קניית בשר כשר מקצבים מחללי שבת- עיון בשו"ת של הרב משאש
1א
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
2ב
במפגש זה נעיין בשו"ת מן המאה התשע-עשרה שמשקף את המציאות ההיסטורית באלג'יריה באותה עת, ומזכיר בקווי דמיון רבים גם את מציאות ימינו. השו"ת דן בשאלה, אם מותר לקנות בשר כשר מקצבים יהודים המחללים שבת בפומבי. מן השאלה נגזרות דילמות רבות שהעסיקו את הקהילה היהודית המסורתית שהכילה בתוכה גם יהודים שאינם מקפידים על כל המצוות. הרב משאש מגלה בתשובתו הקפדה על ערך אחדות הקהילה ושמירה על היחסים התקינים בתוכה גם במחיר של גמישות הלכתית, כיוון שהכשרות החברתית חשובה לא פחות מן הכשרות ההלכתית. מתוך הדברים מצטיירת דמותו הייחודית של הרב משאש כמנהיג החותר לשלב בין המסורת לבין המציאות, תוך פתיחות ויצירתיות הלכתית.
3ג
א. הצגת הנושא והדילמה ההלכתית
4ד
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
פה עיר ואם בישראל תלמסאן יגן עליה אלוהים, כל הקצבים מחללי שבתות בפרהסיא באיסורים דאורייתא, ומיום בואי לשרת בקודש באדר התרפ"ד ליצירה, התחלתי בפה רך לדבר אל ראשי העיר להיות לי לעזר לתקן את המעוות, ולית דמשגח. ושוב חזרתי בפרך בכמה מריבות ושאונות, ולא עלה בידי כלום, מרפיון ידי הראשים בדת, שיראים לומר טול קיסם וכו', פן יאמרו להם טולו קורות כקורות הבד. ובכן הייתי מחזר על פתחי הקצבים בלילה, ומטיף להם דברי מוסר במתק שפתים, ובהפצרות רבות עם נשיקת ראש, ואחר עמל רב שאי אפשר לתארו, עלה בידי לנטותם הדרך דרך הטובה להביא חנויותיהם על מסגר בשבתות ובמועדים, בתנאי ועל מנת שלא יפתח שום אחד מהם את אוצרו בשבת, מפחדם, שאם יפתח האחד, ימשוך אליו כל הקונים מהערלים מיודעיהם [...]

מילים
  • איסורים דאורייתא - איסורים מן התורה, הנחשבים לחמורים ביותר.
  • ליצירה - שנות הבריאה (ביהדות מונים את השנים החל מבריאת העולם.
  • ולית דמשגח - ואין מי שישים לב.
  • שיראים לומר טול קיסם וכו', פן יאמרו להם טולו קורות - מצב שבו יש פתחון פה לנשפט להוכיח את השופט, שאם למשל יאמר השופט לנשפט: "טול קיסם מבין שיניך", כלומר: פרוש מעבירה קטנה שבידך, יכול הנשפט להשיב לשופט: "טול קורה מבין עיניך", כלומר: פרוש מעבירה חמורה שבידך.
5ה
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ובכן חזרתי עוד על הקונסיסטואר, והפצרתי בהם כמה הפצרות לקום ולהתעודד בדבר גדול כזה, לעכב על ידם מלשחוט להם בהכשר, ואחר כמה כרכורי דברים, היתה תשובתם, שאם יעכבו עליהם הם יעשו את שלהם, לשחוט לעצמם נבלות, ומפני שהדור פרוץ פרץ רחב יותר מדאי, הרבה מהקהל יאכלו נבלות כאשר לא תמצא ידם ממי לקחת בשר כשר, או יביאו שוחט דלא מעלי ממקום אחר, ובין כך ובין כך עזר הבשר הקבוע לעניי העיר ירד לשחת [...] ולא מצאו מענה, רק התחילו לדחות אותי מיום ליום ומחודש לחודש ומזמן לזמן, עד עצם היום הזה ומחר בכלל, ולא עשו ידיהם תושייה ואני בפה מלא אמרתי פעמים הרבה בפני כולם ובפני קצתם, כי אנוכי וביתי נקיים והקולר תלוי על צוואר מי שיש בידו יכולת …ועם כל זה סבלתי הכל לקיים מה שאמר הנביא, ואתה כי הזהרת וכו', ואתה את נפשך הצלת:

מילים
  • הקונסיסטואר - ועד הקהילה.
  • כרכורי דברים - ניסיונות להידבר עימם.
  • דלא מעלי - אדם שאינו מהוגן.
  • והקולר תלוי על צוואר - האחריות מוטלת על מי שיכול להרשות לעצמו לקנות בשר כשר.
6ו
דיון
* מהי הבעיה ההלכתית שעמה מתמודד הרב משאש?

* אילו ערכים מתנגשים כאן?

* כיצד אתם הייתם פועלים במצב זה: האם הייתם מתייאשים ומרימים ידיים או שהייתם מנסים לפעול בדרכים נוספות כדי לשנות את המצב?
7ז
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
והנה עתה באתי להגיד כי ישר מה שעלה במצודתי, בעזר אלוהי ישועתי, בצד היתר אכילת בשר שאוכלים מיד האנשים האלה, כי שמעתי דיבת רבים מגור מסביב המתקדשים והמטהרים וחכמים בעיניהם, לא ידעו ולא יבינו, רק בשוט לשון מטילים מום בקדשים לומר, שכל בני העיר ספו לגרמייהו ולכל הסמוכין על שולחנם, רק בשר אסור, ולא כן אנוכי עמדי, ולבבי לא כן יחשוב, דלא ניחא למרייהו דאמרת עלייהו הכי, רק ההיתר ברור מכמה טעמי שפיר, כאשר עיני הקורא תחזינה משרים:

מילים
  • דיבת רעים מגור מסביב - חלק מאנשי הקהילה מדברים סרה באנשים שהולכים לקצבים הפתוחים בשבת.
  • בשוט לשון מטילים מום בקדשים - אותם אנשים מלעיזים על הציבור שהולך אל הקצבים.
  • ספו לגרמייהו ולכל הסמוכין על שולחנם - מאכילים לעצמם ולמי שבא להתארח אצלם.
  • דלא ניחא למרייהו דאמרת עלייהו הכי - לא טוב לומר עליהם כך.
  • מכמה טעמי שפירי - מכמה סיבות טובות.
8ח
דיון
* איזו מציאות נוצרה בקהילה?

* מהי עמדת הרב בנוגע לאווירה בקהילה? מה יחסו למקפידים? מדוע?
9ט
ב. התשובה - הטעם ההלכתי
10י
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
הנה ידוע מה שאמר מרן מלכא ז"ל ביורה דעה סימן קיט סעיף ז, שהמחלל שבת בפרהסיא אינו נאמן בשאר איסורין. והוא מוסכם לכל הפוסקים. וכתב התשב"ץ דלא שייך מחלל שבת בפרהסיא אלא בעבודת קרקע דווקא. רצה לומר בדבר שחייב עליו מיתת בית דין, אבל בדבר שאין חייב עליו מיתת בית דין, אף שאיסורו מן התורה, אין לו דין מחלל שבת בפרהסיא, להיות מומר לכל התורה כולה. והדעת נוטה להקל כדעת התשב"ץ הנ"ל.

מושגים
  • התשב"ץ - רבי שמשון בן צדוק, פוסק הלכה ומחבר ספר התשב"ץ הקטן


מילים
  • מרן מלכא - ר' יוסף קארו.
  • המחלל שבת בפרהסיא אינו נאמן בשאר איסורין - אדם המחלל שבת בפומבי אינו נחשב כאדם אמין, ואין לסמוך עליו בשאר האיסורים.
  • דלא שייך מחלל שבת בפרהסיא אלא בעבודת קרקע דווקא - לדידו של התשב"ץ חומרת הדין חלה רק על אדם המחלל שבת בפומבי בכל הקשור לעבודת קרקע.
  • רצה לומר בדבר שחייב עליו מיתת בית דין - על פי הרב משאש, הדין עליו מדבר ר' יוסף קארו חל אך ורק על מצוות שהעונש למי שעבר עליהן הוא מיתת בית דין, הנחשבות לעבירות חמורות ביותר.
11יא
דיון
* לאן נוטה הרב: לכיוון ההיתר או ההחמרה?
12יב
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ומה גם בזמן הזה שהדור פרוץ ואי אפשר להעמיד משפטי הדת על תילם. ואם באנו להחמיר ולחשוב מחלל שבת בפרהסיא אפילו באיסור דאורייתא שאין בו מיתת בית דין – אם כן נמצא כמה וכמה מומרים בדור היתום הזה, ולא שבקת חיי.

מילים
  • ומה גם בזמן הזה שהדור פרוץ ואי אפשר להעמיד משפטי ה - בתקופה שבה אנו חיים, מרבית הציבור אינו שומר על ההלכה באופן קפדני ולכן אין היגיון בהצבת דרישות הלכתיות גבוהות, משום שהציבור לא יעמוד בהן.
  • באיסור דאורייתא - איסור מן התורה, הנחשב לאיסור החמור ביותר.
  • אם כן נמצא כמה וכמה מומרים בדור היתום הזה - החמרה בהלכה תגרור מצב בו רבים לא ישמרו עליה.
  • ולא שבקת חיי - ולא הותרת חיים, והרי התורה היא תורת חיים.
13יג
דיון
* מהי המוטיבציה ההלכתית של הרב להתיר?
14יד
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
...ואם כן נחזי אנן בכל המלאכות דעבדי הני קצבי בשבת, אם חייבים עליהם מיתת בית דין, או לאו ...והנה המלאכות שעושים הקצבים - שוחטים ומפשיטים העור על ידי פועלים גויים וכו' – אין באף אחת מאלו המלאכות איסור תורה שיש עמו מיתת בית דין.

מילים
  • נחזי אנן - נסתכל אנחנו.
  • דעבדי הני קצבי - שעושים אלה הקצבים.
15טו
ג. טעמים נוספים- ההלכה מול המציאות
16טז
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
וחוץ מזה יש עוד צדדים אחרים במה להאמינם. והם: ראשונה, כי הן בעוון חילול שבת בפרהסיא נעשה פה בכמה מערי אלג'יר כהיתר לכמה וכמה אנשים, ואין יכולת ביד שום אדם למחות, מרוב החופשיות שנתנה המלכות ביד כל אחד, לעשות הישר בעיניו בענייני הדת. ורק דבר אחד נשאר לפליטה שניתן למחות בו, והוא קצב שיצאה מתחת ידו טריפה, שמרעישים עליו העולם בחרפות וגידופים, ושופכים עליו בוז וקלון, ויורדים עמו לחייו, שמסלקים אותו ממלאכתו ואפילו אם הקהל צריכים לו, מחזירין אותו ומעמידין עליו שומר ישראל כשר, דזה קלון גדול שאין למעלה הימנו, לאחשוביה כגוי לעיני כל הקהל. ואחר שנים שלושה חודשים כשרוצים להשיבו על כנו, אחר כמה וכמה הפצרות מכל קרוביו ואוהביו, ואחר כמה ערבים שלא ישוב עוד לכסלה. ולוקחים ממנו קנס פי אשר תשיג ידו, ומשביעין אותו בספר תורה לפני ראשי העיר וחכמיה בכמה איומים וכמה התראות, ואז מחזירין אותו למלאכתו כבראשונה. ועם כל זה אינו יוצא ידי חובתו עם הבריות, כי בכל ריב שיהיה לו עם רעהו ישבע חרפה כי מכר טריפה בישראל. כי דבר זה נחשב בעיני כל הקהל לעוון ופשע שאין למעלה הימנו. והעושה זאת חרפתו לא תמחה. ואם כן נוכל לומר שאף המחלל שבת בפרהסיא, נאמן בדבר זה, כי מפחד לעשות המעשה הרע הזה. להפסיק פרנסתו ולהיות לחרפה בפי כל.

מילים
  • לאחשוביה - שיחשיבו אותו.
  • ישוב לכסלה - יחזור לסורו.
17יז
דיון
* מדוע הרב מאמין לקצבים שהבשר שלהם כשר למרות שהם מחללי שבת בפרהסיה?

* איך הרב מתייחס לכך שהעולם הפוך - איסורי שבת החמורים שעונשם כרת, נחשבים בעיני הציבור קלים יותר מאיסורי הכשרות שעונשם מלקות?
18יח
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ועוד שנית. כי פה העירה, עיננו הרואות באלו הקצבים, כי פעמים הרבה הביאו מבית המטבחיים לחנות בשר שנבדק והוכשר, ובהיותם בחנות בינם לבין עצמם, מצאו מחטים ומסמרים תחובים באברים הפנימיים, והקצבים מאליהם הביאו אותם לפנינו לבודקם, ופעמים הכשרנו ופעמים הטרפנו. וכן פעם אחת קרה מקרה שמרוב בהמות גסות ודקות שנשחטו, יצאה שגגה מתחת יד הבודק שהכשיר כבש אחד, וחתמו בחותם כשר, והייתה בו סירכא גדולה וחזקה במקום המטריף, ולא הרגיש בה מרוב בהלה. ואחר שהובאו הכבשים לחנות בהיות הקצב לבדו, מצא את הסירכא, והודיענו והטרפנו, והוא הוא שהרעיש על הבודק יותר מאיתנו. ועוד אירע שמכרו בשגגה כבד של טריפה בחזקת היתר ותכף נודע להם, והלכו במרוצה לבית הקונה והודיעוהו והחליפוהו. ועוד עובדות הרבה כאלה.

מילים
  • סירכא - שריטה, פצע, העלולה לפגוע בכשרות הבשר.
19יט
דיון
* האם ניתן לסמוך על הקצבים בענייני כשרות? מדוע?
20כ
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
מכל זה מוכח שדבר זה חמור בעיניהם מאד, ונזהרים בו יותר מכל המצוות. וכן הם אומרים בפה מלא, כי רשאים הם לחבול בעצמם בדברים שבינם לבין המקום, אבל לחבול באחרים להאכילם דבר אסור, מעולם לא עלה ולא יעלה על דעתם חלילה.
21כא
דיון
* כיצד מסביר הרב את הקפדתם היתרה של הקצבים בענייני כשרות?

* מה דעתכם על התנהגות הקצבים?
22כב
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ואל השלושה בא. שנוכל לחלק ולומר שלא אמרו חז"ל שהמחלל שבת בפרהסיא, אינו נאמן בשאר איסורים, אלא אם הוא לבדו מוכר בחנות, אבל אם היו שנים או שלושה ויותר, כולם מוכרים בחנות אחת, כנדון אלו הקצבים אף שכולם מחללי שבת בפרהסיא, נוכל לומר דנאמנים, דמירתתי זה מזה. ואף דלענין עדות, אפילו אלף עדים פסולים, כאין ותוהו נחשבו, מכל מקום הכא שאני, שכל אחד ירא וחרד להרע חזקת החנות, ולמיפסק חיותיה וחיות חבירו , ולהיות כולם חרפה בפי כל הקהל. ולכן כל אחד נזהר ומזהיר את חבירו, שלא לעשות הדבר הרע הזה.

מילים
  • דנאמנים - שהם נאמנים.
  • דמירתתי - שהם מפחדים.
  • הכא שאני - כאן שונה.
  • ולמיפסק חיותיה וחיות חבירו - להפסיק פרנסתו ופרנסת חבירו.
23כג
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ועל ארבעה אשיבנו. כי פה כל הקצבים הם מוכרים גם לערלים ולישמעאלים. ורוב הבהמות הנשחטים נמצאים כשרים, זולת שתים או שלוש נמצאים טריפה בשבוע, אשר לא יספיקו אפילו לחלק מאלף מהערלים ומהישמעאלים הקונים. ואם כן איך יעלה על הדעת לומר שימכרו מהם לישראל, דודאי לא יאכילו איסור לישראל והיתר לערלים. רק ההיתר מצטרף עם ההיתר והאיסור מצטרף לאיסור.

מילים
  • ולישמעאלים - למוסלמים.
  • דודאי - שוודאי.
24כד
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
ונתתם חמישית. כי פה יש שנאה מסותרת בין הקצבים. ותמיד הם משגיחים זה על זה. וכל מגמתם לתפוש אחד את חבירו, להפסיק פרנסתו, ולפגוע בחזקת כשרותו, למשוך אליו כל הקונים. ולכן כל אחד ואחד נזהר ביותר פן ילכד במצודה הרעה וישמחו לו חביריו.

מילים
  • במצודה - במלכודת.
25כה
הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, עניין הקצבים מחללי שבתות ויו"ט בפרהסיא, סימן קמ"ג
הרי לך ידידי קורא חביב כמה צדדים ברורים, להאמין אלו הקצבים על הבשר היוצא מתחת ידם, ואפילו צד אחד יספיק להתיר, וכל שכן כולם ביחד. ואם כן בפה מלא נאמר שכל הקונה מהם בשר, סמוך לבו לא יירא, רק שיאכל וישמח בנפש טהורה. ועם כל זה ידי לא רפתה מהם, רק מעת לעת אני מעורר את הקהל לעמד עמי בדבר מצוה כזה, אולי נצליח להטותם הדרך, לעשות הישר בעיני אלוקים ואדם.

מושגים
  • הרב יוסף משאש - (1974-1892)- נולד במכנס שבמרוקו. קיבל חינוך תורני, לצד לימוד מלאכות שונות: סופרות, תפירה ורקמה, צורפות, כריכת ספרים ותיקון שעונים. מגיל צעיר התבלטה גדלותו בתורה ובגיל שלושים הגיע לתלמסאן באליג'ריה שם שימש כרב הראשי, הדיין, השוחט, הדרשן והמנהיג הרוחני של הקהילה. לאחר מספר שנים חזר לעיר מולדתו וכיהן כחבר בבית הדין הגדול וכנשיא בית הדין. בשנת 1964 עלה לארץ וכעבור שנים אחדות התמנה לרב הראשי של חיפה. הרב משאש היה יוצר פורה, בעל ידע מקיף בתחומים שונים, פוסק הלכה נועז ובעל אישיות סוחפת.
26כו
דיון
* מה מוסיף כל נימוק למהימנות הקצבים? מדוע אפשר לסמוך עליהם?

* איך הרב התיר את מה שלכאורה נראה אסור?

* אילו שיקולים הרב לוקח בחשבון בפסיקתו?

* מהי גישתו הראשונית של הרב בבואו לדון בנושא? על אילו ערכים הוא מגן? מדוע הם חשובים?

* מה ניתן ללמוד על דמותו של הרב משאש כמנהיג וכמחנך מן השו"ת?
28 כח