בורא עד אנה - קינה לתשעה באב

ביציאת מצרים נמשלו ישראל ליונה
דבר אחר: "ויהי בשלח פרעה" הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב] (תהלים קכד) "נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים". משל ליונה שהיתה יושבת בקנה. ראה אותה נחש רע, היה מבקש לעלות אליה. ברחה הימנו למקום אחר. עלה וישב לה בקנה. נפלה האש בקנה ונשרף הנחש. פרחה הצפור וישבה לה בגג. כיון שנשרף הנחש והקן, אמרו לצפור עד מתי את פורחת ממקום זה למקום זה? הלכה ומצאה לה קן נאה ומשובח וישבה לה בתוכה.
כך היו ישראל במצרים והיה פרעה הנחש מתחכם עליהם, שנאמר: "הבה נתחכמה לו" והוא נמשל כנחש, שנאמר: "הנבא על פרעה התנים הגדול" (יחזקאל כט). ברחו ישראל מפניו, שנאמר "יחרדו כצפור ממצרים" (הושע יא), וכיון שיצאו ישראל ממצרים, נשרף פרעה באש שנא' "תשלח חרונך יאכלמו כקש" (שמות טו). ישבו להם ישראל במקום אחר, שנאמר: "ואהיה כצפור בודד על גג" (תהלים קב), ואח"כ ברחו כצפור ממקום למקום שנא': "כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו" (משלי כז), וכשבאו לארץ ישראל, מצאו להם קן, שנאמר: "גם צפור מצאה בית" (תהלים פד), וכן דוד אמר: "עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב" (תהלים קלב), לכך נאמר: "נפשנו כצפור נמלטה".

"עינייך יונים" - נאמנים לבן זוגם או מוסרים עצמם להריגה
דבר אחר: "עיניך יונים" מה היונה הזו משהיא מכרת את בן זוגה אינה זזה ממנה, כך ישראל משהכירו להקב"ה [=להקדוש ברוך הוא] שוב אינם זזים ממנו ואין מניחין אותו.
דבר אחר: מה יונה זו כל העופות כשהן נשחטין, הן מפרכסין [= נעים בעיוות על מנת לנסות להימלט], אבל היונה הזו פושטת צוארה, כך אין אומה בעולם נהרגת על קדושת שמו [של ה'], ומוסרת עצמה להריגה אלא ישראל, שנאמר: "כי עליך הורגנו כל היום" וגו' (תהלים מד)

מושגים

• מדרש תנחומא - מדרש מהמאה ה9 לספירה. עוסק בחמשת חומשי התורה, ונקרא על שם האמורא הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שהרבה מאמרותיו מופיעות במדרש.