האם מילים יכולות להרוג?

הדיון הישראלי המובהק, העוסק בכוחן של מילים לחולל מציאות, קשור לרצח רבין. הימים שלאחר הסכם אוסלו היו רוויים במתיחות פנימית, לנוכח גל פיגועים ששטף את הארץ ולאור מדיניותה של הממשלה. הפגנות ענק, בהן הביעו אזרחים את חששותיהם וכעסם, נערכו ברחבי הארץ. האם היו לתרבות הדיבור ואופני השיח, שאפפו את החודשים הקודמים לרצח, העוצמה המספיקה לשלוח את יגאל עמיר לכיכר מלכי ישראל ובידו אקדח? הדעות כמובן חלוקות... דף המקורות יעסוק בשימוש הראוי במילים ובקשר בינן ובין המציאות.

דיון
הדיון הישראלי המובהק, העוסק בכוחן של מילים לחולל מציאות, קשור לרצח רבין. הימים שלאחר הסכם אוסלו היו רוויים במתיחות פנימית,
לנוכח גל פיגועים ששטף את הארץ ולאור מדיניותה של הממשלה.
הפגנות ענק, בהן הביעו אזרחים את חששותיהם וכעסם, נערכו ברחבי הארץ.
האם היו לתרבות הדיבור ואופני השיח,
שאפפו את החודשים הקודמים לרצח,
העוצמה המספיקה לשלוח את יגאל עמיר לכיכר מלכי ישראל ובידו אקדח?
הדעות כמובן חלוקות...

דיון
התבוננו היטב בפרטי הקריקטורה:
לו היה לקריקטורה פה,
איזה משפט היא הייתה אומרת לצופים?

איזו שאלה עולה לכם בראש לנוכח הקריקטורה?
זו יכולה להיות שאלה הקשורה ליצירה,
לחברה הישראלית, לטבע האדם,
להיסטוריה המשותפת,
לתמונת העתיד שלנו
וכן הלאה.

שמעון אגרנט, בג"ץ 73/53 חברת קול העם נ' שר הפנים.
בג"ץ קול העם: מבחן הוודאות הקרובה.
"רק כאשר הפרסום יצא מגדר של ביאור רעיון גרידא ולבש צורה של הטפה,
היוצרת, בשים לב למסיבות,
לפחות אפשרות קרובה של עשיית מעשים המסכנים את שלום הציבור,
יהיה מקום להתערבות השלטונות לשם דיכוי הפרסום או מניעת הישנותו בעתיד"
למקור השלם

הסברים

• המקור לקוח מעתירה שהוגשה בשנת 1953 על ידי העיתונים קול העם ואל-איתיחאד. העתירה הוגשה נגד שר הפנים, שהורה לסגור את העיתונים למספר ימים עקב ביקורת שנכתבה בהם נגד הממשלה.

דיון
היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי והסתה?
חופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד
בתרבות דמוקרטית.
לצד זאת, הסתה נחשבת עבירה פלילית.
השופט אגרנט מבקש להגדיר
מתי תישלל הזכות לחופש הביטוי בגין הסתה.

נוסח לשון החוק 'אפשרות קרובה של מעשים המסכנים את הציבור'
איננו נותן כלים חד משמעיים להגדרת הגבול בין חופש הביטוי והסתה.
מה הכוח ומה החולשה של התבטאות מעורפלת מסוג זה?

נתןו שרנסקי ורון דרמר, יתרון הדמוקרטיה, הוצאת שלם, עמ' 55, 2005
מבחן כיכר העיר
דרך פשוטה לקבוע אם הזכות להתנגד
נשמרת בחברה מסוימת
היא מבחן כיכר העיר:
האם אפשר להגיע אל מרכזה של כיכר העיר
ולהביע שם דעה בלי פחד מפני מעצר,
מאסר או פגיעה פיזית?
אם הדבר אפשרי, מדובר בחברה חופשית.
אם לא, זוהי חברת פחד.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שלם
www.shalempress.co.il

דיון
חופש הביטוי והחברה החופשית
האם תרבות דמוקרטית תמיד מאפשרת ביטוי דעות ועמדות?
מתי כן? מתי לא?
האם ניתן לקבוע מספר פרמטרים,
מוסריים או חוקיים,
שיאפשרו להגדיר מתי אין זה ראוי
לבטא את דעותיך בקול בכיכר העיר?

הרב מנחם ברוד, חב"ד, שיחת השבוע 1464
אתיקה של ניהול דיון
הטיעון בדבר 'חופש הביטוי'
אינו אמור להצדיק פגיעה בוטה וגסה באמונתם של בני-אדם אחרים.
זכות הבעת דעה אין פירושה זכות להעליב ולפגוע.
בכל מדינה מתוקנת יש חוקים המגבילים את חופש הביטוי,
שכן מולו עומדים ערכים חשובים לא פחות, כמו כבוד הזולת.
אנחנו חיים בעולם פתוח,
שבו מותר למתוח ביקורת ולהתווכח על כל דבר,
אבל ביזוי קודשי הזולת איננו חלק מוויכוח.
זו רשעות ופגיעה גסה ובוטה ברגשות בני-אדם.
וזו למעשה מטרתם המכוּונת של אותם 'יוצרים'
להכאיב, לקומם, לחולל פרובוקציה.
יש כאן הפיכת חופש הביטוי לחופש השיסוי.
למקור השלם

דיון
אילו ערכים מציב הרב ברויד לנוכח ערך חופש הביטוי?
אילו ערכים נוספים עשויים לייצר דילמה מול ערך חופש הביטוי?