"ונהפוך הוא": על משמעות ההיפוך בחג הפורים
הדף מאת: הרב ד"ר עינת רמון ואסא קידר / מדרשיות שכטר
לימוד בנושא ההיפוכים בחג הפורים: היפוך הגורל של היהודים כפי שמסופר במגילת אסתר; היפוך בלוח השנה העברי; והיפוכי זהות והתחפשות. הלימוד כולל מקורות מגוונים: קטע ממגילת אסתר, מדרש, משנה תורה לרמב"ם, תיקוני זוהר, הגהות הרמ"א (ר' משה איסרליש) על השולחן ערוך, מקורות מקראיים ומאמר של הרב ד"ר עינת רמון. דף זה מתאים לדיון משפחתי או ללימוד בבתי מדרש.
א. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה:
וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם.
And Mordecai wrote these things, and sent letters unto all the Jews that were in all the provinces of the king Ahasuerus, both nigh and far, to enjoin them that they should keep the fourteenth day of the month Adar, and the fifteenth day of the same, yearly, the days wherein the Jews had rest from their enemies, and the month which was turned unto them from sorrow to gladness, and from mourning into a good day; that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor. And the Jews took upon them to do as they had begun, and as Mordecai had written unto them;
דיון
שאלות לילדים:
אילו מצוות הנוהגות בפורים מוזכרות בפסוקים אלו?
מהי הסיבה לקיום אותן מצוות?

שאלות לבני נוער:
כיצד מרדכי השתמש במעמדו הרם לטובת בני עמו, על פי הפסוקים?
הביאו דוגמאות מהמגילה המביעות את ההיפוך שחל במצבם של היהודים בממלכת פרס ומדי.
מדוע מועד זה מצוין דווקא במשתה ובשמחה?
במה שונה פורים ממועדים אחרים בלוח השנה העברי?

שאלות למבוגרים:
מהו אופיו המיוחד של חג הפורים על פי פסוקים אלו?
כיצד ניתן להסביר את ייחודן של הלכות חג הפורים ומנהגיו?
האם חג הפורים מציין בלוח העברי מועד שונה משאר המועדים? במה מתבטאת שונותו?
האם חג זה עשוי לחזק את זהותם של יהודי הגולה? כיצד?
ב. היפוך הזמנים: יום הכיפורים ופורים:
מדרש משלי פרשה ט'
...שכל המועדים עתידים בטלים [בימות המשיח], וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים..." (אסתר ט, כח). אמר ר' אלעזר, אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר: "וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם - אַחַת בַּשָּׁנָה; וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (ויקרא טז, לד).
דיון
שאלות לבני נוער:
כיצד ניתן להסביר את ביטול המועדים בימות המשיח?
מדוע, על פי מדרש זה, דווקא חג הפורים, מבין כל המועדים, יישאר כמועד נצחי גם בימות המשיח?
מהו הקשר האפשרי, על פי ר' אלעזר, בין חג הפורים לבין יום הכיפורים? כיצד ניתן להבין קשר זה?

שאלות למבוגרים:
מה הייחוד של חג הפורים ושל יום הכיפורים בלוח השנה העברי על פי המדרש? מהו סוד הקשר ביניהם לפי דעתכם?
האם בימות המשיח (הזמן האידילי) אמור לחול מהפך בתפיסת הזמן (ועל כן לוח המועדים ישתנה)?
כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר. הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, ואף- על-פי שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר: "...כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי" (ישעיהו סה, טז), ימי הפורים לא יבטלו שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם" (מגילת אסתר ט, כח).
דיון
שאלות לבני נוער:
כיצד ניתן להסביר את עמדת הרמב"ם שלפיה בימות המשיח יתבטלו ספרי הנביאים והכתובים ורק מגילת אסתר תישאר?
מדוע לדעתכם זכתה מגילת אסתר למעמד נצחי?

שאלה למבוגרים:

מדוע לדעתכם ישתכח לעתיד לבוא זיכרון הצרות הראשונות, ואילו זיכרון הצרות המוזכרות במגילת אסתר יישמר?
האם סוג הזיכרון שמונצח בפורים שונה מהזיכרון שמנציחים המועדים האחרים?
תיקוני הזוהר, תיקון כא, דף נז, עמוד ב
פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים דעתידין להתענג ביה ולשינויא ליה מענוי לעונג.
תרגום:
פורים נקרא על שם יום הכיפורים שעתידים להתענג בו והוא ישתנה מעינוי לעונג.
דיון
שאלה לבני נוער:
כיצד ניתן להבין את האמירה כי יום הכיפורים יהפוך לעתיד לבוא ליום של עונג?

שאלות למבוגרים:
איזה סוג של השפעה הדדית יש בין שני המועדים: פורים לכיפורים על פי תיקוני הזוהר?
מה אנו למדים ממקור זה על תפיסת העולם היהודית ביחס לשמחה?
ג. תחפושות כהיפוך ושינוי זהות:
דיון
איסור מן התורה
דיון
הלכה
לֹא יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.
A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whosoever doeth these things is an abomination unto the LORD thy God.
הוספות הרמ"א (רבי משה איסרליש) ל"שולחן ערוך", הלכות מגילה סימן תרצ"ו
מה שנהגו ללבוש פרצופים [=מסכות] בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי [=בגד] גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא [= שמחה רגילה].

מושגים
  • רבי משה איסרליש, הרמ"א - (1520–1572), חי ופעל בעיר קרקוב, פולין. נחשב לגדול פוסקי אשכנז במאה השש-עשרה, ופסיקתו מעצבת עד היום הזה את אורחות החיים של היהודים יוצאי אירופה ("האשכנזים").
    הרמ"א כתב חיבור שנקרא 'המפה', המהווה תוספות והתאמות לספר ההלכה המרכזי - 'שולחן ערוך', שכתב רבי יוסף קארו (1488–1575) ונועד לקהילות ה"ספרדיות", במטרה להתאימן למנהגי הקהילות האשכנזיות
דיון
תחפושת במקרא
לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ, כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד.
Esther had not made known her people nor her kindred; for Mordecai had charged her that she should not tell it.
וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה וַיֹּאמֶר קסומי (קָסֳמִי) נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ.
And Sha᾽ul disguised himself, and put on other clothes, and he went, and two men with him, and they came to the woman by night: and he said, I pray thee, divine for me by means of the familiar spirit, and bring him up for me, whom I shall name to thee.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ. וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה.
And the king of Israel said unto Jehoshaphat: ‘I will disguise myself, and go into the battle; but put thou on thy robes.’ And the king of Israel disguised himself, and went into the battle.
דיון

שאלות לילדים:
האם כאשר אתם מתחפשים, אתם מרגישים אחרת?
כיצד אתם בוחרים למי או למה אתם תתחפשו?
האם אתם מזדהים עם הדמויות שלהן אתם מתחפשים?

שאלות לבני נוער:

מדוע, לדעתכם, קיים איסור על לבוש גברי לאישה וההפך, לבוש נשי לגבר ומדוע בפורים מתירים לנהוג כך?
אילו מצבי התחפשות מתארים הפסוקים בשלושת המקרים המובאים כאן? מה מייחד כל אחד מהם? (מומלץ לקרוא את הפרק השלם כדי להבין את ההקשר של כל פסוק המובא כאן).
מדוע בחרו שלושת הדמויות הללו להתחפש?
האם לדעתכם יש הבדל בין התחפשות לשם שמחה והתבדחות לבין התחפשות שיש בה מידה מסוימת של שינוי הזהות? כיצד ניתן לשנות זהות, ולו ליום אחד, ובאילו מצבים נוהגים כך?

שאלות למבוגרים:
איזו אווירה יוצרות הלכות פורים המוזכרות בסוף מגילת אסתר (המקור הראשון בדף) והמנהג המוזכר אצל הרמ"א (עטית מסכות – התחפשות), המנוגדות מטבען לאורח החיים היומיומי היהודי?
האם ההתחפשות המוזכרת בפסוקים מצביעה על שינוי זהות של האדם או שהיא נועדה רק כתכסיס פונקציונלי?
באילו מקרים ההתחפשות מסייעת לנו ליצור התחדשות בחיינו, ובאילו מקרים היא גורמת לנו לעצור ולהתעכב מלהתפתח?
מה בין התחפשות על ידי הסתרת זהות לבין התחפשות על ידי שינוי במראה חיצוני?
הרב ד"ר עינת רמון, "מגילה בהפרעה, פורסם ב'ידיעות אחרונות'- ספרות, י' באדר תשס"ז (10.3.2006)
"מגילה בהפרעה"/ הרב ד"ר עינת רמון
מגילת אסתר, דומה שנכתבה מבעד לאדי אלכוהול. היין והשיכרון מחלחלים בה מראשיתה עד סופה. דרך אספקלריית היין רואים אנו, הקוראים בה מדי שנה, עולם הפוך ומתהפך, כמו בקליידוסקופ. רק המן האגגי יישאר תמיד רשע ומרושע, מעין ציר קבוע וחריג בין דמויות נזילות, צבעוניות וצורמות, בסיפור המהתל בקוראיו ללא הרף.
והנה כמה מן ההיפוכים המשכרים-משקרים הללו: בתחילה היה העם היהודי עם נרדף, כפי שתיארוֹ המן הרשע "מפורד ומפוזר בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים". והנה ניצל העם הזה בעזרת נס נסתר, המתגלה דרך חוכמתם ותחבולותיהם של איש יהודי ואשה יהודייה, פיקחים למדי, המשתלטים על חצר המלך ומצילים את העם משמד. אך מזווית אחרת, זו של הפרק התשיעי במגילה, נבחין שמרגע שהוסרה מעל צווארי היהודים חרב ההשמדה הפכו הם עצמם לאכזרים והיכו בהתלהבות "בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשונאיהם כרצונם" (מגילת אסתר ט':ה') [...]
ומה נאמר על גיבורי הסיפור, ששמותיהם מעידים עליהם שהתביישו, לכתחילה, בדת אבותיהם המונותיאיסטית וביקשו להיטמע בין הגויים וללכת בחוקותיהם: אסתר, הלוא היא איסתהר [=עשתורת, שם של אלה בעולם העתיק] ומרדכי- מרדוך, הלא הוא שם האליל העומד בראש הפנתיאון הבבלי. [...]
אך חכמינו האמינו ביכולתה של הנפש האנושית, ביכולת הגיבורים והגיבורות לגבור על מכשלותיהם האפלות, לשלוט ביצריהם ולהביא לעולם אורה ושמחה וששון ויקר.
© כל הזכויות שמורות להרב ד"ר עינת רמון


מושגים
  • הרב ד"ר עינת רמון - כיהנה בעבר כמנהלת ההסברה של התנועה המסורתית וכדיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר. כיום הנה מרצה למחשבת ישראל ולימודי נשים במכון שכטר.
דיון

שאלות לבני נוער
:
האם נוכחתם בחייכם בהשתנות פתאומית של אדם? האם חוויתם מהפך מסוג זה בעצמכם? כיצד ניתן להסביר זאת?
האם לדעתכם חל מהפך בדמויותיהם של מרדכי ואסתר בסיפור המגילה? היכן?
אילו דמויות ידועות, משמעותיות, בתקופתנו עברו מהפך בהשקפות עולמן ובהתנהגויותיהן?

שאלות למבוגרים:

מאמר זה מצביע על מורכבות מגילת אסתר ובעיקר על התהפוכות שעוברות הדמויות המרכזיות בה. האם מורכבות זו עשויה להסביר את התפתחות העלילה?
האם מצויות במגילה דמויות נוספות שעברו תהפוכות ושינו את טבען ואת חייהן?
דף הנחיות למנחה:
הנחיות למנחה לפורים.rtf
דף מספר 1 בסדרה "משלוח מנות - ונהפוך הוא", דפים נוספים בסדרה:
2