הדף מאת: גבי ברזלי / מרכז יעקב הרצוג
האם ייתכן גיור ישראלי? בעקבות משבר הגיור שפרץ בתשס"ט, התפתח דיון ציבורי בשאלה האם ניתן לגייר את העולים הרבים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך חשים הזדהות עם היהדות ועם המדינה, והאם נכון לעשות זאת. דף הלימוד מעלה מגוון דעות בנושא זה.
הלל מגייר על רגל אחת
מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והשאר - פירוש, לך ולמד בעצמך).
לסוגיה המלאה באתר פשיטא
הסברים
מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך), זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור (והשאר - פירוש, לך ולמד בעצמך).
לסוגיה המלאה באתר פשיטא
הסברים
- דחפו באמת הבנין: שמאי עסוק בעבודת בניה, ובידו מקל מדידה. אין לא פנאי לשטויות, והוא אפילו לא עונה לנוכרי.
There was another incident involving one gentile who came before Shammai and said to Shammai: Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot. Shammai pushed him away with the builder’s cubit in his hand. This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile came before Hillel. He converted him and said to him: That which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study. There was another incident involving one gentile who was passing behind the study hall and heard the voice of a teacher who was teaching Torah to his students and saying the verse: “And these are the garments which they shall make: A breastplate, and an efod, and a robe, and a tunic of checkered work, a mitre, and a girdle” (Exodus 28:4). The gentile said: These garments, for whom are they designated? The students said to him: For the High Priest. The gentile said to himself: I will go and convert so that they will install me as High Priest. He came before Shammai and said to him: Convert me on condition that you install me as High Priest. Shammai pushed him with the builder’s cubit in his hand. He came before Hillel; he converted him.
דיון
שאלות פתיחה:
שאלות פתיחה:
- מדוע לדעתכם דחה שמאי את הנוכרי, ומדוע הלל קיבל אותו?
- מדוע בחר הלל ללמד את הנוכרי דווקא את הכלל הזה?
(טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. (יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יוֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
מושגים
מושגים
- עמך עמי ואלוהיך אלוהי - ציטוט מדבריה של רות המואביה. זוהי ההצהרה המתבקשת מכל מתגייר כאות לקבלת עול מלכות שמים והצטרפות לדת היהודית.
And Ruth said: ‘Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God; where thou diest, will I die, and there will I be buried; the LORD do so to me,and more also, if aught but death part thee and me.’
דיון
על פי ההלכה היהודית, אשה הרוצה להתגייר מחויבת בטבילה וקבלת מצוות (גברים מחויבים גם בברית מילה). על פי החוק הישראלי, קבלת עול מצוות נבדקת ונמדדת על ידי בית דין לגיור של רבנים אורתודוקסים.
על פי ההלכה היהודית, אשה הרוצה להתגייר מחויבת בטבילה וקבלת מצוות (גברים מחויבים גם בברית מילה). על פי החוק הישראלי, קבלת עול מצוות נבדקת ונמדדת על ידי בית דין לגיור של רבנים אורתודוקסים.
- האם לדעתכם רות המואבייה, אם-סבו של דוד המלך, הייתה עוברת בית דין לגיור במדינת ישראל?
יאיר צבן, אין צורך בטקס, דף עמדה מתוך האתר "פנים להתחדשות יהודית", פורום הגיור
יאיר צבן/ אין צורך בטקס
מי יקבע אם פלוני הוא, אכן, חבר בקבוצה הקרויה עם יהודי, ובקיצור – אם הוא בן לעם היהודי? השאלה עצמה היא שאלה מלאכותית, פיקטיבית. וכי יעלה אי-מי בדעתו להציג שאלה דומה בנוגע לבני העם ההולנדי או העם הספרדי? ויש לדייק: אין מדובר באזרחותם במדינותיהם הלאומיות, בהולנד או בספרד, אלא בהיותם בנים לעמיהם. המתריסים מתעלמים מנתון סוציולוגי-היסטורי ברור: מדינה היא מסגרת ארגונית, וככל מסגרת ארגונית יש לה תנאי קבלה (כללי התאזרחות) ותנאי חברות (כללי האזרחות). כנסייה דתית אף היא בגדר מסגרת ארגונית: יש לה כללי קבלה (כללי המרת הדת) וכללי חברות (חובות המאמין). עם, שום עם, איננו ולא יכול להיות מסגרת ארגונית. אשר על כן לשום עם אין כללי קבלה או כללי חברות. הצטרפותם של יחידים או קבוצות לעם מסוים, כמו היפלטותם ממנו, הם תהליכים תרבותיים-דמוגרפים, ממושכים בדרך כלל, הנגרמים על ידי הטמעות תרבותיות או התקשרויות אינדיווידואליות. ואין לערב בין הצטרפות לעם, או היטמעות בו, לבין הצטרפות למדינת הלאום או התאזרחות בה. כל עוד התקיימה חפיפה מלאה בין מעגל הזהות הלאומית למעגל הזהות הדתית, לא היה אפשר להיכנס אל מעגל הזהות הלאומית בלי להיכנס בו בזמן אל מעגל הזהות הדתית, אלא שלמעגל הזה היו גם היו כללי הצטרפות (גיור) וכללי חברות (שמירת מצוות), כנהוג בכל עדה דתית, שהיא, כאמור, מסגרת ארגונית. ואולם, משעה שבטל תוקפה של החפיפה המלאה בין שני המעגלים האלה, השתנו כללי ההצטרפות אל הכלל היהודי. כעת יש להבחין הבחנה עקרונית בין שלושה סוגים של הצטרפות אל מעגלי החיים היהודיים השונים והזדהות עמם: המבקש להצטרף אל קהל מאמיניה של דת ישראל – יהיה חייב בכל כללי ההצטרפות המחייבים לפי ההלכה או לפי הפירוש המקובל על הזרם הדתי שאליו הוא רוצה להתקשר; המבקש להצטרף אל מדינת ישראל כאזרח – יהא חייב בכל כללי ההתאזרחות; המבקש להצטרף אל העם היהודי – יעשה זאת בדרך שתהיה מקובלת עליו ועל סביבתו, או בתהליך של הזדהות והתקשרות מובהקת ברמה אישית-משפחתית, מתוך החלטה לחיות בקרב קהילה יהודית כלשהי בתפוצות, או בעלייה לארץ ובחיים בה כיהודי. ראה עוד
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
יאיר צבן/ אין צורך בטקס
מי יקבע אם פלוני הוא, אכן, חבר בקבוצה הקרויה עם יהודי, ובקיצור – אם הוא בן לעם היהודי? השאלה עצמה היא שאלה מלאכותית, פיקטיבית. וכי יעלה אי-מי בדעתו להציג שאלה דומה בנוגע לבני העם ההולנדי או העם הספרדי? ויש לדייק: אין מדובר באזרחותם במדינותיהם הלאומיות, בהולנד או בספרד, אלא בהיותם בנים לעמיהם. המתריסים מתעלמים מנתון סוציולוגי-היסטורי ברור: מדינה היא מסגרת ארגונית, וככל מסגרת ארגונית יש לה תנאי קבלה (כללי התאזרחות) ותנאי חברות (כללי האזרחות). כנסייה דתית אף היא בגדר מסגרת ארגונית: יש לה כללי קבלה (כללי המרת הדת) וכללי חברות (חובות המאמין). עם, שום עם, איננו ולא יכול להיות מסגרת ארגונית. אשר על כן לשום עם אין כללי קבלה או כללי חברות. הצטרפותם של יחידים או קבוצות לעם מסוים, כמו היפלטותם ממנו, הם תהליכים תרבותיים-דמוגרפים, ממושכים בדרך כלל, הנגרמים על ידי הטמעות תרבותיות או התקשרויות אינדיווידואליות. ואין לערב בין הצטרפות לעם, או היטמעות בו, לבין הצטרפות למדינת הלאום או התאזרחות בה. כל עוד התקיימה חפיפה מלאה בין מעגל הזהות הלאומית למעגל הזהות הדתית, לא היה אפשר להיכנס אל מעגל הזהות הלאומית בלי להיכנס בו בזמן אל מעגל הזהות הדתית, אלא שלמעגל הזה היו גם היו כללי הצטרפות (גיור) וכללי חברות (שמירת מצוות), כנהוג בכל עדה דתית, שהיא, כאמור, מסגרת ארגונית. ואולם, משעה שבטל תוקפה של החפיפה המלאה בין שני המעגלים האלה, השתנו כללי ההצטרפות אל הכלל היהודי. כעת יש להבחין הבחנה עקרונית בין שלושה סוגים של הצטרפות אל מעגלי החיים היהודיים השונים והזדהות עמם: המבקש להצטרף אל קהל מאמיניה של דת ישראל – יהיה חייב בכל כללי ההצטרפות המחייבים לפי ההלכה או לפי הפירוש המקובל על הזרם הדתי שאליו הוא רוצה להתקשר; המבקש להצטרף אל מדינת ישראל כאזרח – יהא חייב בכל כללי ההתאזרחות; המבקש להצטרף אל העם היהודי – יעשה זאת בדרך שתהיה מקובלת עליו ועל סביבתו, או בתהליך של הזדהות והתקשרות מובהקת ברמה אישית-משפחתית, מתוך החלטה לחיות בקרב קהילה יהודית כלשהי בתפוצות, או בעלייה לארץ ובחיים בה כיהודי. ראה עוד
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
- יאיר צבן - חבר כנסת ושר לשעבר, פובליציסט וחוקר תרבות ישראל. עוסק רבות בזכויות אדם ובזהות יהודית.
נדב שנרב, מלכוד הזהות היהודית, נקודה, גליון מס' 313 עמ' 39-36
נדב שנרב/ מלכוד הזהות היהודית
איך ניתן להאמין להצהרת הגויה שהיא תשמור מצוות, כשכל עצמו של הגיור נועד לאפשר לה את הנישואין עם מחלל שבתות ואוכל טרפות? ...
השמטת קבלת עול מצוות מטקס הגיור הופכת אותו מטקס המרת דת לטקס קבלה לעם היהודי. אבל כיצד ניתן "להתקבל" לעם? האם יכול אני לנסוע מחר לבולגריה ולהפוך לבולגרי? מן הסתם יש למשרד הפנים הבולגרי איזושהי ועדה שיכולה לדון בענייני ולתת לי אזרחות בולגרית, אבל זה רק ישאיר אותי במצב של ישראלי בעל אזרחות זרה. האם ניתן "להתבלגר" על ידי אכילת קילו גבינה בולגרית בפני שלושה מטרופוליטים יוונים אורתודוכסים? אין טקס כזה. לדת מצטרפים על ידי המרת דת; ללאום מצטרפים באמצעות טמיעה. מי שגר הרבה זמן בבולגריה, מדבר את השפה וחווה את התרבות ומתחתן בבני הארץ, הוא או ילדיו יהפכו בולגרים, אבל אין ועדה שתיתן לו את התואר הזה. ובכן מה אנחנו, היהודים הישראלים? האם אנחנו מזהים את זהותנו עם שיטת הממשל שלנו ועם השותפות האזרחית שלנו בחיים על כברת הארץ הזאת? האם יש בזהותנו עדיין מרכיב תרבותי הקשור לאותם "הדים היסטוריים" שהגדירו מיהו יהודי באלפי השנים האחרונות? גם מי שבעיניו פוסקי הדורות האחרונים, ואף ההלכה בכלל, חשובים כקליפת השום, אינו פטור מלתת לעצמו מענה על השאלות הללו, אם הוא מעוניין במענה לשאלה מהי אותה זהות. עד שסוגיות אלו של שכל ישר לא יטופלו, עדיף להתחיל את מסע השינויים בהלכה בנקודות פשוטות יותר (מאשר גיור). למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
נדב שנרב/ מלכוד הזהות היהודית
איך ניתן להאמין להצהרת הגויה שהיא תשמור מצוות, כשכל עצמו של הגיור נועד לאפשר לה את הנישואין עם מחלל שבתות ואוכל טרפות? ...
השמטת קבלת עול מצוות מטקס הגיור הופכת אותו מטקס המרת דת לטקס קבלה לעם היהודי. אבל כיצד ניתן "להתקבל" לעם? האם יכול אני לנסוע מחר לבולגריה ולהפוך לבולגרי? מן הסתם יש למשרד הפנים הבולגרי איזושהי ועדה שיכולה לדון בענייני ולתת לי אזרחות בולגרית, אבל זה רק ישאיר אותי במצב של ישראלי בעל אזרחות זרה. האם ניתן "להתבלגר" על ידי אכילת קילו גבינה בולגרית בפני שלושה מטרופוליטים יוונים אורתודוכסים? אין טקס כזה. לדת מצטרפים על ידי המרת דת; ללאום מצטרפים באמצעות טמיעה. מי שגר הרבה זמן בבולגריה, מדבר את השפה וחווה את התרבות ומתחתן בבני הארץ, הוא או ילדיו יהפכו בולגרים, אבל אין ועדה שתיתן לו את התואר הזה. ובכן מה אנחנו, היהודים הישראלים? האם אנחנו מזהים את זהותנו עם שיטת הממשל שלנו ועם השותפות האזרחית שלנו בחיים על כברת הארץ הזאת? האם יש בזהותנו עדיין מרכיב תרבותי הקשור לאותם "הדים היסטוריים" שהגדירו מיהו יהודי באלפי השנים האחרונות? גם מי שבעיניו פוסקי הדורות האחרונים, ואף ההלכה בכלל, חשובים כקליפת השום, אינו פטור מלתת לעצמו מענה על השאלות הללו, אם הוא מעוניין במענה לשאלה מהי אותה זהות. עד שסוגיות אלו של שכל ישר לא יטופלו, עדיף להתחיל את מסע השינויים בהלכה בנקודות פשוטות יותר (מאשר גיור). למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
- נדב שנרב - מרצה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן
דיון
- לפי ההגדרה של יאיר צבן, ייתכן שאדם יהיה שייך ל"עם היהודי", אף שהדת שלו היא נוצרית, מוסלמית וכדומה. האם אתם מקבלים את טענתו?
- טענתם של צבן ושנרב נראית לכאורה דומה. איזו מסקנה מסיק ממנה כל אחד מהם?
שי בן-יוסף, דף עמדה באתר "פנים להתחדשות יהודית", פורום גיור
שי בן-יוסף
ראשית כמה מילים על עמדות מוצא, אישיות שלי:
א. אני מאמין בנצח ישראל וייעודו, לממש את תורת ה' בעולם כשליחות אוניברסאלית.
ב. אני מאמין כי שיבת ציון בימינו ובתוכה הקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל בניסים גלויים, היא נדבך מהותי בהגשמת ייעוד זה, בעזרת ה'.
ג. אני מאמין כי מסורת ישראל כורכת יחד תורה שבכתב המהווה עוגן יציב לקיום היהודי ותורה שבעל פה המסורה בידי חכמי כל דור להורות הלכה המתאימה לשעתם ולאתגרי התקופה.
ד. הצטרפות לעם ישראל אינה רק 'אקט דתי' או השתלבות תרבותית – מדובר על הצטרפות לשליחות, למשפחה (הגרים הם בני אברהם) למחויבות שאין ממנה חזרה (אי אפשר לבטל גיור – לא המתגייר ולא מי שלא מוצאת חן בעיניו התגירותו).
לצערי הרב ומנקודת המבט המוגבלת שלי אין לי אלא להסכים כי הממסד הרבני לא הצליח להוביל מהלך אשר יאפשר עיגון פורמלי של זהותם היהודית של אלו אשר מזדהים כיהודים והינם נצר ליהודים וקשרו את גורלם עם עם ישראל השב לציון. באותה מידה המערכת הפוליטית והמינהלית של מדינת ישראל לא מצאה דרכים אפקטיביות למילוי משימה זו. לכן נראה לי לנכון לפעול לקידום יוזמה ציבורית אזרחית, חוץ ממסדית לטיפול באתגר יהודי, ישראלי וציוני של השתלבות מלאה של השבים לציון בעם ישראל. העקרונות אשר יאפשרו קידום יוזמה זו הם:
1. כלליות – צעד מנהיגותי בהשתתפות רחבה ככל האפשר של מגוון רחב של זהויות יהודיות – גם אם המחיר האטת התהליך או קונפליקטים. המחיר של פעולה 'קיקיונית' שבין לילה תהיה ובין לילה תאבד, הוא זילות הנושא.
2. רצינות – להושיב יחד חבורה של אנשים שסמכותם האישית והאפקט המנהיגותי שלהם לא יאפשרו להקל ראש במהלך.
3. מקומיות ועולמיות – אני מציע לקיים פעולה החורגת מגבולות מדינת ישראל. חוק השבות ותעודת הזהות מקנים אזרחות ישראלית אין מדובר כאן על תהליך מקביל של 'גיור לזהות ישראלית' ובודאי שלא על צעד פלגני של גיור לזהות 'יהודית-ישראלית' שאינה משתלבת ביהדות העולם או ביהדות הדורות. לפעולה המוצעת משפיעה על יהדות ויהודים באשר הם ועל כן ראוי לה שתשען על שיתוף פעולה רחב. והלוואי שמקהילות ישראל בעולם ישלחו מתגיירים לסמינרים כאן בישראל כחלק מהתהליך.
4. ניהול סיכונים – הפיל ההולך בחנות חרסינה והגמד שאינו מודע לכך שהוא עומד על כתפי ענקים אינם חוששים משינוי שהרי לדעתם, "כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה". יצירת תהליך גיור אלטרנטיבי המושתת על הנחה של "אני ואפסי עוד" נושאת בתוכה סיכונים רבים. ניהול התהליך מתוך מודעות לסיכונים ולמחירים ומתוך נכונות לקחת החלטות בחישובי 'עלות-תועלת' תאפשר להפחית למינימום את המחיר, שבכל מקרה צפוי, של מהלך כזה. למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
שי בן-יוסף
ראשית כמה מילים על עמדות מוצא, אישיות שלי:
א. אני מאמין בנצח ישראל וייעודו, לממש את תורת ה' בעולם כשליחות אוניברסאלית.
ב. אני מאמין כי שיבת ציון בימינו ובתוכה הקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל בניסים גלויים, היא נדבך מהותי בהגשמת ייעוד זה, בעזרת ה'.
ג. אני מאמין כי מסורת ישראל כורכת יחד תורה שבכתב המהווה עוגן יציב לקיום היהודי ותורה שבעל פה המסורה בידי חכמי כל דור להורות הלכה המתאימה לשעתם ולאתגרי התקופה.
ד. הצטרפות לעם ישראל אינה רק 'אקט דתי' או השתלבות תרבותית – מדובר על הצטרפות לשליחות, למשפחה (הגרים הם בני אברהם) למחויבות שאין ממנה חזרה (אי אפשר לבטל גיור – לא המתגייר ולא מי שלא מוצאת חן בעיניו התגירותו).
לצערי הרב ומנקודת המבט המוגבלת שלי אין לי אלא להסכים כי הממסד הרבני לא הצליח להוביל מהלך אשר יאפשר עיגון פורמלי של זהותם היהודית של אלו אשר מזדהים כיהודים והינם נצר ליהודים וקשרו את גורלם עם עם ישראל השב לציון. באותה מידה המערכת הפוליטית והמינהלית של מדינת ישראל לא מצאה דרכים אפקטיביות למילוי משימה זו. לכן נראה לי לנכון לפעול לקידום יוזמה ציבורית אזרחית, חוץ ממסדית לטיפול באתגר יהודי, ישראלי וציוני של השתלבות מלאה של השבים לציון בעם ישראל. העקרונות אשר יאפשרו קידום יוזמה זו הם:
1. כלליות – צעד מנהיגותי בהשתתפות רחבה ככל האפשר של מגוון רחב של זהויות יהודיות – גם אם המחיר האטת התהליך או קונפליקטים. המחיר של פעולה 'קיקיונית' שבין לילה תהיה ובין לילה תאבד, הוא זילות הנושא.
2. רצינות – להושיב יחד חבורה של אנשים שסמכותם האישית והאפקט המנהיגותי שלהם לא יאפשרו להקל ראש במהלך.
3. מקומיות ועולמיות – אני מציע לקיים פעולה החורגת מגבולות מדינת ישראל. חוק השבות ותעודת הזהות מקנים אזרחות ישראלית אין מדובר כאן על תהליך מקביל של 'גיור לזהות ישראלית' ובודאי שלא על צעד פלגני של גיור לזהות 'יהודית-ישראלית' שאינה משתלבת ביהדות העולם או ביהדות הדורות. לפעולה המוצעת משפיעה על יהדות ויהודים באשר הם ועל כן ראוי לה שתשען על שיתוף פעולה רחב. והלוואי שמקהילות ישראל בעולם ישלחו מתגיירים לסמינרים כאן בישראל כחלק מהתהליך.
4. ניהול סיכונים – הפיל ההולך בחנות חרסינה והגמד שאינו מודע לכך שהוא עומד על כתפי ענקים אינם חוששים משינוי שהרי לדעתם, "כוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה". יצירת תהליך גיור אלטרנטיבי המושתת על הנחה של "אני ואפסי עוד" נושאת בתוכה סיכונים רבים. ניהול התהליך מתוך מודעות לסיכונים ולמחירים ומתוך נכונות לקחת החלטות בחישובי 'עלות-תועלת' תאפשר להפחית למינימום את המחיר, שבכל מקרה צפוי, של מהלך כזה. למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
- שי בן-יוסף - יועץ ומנחה לניווט במורכבות, לקהילות וארגונים.
ציפי לוין-בירו-ן דף עמדה באתר "פנים להתחדשות יהודית", פורום גיור
הרב ציפי לוין-בירון
מאחר ומוסכם עלינו שמהלך פוליטי לא יביא עימו את הישועה המיוחלת - חובת שעה עלינו, לייצר אינסטנציה רצינית וראויה שתקום כחלופה למעשה הגיור של רבנות הראשית. מעין רבנות מקבילה. רק חלופה כזו שמשמעה נטילת האחריות והבעת עצמאות בקביעת הזהות היהודית של כל מי שאיננו יהודי אורתודוקסי, תייצר מענה ישיר לבעייתם של למעלה מחצי מליון ישראלים. בעקיפין נחישותנו גם תתרום לתהליכי הגמשה והתחשבות מצד האורתודוקסיה ותתרום בטווח הרחוק לשיח שוויוני ומתחשב בין הזרמים השונים ביהדות.
אני מקווה שהדיון ייצור החלטות אופרטיביות להנפת תהליך הגיור האלטרנטיבי, שיהיה צעד משמעותי במודעות היהודית- ה"חופשית" להיותנו זרם לגיטימי ומשמעותי בתוך העם היהודי, זרם הלוקח על עצמו אחריות על זהותו וכן את החובה להיות גורם משפיע בשער הכניסה לעם היהודי.
לדף המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
הרב ציפי לוין-בירון
מאחר ומוסכם עלינו שמהלך פוליטי לא יביא עימו את הישועה המיוחלת - חובת שעה עלינו, לייצר אינסטנציה רצינית וראויה שתקום כחלופה למעשה הגיור של רבנות הראשית. מעין רבנות מקבילה. רק חלופה כזו שמשמעה נטילת האחריות והבעת עצמאות בקביעת הזהות היהודית של כל מי שאיננו יהודי אורתודוקסי, תייצר מענה ישיר לבעייתם של למעלה מחצי מליון ישראלים. בעקיפין נחישותנו גם תתרום לתהליכי הגמשה והתחשבות מצד האורתודוקסיה ותתרום בטווח הרחוק לשיח שוויוני ומתחשב בין הזרמים השונים ביהדות.
אני מקווה שהדיון ייצור החלטות אופרטיביות להנפת תהליך הגיור האלטרנטיבי, שיהיה צעד משמעותי במודעות היהודית- ה"חופשית" להיותנו זרם לגיטימי ומשמעותי בתוך העם היהודי, זרם הלוקח על עצמו אחריות על זהותו וכן את החובה להיות גורם משפיע בשער הכניסה לעם היהודי.
לדף המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
- ציפי לוין-בירון - רב חילונית, משוררת, משמשת רב בקהילת רמת אילן בארבע השנים האחרונות.
דיון
- מהי 'זהות יהודית' לפי דעתה של ציפי לוין-בירון?
- מה דעתו של שי בן יוסף על המהלך שהיא מציעה?
אתר "פנים להתחדשות יהודית", פורום גיור
הרב מיכאל גרץ והרבה תמר אלעד-אפלבום: תקנת הגרים
אדם הולך ברחוב ורואה בית בוער. מה יעשה? אין זה ביתו, ובוודאי יוכלו אחרים לטפל בו? יתקשר למכבי האש או ימשיך ללכת? וכשמזהה בעיה חברתית המקבילה לשריפת בית, מה יעשה אדם? איך יוכל להמשיך ב"עסקים כרגיל" ולא לקחת אחריות ולחשוב על פתרון ולו המהפכני ביותר? תורת ישראל מלמדת "עזב תעזוב עמו" (שמות כג ה) ו"כי ימוך אחיך וחי עמך" (ויקרא כה כה). גם היום, בדור שלנו, עלינו לשמוע אליה ולקחת אחריות על השריפה...
...מוכרחים לעשות מעשה כנגד ההלכה הקיימת על מנת להציל את העם מחורבן. יש לדרוש את הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט, קכו) בבחינת שמותר להפר את התורה בזמן סכנה, דהיינו בעת שצריך לעשות למען התורה והעם.
ימים אלה של שיבת ציון מופלאים הם, קהל גדול של אנשים עלה למדינת ישראל וקיבל אזרחות מתוקף חוק השבות. ובכל זאת, יש לזהות כי הבית בוער, שהרי לפי ההלכה הם אינם נחשבים ליהודים. אחים ואחיות אלה רוצים להיות חלק מעם ישראל, אזרחים במדינה היהודית. הם גאים בהיותם יהודים ולו בגלל מה שסבלו בעברם משום כינוי זה. הם נכונים לשרת בצה"ל, נכונים להינשא ולגדל את ילדיהם בארץ זאת, נכונים לתרום את תרומתם למדינה ועל ידי כך לעם ישראל כולו. והם רוצים ומוכנים להיחשב יהודים. אלא שהדרך בה מוצג להם רעיון הגיור ומשמעויותיו דוחה אותם...
על כן, אנו נקרא לכל אזרחי המדינה אשר רצונם הוא לגור במדינת ישראל כחלק מעם ישראל וכיהודי ואשר אינם נחשבים יהודים על ידי הממסד, לבוא ולהצהיר הצהרה בפני בית דין ובו נציגי יהדות ישראל על זרמיה השונים. על אזרחים אלה המבקשים להצהיר לעמוד בתנאים הבאים: מגורים בני שלוש שנים בישראל, דיבור בשפה העברית, השתתפות בחיי האומה בעבודה ובשירות צבאי, קיום חיי משפחה בישראל. אם יעמדו בתנאים אלה, יצהירו בפני בית דין הצהרה בת חמישה מרכיבים: על רצונם להיחשב ליהודים, על רצונם להיות אזרחים יהודיים של מדינת ישראל, על קבלת רעיון ייחודם ונצחיותם של עם ישראל ומורשת ישראל, על שאינם שייכים לדת אחרת, ועל התחייבותם לחנך את ילדיהם בחינוך ישראלי, ציוני ויהודי. אחר קבלת הצהרותיהם אלה ייכנסו ללימוד בן שנה, ללא תנאים. הם ילמדו מורשת ישראל, היסטוריה יהודית, ציונות ותרבות ישראל מפי מורי זרמי ישראל כולם. בסוף שנת הלימוד ייערכו טקס לציון קבלתם כגרים ויוכרו כיהודים. מבחינת הקשר עם הגיור לדורותיו הטקס יכלול לכל הפחות הטפת דם ברית לגברים וטבילה במקווה לנשים ולגברים. למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
הרב מיכאל גרץ והרבה תמר אלעד-אפלבום: תקנת הגרים
אדם הולך ברחוב ורואה בית בוער. מה יעשה? אין זה ביתו, ובוודאי יוכלו אחרים לטפל בו? יתקשר למכבי האש או ימשיך ללכת? וכשמזהה בעיה חברתית המקבילה לשריפת בית, מה יעשה אדם? איך יוכל להמשיך ב"עסקים כרגיל" ולא לקחת אחריות ולחשוב על פתרון ולו המהפכני ביותר? תורת ישראל מלמדת "עזב תעזוב עמו" (שמות כג ה) ו"כי ימוך אחיך וחי עמך" (ויקרא כה כה). גם היום, בדור שלנו, עלינו לשמוע אליה ולקחת אחריות על השריפה...
...מוכרחים לעשות מעשה כנגד ההלכה הקיימת על מנת להציל את העם מחורבן. יש לדרוש את הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט, קכו) בבחינת שמותר להפר את התורה בזמן סכנה, דהיינו בעת שצריך לעשות למען התורה והעם.
ימים אלה של שיבת ציון מופלאים הם, קהל גדול של אנשים עלה למדינת ישראל וקיבל אזרחות מתוקף חוק השבות. ובכל זאת, יש לזהות כי הבית בוער, שהרי לפי ההלכה הם אינם נחשבים ליהודים. אחים ואחיות אלה רוצים להיות חלק מעם ישראל, אזרחים במדינה היהודית. הם גאים בהיותם יהודים ולו בגלל מה שסבלו בעברם משום כינוי זה. הם נכונים לשרת בצה"ל, נכונים להינשא ולגדל את ילדיהם בארץ זאת, נכונים לתרום את תרומתם למדינה ועל ידי כך לעם ישראל כולו. והם רוצים ומוכנים להיחשב יהודים. אלא שהדרך בה מוצג להם רעיון הגיור ומשמעויותיו דוחה אותם...
על כן, אנו נקרא לכל אזרחי המדינה אשר רצונם הוא לגור במדינת ישראל כחלק מעם ישראל וכיהודי ואשר אינם נחשבים יהודים על ידי הממסד, לבוא ולהצהיר הצהרה בפני בית דין ובו נציגי יהדות ישראל על זרמיה השונים. על אזרחים אלה המבקשים להצהיר לעמוד בתנאים הבאים: מגורים בני שלוש שנים בישראל, דיבור בשפה העברית, השתתפות בחיי האומה בעבודה ובשירות צבאי, קיום חיי משפחה בישראל. אם יעמדו בתנאים אלה, יצהירו בפני בית דין הצהרה בת חמישה מרכיבים: על רצונם להיחשב ליהודים, על רצונם להיות אזרחים יהודיים של מדינת ישראל, על קבלת רעיון ייחודם ונצחיותם של עם ישראל ומורשת ישראל, על שאינם שייכים לדת אחרת, ועל התחייבותם לחנך את ילדיהם בחינוך ישראלי, ציוני ויהודי. אחר קבלת הצהרותיהם אלה ייכנסו ללימוד בן שנה, ללא תנאים. הם ילמדו מורשת ישראל, היסטוריה יהודית, ציונות ותרבות ישראל מפי מורי זרמי ישראל כולם. בסוף שנת הלימוד ייערכו טקס לציון קבלתם כגרים ויוכרו כיהודים. מבחינת הקשר עם הגיור לדורותיו הטקס יכלול לכל הפחות הטפת דם ברית לגברים וטבילה במקווה לנשים ולגברים. למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
- הרב דר' מיכאל גרץ - כיהן כסגן העורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה וחיבר כתבות רבות באנציקלופדיה. רב מייסד של קהילת מגן אברהם בעומר ומיסד ראשי של התנועה המסורתית בארץ.
- הרבה תמר אלעד-אפלבום - נולדה בירושלים למשפחה אורתודוכסית מודרנית. עם סיום שירותה הצבאי כמדריכה בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה כפר עציון, נסעה לארה"ב בשליחות הסוכנות היהודית, שם התוודעה לראשונה לתנועה המסורתית. בוגרת תואר ראשון בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיה פנתה ללימודי רבנות מסורתית במכון שכטר, והוסמכה לרבנות בשנת תשס"ו, 2005. שימשה כרבה של קהילת מגן אברהם בעומר עד למינוייה למנהלת תוכנית מקהילים של התנועה.
דוד בס, ראיתי לפני במו עיני, נקודה, גליון 313, עמ' 42-40
הרב דוד בס/ ראיתי לפני, במו עיני
בעת האחרונה אנחנו עדים לוויכוח ציבורי סוער סביב הגיור. הויכוח עוסק בעיקרו בנורמות ההלכתיות, האם גיור ללא קבלת מצוות תקף בדיעבד, והאם הוא מותר לכתחילה. על העובדות אין כמעט ויכוח. כמעט הכול מניחים שיוצאי ברית המועצות לשעבר אינם מקבלים עליהם לשמור מצוות... אני מבקש להכריז: המלך הוא ערום. המוסכמה אינה נכונה. המתגיירים בבתי הדין לגיור מקבלים עליהם בכנות לשמור מצוות... מערכת הגיור היא מפעל ה"קירוב" הגדול בעולם. בצה"ל מתגיירים מאות רבות של חיילים בכל שנה, רובם הגדול חיילות, ויחד עם כמה מאות צעירות נוספות שמתגיירות במערכת האזרחית של בתי הדין המיוחדים לגיור אנחנו מגיירים מתוך כל שנתון את רוב הנשים הצעירות הלא יהודיות מקרב עולי ברית המועצות לשעבר... נכון, בחלק ניכר מהמקרים המניע הראשוני של החיילת שמגיעה לקורס הגיור אינו הרצון ללמוד יהדות, אלה להקל עליה להינשא בעתיד במדינת ישראל. אבל זה אינו משקף את המצב שלה אחרי שעברה את התהליך בסמינרים... בסיום התהליך, בשעה שבה מקבל בית הדין את המתגיירים, הם מזדהים עם הדת היהודית ונכונים לקיים בצורה מלאה את מצוותיה. רבים מהם רואים בגיור ובקבלת המצוות סגירת מעגל וחזרה לשורשים היהודיים שנותקו בדור הקודם.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
הרב דוד בס/ ראיתי לפני, במו עיני
בעת האחרונה אנחנו עדים לוויכוח ציבורי סוער סביב הגיור. הויכוח עוסק בעיקרו בנורמות ההלכתיות, האם גיור ללא קבלת מצוות תקף בדיעבד, והאם הוא מותר לכתחילה. על העובדות אין כמעט ויכוח. כמעט הכול מניחים שיוצאי ברית המועצות לשעבר אינם מקבלים עליהם לשמור מצוות... אני מבקש להכריז: המלך הוא ערום. המוסכמה אינה נכונה. המתגיירים בבתי הדין לגיור מקבלים עליהם בכנות לשמור מצוות... מערכת הגיור היא מפעל ה"קירוב" הגדול בעולם. בצה"ל מתגיירים מאות רבות של חיילים בכל שנה, רובם הגדול חיילות, ויחד עם כמה מאות צעירות נוספות שמתגיירות במערכת האזרחית של בתי הדין המיוחדים לגיור אנחנו מגיירים מתוך כל שנתון את רוב הנשים הצעירות הלא יהודיות מקרב עולי ברית המועצות לשעבר... נכון, בחלק ניכר מהמקרים המניע הראשוני של החיילת שמגיעה לקורס הגיור אינו הרצון ללמוד יהדות, אלה להקל עליה להינשא בעתיד במדינת ישראל. אבל זה אינו משקף את המצב שלה אחרי שעברה את התהליך בסמינרים... בסיום התהליך, בשעה שבה מקבל בית הדין את המתגיירים, הם מזדהים עם הדת היהודית ונכונים לקיים בצורה מלאה את מצוותיה. רבים מהם רואים בגיור ובקבלת המצוות סגירת מעגל וחזרה לשורשים היהודיים שנותקו בדור הקודם.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
- הרב דוד בס - תושב נוה דניאל, מכהן כאב בית דין בבתי הדין המיוחדים לגיור.
דיון
- הן הרב בס והן הרבנים גרץ ואלעד-אפלבום רואים בחיוב גיור נרחב של עולים. במה, אם כן, שונות הגישות שלהם זו מזו?
יוסף יצחק ליפשיץ, דרישות אנרכוניסטיות, נקודה, גליון 313, עמ' 51-50
הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ/ דרישות אנכרוניסטיות
נכונות בתי הדין (לקבל גרים) וגישתם המבינה אינן משביעות את רצונם של רבים. הם סבורים שגיור בזמננו הוא מצווה לאומית. לדבריהם, אי גיורם של אנשים רבים כל כך יביא לנישואי תערובת. אולם הם אינם נותנים את הדעת לעובדה שגיור מסולף אינו גיור כלל, ולפיכך לא יפתור את הבעיה. יש להבין שקבלת הגרים בזמננו היא בעיתית ביותר. לדברי הגמרא: "אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קיבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כד ע"ב). מצב שבו קיימת מוטיבציה פוליטית להתגייר הוא עילה של ממש לדחיית הגרות. מדינת ישראל מהווה אטרקציה לאנשים רבים, ורצונם להתגייר נובע משאיפתם להתקבל במדינה ולאו דווקא מרצון להסתופף תחת כנפי השכינה. דווקא תפיסת המדינה כראשית צמיחת גאולתנו צריכה להביא להבנה שהמחיר הוא דחיית הבאים להתגייר, ולפחות בדיקה מדוקדקת של כוונתם. גאולת ישראל היא גאולה שראויה להשראת שכינה, והשכינה אינה שורה על עם שמערב בתוכו את מי שאינם מתכוונים ליכנס תחת כנפיו.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ/ דרישות אנכרוניסטיות
נכונות בתי הדין (לקבל גרים) וגישתם המבינה אינן משביעות את רצונם של רבים. הם סבורים שגיור בזמננו הוא מצווה לאומית. לדבריהם, אי גיורם של אנשים רבים כל כך יביא לנישואי תערובת. אולם הם אינם נותנים את הדעת לעובדה שגיור מסולף אינו גיור כלל, ולפיכך לא יפתור את הבעיה. יש להבין שקבלת הגרים בזמננו היא בעיתית ביותר. לדברי הגמרא: "אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קיבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כד ע"ב). מצב שבו קיימת מוטיבציה פוליטית להתגייר הוא עילה של ממש לדחיית הגרות. מדינת ישראל מהווה אטרקציה לאנשים רבים, ורצונם להתגייר נובע משאיפתם להתקבל במדינה ולאו דווקא מרצון להסתופף תחת כנפי השכינה. דווקא תפיסת המדינה כראשית צמיחת גאולתנו צריכה להביא להבנה שהמחיר הוא דחיית הבאים להתגייר, ולפחות בדיקה מדוקדקת של כוונתם. גאולת ישראל היא גאולה שראויה להשראת שכינה, והשכינה אינה שורה על עם שמערב בתוכו את מי שאינם מתכוונים ליכנס תחת כנפיו.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
- הר' יוסף יצחק ליפשיץ - בוגר ישיבת אתרי וישיבת חברון, דוקטור למחשבה יהודית, עמית מחקר במרכז שלם ומלמד בישיבת רבי יצחק יחיאל.
גרגורי קוטלר, דף עמדה באתר "פנים להתחדשות יהודית", פורום גיור
הרב גרגורי קוטלר/ בעיני עולי רוסיה
בעיני הרוב המכריע של יהודי רוסיה כל מי שנולד לאב יהודי הוא יהודי בדיוק באותה מידה כמי שנולד לאם יהודיה. רוסיה, למרות שנות השלטון הקומוניסטי (ואולי בזכותן), הייתה ונשארה עד היום מדינה פטריארכאלית. על כן, ראש המשפחה הגרעינית ברוסיה הנו גבר והזהות המשפחתית נקבעת על פי זהותו של האב. בעיני היהודי ההלכתי, ולמרבה הצער גם בעיני מדינת ישראל, משפת העולים מברה"מ המורכבת מאב יהודי, אישה לא יהודיה ושני ילדים נתפסת כמשפחה שיש בה 75% לא יהודים. בו בזמן, בעיני היהודי מרוסיה, זו משפחה יהודית כשרה לכל דבר. הילדים ולפעמים גם האישה שנושאת שם משפחה יהודי טיפוסי, סבלו סובלים גם היום מגילויי האנטישמיות בדיוק כמו אבי המשפחה. בדיוק באותה מידה הם נתקלו בעבר בקושי להתקבל לאוניברסיטאות או לזכות בעבודה טובה ומעניינת. רבים מהם נטלו חלק פעיל במאבק הציוני על זכות העלייה לישראל. רובם חשו את עצמם יהודים עד לרגע שבאו אל משרד הפנים הישראלי כדי לקבל את תעודת הזהות וגילו בסעיף הלאום – "לא רשום". למעשה, מדינת ישראל היא זו שכפתה עליהם זהות לא להם.
דווקא במשפחות בהם האם יהודיה והאב לא הייתה הזיקה ליהדות חלשה יותר. וכל יהודי רוסי מודע לכך היטיב, ואילו כיום, בעיקר במדינת ישראל התהפכו היוצרות. העולים היהודים מצד האב מצויים במשבר זהות עמוק... רוב האנשים הללו לא יסכימו להליך גיור, ליבראלי ככל שיהיה, לא בשל היותם חילוניים, אלא בעיקר בשל כבודם העצמי. הם חשים את עצמם יהודים כבר כעת, ורואים בדרישת הגיור השפלה. למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
הרב גרגורי קוטלר/ בעיני עולי רוסיה
בעיני הרוב המכריע של יהודי רוסיה כל מי שנולד לאב יהודי הוא יהודי בדיוק באותה מידה כמי שנולד לאם יהודיה. רוסיה, למרות שנות השלטון הקומוניסטי (ואולי בזכותן), הייתה ונשארה עד היום מדינה פטריארכאלית. על כן, ראש המשפחה הגרעינית ברוסיה הנו גבר והזהות המשפחתית נקבעת על פי זהותו של האב. בעיני היהודי ההלכתי, ולמרבה הצער גם בעיני מדינת ישראל, משפת העולים מברה"מ המורכבת מאב יהודי, אישה לא יהודיה ושני ילדים נתפסת כמשפחה שיש בה 75% לא יהודים. בו בזמן, בעיני היהודי מרוסיה, זו משפחה יהודית כשרה לכל דבר. הילדים ולפעמים גם האישה שנושאת שם משפחה יהודי טיפוסי, סבלו סובלים גם היום מגילויי האנטישמיות בדיוק כמו אבי המשפחה. בדיוק באותה מידה הם נתקלו בעבר בקושי להתקבל לאוניברסיטאות או לזכות בעבודה טובה ומעניינת. רבים מהם נטלו חלק פעיל במאבק הציוני על זכות העלייה לישראל. רובם חשו את עצמם יהודים עד לרגע שבאו אל משרד הפנים הישראלי כדי לקבל את תעודת הזהות וגילו בסעיף הלאום – "לא רשום". למעשה, מדינת ישראל היא זו שכפתה עליהם זהות לא להם.
דווקא במשפחות בהם האם יהודיה והאב לא הייתה הזיקה ליהדות חלשה יותר. וכל יהודי רוסי מודע לכך היטיב, ואילו כיום, בעיקר במדינת ישראל התהפכו היוצרות. העולים היהודים מצד האב מצויים במשבר זהות עמוק... רוב האנשים הללו לא יסכימו להליך גיור, ליבראלי ככל שיהיה, לא בשל היותם חילוניים, אלא בעיקר בשל כבודם העצמי. הם חשים את עצמם יהודים כבר כעת, ורואים בדרישת הגיור השפלה. למאמר השלם
© כל הזכויות שמורות למחבר ולפנים להתחדשות יהודית
www.panim.org.il
מושגים
- הר' גרגורי קוטלר - איש חינוך ורב בתנועה ליהדות מתקדמת
דיון
- כיצד רואה הרב ליפשיץ את יוצאי ברה"מ, וכיצד רואה אותם הרב קוטלר?
דן בארי, נקודה, גליון 313, עמ' 54-52
הרב דן בארי/ קבלת סל מצוות
זו שנתי הארבעים כגר במדינת ישראל. אשריי ואשרי חלקי. עד לפני כחודשיים חייתי באשליה שאני יהודי, שזאת עובדה פשוטה וקבועה. לפעמים עוברים חודשים מבלי שאחשוב על היותי גר. כשהתפרסמה הפרשה של ביטול הגיורים של הרב דרוקמן, הרגשתי מוזר. אני יודע, לא אלי התכוונו. ובכל זאת, האר אני חובש כיפה סרוגה, אני אוכל פרות של היתר מכירה. מי יודע אם בעוד כמה שנים זה לא יחשב כסימן מובהק של אי קבלת עול מצוות? אבל פשפשתי בעברי ונרגעתי מעט: במשך כמה שנים אחרי גיורי חבשתי כיפת בד שחורה. וכן, יש לי צילום. אולי זה יעזור לי לטעון, אם בכלל תינתן לי הזדמנות להגן על עצמי, שלשעה קלה הייתה קבלת מצוות ברצינות, ודיני יהיה רק כיהודי מומר ולא כנכרי... הנהגת העולם החרדי יוצרת קריקטורה של חזון התורה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
הרב דן בארי/ קבלת סל מצוות
זו שנתי הארבעים כגר במדינת ישראל. אשריי ואשרי חלקי. עד לפני כחודשיים חייתי באשליה שאני יהודי, שזאת עובדה פשוטה וקבועה. לפעמים עוברים חודשים מבלי שאחשוב על היותי גר. כשהתפרסמה הפרשה של ביטול הגיורים של הרב דרוקמן, הרגשתי מוזר. אני יודע, לא אלי התכוונו. ובכל זאת, האר אני חובש כיפה סרוגה, אני אוכל פרות של היתר מכירה. מי יודע אם בעוד כמה שנים זה לא יחשב כסימן מובהק של אי קבלת עול מצוות? אבל פשפשתי בעברי ונרגעתי מעט: במשך כמה שנים אחרי גיורי חבשתי כיפת בד שחורה. וכן, יש לי צילום. אולי זה יעזור לי לטעון, אם בכלל תינתן לי הזדמנות להגן על עצמי, שלשעה קלה הייתה קבלת מצוות ברצינות, ודיני יהיה רק כיהודי מומר ולא כנכרי... הנהגת העולם החרדי יוצרת קריקטורה של חזון התורה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת נקודה
מושגים
- הר' דן בארי - נולד בצרפת, בא לארץ במסגרת לימודי כמורה ובחר להתגייר. בוגר ישיבת מרכז הרב, איש חינוך ומייסד "שיטת ברקאי" לחינוך תורני וכללי.
דיון
- מה דעתו של הרב בארי על בתי הדין המיוחדים לגיור?
דף הנחיות למנחה:
הצעת הנחיה עמך עמי.doc
הצעת הנחיה עמך עמי.doc