הדף מאת: אבי ים
עבדים היינו, מתוך ההגדה של פסח
עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו במצרים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו במצרים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
מרטין לותר קינג
יש לי חלום, שיום אחד האומה הזאת תתרומם ותגשים את המשמעות האמיתית של אמונתה: אנו מחזיקים באמיתות האלה כעדות עצמית לכך שכל בני האדם נבראו שווים. יש לי חלום, שיום אחד בניהם של עבדים-לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר, יוכלו להסב יחד סביב שולחן האחווה...ועם האמונה הזאת נהיה מסוגלים לעבוד יחד, להתפלל ביחד, להיאבק ביחד, להתייצב למען החופש ביחד, ביודענו שנהיה חופשיים יום אחד...
יש לי חלום, שיום אחד האומה הזאת תתרומם ותגשים את המשמעות האמיתית של אמונתה: אנו מחזיקים באמיתות האלה כעדות עצמית לכך שכל בני האדם נבראו שווים. יש לי חלום, שיום אחד בניהם של עבדים-לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר, יוכלו להסב יחד סביב שולחן האחווה...ועם האמונה הזאת נהיה מסוגלים לעבוד יחד, להתפלל ביחד, להיאבק ביחד, להתייצב למען החופש ביחד, ביודענו שנהיה חופשיים יום אחד...
עבדים, ברי סחרוף, מתוך התקליטור נגיעות, 1998
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
עבדים/ ברי סחרוף
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול ומחכים
למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה?
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ר' יהודה הלוי, 'עבדי זמן', בתוך: שירת ימי הביניים וההשכלה, תל אביב 1970, עמ' 55
ר' יהודה הלוי/ עבדי הזמן (חלקי)
'עבדי זמן עבדי עבדים הם - עבד אדני הוא לבד חופשי!'
ר' יהודה הלוי/ עבדי הזמן (חלקי)
'עבדי זמן עבדי עבדים הם - עבד אדני הוא לבד חופשי!'
חשבוננו עם עצמנו, א.ד גורדון, בתוך: האומה והעבודה, ירושלים : הספריה הציונית, תשי"ז , עמ' 373
אנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא בתור תיירים וחוקרים, המסתכלים מרום ידענותם במה למעלה ומה למטה, כי אם בתור שותפים אקטיביים ובתור אחים נאמנים: אנחנו באים להשתתף עם הטבע בחיים וביצירה. יותר נכון, אנחנו באים להתאחד עם הטבע בייחוד שלם, בבחינת: האדם והטבע - חד הוא. כל החומות, הגדרים והסייגים בין חיי האדם ובין חיי הטבע ייהרסו. ים אחד גדול לאין סוף של חיים, יש של חיי עולם, עולם מלא של יחסים חדשים, של ערכים חדשים! הן מעתה יש לנו יחס - יחס ישר, נפשי, עמוק, לכל רגב אדמה, לכל אבן ולכל סלע, לכל עשב ולכל עץ, לכל חי ולכל רמש, כמו לכל בשמים, לכל העולמות אשר במרחבי אין קץ ולכל אשר בהם - כולנו אחים, כולנו שותפים בחיי עולם, בצער עולם, בשירת עולם, ביצירת עולם, במחשבת עולם, באמת עולם. פה יכול כל אחד להביא לידי גילוי את עצמיותו בכל שלמותה מבלי לנגוע אף כמלוא נימה בשל אחרים.
אנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא בתור תיירים וחוקרים, המסתכלים מרום ידענותם במה למעלה ומה למטה, כי אם בתור שותפים אקטיביים ובתור אחים נאמנים: אנחנו באים להשתתף עם הטבע בחיים וביצירה. יותר נכון, אנחנו באים להתאחד עם הטבע בייחוד שלם, בבחינת: האדם והטבע - חד הוא. כל החומות, הגדרים והסייגים בין חיי האדם ובין חיי הטבע ייהרסו. ים אחד גדול לאין סוף של חיים, יש של חיי עולם, עולם מלא של יחסים חדשים, של ערכים חדשים! הן מעתה יש לנו יחס - יחס ישר, נפשי, עמוק, לכל רגב אדמה, לכל אבן ולכל סלע, לכל עשב ולכל עץ, לכל חי ולכל רמש, כמו לכל בשמים, לכל העולמות אשר במרחבי אין קץ ולכל אשר בהם - כולנו אחים, כולנו שותפים בחיי עולם, בצער עולם, בשירת עולם, ביצירת עולם, במחשבת עולם, באמת עולם. פה יכול כל אחד להביא לידי גילוי את עצמיותו בכל שלמותה מבלי לנגוע אף כמלוא נימה בשל אחרים.
והייתם כאלוהים, אריך פרום, הוצאת א' רובינשטיין, תשל"ה, עמ' 95-96
...המערכה השלישית כוללת את נדידת העברים במדבר. במצריים סבלו; מעבדות יצאו; אך לאן הובאו? למדבר שממה, שבו סבלו תכופות מרעב וצמא. הם אינם מרוצים ומתלוננים, לדבריהם, מפני שאין להם מספיק מזון. אך האם אפשר לפסוח על העובדה שפחדם היה לא רק מפני הרעב? הם פחדו גם מפני החופש. הם פחדו כיוון שאיבדו את מסגרת הקיום המוסדרת כהלכה שהייתה להם במצריים - הגם שהיו אלה חיי עבדים - כיוון שלא היה עליהם משגיח, מלך ואלילים שאפשר לסגוד להם. הם פחדו כיוון שהיו עם שאין לו אלא נביא המשמש כמנהיג, אוהלים-של-ארעי למגורים, ושום משימה פרט להליכה לפנים לקראת יעד בלתי-נודע.
הבטחון שהיה להם כעבדים במצריים דומה שהוא עדיף לדידם בהרבה על אי-הבטחון שבחירות. הם אומרים: "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצריים, בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות ט"ז, 3). נראה שה' מבין שעבדים, גם לאחר שהשתחררו, נשארים בליבם עבדים, ועל כן אין סיבה לכעוס. הוא מספק להם מזון המן שהם מוצאים בכל בוקר. שתי מצוות קשורות בליקוט המן, ולשתיהן חשיבות רבה. האחת אוסרת עליהם לקחת יותר משיוכלו לאכול ביום אחד (הללו שמלקטים יותר מוצאים למחרת היום שהעודף מלא תולעים). משמעות המצווה הזו ברורה: מזון נועד לאכילה, לא לחיסכון; החיים נועדו כדי לחיותם, לא לצבור אותם. במידבר אין בתים ובאותה מידה אין בו קניין. באקלים של חירות כל הדברים משרתים את החיים, אולם אין החיים משרתים את הקניין.
...המערכה השלישית כוללת את נדידת העברים במדבר. במצריים סבלו; מעבדות יצאו; אך לאן הובאו? למדבר שממה, שבו סבלו תכופות מרעב וצמא. הם אינם מרוצים ומתלוננים, לדבריהם, מפני שאין להם מספיק מזון. אך האם אפשר לפסוח על העובדה שפחדם היה לא רק מפני הרעב? הם פחדו גם מפני החופש. הם פחדו כיוון שאיבדו את מסגרת הקיום המוסדרת כהלכה שהייתה להם במצריים - הגם שהיו אלה חיי עבדים - כיוון שלא היה עליהם משגיח, מלך ואלילים שאפשר לסגוד להם. הם פחדו כיוון שהיו עם שאין לו אלא נביא המשמש כמנהיג, אוהלים-של-ארעי למגורים, ושום משימה פרט להליכה לפנים לקראת יעד בלתי-נודע.
הבטחון שהיה להם כעבדים במצריים דומה שהוא עדיף לדידם בהרבה על אי-הבטחון שבחירות. הם אומרים: "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצריים, בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות ט"ז, 3). נראה שה' מבין שעבדים, גם לאחר שהשתחררו, נשארים בליבם עבדים, ועל כן אין סיבה לכעוס. הוא מספק להם מזון המן שהם מוצאים בכל בוקר. שתי מצוות קשורות בליקוט המן, ולשתיהן חשיבות רבה. האחת אוסרת עליהם לקחת יותר משיוכלו לאכול ביום אחד (הללו שמלקטים יותר מוצאים למחרת היום שהעודף מלא תולעים). משמעות המצווה הזו ברורה: מזון נועד לאכילה, לא לחיסכון; החיים נועדו כדי לחיותם, לא לצבור אותם. במידבר אין בתים ובאותה מידה אין בו קניין. באקלים של חירות כל הדברים משרתים את החיים, אולם אין החיים משרתים את הקניין.
ברל כצנלסון, מתוך: מקורות לא-אכזב, כתבי ברל כצנלסון, כרך ששי, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תל אביב תש"ז, עמ' 393-384
פֶּסַח עַם שׁוֹמֵר
בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים אֶת יוֹם
צֵאתוֹ מִבֵּית עֲבָדִים.
וְדֶרֶךְ כָּל מְחִלּוֹת הַשִּׁעְבּוּד,
הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, הַשְּׁמָד וְהַפְּרָעוֹת
נוֹשֵׂאת הָאֻמָּה בְּלִבָּהּ
אֶת הַגַּעְגּוּעִים לַחֹפֶשׁ
בְּזִכָּרוֹן עַתִּיק
אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מֻפְנֶה לִקְרַאת הֶעָתִיד.
מֵאָבוֹת אֶל בָּנִים, דֶּרֶךְ כָּל הַדּוֹרוֹת,
נִמְסַר דְּבַר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּזִכָּרוֹן אִישִׁי
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַחְוִיר וְאֵינֶנּוּ דֵּהֶה.
אֵיזֶה יֵצֶר חֵרוּת עָמֹק טָבוּעַ בְּלֶב עָם,
שֶׁיָּכוֹל הָיָה בַּאֲבִיב יָמָיו לִיצֹר
יְצִירָה כָּזֹאת וְלִמְסֹר אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.
פֶּסַח עַם שׁוֹמֵר
בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים אֶת יוֹם
צֵאתוֹ מִבֵּית עֲבָדִים.
וְדֶרֶךְ כָּל מְחִלּוֹת הַשִּׁעְבּוּד,
הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, הַשְּׁמָד וְהַפְּרָעוֹת
נוֹשֵׂאת הָאֻמָּה בְּלִבָּהּ
אֶת הַגַּעְגּוּעִים לַחֹפֶשׁ
בְּזִכָּרוֹן עַתִּיק
אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מֻפְנֶה לִקְרַאת הֶעָתִיד.
מֵאָבוֹת אֶל בָּנִים, דֶּרֶךְ כָּל הַדּוֹרוֹת,
נִמְסַר דְּבַר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּזִכָּרוֹן אִישִׁי
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַחְוִיר וְאֵינֶנּוּ דֵּהֶה.
אֵיזֶה יֵצֶר חֵרוּת עָמֹק טָבוּעַ בְּלֶב עָם,
שֶׁיָּכוֹל הָיָה בַּאֲבִיב יָמָיו לִיצֹר
יְצִירָה כָּזֹאת וְלִמְסֹר אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.
רבי יהודה הלוי, עבדי הזמן
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם - /
עַבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ /
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אֳמְרָה נַפְשִי.
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם - /
עַבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ /
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אֳמְרָה נַפְשִי.
אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת האוניברסיטה העברית, עמ' 17
הזיהוי בין היהדות לבין הרציונליות, זיהוי שרבים מטיפים לו, אינו אלא פעולת התחמקות אינטלקטואלית מן הקשיים ומן הפרדוקסים העמוקים שכרוכים ביהדות הן מצד האמונה הדתית הן מצד קיום מצוותיה. הגדרת התבוני משתנה עם הזמן. בעיניהם של הפילוספים הרומים השביתה מעבודה יום אחד בשבוע אינה עולה בקנה אחד עם המחשבה התבונית. לעומת זאת היו בעלי המטעים באמריקה שלא ראו בייבוא עבדים מאפריקה אל העולם החדש דבר שסותר את התבונה. אם כן, עם איזה שלב בהתפתחות התבונה יש ליישב את המקרא?
עם כל הערכתנו את התבונה ועם הכרת התודה שלנו על כך שנתנה לנו, המסורת היהודית מעולם לא תפשה את שכלו של האדם כדבר העומד בכוחות עצמו. בטח אל ה׳ בכל ליבך ועל בינתך אל תשען (משלי ג ה). ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד (ישעיה מז י).
כמה הנחות יסוד של היהדות אינן נתנות להצדקה מלאה מבחינת השכל האנושי. התפיסה היהודית את טיבו של האדם כנברא בצלמו של אלוהים, תפיסת האלוהים ותפיסת ההיסטוריה של היהדות, רעיון בחירת ישראל, התפילה ואפילו המוסר- כל אלה עומדים בסתירה לכמה מן ההבחנות שהושגו בתום לב בסופם של תהליך ניתוח ושל בחינה מדוקדקת. דרישותיה של יראת השמים הן מסתורין, שבפניו מתגמד האדם לכדי יראת קודש ודומיה...
הזיהוי בין היהדות לבין הרציונליות, זיהוי שרבים מטיפים לו, אינו אלא פעולת התחמקות אינטלקטואלית מן הקשיים ומן הפרדוקסים העמוקים שכרוכים ביהדות הן מצד האמונה הדתית הן מצד קיום מצוותיה. הגדרת התבוני משתנה עם הזמן. בעיניהם של הפילוספים הרומים השביתה מעבודה יום אחד בשבוע אינה עולה בקנה אחד עם המחשבה התבונית. לעומת זאת היו בעלי המטעים באמריקה שלא ראו בייבוא עבדים מאפריקה אל העולם החדש דבר שסותר את התבונה. אם כן, עם איזה שלב בהתפתחות התבונה יש ליישב את המקרא?
עם כל הערכתנו את התבונה ועם הכרת התודה שלנו על כך שנתנה לנו, המסורת היהודית מעולם לא תפשה את שכלו של האדם כדבר העומד בכוחות עצמו. בטח אל ה׳ בכל ליבך ועל בינתך אל תשען (משלי ג ה). ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד (ישעיה מז י).
כמה הנחות יסוד של היהדות אינן נתנות להצדקה מלאה מבחינת השכל האנושי. התפיסה היהודית את טיבו של האדם כנברא בצלמו של אלוהים, תפיסת האלוהים ותפיסת ההיסטוריה של היהדות, רעיון בחירת ישראל, התפילה ואפילו המוסר- כל אלה עומדים בסתירה לכמה מן ההבחנות שהושגו בתום לב בסופם של תהליך ניתוח ושל בחינה מדוקדקת. דרישותיה של יראת השמים הן מסתורין, שבפניו מתגמד האדם לכדי יראת קודש ודומיה...
הרב אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם
...מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...
...מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...