צדק וצדקה בפרשת ראה
הדף מאת: טל שקד ושלומית נאור / אתר מדרשת
מהי חובת הצדקה? כמה יש לתת לעני והאם יש קו אבסולוטי שהוא "קו העוני" או אולי זהו קו אינדיבידואלי? האם העולם צפוי לעולם לכלול עניים או שמעשינו הטובים יכולים לשנות זאת. על כל אלו בדף הלימוד, המלווה את "פרשה בשניים" של MAKO
(ח) כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (ט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ (יא) כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth. Beware that there be not a base thought in thy heart, saying: ‘The seventh year, the year of release, is at hand’; and thine eye be evil against thy needy brother, and thou give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee. Thou shalt surely give him, and thy heart shall not be grieved when thou givest unto him; because that for this thing the LORD thy God will bless thee in all thy work, and in all that thou puttest thy hand unto. For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: ‘Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.’
דיון
דברים טו עוסק במעלת הצדקה.

כמה ומה עלינו לתת לעני ע"פ הפסוקים הללו?
תלמוד כתובות, דף ס"ז ע"ב
די מחסורו- אתה מצווה עליו להחיותו ואין אתה מצווה עליו לעשרו.

אשר יחסר לו- הכל לפי כבודו, אפילו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו.

אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שלא היה יכול לאכול עד שיהא מתעמל והעבד משמשו. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין.
תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, דף לו, ב פרק ח הלכה ו
רבי בא בר זבדי אמר איתפלגין [נחלקו] רב ורבי יוחנן:

חד אמר: מדקדקים בחיי נפשות [כאשר אדם בא לבקש אוכל מהתמחוי אין בודקים האם הוא אכן עני]

וחרנא [והאחר] אמר: אף בכסות אין מדקדקין [גם אם בא לבקש בגד, אין בודקים האם הוא עני] מפני בריתו של אברהם אבינו [כדי שלא יתבייש אם יאלץ ללכת ערום].

מתני' פליגי על מאן דאמר [ הברייתא חולקת על מי שאמר] אף בכסות אין מדקדקי' [משום שמהברייתא משתמע שרק אם מכירים את האדם נותנים לו כל צרכו].

פתר ליה [הברייתא מדברת על נתינה לעני] לפי כבודו [כלומר לפי מה שהיה רגיל לפני שהפך לעני, אבל ודאי שאין מדקדקים עם אדם המבקש בגדים] ותני כן, בד"א [ במה דברים אמורים] בזמן שאין מכירין אותו [נותנים לו את המינמום שמופיע במשנה] אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו והכל לפי כבודו.
דיון
האם יש הבדל בין גישת "די מחסורו אשר יחסר לו" ו"הכל לפי כבודו"?

האם אתם מסכימים לגישות הללו?
מי שיש לו מאתיים זוז, לא ייטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני. היו לו מאתיים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה ייטול; היו ממושכנין בכתובת אשתו לבעל חובו, הרי זה ייטול. אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.
One who possesses two hundred zuz, may not take gleanings” the forgotten sheaf, peah or the poor man’s tithe. If he possesses two hundred minus one denar, then even if a thousand [men] each give him at the same time, he may accept. If he had [two hundred zuz] mortgaged to a creditor or to his wife’s ketubah, he may take. They do not force him to sell his house or his tools.
דיון
אלו יתרונות וחסרונות יש לגישה של "קו העוני"?
בגצ 366/03, האגודה לזכויות האזרח בישראל ועוד נגד ממשלת ישראל, שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי:
עניינה של העתירה בשאלה מהם הגבולות – המהותיים וההליכיים – של הפגיעה בזכות לקיום אנושי מינימלי ושל שינוי אופיה של מדינת ישראל כמדינת רווחה...העותרים יטענו כי התיקון פוגע בצורה אנושה ביכולתם של הפרטים במדינה לקיים חיים תוך שמירה על כבוד אנושי מינימלי...כבודו של אדם כולל בחובו הגנה על מינימום קים אנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע...אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע...טענת העותרים הינה כי ההפחתה בגמלה הורידה את מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אל מתחת ל"קו העוני". דא עקא, "קו העוני" הוא מבחן יחסי, אשר נועד לשקף את הפער החברתי כלכלי בהתבסס על רמת הכנסה. זהו מדד לבחינת הפערים החברתיים בלבד ולא לבחינתם של צרכים. "קו העוני" משקף את מצבם היחסי של מי שנמצא מתחת לקו אל מול יתר אוכלוסית המדינה. "קו העוני" אינו משקף כלל ועיקר את היחס בין הכנסתם של מי שנמצאים מתחת ל"קו העוני" לבין הצרכים אותם מספקת אותה הכנסה. לפיכך, "קו העוני" אינו תואם את המונח תנאי קיום מינימליים – השואף להגדיר רמת קיום מינימלית הנמדדת אבסולוטית ולא יחסית".
דיון
כיצד מייצרים תודעת צדקה במדינה שבה הנתינה נעשית ע"פ קו העוני?
אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. (פסוק ד')

כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ... (פסוק י"א)
Howbeit there shall be no needy among you—for the LORD will surely bless thee in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it—
דיון
באותה פרשה מופיעים שני פסוקים סותרים.

האם מדובר בשתי גישות כלכליות שונות שמייצרות תודעת צדק וצדקה שונה?

האם עלינו להכריע או שעלינו לקיים את שתי התודעות במקביל?
קישורים לרקע והרחבה:
לסרטון הלימוד באתר mako