כיצד בונים גשר על פני התהום?

רצח רבין היה ביטוי קצה למחלוקות עמוקות הקורעות את החברה הישראלית. הסכמי אוסלו פערו שסע מסוג אחד, אליו ניתן להוסיף עוד אירועים שטלטלו את החברה הישראלית ומשקפים את תתי החלוקות שבה. בדף הלימוד נחשוב על אפשרויות שונות לייצר 'ביחד' המגשר על פני המגזרים והעמדות השונים.

דיון
רצח רבין היה ביטוי קצה למחלוקות עמוקות הקורעות את החברה הישראלית. הסכמי אוסלו פערו שסע אחד אליו ניתן להוסיף עוד אירועים שטלטלו את החברה הישראלית. כיצד בונים גשר על פני התהום?
להלן דף מקורות לשימושכם הטוב, בסוף כל מקור נקודה למחשבה זכרו כי זוהי אפשרות אחת בלבד לגשת למקור זה:

דיון
הרשתות החברתיות והחברה הישראלית
לפניכם מערכון מבית 'ארץ נהדרת' העוסק בחברה הישראלית.
מהו המאפיין המובהק ביותר של החברה הישראלית העולה מן הסרטון?
נסו להסביר מדוע תכונה זו מאפיינת אותנו כחברה.
אילו תכונות בולטות נוספות מאפיינות את החברה הישראלית?
האם יש קשר בין התכונות הללו ובין פניהם של הישראלים כפי שהם משתקפים מן המערכון?

הנשיא ראובן ריבלין, סדר ישראלי חדש, כנס הרצליה, יוני 2015
"נאום השבטים" - נאומו של הנשיא ראובן ריבלין בתום שנה לכהונתו.
החברה הישראלית משנה את פניה.
אין מדובר בשינוי של מה בכך,
אלא בתמורות שיעצבו מחדש את הזהות שלנו כ"ישראלים"
וישפיעו עמוקות על הדרך בה אנו מבינים את עצמנו ואת הבית הלאומי שלנו.
מהשינוי הזה לא ניתן לברוח.
התמורות הללו אולי יעוררו בחלקנו נוסטלגיה ל"ארץ ישראל הישנה והאהובה",
אבל חווית היחד, מול קומזיץ ישראלי מדומיין, מדורת השבט ההיא - כבר לא תשוב..
...התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית
יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש"
סדר שבו אין עוד רוב ברור ואין מיעוטים ברורים.
סדר שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים,
ואם נרצה - ארבעה "שבטים" מרכזיים, שונים מהותית אלה מאלה,
שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם.
שבו, אם נרצה ואם לאו,
"מבנה הבעלות" על החברה הישראלית ומדינת ישראל משתנה לנגד עינינו.
למקור השלם

דיון
פניה המשתנות של החברה הישראלית
הנשיא ריבלין טוען כי החברה הישראלית איננה מורכבת עוד מרוב ומיעוט,
אלא מארבעה מגזרים השונים מהותית זה מזה.
האם תיאורו זה של הנשיא מדויק בעיניכם?

הנשיא ריבלין מציע להיפרד מרעיון ה'יחד' הישראלי המתחמם לאורה של מדורת שבט אחת,
ולהכיר בכך שישראל מחולקת לארבעה שבטים.
מה היתרון של קבלת החלוקה המגזרית?
מה החיסרון של ניתוח כזה של המציאות?

גיל הר אבן, עולמות נפרדים בריתות חדשות, פנים - תרבות חברה וחינוך, ינואר 1997
"עולמות נפרדים בריתות חדשות"
היחלשות המושגים "ימין" ו"שמאל"
פותחת אפשרות לבחון את המציאות החברתית בדרכים חדשות.
האם רק אנשי "שמאל" מסוגלים להגדיר אלימות נגד נשים כבעיה פוליטית?
האם לאנשים מה"ימין" אין אינטרס לשפר את מערכת מעונות היום,
ולהרחיק פעוטות מגני הילדים של ש"ס?
האם הזרמת כספים לא שוויונית, שלא כדין,
למגזר החרדי, אינה מעניינם של כל אזרחי ישראל?
כביש חוצה ישראל הוא סוגיה שמבחינה בין "ימין ל"שמאל"?
יחסם של החרדים למדינה ולסמליה איננו מטריד את בוגרי ישיבת הגוש?
שלטי רחוב פדופיליים ופורנוגרפיים מחרידים רק את הדתיים?
והנה חזון אחרית הימים:
כשהחרדים ירגישו שהאוטונומיה החינוכית שניתנה להם עומדת להסתיים,
אולי ירצו לשתף פעולה עם הערבים אזרחי ישראל,
שמבקשים אוטונומיה דומה לעצמם. מדוע לא?
לכידות חברתית חדשה יכולה להיווצר תוך התהוותן של קואליציות חדשות,
וקואליציות חדשות הן כיום צו השעה.
למקור השלם

דיון
גיל הר אבן מציעה לבנות קואליציות חדשות,
נסחו את ההבדל בין טענתה ובין טענתו של הנשיא ריבלין.

מה התנאים הדרושים על מנת שבריתות חדשות מן הסוג שמציעה הר אבן, אכן תתקיימנה?

עם איזו קבוצות בחברה הישראלית, שאינן קהילת המוצא שלכם, תוכלו למצוא שפה משותפת?

סביב אילו סוגיות הייתם רוצים לשלב ידיים עם ה'אחר' המגזרי?

שלום רוזנברג, דמוקרטיה ויהדות, מתוך: דמוקרטיה ויהדות, מחלוקת ואחדות, עמ' 42-62
בחירה עצובה בדמוקרטיה
נדמה לי שדמוקרטיה אמיתית פירושה בחירה עצובה,
אך מודעת, של האפשרות השלישית.
אנסה להמחיש את הדברים המחשה סימטרית.
אף אם 'יודעים' אנו שפינוי סיני הוא בעיני אסון היסטורי וסכנה אסטרטגית,
ואף אם 'בטוחים' אנו שהיציאה למלחמה בלבנון היא פסולה והרפתקה של בלתי אחראיים,
עלינו להישמע לקולה של הסמכות שאנו קבענו.
וזאת, למרות שיודעים אנו ידיעה מוחלטת, בהוכחה מתמטית או בנבואה,
שהחלטות אלו מסוכנות והרות אסון.
זו היא משמעותה של האמנה הפוליטית
המהווה את הבסיס לחיינו הדמוקרטיים.
לפי דעתי גם משמעות הנידוי שחכמים הטילו וקבלו על עצמם,
במקרה של מי שמסרב לוותר על עמדתו כשהרוב גבר עליו.
למקור השלם

דיון
פרופ' רוזנברג טוען כי הדמוקרטיה היא "בחירה עצובה אך מודעת"-
מדוע?
האם אתם מסכימים עם קביעתו?
האם ניתן לנסח הגדרה אחרת לחיים יחד?

חשבו על שלוש המקורות אותם פגשתם בדף זה:
נאום השבטים של הנשיא ריבלין, מאמרה של גיל הר אבן ומאמרו של שלום רוזנברג.
איזה מבין השלושה מציע את הכלים הטובים ביותר להתנהלותה של החברה הישראלית?