הדף מאת: שלומית נעים נאור / תא שמע - מליץ
בדף זה נדון בשאלות הקשורות להוגנות, ליחס לאחר ולהתמודות עם השונה, כשהם חלק מאיתנו או עם קבוצה אחרת.
שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר: אבא אומר - השקיני מים ואימא אומרת - השקיני מים, איזה מהם קודם?
אמר ליה: הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך.
בא לפני רבי יהושע אמר לו: כך אמר לו רבי, נתגרשה מהו?
אמר ליה: מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה. הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין.
אמר ליה: הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך.
בא לפני רבי יהושע אמר לו: כך אמר לו רבי, נתגרשה מהו?
אמר ליה: מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה. הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין.
The son of one widow asked Rabbi Eliezer: If my father says to me: Give me water to drink, and my mother also says to me: Give me water to drink, which of them should I honor first? Rabbi Eliezer said to him: Set aside the honor of your mother, and perform the honor of your father, as you and your mother are both obligated in the honor of your father. He came before Rabbi Yehoshua and asked him the same question, and Rabbi Yehoshua said this same answer to him. The man said to him: My teacher, if one’s mother is divorced, what is the halakha? Rabbi Yehoshua said to him: From your eyelashes, which are filled with tears, it is evident that you are the son of a widow, and you have no father. Why, then, are you asking this question as though it were relevant for you? Consequently, Rabbi Yehoshua answered him sarcastically: Pour water for them into a pitcher and squawk at them as one does to summon chickens. In other words, if one’s mother is divorced, the same honor is due to both parents, and neither takes precedence.
דיון
* מה הבעיה של בן האלמנה?
* מי מהחכמים מצליח לזהותה? כיצד?
* מה הבעיה של בן האלמנה?
* מי מהחכמים מצליח לזהותה? כיצד?
עמנואל לווינס, אתיקה והאינסופי, הוצאת מאגנס 2002, עמ' 73
פני האחר ואחריות
מול הפנים של האחר השתיקה בלתי אפשרית; אתה לא יכול אלא להיענות: 'מן הרגע שהאחר מסתכל בי, אני אחראי כלפיו אף מבלי ליטול כלפיו כל אחריות שהיא; אחריותו מוטלת עליי'
פני האחר ואחריות
מול הפנים של האחר השתיקה בלתי אפשרית; אתה לא יכול אלא להיענות: 'מן הרגע שהאחר מסתכל בי, אני אחראי כלפיו אף מבלי ליטול כלפיו כל אחריות שהיא; אחריותו מוטלת עליי'
דיון
מה מתעורר בנו מבחינה מוסרית תוך כדי המבט אל האחר?
איך תובנה זו מסייעת להבין את הסוגיה הנ"ל?
מה מתעורר בנו מבחינה מוסרית תוך כדי המבט אל האחר?
איך תובנה זו מסייעת להבין את הסוגיה הנ"ל?
גאווה ודעה קדומה
תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת הנהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו [ר' אלעזר]: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו [ר' אלעזר] שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו. ואמר לו נעניתי לך, מְחוֹל לי.
אמר לו [המכוער]: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי, רבי, מורי, מורי. אמר להם [המכוער]: למי אתם קורין רבי רבי? אמרו לו, לזה שמטייל אחריך. אמר להם, אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו מפני מה? אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו, אף על פי כן מְחוֹל לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם, בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
לסוגיה המלאה באתר פשיטא
תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת הנהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו [ר' אלעזר]: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו [ר' אלעזר] שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו. ואמר לו נעניתי לך, מְחוֹל לי.
אמר לו [המכוער]: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי, רבי, מורי, מורי. אמר להם [המכוער]: למי אתם קורין רבי רבי? אמרו לו, לזה שמטייל אחריך. אמר להם, אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו מפני מה? אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו, אף על פי כן מְחוֹל לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם, בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
לסוגיה המלאה באתר פשיטא
The Sages further taught in praise of the reed: A person should always be soft like a reed, and he should not be stiff like a cedar. An incident occurred in which Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, came from Migdal Gedor, from his rabbi’s house, and he was riding on a donkey and strolling on the bank of the river. And he was very happy, and his head was swollen with pride because he had studied much Torah. He happened upon an exceedingly ugly person, who said to him: Greetings to you, my rabbi, but Rabbi Elazar did not return his greeting. Instead, Rabbi Elazar said to him: Worthless [reika] person, how ugly is that man. Are all the people of your city as ugly as you? The man said to him: I do not know, but you should go and say to the Craftsman Who made me: How ugly is the vessel you made. When Rabbi Elazar realized that he had sinned and insulted this man merely on account of his appearance, he descended from his donkey and prostrated himself before him, and he said to the man: I have sinned against you; forgive me. The man said to him: I will not forgive you go until you go to the Craftsman Who made me and say: How ugly is the vessel you made. He walked behind the man, trying to appease him, until they reached Rabbi Elazar’s city. The people of his city came out to greet him, saying to him: Greetings to you, my rabbi, my rabbi, my master, my master. The man said to them: Who are you calling my rabbi, my rabbi? They said to him: To this man, who is walking behind you. He said to them: If this man is a rabbi, may there not be many like him among the Jewish people. They asked him: For what reason do you say this? He said to them: He did such and such to me. They said to him: Even so, forgive him, as he is a great Torah scholar. He said to them: For your sakes I forgive him, provided that he accepts upon himself not to become accustomed to behave like this. Immediately, Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, entered the study hall and taught: A person should always be soft like a reed and he should not be stiff like a cedar, as one who is proud like a cedar is likely to sin. And therefore, due to its gentle qualities, the reed merited that a quill is taken from it to write with it a Torah scroll, phylacteries, and mezuzot.
דיון
אם נחליף את המילה 'מכוער' בשונה, אחר, מה תהיה משמעות הטקסט הנ"ל?
כיצד אנו מתמודדים עם אלו בקהילות שלנו שאינם שותפים לאג'נדה החינוכית שלנו הרואה ערך באזרחות משותפת?
אם נחליף את המילה 'מכוער' בשונה, אחר, מה תהיה משמעות הטקסט הנ"ל?
כיצד אנו מתמודדים עם אלו בקהילות שלנו שאינם שותפים לאג'נדה החינוכית שלנו הרואה ערך באזרחות משותפת?
תלמוד בבלי, מסכות ברכות, דף נ"ח עמוד א
אמר ריב"ל: הרואה את הבהקנים [בעלי עור מנומר] - אומר ברוך משנה הבריות.
מיתיבי: ראה את הכושי ואת הגיחור [אדום ביותר] ואת הלווקן [לבן ביותר] ואת הקפח [שכרסו נפוחה מאוד] ואת הננס ואת הדרניקוס [שיש בו יבלות] - אומר ברוך משנה את הבריות. את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש [ששערם מסובך ודבוק] ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים, אומר - ברוך דיין אמת.
לא קשיא\ הא - ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד [אחרי שנולד].
דיקא נמי [מדוייקת גם כן] דקתני דומיא דקטע [שנה את הבהקן בדומה לקטע] שמע מינה.
תנו רבנן: הרואה פיל קוף וקפוף - אומר: ברוך משנה את הבריות. ראה בריות טובות ואילנות טובות - אומר: ברוך שככה לו בעולמו.
אמר ריב"ל: הרואה את הבהקנים [בעלי עור מנומר] - אומר ברוך משנה הבריות.
מיתיבי: ראה את הכושי ואת הגיחור [אדום ביותר] ואת הלווקן [לבן ביותר] ואת הקפח [שכרסו נפוחה מאוד] ואת הננס ואת הדרניקוס [שיש בו יבלות] - אומר ברוך משנה את הבריות. את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש [ששערם מסובך ודבוק] ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים, אומר - ברוך דיין אמת.
לא קשיא\ הא - ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד [אחרי שנולד].
דיקא נמי [מדוייקת גם כן] דקתני דומיא דקטע [שנה את הבהקן בדומה לקטע] שמע מינה.
תנו רבנן: הרואה פיל קוף וקפוף - אומר: ברוך משנה את הבריות. ראה בריות טובות ואילנות טובות - אומר: ברוך שככה לו בעולמו.
דיון
מה מוסיפה לנו הגמרא הזאת על דרך התייחסות לאחר? מה היא מעוררת בנו?
מה מוסיפה לנו הגמרא הזאת על דרך התייחסות לאחר? מה היא מעוררת בנו?
