הדף מאת: שלומית נאור ונח חיות / אתר מדרשת
פרשת 'כי תצא' מפרטת דיני מלחמה, ביניהם בולט העיסוק באשה יפת תואר הנלקחת בשבי. כאשר לוחם רואה אשה יפה שנלקחה בשבי, מותר לו לקחת אותה אליו - בין אם היא אשת איש או פנויה, יהודייה או לא, ובלבד שיקפיד על התנאים הבאים: עליו לחכות שלושים יום בטרם יבוא אליה, ובינתיים לאפשר לה לגלח את שער ראשה, לכער את עצמה ולבַכּות את אובדן חייה הקודמים ואת אביה ואמה במשך חודש ימים.
האם התורה מנסה לכונן כאן מצב מוסרי נעלה יותר, או שהיא מחפשת דרך להשאיר את הלוחם החושק בנערה מקומית, בגדר ההלכה והמצוות?
ומה אנו יודעים על אותה אשה יפת תואר? מדוע את קולה לא שומעים? היא נותרת סובייקט אילם, ומקבלת הגנה מסוימת מידי התורה, אם כי לא הגנה מלאה. לפחות היא מוגנת מלהפוך לרכוש - אם הלוחם לאחר חודש ימים חוזר בו ולא רוצה בה, אסור לו למכור אותה וחובה עליו לשלחה לנפשה. יש בחוקים אלה הכרה בצרכים של האשה הנלקחת בשבי ובעינוי שהיא עוברת.
דף הלימוד מלווה את פרשה בשניים של MAKO
(י) כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. (יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת-תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. (יב) וַהֲבֵאתָהּ אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה אֶת-צִפָּרְנֶיהָ. (יג) וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה. (יד) וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.
When thou goest forth to battle against thine enemies, and the LORD thy God delivereth them into thy hands, and thou carriest them away captive, and seest among the captives a woman of goodly form, and thou hast a desire unto her, and wouldest take her to thee to wife; then thou shalt bring her home to thy house; and she shall shave her head, and pare her nails; and she shall put the raiment of her captivity from off her, and shall remain in thy house, and bewail her father and her mother a full month; and after that thou mayest go in unto her, and be her husband, and she shall be thy wife. And it shall be, if thou have no delight in her, then thou shalt let her go whither she will; but thou shalt not sell her at all for money, thou shalt not deal with her as a slave, because thou hast humbled her.
דיון
- מהו ההיגיון העומד מאחורי הפעולות שמבצעת האישה יפת התואר בחודש הראשון לשביהּ?
- כיצד אתם מבינים את "לא תתעמר בה" ? מהי התעמרות?
"ולקחת לך לאשה" - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו.
ולקחת לך לאשה [AND THOU DELIGHTEST IN HER,] THAT THOU WOULDEST TAKE HER FOR THY WIFE) — Scripture is speaking (makes this concession) only in view of man’s evil inclination (his carnal desires) (Kiddushin 21b). For if the Holy One, blessed be He, would not permit her to him as a wife, he would nevertheless marry her although she would then be forbidden to him. However, if he does marry her, in the end he will hate her, for Scripture writes immediately afterwards, (v. 15) “If a man have two wives, one beloved, and another hated, etc.” and ultimately he will beget a refractory and rebellious son by her (v. 18). It is for this reason that these sections are put in juxtaposition (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 1).
דיון
- מה, לפי רש"י, תפקידו של היצר הרע בעניין אשה יפת תואר? מה התוצאות של נישואין מהסוג הזה?
- מה בין בן סורר ומורה, ואשה יפת תואר, לפי רש"י?
Error loading media...
נח חיות ושלומית נאור על 'אשת יפת תואר'