הדף מאת: אדוה הכהן בומנדיל וסמואל בומנדיל / אתר מדרשת
בפיוט 'מה לך יחידה' לרבי שלמה אבן גבירול, פונה המשורר אל נפשו, יחידתו, ושואלה בכאב: 'מַה לָּךְ יְחִידָה, תֵּשְׁבִי / דוּמָם...'. ביטויי הצער של נפשו הולכים ונעשים מפורטים ומוחשיים יותר ויותר בשאלותיו במהלך השיר.
שאלת הכאב והצער הטמונים בנפשו של המשורר מובילה אותו לתאר את הניגוד שבין היכנעות לתשוקות תבל הארציות, לבין השאיפה להתקרב לרצון הבורא. המשורר שב ומפציר בנפשו לפנות לאל, למצוא מזור בקרבתה אליו: 'שובי יחידתי לאל'.
אולם טרם שנגלה מהי תשובתו הנחרצת של אבן-גבירול, ננסה לעמוד על כאבי נפשו. דף הלימוד מציע לעיין בפיוט מתוך התמקדות בשאלה הניצבת בפתיחתו, לבחון את תשובתו-פתרונו של אבן גבירול לצד תשובות נוספות.
א. פתיחה
דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ
My soul melteth away for heaviness; sustain me according unto Thy word.
דיון
- האם לדעתכם כאב מוביל אנשים לשקוע בעצב או דווקא למהר לקרוא לנפשם למצוא פתרונות? במה תלויות נטיות אלו לפי דעתכם?
- האם גם אתם הרגשתם פעם חוסר רצון או חוסר יכולת להתנתק מן הקושי, העצב, הצער או הכאב?
- האם דרכי ההתמודדות עם כאב משתנות כאשר מדובר בכאב לאומי ובעצב אישי?
ב. מה לך יחידה?
Error loading media...
ברי סחרוף ורע מוכיח, מה לך יחידה, מתוך אתר YouTube
ר' שלמה אבן גבירול, מה לך יחידה
הסברים
| מַה לָּךְ יְחִידָה, תֵּשְׁבִי / דוּמָם כְּמֶלֶךְ בַּשְּׁבִי? כַּנְפֵי רְנָנִים תֶּאְסְפִי / וּכְנַף יְגוֹנִים תִּסְחֲבִי? כַּמָּה לְבָבֵךְ יֶאֲבַל, / כַּמָּה דְמָעוֹת תִּשְׁאֲבִי? דָּבַקְתְּ בִּיגוֹן, עַד אֲשֶׁר / קֶבֶר בְּתוֹכוֹ תַחְצְבִי. דֹמִּי יְחִידָתִי לְאֵל / דֹמִּי וְאַל תֵּעָצְבִי, עִמְדִי וְצַפִּי עַד אֲשֶׁר / יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יוֹשְׁבִי! סִגְרִי דְלָתֵךְ בַּעֲדֵךְ / עַד יַעֲבָר-זַעַם חֲבִי. יִקַל בְּעֵינַיִךְ מְאֹד, / אִם תִּצְמְאִי אוֹ תִרְעֲבִי, יִרֶב שְׂכָרֵךְ עַד מְאֹד / וּבְאַחֲרִיתֵךְ תֵּיטְבִי. הִנָּזְרִי מֵאַחֲרֵי תֵבֵל / וְאַל תִּתְעָרְבִי! מַה לָּךְ אֲדָמָה בוֹגְדָה / תִּתְהַלְּכִי וּתְסוֹבֲבִי? נַפְשִׁי בְּיָפְיֵךְ מָאֲסָה / לַשָּׁוְא עָלַי תַּעְגְבִי, אַל תִּתְּנִי, כִּי מָחֳרָת / תִּקְחִי אֶת אֲשֶׁר תִּתְּנַדְּבִי! שׁוּבִי יְחִידָתִי, לְאֵל, / שׁוּבִי וְלִבֵּךְ שׁוֹבֲבִי, הִתְחַנֲנִי אֵלָיו, וְגַם / דִּמְעָה לְפָנָיו שַׁאֲבִי, אוּלַי יְצַו וִישַׁלְּחֵךְ / מִבּוֹר, אֲשֶׁר בּוֹ תִשְׁכְּבִי, מִבֵּין אֲנָשִׁים בּוֹעֲרִים / שֶׁתִּשְׂנְאִי וּתְתַעֲבִי. אִם תִּכְתְּבִי לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּמְחֲקִי אוֹ תִכְתְּבִי, אִם תּאֹמְרִי לֹא יֵדְעוּ / אִם תִּצְדְּקִי אוֹ תִכְזְבִי! יוֹם תֵּצְאִי מֵהֶם תְּנִי / תוֹדָה וְזֶבַח קָרְבִי, יוֹם תֵּצְאִי לִרְאוֹת אֱנוֹשׁ / אָז כֶּאֱנוּשׁ תִּתְחַשְׁבִי. קוּמִי, עֲנִיָּה סֹעֲרָה / קוּמִי וְגַם הִתְיַצְּבִי, קוּמִי וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר / תִּוָּדְעִי, תִּנָּקְבִי. קוּמִי וְשִׁכְחִי אָב וְאֵם / צוּרֵךְ לְבַדּוֹ אֶהֱבִי, קוּמִי וְרוּצִי אַחֲרָיו, / קַלָּה כְנֶשֶׁר אוֹ צְבִי. אִם תִּמְצְאִי מָצוֹק וְצַּר / אַל תִּפְחֲדִי, אַל תִּרְהֲבִי, אִם תִּדְרְכִי עֵמֶק וְהַר, / אִם בָּמֳתֵי יָם תִּרְכְּבִי. שִׂימִי סְפָרַד אַחֲרֵי / גֵוֵךְ וְאַל תִּתְעַכְּבִי, עַד תִּדְרְכִי צֹעַן וְגַם / בָּבֶל וְאֶרֶץ הַצְּבִי שָׁם תִּדְרְכִי כָל עֹז, וְשָׁם / תִּנָּשְׂאִי, תִּשָׂגְבִי! | לָמָּה, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, / תִּכְלִי וְלָמָּה תִדְאֲבִי? הַעַל נְטֹשׁ עַמֵּךְ, וְאִם / עַל בֵּית מְגוּרֵךְ תִּדְאֲבִי? שִׂימִי שְׁתֵּי אֵלָּה לְמוּל / עֵינֵךְ וְאָז לֹא תִכְאֲבִי: כִּי צֵל אֱלוֹהַּ בַּעֲדֵךְ / אִם תֵּלְכִי אוֹ תֵשְׁבִי, כִּי גֵר אֲנִי נֶחְשָׁב, עֲדֵי / עַצְמִי בְקֶבֶר תִּרְקְבִי. זִכְרִי שְׁלֹשָׁה נִתְּנוּ / לָגוּר, וּבָהֶם חַשְּׁבִי: אֵיתָן וְאִישׁ תָּמִים וְצִיר / נָס מִפְּנֵי יַד אוֹיְבִי, חָסוּ בְגָלוּתָם בְּשֵׁם / צוּר בָּעֲרָבוֹת רוֹכְבִי! אֶרֶץ יְרִיבַי, אַחֲרַי / תּוּאַר בְּקִלְלַת בֶּן-לְבִי. גָּפְרִית וְגַם מֶלַח וְאֵשׁ / תֹּאכַל יְבוּלָהּ בַּעֲבִי. אִי-לָךְ אֶרֶץ שׁוֹרֲרַי / יוֹם אַחֲרֵי תֵעָזְבִי! אֵין לִי בְּקִרְבֵּךְ נַחֲלָה / אִם תֵּצְרִי אוֹ תִרְחֲבִי. תַּאְוַת לְבָבִי לַנְּדוֹד / עַד אָן וּמָתַי תִּקְרְבִי הֵן בֵּין שְׁוָרִים נֶאֱסַר / לַהְפַה' עַלַי מַא חַלַּבִי! לַהְפַה' עַלַי קַוְםִ גַ'דֻּו / לַם יַשְעַרֻו מַאְרַבִי, לַהְפַה' עַלַי מֻכְתִ'י בִהִם / וַעַלַי עַטִ'ים תַנַשֻּבִי, לַהְפַה' עַלַי זַמַאן אַבַי / קַד טַאלַ פִיהִ תַעַגֻּ'בִי, לַהְפַה' עַלַי סַקְעִ אלַּדִ'י / קַד צַ'אקַ פִיהִ מֻטְלִבִי, בַקַיְתֻ פִיהִ מֻפְרִדַא / חַתַּי אסְתַבַדַּ תַגַרֻּבִי, חַלַּ אלְגַ'פַא מַקַאלַתִי / אַללַּהֻ יַעְלַםֻ מַדְ'הַבִי! |
הסברים
- תרגום הסיום הערבי:
אוי לי על מה שקרני! אוי לבעלי האושר שלא הבינו את זממי!
אוי לשבתי בקרבם ולהיותי קשור בהם!
אוי לזמן הסרבן – ארך תמהוני עליו!
אוי לנווי אשר הוצר בו מאווי!
נשארתי בו מבודד עד שעלי לדאוג להגירתי.
הקשיחות נתנה מוצא למלתי, אלוהים יודע את דרכי!
- רבי שלמה אבן גבירול - (1021 - 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
בחייו סבל מתחלואים שונים, ובעיקר ממחלת עור קשה, ונפטר בגיל צעיר. רבים משיריו עוסקים בייסורים שעברו עליו.
כתב חיבורים פילוסופים חשובים, פיוטים ושירי חול.
ג. "וְאַל תֵּעָצְבִי"
דיון
- מהי התשובה שמציע אבן-גבירול לנפשו הכואבת?
- מדוע לדעתכם עובר המשורר בסיום השיר מן השפה העברית אל שפת אמו, הערבית?
ד. דָּבַקְתְּ בִּיגוֹן, עַד אֲשֶׁר / קֶבֶר בְּתוֹכוֹ תַחְצְבִי
מתוך: מנדלי מוכר ספרים, ספר הקבצנים, עמ' צא, תל-אביב תשי"ז
כיוון שנושב רוח חם וימות החמה מגיעים, ובעולמו של הקדוש-ברוך-הוא אורה ושמחה
ימי אבל וצום ובכי ממשמשים ובאים ליהודים בזה אחר זה, מתחילת ספירת העומר עד ימות הגשמים.
כיוון שנושב רוח חם וימות החמה מגיעים, ובעולמו של הקדוש-ברוך-הוא אורה ושמחה
ימי אבל וצום ובכי ממשמשים ובאים ליהודים בזה אחר זה, מתחילת ספירת העומר עד ימות הגשמים.
דיון
- מהו יחסו של מנדלי מוכר ספרים לימי האבל הצום והבכי החלים דווקא בימות החמה, שבהם יש אורה ושמחה?
Error loading media...
שוקולד, מנטה מסטיק, שיר שמח, מתוך אתר YouTube
יעקב אורלנד, שיר שמח
שיר שמח / מילים: יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
הסברים
שיר שמח / מילים: יעקב אורלנד, לחן: מרדכי זעירא
| אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו - הבה ונתלקח מן השמחה שבנו. הי, הי, הבה ונתמלא שמחה, שמחה כמלוא העין, הי, הי, שירו עלה, עלה עלה ובער היין! עלה ובער היין! הי. הי... | עלה ובער כאש והדליקנו כוח! אבוי למתייאש, הלילה יש לשמוח! הי, הי, הלילה יגאל כל מי, כל מי שנשמה בו, הי, הי, כל איש בישראל - ניצוץ של נחמה בו! ניצוץ של נחמה בו! הי, הי... |
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
הסברים
- כתיבת 'שיר שמח' הוזמנה ע"י ראש הממשלה משה שרת לאחר הטבח במעלה עקרבים (17/03/1954)
דיון
- איזו תשובה מציע השיר לעצב ("ראשנו שח ועצב סובבנו")?
- מה דעתכם על הפתרון המוצע בשיר? מה דעתכם על הציפייה מן העם להתעודד אחרי פיגוע בשיר וריקודים? האם האמירה "הבה ונתלקח מן השמחה שבנו" יכולה להיות מענה רציני לכאב ואובדן מעין אלו?
- מהו היחס בין העמדה הנפשית המיוחלת בפיוט 'מה לך יחידה' לקריאת הכיוון המוצעת ב'שיר שמח'?
אברהם בורג, לנצח את היטלר, הוצאת ידיעות ספרים, 2007 עמ' 25-24
מצאתי את עצמי יושב על ספסל ומתבונן בקופים השבויים שמאחרי המחיצה. כולם, להוציא אחד מהם, קיפצו במרץ ובשובבות בין ענף לענף. יד אחת אוחזת בקורה, והאחרת מונפת באוויר לקראת הענף הבא. עוזבים ומתקדמים, מרפים ומעופפים, עד למעלה ובחזרה. שוב ושוב. רק הוא, יוצא הדופן, ישב בדד ובקופים לא יתחשב. שאלתי את המשגיח שעבר במקום מה טיבו של קוף זה. "הוא שונה", ענה לי הווטרינר הגרמני, "הוא לא יכול לטפס ולהתקדם כי הוא מפחד לעזוב את הענף. כשאתה אוחז בשתי ידיך ענף אחד אינך יכול לזוז. זה גורלו", המשיך בעצב. "הוא יושב כל היום על הארץ כמו אדם אָבֵל, מנותק מהמתרחש סביבו"
הרהרתי בקוף האומלל, ולא רק בו... שאלתי את עצמי...הרי מאז ימי גרמניה ההם גם אנו אוחזים בכוח... נתלים בזכרונות ובכאבים ולא עוזבים. מתרפקים על הטראומה ומצדיקים באמצעותה את הכל. יושבים על קרקע העבר, מתאבלים, ולא ממריאים מעלה...
© כל הזכויות שמורות למחבר
מצאתי את עצמי יושב על ספסל ומתבונן בקופים השבויים שמאחרי המחיצה. כולם, להוציא אחד מהם, קיפצו במרץ ובשובבות בין ענף לענף. יד אחת אוחזת בקורה, והאחרת מונפת באוויר לקראת הענף הבא. עוזבים ומתקדמים, מרפים ומעופפים, עד למעלה ובחזרה. שוב ושוב. רק הוא, יוצא הדופן, ישב בדד ובקופים לא יתחשב. שאלתי את המשגיח שעבר במקום מה טיבו של קוף זה. "הוא שונה", ענה לי הווטרינר הגרמני, "הוא לא יכול לטפס ולהתקדם כי הוא מפחד לעזוב את הענף. כשאתה אוחז בשתי ידיך ענף אחד אינך יכול לזוז. זה גורלו", המשיך בעצב. "הוא יושב כל היום על הארץ כמו אדם אָבֵל, מנותק מהמתרחש סביבו"
הרהרתי בקוף האומלל, ולא רק בו... שאלתי את עצמי...הרי מאז ימי גרמניה ההם גם אנו אוחזים בכוח... נתלים בזכרונות ובכאבים ולא עוזבים. מתרפקים על הטראומה ומצדיקים באמצעותה את הכל. יושבים על קרקע העבר, מתאבלים, ולא ממריאים מעלה...
© כל הזכויות שמורות למחבר
דיון
- האם אתם מזדהים עם הביקורת המובעת בטקסט? הסבירו.
- אילו דרכים נוספות קיימות להתמודדות עם זיכרונות כואבים? מהם המחירים ומהם הרווחים של כל אחת מהדרכים?
ה. לסיום
דיון
האזינו שוב לפיוט של רבי שלמה אבן גבירול.
האזינו שוב לפיוט של רבי שלמה אבן גבירול.
- כיצד מציע אבן גבירול להתמודד עם הכאב? האם אתם מזדהים עם תשובתו? הסבירו.
- הביעו דעתכם על היחס שבין מילות הפיוט ללחן ולביצוע של ברי סחרוף ורע מוכיח: האם יש התאמה בין הלחן למילים? האם הלחן מדגיש באוזניכם פַּן מסוים מתוכן השיר?
דף הנחיות למנחה:
מה לך יחידה למנחה.doc
מה לך יחידה למנחה.doc