הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
סיפורו של יוסף בן מתיתיהו הוא מיתוס. דף זה מעלה שאלות הנוגעות למהותו של הסיפור המכונן.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
ויקיפדיה, ערך "יוסף בן מתיתיהו"
על הקרב ביודפת ועל יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס)
מפקד הגליל במרד הגדול כאשר הוקמה ממשלת המרד בתקופת המרד הגדול, הוחלט למנות את יוסף המתון שזה עתה שב מרומא למפקד הגליל. זאת למרות חוסר ניסיונו בארגון צבאי.
בעת ההתקפה הרומאית היה בן-מתתיהו ביודפת, ופיקד עליה לאורך המצור שנמשך 47 ימים. במהלך המצור רצה להיכנע ולפתוח את שערי העיר לרומאים, אך תושבי העיר הניאו אותו מהמעשה. לאחר נפילת יודפת, יוסף ועשרות מאנשיו ברחו למערה. כאשר התגלו על ידי הרומאים, אנשיו שלא רצו ליפול בשבי הרומי, בחרו להתאבד בדקירה והטילו פור ביניהם הקובע את סדר הריגתם (שיטה שנודעה לאחר מכן כ"בעיית יוספוס"). בן-מתתיהו נשאר האחרון מבין המגינים ביחד עם לוחם נוסף, ושניהם החליטו שלא להתאבד ולמסור את עצמם לרומאים על מנת להציל את חייהם. בשל אקט זה והעברת נאמנותו למצביאים הרומאים, רבים ראו בו בוגד בעמו. הוויכוח סביב דמותו ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.
שאלת בגידתו של יוספוס
לשאלת בגידתו של יוספוס קיימות השלכות לא רק בראי התקופה של ימי המרד. היא עדיין רבת משמעות גם בדיון לגבי המוסר האנושי כיום.
המחלוקת מתמקדת סביב אמינות כתביו של יוספוס, שהם המקור העיקרי כיום לידע על תקופת הבית השני והמרידות ברומאים, וכמובן סביב צדקת המעבר לצד הרומאי בראייה של ימינו.
מרבית החוקרים של המאות הקודמות סברו שמעברו של יוספוס לצד הרומאי אכן היה בגידה.
אולם עם השנים השתנתה דעת החוקרים, ורבים מן החוקרים החלו מצדיקים את מעשיו. חלק מהחוקרים בוחנים את מעשהו של יוספוס בראי מעשיהם והשקפתם של בני התקופה. הללו בוחנים כיצד התנהגו מנהיגי המרד האחרים, כמו יוחנן מגוש חלב או שמעון בר גיורא, וגם ביחס לרבן יוחנן בן-זכאי ומעברו לצד הרומאי. רבים שואלים במה שונה מעשה יוספוס ממעשה רבי יוחנן בן זכאי, שחצה גם הוא את הקווים ובחסות הרומאים הקים את יבנה וחידש בה את הסנהדרין.
בשאלת השפעת יוספוס על ההיסטוריה יש שרואים במעשה של יוספוס צעד מוצדק, וזאת בשל תרומתו הספרותית הגדולה, הן באותה תקופה - בהצגת היהודים באור חיובי ומניעת האנטישמיות, והן בימינו - שספריו של יוספוס מאפשרים לנו לחקור את תקופת הבית השני. כנימוק לדעתם הם מביאים את נבואתו של יוספוס ואת רגשותיו, אותם הוא מתאר ב"מלחמות", רגשות המחויבות לצאת לצד הרומאי כדי לקיים את דבר האל, ומכיוון שתרומתו אכן הייתה גדולה, טענת יוספוס שבגללה הוא עבר לרומאים נכונה ומוצדקת.....
© כל הזכויות שמורות ל
he.wikipedia.org
על הקרב ביודפת ועל יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס)
מפקד הגליל במרד הגדול כאשר הוקמה ממשלת המרד בתקופת המרד הגדול, הוחלט למנות את יוסף המתון שזה עתה שב מרומא למפקד הגליל. זאת למרות חוסר ניסיונו בארגון צבאי.
בעת ההתקפה הרומאית היה בן-מתתיהו ביודפת, ופיקד עליה לאורך המצור שנמשך 47 ימים. במהלך המצור רצה להיכנע ולפתוח את שערי העיר לרומאים, אך תושבי העיר הניאו אותו מהמעשה. לאחר נפילת יודפת, יוסף ועשרות מאנשיו ברחו למערה. כאשר התגלו על ידי הרומאים, אנשיו שלא רצו ליפול בשבי הרומי, בחרו להתאבד בדקירה והטילו פור ביניהם הקובע את סדר הריגתם (שיטה שנודעה לאחר מכן כ"בעיית יוספוס"). בן-מתתיהו נשאר האחרון מבין המגינים ביחד עם לוחם נוסף, ושניהם החליטו שלא להתאבד ולמסור את עצמם לרומאים על מנת להציל את חייהם. בשל אקט זה והעברת נאמנותו למצביאים הרומאים, רבים ראו בו בוגד בעמו. הוויכוח סביב דמותו ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.
שאלת בגידתו של יוספוס
לשאלת בגידתו של יוספוס קיימות השלכות לא רק בראי התקופה של ימי המרד. היא עדיין רבת משמעות גם בדיון לגבי המוסר האנושי כיום.
המחלוקת מתמקדת סביב אמינות כתביו של יוספוס, שהם המקור העיקרי כיום לידע על תקופת הבית השני והמרידות ברומאים, וכמובן סביב צדקת המעבר לצד הרומאי בראייה של ימינו.
מרבית החוקרים של המאות הקודמות סברו שמעברו של יוספוס לצד הרומאי אכן היה בגידה.
אולם עם השנים השתנתה דעת החוקרים, ורבים מן החוקרים החלו מצדיקים את מעשיו. חלק מהחוקרים בוחנים את מעשהו של יוספוס בראי מעשיהם והשקפתם של בני התקופה. הללו בוחנים כיצד התנהגו מנהיגי המרד האחרים, כמו יוחנן מגוש חלב או שמעון בר גיורא, וגם ביחס לרבן יוחנן בן-זכאי ומעברו לצד הרומאי. רבים שואלים במה שונה מעשה יוספוס ממעשה רבי יוחנן בן זכאי, שחצה גם הוא את הקווים ובחסות הרומאים הקים את יבנה וחידש בה את הסנהדרין.
בשאלת השפעת יוספוס על ההיסטוריה יש שרואים במעשה של יוספוס צעד מוצדק, וזאת בשל תרומתו הספרותית הגדולה, הן באותה תקופה - בהצגת היהודים באור חיובי ומניעת האנטישמיות, והן בימינו - שספריו של יוספוס מאפשרים לנו לחקור את תקופת הבית השני. כנימוק לדעתם הם מביאים את נבואתו של יוספוס ואת רגשותיו, אותם הוא מתאר ב"מלחמות", רגשות המחויבות לצאת לצד הרומאי כדי לקיים את דבר האל, ומכיוון שתרומתו אכן הייתה גדולה, טענת יוספוס שבגללה הוא עבר לרומאים נכונה ומוצדקת.....
© כל הזכויות שמורות ל
he.wikipedia.org
דיון
- האם לדעתך יוסף בן מתתיהו הוא בוגד שראוי היה שימות עם לוחמיו, או טוב עשה כפי שנהג?
- רבי יוחנן בן זכאי, מייסד יבנה, הפך להיות מנהיג מכונן של העם היהודי. יוספוס העניק לנו חלק ניכר מהזיכרון ההיסטורי שלנו והמיתוסים המכוננים שלנו במצדה ובגמלא. שניהם חצו את הקווים לצד הרומאי מה צריך להיות מקומו של יוספוס בזכרון הלאומי-ציוני שלנו?
- הסיפור של יודפת אמור היה להסתיים בדומה לסיפור במצדה. סיפור מצדה, כולל נאום אלעזר בן יאיר בעקבותיו התאבדו כולם, הוא פרי כתיבתו-יצירתו של יוספוס. האם לדעתך בשלב הנוכחי של מדינת ישראל נכון להמשיך לחנך ולהשביע חיילים במצדה תוך הצבת מצדה כמופת של גבורה?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל