמכם חוויה של יציאה מעבדות לחירות?
מצה - למצות דיון בטקסט מההגדה
דיון
מיצוי הדיון בטקסט מההגדה
בדף לימוד זה מוצע הטקסט של הפיוט 'והיא שעמדה' כטקסט שראוי להתייחס אליו בבחינה ביקורתית. אבל בכל לימוד מומלץ לבחור גם טקסטים אחרים שעולים על ידי המשתתפים. ראוי להעלות את השאלה:
עם איזה טקסט יש לכם איזשהו קושי/ עם איזה טקסט הייתם מעדיפים שנתמודד בצורה ביקורתית בלימוד?
ניתן גם לבחור בכל זאת בטקסט המוצע כאן מאחר והוא בעייתי ומעניין כשלעצמו וניתן בהחלט ללמוד אותו באופן ביקורתי ולהבין מזה משהו על תפיסתה היסטוריה של היהודים והדרך שלהם להסביר אסונות.
מיצוי הדיון בטקסט מההגדה
בדף לימוד זה מוצע הטקסט של הפיוט 'והיא שעמדה' כטקסט שראוי להתייחס אליו בבחינה ביקורתית. אבל בכל לימוד מומלץ לבחור גם טקסטים אחרים שעולים על ידי המשתתפים. ראוי להעלות את השאלה:
עם איזה טקסט יש לכם איזשהו קושי/ עם איזה טקסט הייתם מעדיפים שנתמודד בצורה ביקורתית בלימוד?
ניתן גם לבחור בכל זאת בטקסט המוצע כאן מאחר והוא בעייתי ומעניין כשלעצמו וניתן בהחלט ללמוד אותו באופן ביקורתי ולהבין מזה משהו על תפיסתה היסטוריה של היהודים והדרך שלהם להסביר אסונות.
דיון
דיון בפיוט והיא שעמדה
לפני הדיון אפשר להשמיע ולהראות את הביצוע המרגש לפיוט מעשי ידי יעקב שוואקי ויונתן רזאל. אחרי שאנשים מתלהבים ומביעים מחמאות לפיוט, יש לקרוא את הפיוט ולהדגיש דווקא את צידו הבעייתי:
מהו הנרטיב של ההיסטוריה היהודית המוצע בפיוט? מה דעתכם על נרטיב זה? מה דעתכם על הרעיון שהאלוהים מציל את עמו רק לאחר ההרס, החורבן, השריפה וההרג ולא לפני? האם אתם חושבים שזהו תיאור נכון של ההיסטוריה היהודית? האם תמיד הקב"ה מציל? האם אפשר לחשוב על נרטיב חלופי לעם ישראל בהיסטוריה שלא יצדיק הרג, רצח, אנטישמיות, שואות וגלויות? האם אפשרי שיהיה לנו נרטיב אחר?
דיון בפיוט והיא שעמדה
לפני הדיון אפשר להשמיע ולהראות את הביצוע המרגש לפיוט מעשי ידי יעקב שוואקי ויונתן רזאל. אחרי שאנשים מתלהבים ומביעים מחמאות לפיוט, יש לקרוא את הפיוט ולהדגיש דווקא את צידו הבעייתי:
Error loading media...
'והיא שעמדה' בביצוע יונתן רזאל ויעקב שוואקי, מתוך אתר YouTybe
והיא שעמדה בביצוע יעקב שוואקי ויונתן רזאל
הסברים
והיא שעמדה בביצוע יעקב שוואקי ויונתן רזאל
הסברים
- לחן של יונתן רזאל ושירה של יונתן רזאל ויעקב שוואקי
מתוך: הגדה של פסח
והיא שעמדה
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
הסברים
מילים
והיא שעמדה
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
הסברים
- שעבוד מצרים וגאולת מצרים הנם תחילתה של ההיסטוריה היהודית כעם, זהו השעבוד הראשון, זוהי הגאולה הראשונה. אלו אירועים מכוננים בהוויה של העם היהודי, לא רק בשל היותם מולידי העם כעם, אלא הם מהווים ארכיטיפ על פיו מתנהלת ההיסטוריה היהודית -"והיא שעמדה לאבותינו ולנו..." מתוך האתר: הזמנה לפיוט: https://www.piyut.org.il/tradition/809.html?currPerformance=1055
מילים
- והיא שעמדה - הכוונה להבטחה של הקב"ה המגולמת בברית בין הבתרים שבה הובטחה לאברהם ארץ כנען. הבטחה זו היא מעין מליץ יושר בפני הקב"ה להציל את ישראל מהצרות והאויבים שקמו להם בהיסטוריה.
מרור - מה ממרר את חיינו לקראת הפסח ובפסח ואיך אפשר לסייע?
דיון
חלק שלישי של לימוד - מרור
חלק זה של הלימוד הוא חלק סיכומי-שיתופי. כל אחד מהמשתתפים ישתף ב-'מרור' של הפסח - מהו המרור שלי בפסח? מה ממרר את חיי בפסח?
ואם רוצים להיות יותר אופטימיים ופחות בכייניים לסיום ניתן לבקש מכל אחד להציג איזשהו קושי שהוא מבקש את עזרת שאר המשתתפים בפתרון שלו: רעיונות יצירתיים לסדר, מתכונים, טיפים לניקיון, מקומות מגניבים לבקר בחול המועד וכד'.
גם כאן ניתן להתמקד ואני בחרתי להתמקד בהתמודדות עם הילדים בסדר על ידי הפיכת הסדר ליותר משמעותי עבור הילדים - על ידי יצירת קושיות חדשות עבור הילדים. על כך בטקסטים הבאים:
חלק שלישי של לימוד - מרור
חלק זה של הלימוד הוא חלק סיכומי-שיתופי. כל אחד מהמשתתפים ישתף ב-'מרור' של הפסח - מהו המרור שלי בפסח? מה ממרר את חיי בפסח?
ואם רוצים להיות יותר אופטימיים ופחות בכייניים לסיום ניתן לבקש מכל אחד להציג איזשהו קושי שהוא מבקש את עזרת שאר המשתתפים בפתרון שלו: רעיונות יצירתיים לסדר, מתכונים, טיפים לניקיון, מקומות מגניבים לבקר בחול המועד וכד'.
גם כאן ניתן להתמקד ואני בחרתי להתמקד בהתמודדות עם הילדים בסדר על ידי הפיכת הסדר ליותר משמעותי עבור הילדים - על ידי יצירת קושיות חדשות עבור הילדים. על כך בטקסטים הבאים:
ארבעת הקושיות במשנה
מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.
מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.
They mixed him a second cup, and here the son questions his father. If the son lacks the intelligence to ask, his father instructs him: On all other nights we dip once, on this night we dip twice? On all other nights we eat hametz or matzah, on this night only matzah. On all other nights we eat roasted, stewed or boiled meat, on this night only roasted. He begins with shame and concludes with praise; and expounds from “A wandering Aramean was my father” (Deuteronomy 6:20-25) until he completes the whole section.
מישאל ציון עם נועם ציון, הגדה ישראלית, דפוס כתר ירושלים 2004, עמ' 28.
הסבר על ארבע הקושיות שבמשנה
לפי המשנה, הילד צריך לשאול את הוריו שאלות באופן ספונטני, ואילו משפטי 'מה נשתנה' הם רק 'תכנית הגיבוי' של ההורה-מחנך למקרה שלילד אין 'דעת' לשאול שאלות.
ב'מה נשתנה' מציין ההורה לילדו הקטן כמה הבדלים בין ארוחת ליל הסדר לבין ארוחת ליל שבת רגילה, מתוך ניסיון לעורר את סקרנותו.
חז"ל עיצבו את הסדר כך, שבתחילת הערב הילדים ושאר המשתתפים ישאלו שאלות ויגלו עניין בנעשה, כדי שיישארו ערים עד הסוף לשמוע את התשובות.
הסבר על ארבע הקושיות שבמשנה
לפי המשנה, הילד צריך לשאול את הוריו שאלות באופן ספונטני, ואילו משפטי 'מה נשתנה' הם רק 'תכנית הגיבוי' של ההורה-מחנך למקרה שלילד אין 'דעת' לשאול שאלות.
ב'מה נשתנה' מציין ההורה לילדו הקטן כמה הבדלים בין ארוחת ליל הסדר לבין ארוחת ליל שבת רגילה, מתוך ניסיון לעורר את סקרנותו.
חז"ל עיצבו את הסדר כך, שבתחילת הערב הילדים ושאר המשתתפים ישאלו שאלות ויגלו עניין בנעשה, כדי שיישארו ערים עד הסוף לשמוע את התשובות.
דיון
מה עושים עם הילדים כדי שישאלו שאלות?
ארבע הקושיות במתכונתם הנוכחית היו פעם אמצעי לעורר עניין אצל הילדים ומשוך את תשומת ליבם ואת הסקרנות שלהם. היום הם פשוט משהו שילדים משננים ושרים. כלומר: עם כל זה שזה יפה - מתישהו זה נמאס לילדים - לכן - כל אמצעי שיגרום לכך שילדים ישאלו שאלות בנוגע לליל הסדר, יציאת מצרים, מצוות שונות הקשורות לסדר ולפסח - כל המרבה בקושיות להקשות על ילדים - הרי זה משובח!
מה עושים עם הילדים כדי שישאלו שאלות?
ארבע הקושיות במתכונתם הנוכחית היו פעם אמצעי לעורר עניין אצל הילדים ומשוך את תשומת ליבם ואת הסקרנות שלהם. היום הם פשוט משהו שילדים משננים ושרים. כלומר: עם כל זה שזה יפה - מתישהו זה נמאס לילדים - לכן - כל אמצעי שיגרום לכך שילדים ישאלו שאלות בנוגע לליל הסדר, יציאת מצרים, מצוות שונות הקשורות לסדר ולפסח - כל המרבה בקושיות להקשות על ילדים - הרי זה משובח!