"בכל דור ודור"- לימוד על עבדות וחירות
הדף מאת: בית הלל, באוניברסיטה העברית, המרכז לחיים יהודים בקמפוס. / הלל ישראל
הוגים מתרבויות שונות דנו בהגדרת המושגים 'עבדות' ו'חירות'. מי הוא בן החורין ומי הוא העבד? מה בין שתי הגדרות אלה, ומתי יוכל האדם להצביע על עצמו כעל בן חורין? בלימוד זה ננסה להבין לעומק שאלות אלה, תוך בחינה עצמית על החירות והשעבוד בחיינו אנו. נעיין בפסוקים מספר שמות לצד שירים מודרניים; ונדון בהגדרותיהם של הראי"ה קוק והרב אברהם יהושע השל למוזגים אלה, לעומת הגדרותינו שלנו.
העבדות במצרים
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ: הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ:
Now there arose a new king over Egypt, who knew not Joseph. And he said unto his people: ‘Behold, the people of the children of Israel are too many and too mighty for us; come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it come to pass, that, when there befalleth us any war, they also join themselves unto our enemies, and fight against us, and get them up out of the land.’ Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh store-cities, Pithom and Raamses. But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread abroad. And they were adread because of the children of Israel. And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour. And they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all manner of service in the field; in all their service, wherein they made them serve with rigour.
דיון
  • מהם השלבים שבהם הופך פרעה את ישראל לעבדים?
  • נסו להגדיר על סמך הטקסט וגם בדיון חופשי, מהו ההבדל בין 'עובד' ל'עבד'?
  • מתי הופכת עבודה ל'עבודת פרך'?
וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ: ... וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר: לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן: וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ: תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר
And afterward Moses and Aaron came, and said unto Pharaoh: ‘Thus saith the LORD, the God of Israel: Let My people go, that they may hold a feast unto Me in the wilderness.’ And Pharaoh said: ‘Who is the LORD, that I should hearken unto His voice to let Israel go? I know not the LORD, and moreover I will not let Israel go.’ And they said: ‘The God of the Hebrews hath met with us. Let us go, we pray thee, three days’journey into the wilderness, and sacrifice unto the LORD our God; lest He fall upon us with pestilence, or with the sword.’ And the king of Egypt said unto them: ‘Wherefore do ye, Moses and Aaron, cause the people to break loose from their work? get you unto your burdens.’ And Pharaoh said: ‘Behold, the people of the land are now many, and will ye make them rest from their burdens?’ And the same day Pharaoh commanded the taskmasters of the people, and their officers, saying: ’Ye shall no more give the people straw to make brick, as heretofore. Let them go and gather straw for themselves. And the tale of the bricks, which they did make heretofore, ye shall lay upon them; ye shall not diminish aught thereof; for they are idle; therefore they cry, saying: Let us go and sacrifice to our God. Let heavier work be laid upon the men, that they may labour therein; and let them not regard lying words.’
דיון
  • כיצד מגיב פרעה לדרישת משה ואהרן לשחרר את העבדים? מדוע הוא חושב שזו דרך התמודדות טובה?
  • מה ניתן ללמוד מכך על המצב הרגיל של 'עבד'?
  • על פי שני הקטעים לעיל, מהי ההגדרה של 'עבד'? כיצד ניתן לאפיין את אישיותו, את צרכיו ואת רצונותיו
אתי אנקרי, יציאת מצרים
יציאת מצרים- אתי אנקרי
לצאת ביציאת מצרים
לבוא אל המדבר

אולי נמצא שם מים
בדרך אל ההר

שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע כל אלה שבוכים

והם עולים עלינו
צבא של פרשים קשה מאוד למשה
אין אמונה בלב האנשים

מגע החוף מגיע
הים את פיו פוער
אולי נחזור מצרימה
הפחד לא זוכר

בנינו פירמידות
פתרנו חלומות
כלום לא היה שלנו
רק מלח ודמעות

זה הכאב של יעקב
על יוסף הקטן
זרוע בתוכנו
שנאת אחים חינם

ולפעמים נדמה לי
כשבא לי להרים ידיים
פרעה הוא הפרעה שלי
וצר לי ממצרים

ולפעמים נדמה לי
שאנחנו שם עדיין
הולכים בדרך אל ההר
מתחננים למים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • איך מבינה אתי אנקרי את סיפור יציאת מצרים?
  • ממה בעצם צריכים בני ישראל להשתחרר?
  • מהם הדברים שמפריעים לכם ומצרים את צעדיכם מלהגיע אל החופש?
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • היכן קיימת "עבדות" בעולם המודרני, על פי ברי סחרוף?
  • מה מוחק את הרצון ואת חופש המחשבה שלנו היום?
הראי"ה קוק, מתוך ההקדמה לפירוש ההגדה של פסח
ההבדל שבין העבד ובן החורין איננו רק הבדל מעמדי, שהאחד הוא משועבד והשני בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חרות, ולהפך- בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החרות הצביונית (המהותית) היא אותה הרוח הנישאה שהאדם, וכן העם בכלל, מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, לתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שווים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזו שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית- במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב...
דיון
  • מהי 'רוחו של עבד' על פי הראי"ה קוק? ומהו הביטוי לחירות מהותית?
  • האם אתם מזדהים עם הגדרתו? האם היא שונה או דומה למחשבות שלכם ביחס לעבדות ולחירות?
  • האם אתם מרגישים שיש לכם זכות הכרעה ובחירה חופשית לגבי ה'יפה' וה'טוב'? או שאתם נתונים ללחצים והשפעות?
  • מהן נקודות השעבוד הפרטית שלכם בחייכם?
הרב אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם
האם החירות כשהיא לעצמה, מבלי לדון במעשינו בה, מבלי לדון בטוב וברע, בחסד ובדין, האם היא הטוב העליון? האם החירות היא מושג ריק, האם היא האפשרות לעשות ככל העולה על רוחנו?
דיון
לפני שנמשיך בקריאת הקטע, ננסה לענות על שאלה זו. מהי אותה "חירות"?
הרב אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם
...מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...
דיון
  • כיצד אתם מבינים את תשובתו של השל? מה דעתכם עליה?
  • מדוע הוא טוען כי החירות מגיעה רק ברגעים נדירים?
  • האם אתם מסכימים עם האמירה? אם לא, מהי טענתכם? . מהי חירות מלאה על פי הגדרתכם? היכן ומתי אתם מצליחים לזהות אותה בחייכם?
סיכום
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
The tanna of the mishna further states: In each and every generation a person must view himself as though he personally left Egypt, as it is stated: “And you shall tell your son on that day, saying: It is because of this which the Lord did for me when I came forth out of Egypt” (Exodus 13:8). In every generation, each person must say: “This which the Lord did for me,” and not: This which the Lord did for my forefathers.
דיון
  • מהי המשמעות הקיומית של המשפט בעבורכם כיום?
  • מהי ה"מצרים" שלכם שממנה אתם יוצאים? מהן נקודות החירות בחייכם, שבהן אתם מרגישים כי הצלחתם "לצאת ממצרים"?