"לכתך אחרי במדבר" - משמעותו של המדבר בהתהוותו של עם ישראל
הדף מאת: גילי ושירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
בדף הלימוד נבדוק את משמעותן של ארבעים שנות הנדודים במדבר שעברו עם ישראל כשלב הכרחי טרם כניסתם לארץ. נשאל מדוע עם ישראל נולד וקיבל את התורה דווקא במדבר ונראה כיצד התייחסו פרשנים והוגי דעות לנדודים במדבר כשלב משמעותי בהתהוות עם ישראל.
דיון
דף לימוד זה עוסק בשאלת תפקידו של המדבר בעיצובו של עם ישראל. נבדוק את משמעותן של ארבעים שנות נדודים במדבר של עם ישראל כשלב הכרחי טרם כניסתו לארץ ונשאל מדוע עם ישראל נולד וקיבל את התורה דווקא במדבר. נראה כיצד התייחסו פרשנים והוגי דעות לנדודים במדבר כשלב משמעותי בהתהוות עם ישראל.
דיון
הראשון שמגדיר את בני ישראל כעם הוא פרעה מלך מצרים:
(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: (ט) הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.

Now there arose a new king over Egypt, who knew not Joseph. And he said unto his people: ‘Behold, the people of the children of Israel are too many and too mighty for us;
דיון
  • מהי משמעות העובדה שבני ישראל נתפסו כעם דווקא בעת היותם בגלות, ודווקא על ידי אויבם, פרעה?
דיון
בנאומו של משה בפני עם ישראל בספר דברים, הוא מתאר את קורותיהם במשך ארבעים שנות נדודים במדבר:
(ג) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ד) וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר; לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ. (ה) לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
Thou shalt prepare thee the way, and divide the borders of thy land, which the LORD thy God causeth thee to inherit, into three parts, that every manslayer may flee thither. And this is the case of the manslayer, that shall flee thither and live: whoso killeth his neighbour unawares, and hated him not in time past; as when a man goeth into the forest with his neighbour to hew wood, and his hand fetcheth a stroke with the axe to cut down the tree, and the head slippeth from the helve, and lighteth upon his neighbour, that he die; he shall flee unto one of these cities and live;
דיון
  • איזו זיקה יוצרים הפסוקים בין הנדודים במדבר לבין האמונה בה'?
דיון
במדרשים הבאים ניתן למדבר תפקיד מרכזי בהתהוותו של עם ישראל:
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0.75pt 0pt 0cm; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-SIZE: 11pt; LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: Arial">הקיפן במדבר ארבעים שנה. אמר הקב"ה: אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו - מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה. אלא אני מוליכן דרך המדבר- ויאכלו את המן וישתו מי באר, והתורה מתיישבת בגופן.
God led them not by the way of the Philistines (ibid. 13:17). He guided them in the manner indicated in the verse Thou didst lead Thy people like a flock (Ps. 77:21), and as in the verse By day also He led them by a cloud (ibid. 78:14). By the way of the land of the Philistines, although that was near. The word near indicates that the promise the Holy One, blessed be He, had made to Abraham was soon to be fulfilled. Near also implies that it was the nearest way to return to Egypt. Furthermore near relates to the oath Abraham had sworn with Abimelech. Now therefore, swear unto me here by God, that thou wilt not deal falsely with me, or with my son, nor with my son’s son (Gen. 21:23) was near fulfillment, even though his grandson had not yet been born. Furthermore, near implies that the previous war was too recent to risk another.1The “previous war” being the one referred to in the continuation of the verse: lest … the people repent when they see war (Exod. 17:1). A tradition exists that the descendants of Ephraim left Egypt before the designated time and 300,000 were killed. See Ginzberg, Legends, vol. 3:8–9. Only ten escaped. Another explanation of Although that was near. It was too close to the time in which the Canaanites had obtained the land, for it is written: And in the fourth generation they shall come back hither (ibid. 15:16), and the fourth generation had not yet come. God led the people about by the way of the wilderness (Exod. 12:18). The Holy One, blessed be He, said: If I lead them into the land by the most direct route, they will each take possession of a field and a vineyard and neglect the law. Therefore I will lead them through the wilderness for forty years and cause them to eat the manna and drink the water of the well so that the law may penetrate into their very beings.
בעל הטורים על במדבר, פרק א, פסוק א
במדבר סיני – לעיל מיניה [לפני פסוק א' בבמדבר] כתיב: "ואלה המצות" [בספר ויקרא], וסמיך ליה [וסמך למילים אלה את המילים הפותחות את ספר במדבר]: "במדבר סיני". לומר, אם אין אדם משים עצמו במדבר, אינו יכול לידע תורה ומצוות.
וידבר ה' אל משה במדבר סיני - אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר "במדבר סיני".
"And God spoke to Moses in the Sinai Wilderness" (Numbers 1:1). Why the Sinai Wilderness? From here the sages taught that the Torah was given through three things: fire, water, and wilderness. How do we know it was given through fire? From Exodus 19:18: "And Mount Sinai was all in smoke as God had come down upon it in fire." How do we know it was given through water? As it says in Judges 5:4, "The heavens dripped and the clouds dripped water [at Sinai]." How do we know it was given through wilderness? [As it says above,] "And God spoke to Moses in the Sinai Wilderness." And why was the Torah given through these three things? Just as [fire, water, and wilderness] are free to all the inhabitants of the world, so too are the words of Torah free to them, as it says in Isaiah 55:1, "Oh, all who are thirsty, come for water... even if you have no money." Another explanation: "And God spoke to Moses in the Sinai Wilderness" — Anyone who does not make themselves ownerless like the wilderness cannot acquire the wisdom and the Torah. Therefore it says, "the Sinai Wilderness."
דיון
  • על פי מדרשים אלה, מהם תפקידיו של המדבר ביחסי עם ישראל עם אלוהים?
  • מהו ה'הפקר' שעליו מדברים המדרשים?
  • מה בין אכילת מן, שתיית מי באר ו"מדבר הפקר"- לקניית חוכמת התורה או להפנמת המצוות?
דיון
הפסיכולוג והפילוסוף הגרמני-יהודי אריך פרום מתייחס אף הוא לערך החינוכי של החיים במדבר:
אריך פרום, בעלנות או מימוש עצמי. שושנה ציגל (תרגום). א. רובינשטיין, ירושלים (1983) עמ' 59
המדבר הוא הסמל החשוב ביותר לשחרור זה [=מהשעבוד לחומר והרכושנות]. המדבר אינו בית. אין בו ערים. אין בו רכוש. זהו מקומם של נוודים שיש להם מה שהם צריכים לו, ומה שהם צריכים לו אינו אלא צורכי החיים ההכרחיים, לא נכסים. [...] חיים במדבר כהכנה לחיי חרות.
דיון
  • מהו, על פי אריך פרום, ערכם של החיים במדבר? כיצד יכולים דבריו לסייע בהבנת הפסוק מדברים: "לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"?
  • מה בין חיים במדבר לחירות?
דיון
בהיותם במדבר ניזונו בני ישראל מן המן:

(יא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יב) שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ-לָחֶם; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם [...]
(טו)... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה. (טז) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם - אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ. (יז) וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט. (יח) וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר: אִישׁ לְפִי אָכְלו לָקָטוּ.
And the LORD spoke unto Moses, saying: ’I have heard the murmurings of the children of Israel. Speak unto them, saying: At dusk ye shall eat flesh, and in the morning ye shall be filled with bread; and ye shall know that I am the LORD your God.’
דיון
אריך פרום רואה באיסור אגירת המן פעולה חינוכית של האל:
אריך פרום, בעלנות או מימוש עצמי. שושנה ציגל (תרגום). א. רובינשטיין, ירושלים (1983) עמ' 60
MsoBodyText dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 0pt">HE style="FONT-SIZE: 11pt; LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: Arial">הצו השני [="איש לפי אכלו"] יוצא נגד אגירה, חמדנות ורכושנות. נאסר על בני ישראל לאגור כל דבר שהוא עד הבוקר.

מושגים
  • אריך פרום - (גרמניה, 1900 – ארה"ב 1980) - פסיכואנליטיקאי, פילוסוף, וסופר יהודי ממוצא גרמני. היגר לארה"ב עם עליית הנאצים לשלטון. כתביו עוסקים בחירות ומשמעותה לאדם המודרני, בהיבטים חברתיים, מוסריים ותרבותיים של הפסיכולוגיה, ובאומנות האהבה
דיון
בהמשך פרק טז בספר שמות אנו נחשפים לפרשת "אוגרי המן":
(כ) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה. (כא) וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס.
Notwithstanding they hearkened not unto Moses; but some of them left of it until the morning, and it bred worms, and rotted; and Moses was wroth with them. And they gathered it morning by morning, every man according to his eating; and as the sun waxed hot, it melted.
אריך פרום, בעלנות או מימוש עצמי. שושנה ציגל (תרגום). א. רובינשטיין, ירושלים (1983) עמ' 62

פרשת אוגרי המן הייתה רק התפרצותו הראשונית של יצר החמדנות. [...] הם [=בני ישראל] נושאים בתוכם את אהבת הבצע; וכשהגיעה שעת הייאוש, חוזר על עצמו שנית מבנה קיומם הבעלני. אהרון יוצר למענם עגל מזהבם [=בפרשת חטא העגל], והעם אומרים: "אלה אלהיך ישראל, אשר בעלוך מארץ מצרים" (שמות לב,ד)
דיון
• לפי פרום, מה תורם המדבר לחינוך האדם במונחי "בעלנות", "חמדנות" ו"רכושנות"?
דיון
פרשנותו של אריך פרום מהדהדת בפסוקי הנביא הושע:
(טז) לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי עַל-לִבָּהּ. (יז) וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם. (יח) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי. (יט) וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.
Therefore, behold, I will allure her, And bring her into the wilderness, And speak tenderly unto her. And I will give her her vineyards from thence, And the valley of Achor for a door of hope; And she shall respond there, as in the days of her youth, And as in the day when she came up out of the land of Egypt. And it shall be at that day, saith the LORD, That thou shalt call Me Ishi, And shalt call Me no more Baali. For I will take away the names of the Baalim out of her mouth, And they shall no more be mentioned by their name.
דיון
  • לאור דבריו של פרום, כיצד ניתן להבין את הנבואה: 'והיה ביום ההוא..תקראי לי אישי ולא תקראי לי בעלי'? (פסוק יח)
דיון
המדרשים הבאים מסבירים מדוע עם ישראל קיבל את התורה דווקא במדבר:
מכילתא דרבי ישמעאל לפרשת יתרו, פרק יט, א, מסכתא דבחדש
ניתנה תורה דימוס [=באופן חופשי] פרהסיא [=קבל עם] במקום הפקר. שאלו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים [בני ישראל] לאומות העולם: אין להם חלק בה, לפיכך נתנה דימוס פרהסיא, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל.
פרוש רבנו בחיי בן אשר על ספר במדבר, פרק א, פסוק א
במדבר סיני - בשלושה דברים ניתנה תורה: באש, במים, במדבר.
באש, דכתיב: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט, יח). במים, דכתיב: "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" (שופטים ה, ד). במדבר, דכתיב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (במדבר א, א). ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? לומר לך, מה אלו חינם לכל באי עולם, אף התורה חינם לכל באי עולם. וכן הוא אומר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה, א). ולמה במדבר? לומר לך שאין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר.
דיון
  • מהו המכנה המשותף לשני המדרשים?
  • איזו משמעות מעניקים המדרשים למושג "הפקר"?
  • כיצד ניתן לקשור מדרשים אלו לפרשנותו של אריך פרום על בעלנות? היעזרו בהסבר הבא של ישעיהו ליבוביץ':
ישעיהו ליבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, כתר, ירושלים (תש"ס). עמ' 291–292
כשם שהכרת ה' בידי אברהם אבינו שהוא ראשית ההיסטוריה של עם ישראל, ארעה מחוץ לתחומי ארץ-ישראל, אף מתן תורה ארע מחוץ לארץ ישראל, ואין ספק כי בעובדה זו גלום עניין רב מאד, ללמדנו כי עניין קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות אינם עניין טריטוריאלי. זהו עוד אחד מן הפנים שיש לעובדה של מתן התורה במדבר.

מושגים
  • ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
דיון
שאלות כלליות:
  • מהן תכונותיו המטפוריות של המדבר על פי המדרשים והפירושים השונים? הכינו רשימה.
  • כיצד באים לידי ביטוי במקורות השונים יחסי תורת ישראל-עם ישראל-ארץ ישראל?
דיון
בדומה לבני ישראל, שהגיעו לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר לארץ המובטחת, גם החלוצים שהגיעו לארץ-ישראל לאחר אלפיים שנות נדודים בגלות, החלו ליישב את הארץ ו"להפריח את השממה". נראה כיצד תפס דוד בן–גוריון את משמעות המדבר בעם ישראל:
דוד בן גוריון,"משמעות הנגב", שדה בוקר, 17.1.1955

"מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה. אם המדינה לא תחסל את המדבר - עלול המדבר לחסל את המדינה. הרצועה הצרה שבין יפו וחיפה ברוחב של 15-25 ק"מ המכילה רובו הגדול של העם בישראל, לא תעמוד לאורך ימים בלי ישוב רב ומבוצר במרחבי הדרום והנגב."
דיון
גישת כיבוש השממה היא שעמדה ביסוד רעיון החלוציות ויישוב הארץ. דחיקת המדבר כונתה: "הדברת המדבר", או אף - "אנטי מדבור".
  • האומנם ניתן לחיות חיי קבע, עבודת אדמה וחקלאות תוך שמירה על החזון המדברי כפי שהוא בא לידי ביטוי במדרשים וברעיונות המופיעים לעיל?
  • כיצד לדעתכם משמרת מסורת ישראל, חגים ומועדים, שבתות, את התכונות הנרכשות במדבר?
דיון
לסיום, נקרא את דבריו של הפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצוויג. רוזנצווייג לא היה מזוהה עם הזרם הציוני, וחשש מאיבוד ערכי המדבר כתוצאה מישיבת קבע על האדמה:
פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה. יהושע עמיר (תרגום). מוסד ביאליק והמכון על שם ליאו בק, ירושלים (תשל"ה) עמ' 325
לעם הוא [=עם ישראל] נעשה [...] בגלות, תחילה במצרים, ולאחר כן בבבל. ואילו המכורה, זו שאומה מאומות העולם תוקעת בה את משכנה ואת מחרשתה עד שכמעט היא שוכחת ש'היות עם' משמעו עוד משהו נוסף לישיבה על אדמתה – לעם עולם לא נתנה מעולם מורשה במובן זה. […] הוא [=העם היהודי] שומר תמיד על אי-תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים… ונושא נפשו אל המכורה שנטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר שלו היא רק כארץ געגועיו – כארץ קודש. […] אין הוא אלא גר ותושב בארצו ; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו.

מושגים
  • פרנץ רוזנצוויג - (גרמניה 1929-1886) - פילוסוף יהודי גרמני מקורי וחדשני.
דיון
  • מפני אילו "סכנות" מזהיר פרנץ רוזנצוויג בהקשר של ישיבה על הארץ? האם ניתן לקשור את דבריו למדרשים ולפרשנות לעיל?
  • מה כוונתו של רוזנצווייג במילים "קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתה"?
דיון
שאלה לדיון כללי וסיכום:
  • לאור דברי הפרשנים וההוגים, דבריו של דוד בן גוריון ופרנץ רוזנצווייג - האם אפשר להתקיים כעם ולשמר את ערכי המדבר גם בארץ מיושבת? כיצד
דף הנחיות למנחה:
מדבר.rtf