שמש ולבנה - נשים וראש חודש
1א
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
2ב
כיצד הפך ראש חודש לחג ייחודי לנשים? דף הלימוד מציע שתי נקודות מבט שונות על הקשר בין ראש חודש לנשים, ומתוך כך מרחיב מבטו אל סדרי עולם והיחסים המתקיימים בו – קוסמיים ואנושיים
3ג
חטא העגל
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן: וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
And when the people saw that Moses delayed to come down from the mount, the people gathered themselves together unto Aaron, and said unto him: ‘Up, make us a god who shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.’ And Aaron said unto them: ‘Break off the golden rings, which are in the ears of your wives, of your sons, and of your daughters, and bring them unto me.’ And all the people broke off the golden rings which were in their ears, and brought them unto Aaron. And he received it at their hand, and fashioned it with a graving tool, and made it a molten calf; and they said: ‘This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.’
4ד
דיון
  • מי השתתף ב'תרומת' התכשיטים ליצירת העגל?
  • איזה תפקיד מילאו הנשים בחטא העגל, על פי הפסוקים?
5ה
דן אהרון דין בינו לבין עצמו, אמר: אם אני אומר להם תנו לי כסף וזהב – מיד הם מביאים. אלא הריני אומר להם: תנו לי נזמי נשיכם ונזמי בניכם ובנותיכם ומיד הדבר בטל, שנאמר:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ [נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם]" (שמות לב, ב) שמעו הנשים ולא רצו ולא קבלו עליהן ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם: לעשות שקוץ ותועבה, שאין בו כוח להציל?! לא נשמע לכם. ונתן להם הקב"ה שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים, ונתן להם שכר לעולם הבא, שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים: 'הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ; תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי.' (תהילים קג, ה) ראו האנשים שלא שמעו הנשים ליתן להם נזמיהן לבעליהן. מה עשו? עד אותו השעה היו הנזמים באוזניהם כמעשה המצרים וכמעשה הערביים, פרקו נזמיהם אשר באוזניהם ונתנו לאהרן, שנאמר "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם" (שם, לג,ג), 'אשר באזני נשיהם' אין כתוב כאן, אלא 'אשר באזניהם'.

מושגים
  • פרקי דרבי אליעזר - חיבור מדרשי המיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס, התחבר במאה ה- 8, ככל הנראה בארץ ישראל. ייחודו של המדרש הוא בתיאור האירועים מבריאת העולם ועד פרשת נחש הנחושת במדבר כסיפור אגדה ארוך. משוקעים בו מקורות עתיקים כמו גם ספרות חיצונית ומקורות איסלמיים.
Aaron argued with himself, saying: If I say to Israel, Give ye to me gold and silver, they will bring it immediately; but behold I will say to them, Give ye to me the earrings of your wives, and of your sons, and forthwith the matter will fail, as it is said, "And Aaron said to them, Break off the golden rings" (Ex. 32:2). The women heard (this), but they were unwilling to give their earrings to their husbands; but they said to them: Ye desire to make a graven image and a molten image without any power in it to deliver. The Holy One, blessed be He, gave the women their reward in this world and in the world to come. What reward did He give them in this world? That they should observe the New Moons more stringently than the men, and what reward will He give them in the world to come? They are destined to be renewed like the New Moons, as it is said, "Who satisfieth thy years with good things; so that thy youth is renewed like the eagle" (Ps. 103:5). The men saw that the women would not consent to give their earrings to their husbands. What did they do? Until that hour the earrings were (also) in their own ears, after the fashion of the Egyptians, and after the fashion of the Arabs. They broke off their earrings which were in their own ears, and they gave (them) to Aaron, as it is said, "And all the people brake off || the golden rings which were in their ears" (Ex. 32:3). "Which were in the ears of their wives" is not written here, but "which were in their ears." Aaron found among the earrings one plate of gold upon which the Holy Name was written, and engraven thereon was the figure of a calf, and that (plate) alone did he cast into the fiery furnace, as it is said, "So they gave it me: and I cast it into the fire, and there came out this calf" (Ex. 32:24). It is not written here, "And I cast them in," but "And I cast it in the fire, and there came out this calf." The calf came out lowing, and the Israelites saw it, and they went astray after it.
6ו
דיון
  • כיצד מדייק בעל המדרש מלשון הפסוקים את האחראים על חטא העגל?
  • מה תפקיד הנשים בחטא העגל, על פי המדרש?
  • כיצד קושר המדרש את הנשים לראש חודש?
  • האם אתם יכולים למצוא קשר נוסף?
7ז
ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב.

מושגים
  • שולחן ערוך - קובץ הלכות בן ארבעה חלקים שכתב ר' יוסף קארו, (צפת, מאה 16). על ה'שולחן הערוך' הוסיף הרמ"א (ר' משה איסרליש, מאה 16), את ההלכות הנהוגות באשכנז, וכינה את חיבורו 'המפה'. הערותיו מופיעות בסעיפי השולחן ערוך לאחר המילים 'הגה'.
8ח
בריאת המאורות
(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: (יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: (יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:
And God made the two great lights: the greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night; and the stars. And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth, and to rule over the day and over the night, and to divide the light from the darkness; and God saw that it was good.
9ט
דיון
  • איזו בעיה לשונית עולה בפסוק הראשון?
  • איך הייתם פותרים את הבעיה?
10י
המדרש הגדול על מיעוט הלבנה
רבי שמעון בן פזי מקשה:
כתוב "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וכתוב (שם): " אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן"!
אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה: לכי ומעטי את עצמך.
אמרה לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי?
אמר לה: לכי ומשלי ביום ובלילה.
אמרה לו: מה רבותא בכך? נר בצהריים מה יועיל?
אמר לה: לך, ימנו בך ישראל ימים ושנים.
אמרה לו: גם השמש, אי אפשר שלא ימנו בו תקופות [עונות], שכתוב "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, טו) .
[אמר לה]: לך, ייקראו צדיקים בשמך - יעקב הקטן ["סְלַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז, ב)], שמואל הקטן [ברכות, כח ע"ב, חכם מתקופת המשנה שנודע בצדקותו], דוד... הקטן ["וְדָוִד הוּא הַקָּטָן" (שמואל א יז, יד)].
ראה שלא מתיישבת דעתה.
אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח.
וזהו שאמר רבי שמעון בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש, שנאמר בו "[וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת] לה'"* (במדבר כח, טו)?
אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.

* בקורבנות השעירים של מועדים אחרים נכתב למשל 'וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם' (במדבר כח, כב)
what is the halakha according to Rabbi Ḥanina bar Pappa? Shall one say that since the phrase “after its kind” is not written as a mitzva with regard to them, one is not liable for transgressing the prohibition against mixing diverse kinds? Or perhaps, since God agreed with them after the fact, as the verse states: “Let the Lord rejoice in His works,” it is as if the mitzva “after its kind” is written with regard to them. The Gemara responds: The dilemma shall stand unresolved. § Rabbi Shimon ben Pazi raises a contradiction between two verses. It is written: “And God made the two great lights” (Genesis 1:16), and it is also written in the same verse: “The greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night,” indicating that only one was great. Rabbi Shimon ben Pazi explains: When God first created the sun and the moon, they were equally bright. Then, the moon said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, is it possible for two kings to serve with one crown? One of us must be subservient to the other. God therefore said to her, i.e., the moon: If so, go and diminish yourself. She said before Him: Master of the Universe, since I said a correct observation before You, must I diminish myself? God said to her: As compensation, go and rule both during the day along with the sun and during the night. She said to Him: What is the greatness of shining alongside the sun? What use is a candle in the middle of the day? God said to her: Go; let the Jewish people count the days and years with you, and this will be your greatness. She said to Him: But the Jewish people will count with the sun as well, as it is impossible that they will not count seasons with it, as it is written: “And let them be for signs, and for seasons, and for days and years” (Genesis 1:14). God said to her: Go; let righteous men be named after you. Just as you are called the lesser [hakatan] light, there will be Ya’akov HaKatan, i.e., Jacob our forefather (see Amos 7:2), Shmuel HaKatan the tanna, and David HaKatan, i.e., King David (see I Samuel 17:14). God saw that the moon was not comforted. The Holy One, Blessed be He, said: Bring atonement for me, since I diminished the moon. The Gemara notes: And this is what Rabbi Shimon ben Lakish says: What is different about the goat offering of the New Moon, that it is stated with regard to it: “For the Lord” (Numbers 28:15)? The Holy One, Blessed be He, said: This goat shall be an atonement for Me for having diminished the size of the moon. § Rav Asi raises a contradiction between two verses. It is written: “And the earth brought forth grass” (Genesis 1:12), on the third day of the week of Creation. And it is also written: “No shrub of the field was yet in the earth” (Genesis 2:5), on Shabbat eve, the sixth day of Creation, immediately before Adam was created. Rav Asi explains: This teaches that the grasses emerged on the third day and stood at the opening of the ground, but they did not grow until Adam, the first man, came and prayed for mercy upon them, and rain came, and they sprouted. And this is meant to teach you that the Holy One, Blessed be He, desires the prayers of the righteous. The Gemara recounts: Rav Naḥman bar Pappa had a certain garden. He planted seeds but they did not sprout. He prayed for mercy, and rain came, and they sprouted. He said: This is what is meant by the statement of Rav Asi, that the Holy One, Blessed be He, desires the prayers of the righteous. § In one of the passages discussing kosher and non-kosher animals, the Torah states: “Nevertheless, these you shall not eat of them that only chew the cud, or of them that have split hooves that are cloven [hashesua]: The camel, and the hare, and the hyrax” (Deuteronomy 14:7). Rav Ḥanan bar Rava said: “Hashesua is not a redundant description of the split hooves but a distinct creature, which has two backs and two spines and therefore looks like an entirely cloven animal. One might ask: But was Moses our teacher a hunter, or was he an archer, who was familiar with the most exotic animals? Rather, from here there is a refutation to those who say that the Torah is not from Heaven, since Moses could not have known of the existence of such an animal save by divine revelation. Rav Ḥisda said to Rav Taḥlifa bar Avina: Go write this statement about the hunter [kinnigi] and the archer [ballisteri] in your book of aggada, and explain those two words, since some are unfamiliar with them. The Gemara relates another statement. The verse states: “The five lords of the Philistines: The Gazite, and the Ashdodite, the Ashkelonite, the Gittite, and the Ekronite; also the Avvim” (Joshua 13:3). The verse is difficult, since it first said there are five lords of the Philistines, but it then lists six. Rabbi Yonatan said: There were in fact six lords, but the greatest of them were only five. Rav Ḥisda said to Rav Taḥlifa bar Avina: Write this statement about the greatest [arunekei] in your book of aggada, and explain that word. The Gemara notes: And this statement disagrees with the opinion of Rav, as Rav says: The Avvim were not Philistines; rather, they came from Teiman. This is also taught in a baraita: The Avvim came from Teiman. And why were they called Avvim and not Teimanim? Because they corrupted [ivvetu] and destroyed their place of origin when they left. Alternatively, they were called Avvim since they desired [ivvu] many deities. Alternatively, they were called Avvim since they were so fearsome that all who saw them were seized by convulsions [avit]. Rav Yosef said: And each one of them has sixteen rows of teeth. The Gemara cites another statement related to the Avvim: Rabbi Shimon ben Lakish says: There are many verses that are seemingly fit to be burned as books of the heretics, since they appear redundant or frivolous, and yet they are themselves the essence of Torah. For example, the verse states: “And the Avvim, that dwelt in villages as far as Gaza, the Caphtorim, that came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead” (Deuteronomy 2:23). What practical difference does this make for us? The verse teaches the following: Since Abimelech, king of the Philistines, administered an oath to Abraham: “That you will not deal falsely with me, nor with my son, nor with my grandson” (Genesis 21:23), the Jewish people were prohibited from conquering the land of the Philistines until four generations had passed. Therefore, the Holy One, Blessed be He, said: Let the Caphtorim come and remove the land from the Avvim, who are the same as the Philistines, and let Israel come and remove it from the Caphtorim, circumventing the prohibition. Similarly, you say with regard to another apparently unnecessary verse, describing a city that the Israelites conquered: “For Heshbon was the city of Sihon, the king of the Amorites, who had fought against the former king of Moab, and taken all his land out of his hand” (Numbers 21:26). What is the practical difference in knowing this information? It teaches that since the Holy One, Blessed be He, said to Israel: “Be not at enmity with Moab” (Deuteronomy 2:9), the Jewish people were prohibited from conquering the land of Moab. Therefore, the Holy One, Blessed be He, said: Let Sihon come and remove the land from Moab, and let Israel come and remove it from Sihon. The Gemara notes: And this is what Rav Pappa says: The lands of Ammon and Moab were purified by Sihon, i.e., rendered permitted for conquest. The Gemara cites another seemingly superfluous verse, describing Mount Hermon: “Which Hermon the Sidonians call Sirion, and the Amorites call it Senir” (Deuteronomy 3:9). A Sage taught: Senir and Sirion are mountains of Eretz Yisrael. The verse teaches that every one of the nations of the world went and built itself a great city on Mount Hermon, and named it after one of the mountains of Eretz Yisrael, teaching you that even the mountains of Eretz Yisrael are beloved by the nations of the world. Similarly, a difficult verse describes Joseph’s treatment of the Egyptians: “And as for the people, he removed them city by city” (Genesis 47:21). What is the practical difference of this information? It teaches Joseph’s love for his brothers, as he transferred the entire Egyptian population so that they would not call his brothers exiles. § The mishna states: The signs of the kosher bird were not explicitly stated in the Torah. The Gemara asks: And is it true that they were not stated in the Torah? But isn’t it taught in a baraita: “The nesher (Leviticus 11:13) is a non-kosher bird.
11יא
דיון
  • מדוע המדרש מתייחס אל הירח בלשון נקבה?
  • ממה נובעת שאלת הירח? איך מבין אותה הקב"ה?
  • מה המשמעות של האופנים השונים שבהם מנסה האל לפייס את הירח (ממשלה ביום ובלילה, מניית ימים ושנים, כינוי צדיקים בתואר 'קטן')? לו היית את הירח - מה היה מפייס אותך?
  • האם יחסים הייררכיים הם הכרח המציאות?
  • האם ניתן לדמיין דרכי התנהלות אחרות של העולם?
  • על מה צריך אלוהים כפרה? מה משמעות בקשת הכפרה שלו?
  • איזה קשר מציע המדרש בין ראש חודש לנשים? מה ההבדל העקרוני בין קשר זה לקשר שמציע מדרש פרקי דרבי אליעזר?
12יב
באחרית הימים
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא:
Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, And the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days, In the day that the LORD bindeth up the bruise of His people, And healeth the stroke of their wound.
13יג
דיון
  • בהנחה שהמדרש מייצג את היחסים בין המינים (שמש=גבר; ירח=אשה), מהם היחסים הרצויים בין המינים, על פי המדרש ועל פי הפסוק מישעיהו?
  • האם ניתן לדמיין דרכי התנהלות כאלה [כפי המתואר בישעיהו] של העולם?
14יד
דיון
אסיף - שאלות לדיון
  • עם מי את/ה מזדהה יותר, עם השמש או עם הירח?
  • האם נתקלתן במצב שבו ערערתן על הסדר הקיים? אילו תגובות קיבלתן?
  • מניסיונך בבית, בעבודה, או במסגרות אחרות – האם אפשר או אי-אפשר "לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד"?
  • מי צריך את ה"כתר"? האם אפשר לוותר עליו?
  • מה מחיר הוויתור?
  • איזו חוויית חיים היא החוויה ה'ירחית' של השתנות מתמדת?
16 טז
17יז
דף הנחיות למנחה:
נשים וראש חודש -למנחה.doc