לא בשמים היא - פרשת 'ניצבים-וילך'
1א
הדף מאת: שלומית נאור וטל שקד / אתר מדרשת
2ב
האם המצוות הן בשמים, רחוק מבני האדם וקשות להבנה, או שהניהול המוסרי והערכי של חיינו נתון בידינו? האם טוב שהתורה נמסרה לבני אדם או שמא צריך מנגנון אובייקטיבי ומרוחק ("שמים") שיקבע לנו את אמות המוסר וינהל את חיינו? על כל אלו בדף הלימוד ובסרטון של "פרשה בשניים" באתר MAKO.
3ג
(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה; (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
For this commandment which I command thee this day, it is not too hard for thee, neither is it far off. It is not in heaven, that thou shouldest say: ‘Who shall go up for us to heaven, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ Neither is it beyond the sea, that thou shouldest say: ‘Who shall go over the sea for us, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ But the word is very nigh unto thee, in thy mouth, and in thy heart, that thou mayest do it.
4ד
דיון
  • כיצד אתם מבינים את הפסוקים?
  • מהם הפעלים המרכזיים בפסוקים אלה?
  • איזה מרחב גיאוגרפי ונפשי מצטייר כאן?
  • מהן המשמעויות המוסריות והחברתיות של "לא בשמים היא"?
  • 5ה
    תנורו של עכנאי
    תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין וזה הוא תנור של עכנאי.

    מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו.

    תנא - באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.

    חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.

    חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטין ועומדין.

    חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר- לא בשמים היא (דברים ל).

    מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג) 'אחרי רבים להטות'.

    אשכחיה [=מצאו] רבי נתן לאליהו. אמר לו: מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא? [=מה עשה הקב"ה באותה שעה? כששמע את ר' יהושע] א"ל: קא חייך [=חייך] ואמר: נצחוני בני נצחוני בני.

    אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו [=החליטו להחרימו] ואמרו מי ילך ויודיעו? אמר להם רבי עקיבא: אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו. מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות.

    אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים? אמר לו: רבי כמדומה לי שחברים בדילים ממך. אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות. לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים. ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח.

    תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו ר"א, נשרף ואף רבן גמילאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי, שאין זה אלא בשביל ר' אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך, שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.

    נח הים מזעפו.
    § Apropos the topic of verbal mistreatment, we learned in a mishna there (Kelim 5:10): If one cut an earthenware oven widthwise into segments, and placed sand between each and every segment, Rabbi Eliezer deems it ritually pure. Because of the sand, its legal status is not that of a complete vessel, and therefore it is not susceptible to ritual impurity. And the Rabbis deem it ritually impure, as it is functionally a complete oven. And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him. After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion? Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me. The Sages said: On that day, the Sages brought all the ritually pure items deemed pure by the ruling of Rabbi Eliezer with regard to the oven and burned them in fire, and the Sages reached a consensus in his regard and ostracized him. And the Sages said: Who will go and inform him of his ostracism? Rabbi Akiva, his beloved disciple, said to them: I will go, lest an unseemly person go and inform him in a callous and offensive manner, and he would thereby destroy the entire world. What did Rabbi Akiva do? He wore black and wrapped himself in black, as an expression of mourning and pain, and sat before Rabbi Eliezer at a distance of four cubits, which is the distance that one must maintain from an ostracized individual. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, what is different about today from other days, that you comport yourself in this manner? Rabbi Akiva said to him: My teacher, it appears to me that your colleagues are distancing themselves from you. He employed euphemism, as actually they distanced Rabbi Eliezer from them. Rabbi Eliezer too, rent his garments and removed his shoes, as is the custom of an ostracized person, and he dropped from his seat and sat upon the ground. The Gemara relates: His eyes shed tears, and as a result the entire world was afflicted: One-third of its olives were afflicted, and one-third of its wheat, and one-third of its barley. And some say that even dough kneaded in a woman’s hands spoiled. The Sages taught: There was great anger on that day, as any place that Rabbi Eliezer fixed his gaze was burned. And even Rabban Gamliel, the Nasi of the Sanhedrin at Yavne, the head of the Sages who were responsible for the decision to ostracize Rabbi Eliezer, was coming on a boat at the time, and a large wave swelled over him and threatened to drown him. Rabban Gamliel said: It seems to me that this is only for the sake of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, as God punishes those who mistreat others. Rabban Gamliel stood on his feet and said: Master of the Universe, it is revealed and known before You that neither was it for my honor that I acted when ostracizing him, nor was it for the honor of the house of my father that I acted; rather, it was for Your honor, so that disputes will not proliferate in Israel. In response, the sea calmed from its raging.
    6ו
    דיון
  • מה המובן של הביטוי 'לא בשמים היא' בסיפור 'תנורו של עכנאי'?
  • במה הוא שונה ובמה הוא דומה למובן הראשוני של הביטוי במקרא?
  • מה דעתכם על עמדת התלמוד ביחס לתפקידם ולכוחם של חכמים בפסיקת הלכה אל מול האלוהים?