הדף מאת: מור הניק / מעגלי צדק
עבדות מצרים הייתה זה כבר אב טיפוס לעבדות בעולם, ואף המערכת המשפטית ניזונה הימנה בגיבוש איסור על סחר בבני אדם ובניסוח עקרונות דיני העבודה. כדרכו במקומות אחרים, גם כאן חוסך המקרא בלשונו ומקצר בתיאור העבדות.
ננסה בעזרת פרשנויות שונות להבין את פשר הדברים
(יא) וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס. (יב) וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (יג) וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. (יד) וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
הסברים
הסברים
- "שָׂרֵי מִסִּים" -
א. שלטונין מבאשין [שלטון רע]. (אונקלוס)
ב. ממונים להשפילם ולהבזותם. (רב סעדיה גאון [בבל, המאה ה-9])
Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh store-cities, Pithom and Raamses. But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread abroad. And they were adread because of the children of Israel. And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour. And they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all manner of service in the field; in all their service, wherein they made them serve with rigour.
דיון
- מהן "מילות המפתח" בפסוקים אלה? נסו להסביר את פשרן תוך שימוש בדברי המדרש והמפרשים.
- מהו ההבדל העקרוני בין שני הפירושים של אונקלוס ורב גאון?
- מהו לדעתכם מקורו של שוני זה?
היחס הראוי כלפי עבד כנעני לפי הרמב"ם
יב [ח] מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים, אל יד אדוניהם--כעיני שפחה, אל יד גברתה" (תהילים קכג,ב). וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים: לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עימו בנחת, וישמע טענותיו. וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס--משפט עבדי, ואמתי: בריבם, עימדי הלוא בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד" (איוב לא,יג-טו).
יג ואין האכזרייות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים. אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים--רחמנים הם על הכול. וכן במידותיו של הקדוש ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר "ורחמיו, על כל מעשיו" (תהילים קמה,ט). וכל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר "ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח).
יב [ח] מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים, אל יד אדוניהם--כעיני שפחה, אל יד גברתה" (תהילים קכג,ב). וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים: לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עימו בנחת, וישמע טענותיו. וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס--משפט עבדי, ואמתי: בריבם, עימדי הלוא בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד" (איוב לא,יג-טו).
יג ואין האכזרייות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים. אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים--רחמנים הם על הכול. וכן במידותיו של הקדוש ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר "ורחמיו, על כל מעשיו" (תהילים קמה,ט). וכל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר "ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח).
It is permissible to work a heathen slave relentlessly. Even though it is lawful, the quality of benevolence and the paths of wisdom demand of a human being to be merciful and striving for justice. One should not press his heavy yoke on his slave and torment him, but should give him to eat and drink of everything. The sages of old were in the habit of sharing with the slave every dish they ate, and they fed the cattle as well as the slaves before they themselves sat down to eat.— — Nor should a master disgrace his servant by hand or by words; the biblical law surrendered them to servitude, but not to disgrace (Niddah 47a). He should not madly scream at his servant, but speak to him gently and listen to his complaints.— — Cruelty is frequently to be found only among heathen who worship idols. The progeny of our father Abraham, however, the people of Israel upon whom God bestowed the goodness of the Torah, commanding them to keep the laws of goodness, are merciful toward all creatures. So too, in speaking of the divine attributes, which he has commanded us to imitate, the psalmist says: "His mercy is over all his works" (Psalm 145:9). Whoever is merciful will receive mercy, as it is written: "He will be merciful and compassionate to you and multiply you" (Deuteronomy 13:18).
דיון
1. מהו המסר המרכזי בדברי הרמב"ם?
2. מהן ההשלכות האפשריות שלו לימינו?
1. מהו המסר המרכזי בדברי הרמב"ם?
2. מהן ההשלכות האפשריות שלו לימינו?
דיון
אחד הביטויים הנפוצים ביותר בהקשר של העסקה פוגענית הוא המונח "עבודת פרך". וכבר נצטווינו במקום אחר (ויקרא כה, מו): "לא תרדה בו בפרך".
מהי "עבודת פרך"? טיבה המדויק לא נתבאר בתנ"ך. עיינו במקורות הבאים ונסו להשיב על שאלה זו.
השוו את הפירושים הבאים לפירושו של הרמב"ן (ספרד, המאה ה-13) המובא להלן:
אחד הביטויים הנפוצים ביותר בהקשר של העסקה פוגענית הוא המונח "עבודת פרך". וכבר נצטווינו במקום אחר (ויקרא כה, מו): "לא תרדה בו בפרך".
מהי "עבודת פרך"? טיבה המדויק לא נתבאר בתנ"ך. עיינו במקורות הבאים ונסו להשיב על שאלה זו.
השוו את הפירושים הבאים לפירושו של הרמב"ן (ספרד, המאה ה-13) המובא להלן:
- תרגום אונקלוס: עבודה קשה.
- רב סעדיה גאון: עינוי והשפלה.
- רשב"ם (מבעלי התוספות בצרפת במאה ה-12): עבודה המפרכת ושוברת את גופו של אדם.
כי מתחילה היו השרים נותנים להם הלבנים והיו אנשי המס בונים הבנין, ועתה נהגו העם בעבודה וצוום שיהיו מביאים עפר ועושים החמר בידיהם וברגליהם ולא יינתן להם מבית המלך רק התבן בלבד.
וגם כל עבודה קשה אשר לפרעה ולמצרים בשדה כגון החפירות והוצאת הזבלים הכל נתנו עליהם, וגם היו רודים בהם לדחוק אותם שלא ינוחו, ומכים ומקללים אותם.
וזה טעם 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך', והיה המלך מפרנס אותם בלחם צר כמנהג לפועלי המלך.
וגם כל עבודה קשה אשר לפרעה ולמצרים בשדה כגון החפירות והוצאת הזבלים הכל נתנו עליהם, וגם היו רודים בהם לדחוק אותם שלא ינוחו, ומכים ומקללים אותם.
וזה טעם 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך', והיה המלך מפרנס אותם בלחם צר כמנהג לפועלי המלך.
שו"ת מהר"י מברונא, סימן רמב
נשאלתי: השוכר משרתת אשה או נערה בתולה, וראובן [=המעסיק] שולח אותה על השוק ובבתי הגויים יחידית. והמשרתת אומרת השכרתני לשרת כדרך המשרתות בבית ולא כדרך האנשים היוצאים בחוץ?
והשבתי: כן הנשים דוברות.
אין ראובן יכול לכופן ליכנס יחידית בבתי הגויים ואף יש איסור בדבר משום יחוד, ואף במקום שרבים רגילים ליכנס שם נהי דאיסור ליכא [=שאין איסור] מכל מקום אינו יכול לכופן, דיש נשים צנועות נוהגות בצניעות או יראות מרוב שנאה שלא יטילו עליה שם רע או כהאי גוונא [=כגון זה], אמנם על השוק בגילוי [=בגלוי, ברשות הרבים], רגילות הנשים לילך, אבל הבתולות אין דרכן לצאת לשוק ואינו יכול לכוף.
ונראה לי דאף איסור יש בדבר שנאמר 'לא תצא כצאת העבדים'. וכתב בפירוש התורה לרבי יעקב בר אשר ז"ל, שנקרא נזיר, וזו לשונו: יש מפרשים שלא ישלחנה בחוץ לעשות מלאכתו אלא תשמשנו בבית, עכ"ל.
הסברים
נשאלתי: השוכר משרתת אשה או נערה בתולה, וראובן [=המעסיק] שולח אותה על השוק ובבתי הגויים יחידית. והמשרתת אומרת השכרתני לשרת כדרך המשרתות בבית ולא כדרך האנשים היוצאים בחוץ?
והשבתי: כן הנשים דוברות.
אין ראובן יכול לכופן ליכנס יחידית בבתי הגויים ואף יש איסור בדבר משום יחוד, ואף במקום שרבים רגילים ליכנס שם נהי דאיסור ליכא [=שאין איסור] מכל מקום אינו יכול לכופן, דיש נשים צנועות נוהגות בצניעות או יראות מרוב שנאה שלא יטילו עליה שם רע או כהאי גוונא [=כגון זה], אמנם על השוק בגילוי [=בגלוי, ברשות הרבים], רגילות הנשים לילך, אבל הבתולות אין דרכן לצאת לשוק ואינו יכול לכוף.
ונראה לי דאף איסור יש בדבר שנאמר 'לא תצא כצאת העבדים'. וכתב בפירוש התורה לרבי יעקב בר אשר ז"ל, שנקרא נזיר, וזו לשונו: יש מפרשים שלא ישלחנה בחוץ לעשות מלאכתו אלא תשמשנו בבית, עכ"ל.
הסברים
- כן הנשים דוברות על משקל מאמר הקב"ה למשה בדבר בנות צלפחד: "כן בנות צלפחד דוברות" (במדבר כז, ז).
דיון
1. מהו המבחן שקובע המהר"י ברונא לאיסור העסקה פוגענית?
2. האם מדובר במבחן אובייקטיבי (של כל אדם, "האדם הסביר") או שבוחנים זאת מנקודת מבטו של העובד?
3. האם ניתן ליישם מבחן זה במציאות ימינו? מהן מגבלותיו, וכיצד הייתם מציעים להתגבר עליהן?
1. מהו המבחן שקובע המהר"י ברונא לאיסור העסקה פוגענית?
2. האם מדובר במבחן אובייקטיבי (של כל אדם, "האדם הסביר") או שבוחנים זאת מנקודת מבטו של העובד?
3. האם ניתן ליישם מבחן זה במציאות ימינו? מהן מגבלותיו, וכיצד הייתם מציעים להתגבר עליהן?
דיון
עיינו בשאלה המופנית לרבי יאיר חיים בכרך (שו"ת "חוות יאיר", סימן קו), מגדולי חכמי אשכנז במאה הי"ז, המתארת מקרה קשה של עבודה פוגענית. כיצד הייתם פוסקים במקרה זה?
עיינו בשאלה המופנית לרבי יאיר חיים בכרך (שו"ת "חוות יאיר", סימן קו), מגדולי חכמי אשכנז במאה הי"ז, המתארת מקרה קשה של עבודה פוגענית. כיצד הייתם פוסקים במקרה זה?
שו"ת "חוות יאיר", סימן קו
שאלה
על דבר שאלתו בדבר אשת פלוני הידועה לרום מעלת כבוד תורתו בשמה ובמעשיה דיה רגזנית קפדנית ועצרנית. ולסיבה זו לא היה דעת אדם סובלתה והיתה בלי משרתת כמה שנים. ובתחלת חורף הזה נלאתה נשוא עול טיפול הבית שכרה בתולה משרתת. ולסיבת הכבדת עול חוץ למנהג לפי דברי המשרתת בצירוף סגירת הלחם במגדל [=בארון] תמיד נתקוטטו יחד הגבירה והשפחה.
ותברח מפניה כמשלש חדשים, ויצאה והלכה לאיש בעל בית אחר לשרת אצלו בעד מזונה חינם.
ובעלת הבית תפסה בגדי שבת של המשרתת ושכרה לשלושת חדשים הנשארים שפחה אחרת בשכר מרובה יותר ממה שפסקה על הראשונה. ילמדני רבינו אם הדין עם הגבירה כדין שוכר עליהם דגבי פועל.
גם מה שמקפדת על שבירת או אבדון כלי בביתה כל דהו [=כל שהוא], ותנכה לשפחה משכרה מה שאין מנהג נשים, יורנו מעלת כבוד תורתו אם על פי הדין כך הוא?
הסברים
שאלה
על דבר שאלתו בדבר אשת פלוני הידועה לרום מעלת כבוד תורתו בשמה ובמעשיה דיה רגזנית קפדנית ועצרנית. ולסיבה זו לא היה דעת אדם סובלתה והיתה בלי משרתת כמה שנים. ובתחלת חורף הזה נלאתה נשוא עול טיפול הבית שכרה בתולה משרתת. ולסיבת הכבדת עול חוץ למנהג לפי דברי המשרתת בצירוף סגירת הלחם במגדל [=בארון] תמיד נתקוטטו יחד הגבירה והשפחה.
ותברח מפניה כמשלש חדשים, ויצאה והלכה לאיש בעל בית אחר לשרת אצלו בעד מזונה חינם.
ובעלת הבית תפסה בגדי שבת של המשרתת ושכרה לשלושת חדשים הנשארים שפחה אחרת בשכר מרובה יותר ממה שפסקה על הראשונה. ילמדני רבינו אם הדין עם הגבירה כדין שוכר עליהם דגבי פועל.
גם מה שמקפדת על שבירת או אבדון כלי בביתה כל דהו [=כל שהוא], ותנכה לשפחה משכרה מה שאין מנהג נשים, יורנו מעלת כבוד תורתו אם על פי הדין כך הוא?
הסברים
- *רגזנית - ראה רש"י לויקרא יא, יט. ה"דיה" הרגזנית נמנית עם העופות הטמאים, ש"שקץ הם לכם"...
*תושם אל לב זהירותו של המשיב בניסוח הדברים, "לפי דברי המשרתת", מבלי ששמע את הצד השני. בתשובתו, מאריך המשיב בזהירות שיש לנקוט במתן חוות דעת מבלי לשמוע את העובדות ממקור ראשון ומפי שני הצדדים.
*לפי ההלכה, כאשר פועל עוזב את מקום עבודתו באמצע היום, רשאי מעבידו לשכור פועל אחר תחתיו ולחייב את העובד הראשון בתשלום שכרו והנזק שנגרם למעביד כתוצאה מהסתלקותו.
דיון
עיינו בתשובת ה"חוות יאיר" ועמדו על השיקולים המרכזיים שהביאו אותו לגיבוש מסקנתו.
עיינו בתשובת ה"חוות יאיר" ועמדו על השיקולים המרכזיים שהביאו אותו לגיבוש מסקנתו.
שו"ת "חוות יאיר", סימן קו
תשובה
...והנה בדבר יציאת השפחה בטענת הכבדת עול. מסתמא לא נסתפקת דנחזי אנן [=שנראה אנו] אם מנהג בני העיר בשפחותיהם להטיל עליהם עול ההוא. ואם קצתם מטילים על שפחותיהם כזאת וקצתם לא אם ידוע איך ינהגו הרוב ניזל בתרייהו [=נלך אחריהם] ואין זה בכלל שאין הולכים בממון אחר הרוב.
ואם אי אפשר לברר זה נראה לי דאף על פי דבכל ספק קיימא לן יד הפועל על התחתונה מכל מקום במלאכה אם תתחייב לעשות אחר דקיימא לן דפועל יכול לחזור בו כמבואר שם סעיף ג' ממה שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" [ולא עבדים לעבדים], ורש"י פירש בחומש על פסוק זה 'שטרי קודם'.
לכן במלאכה גופיה [=עצמה] שטרו יתברך [=של הקב"ה] קודם, ולא יטיל בעל הבית עליה עול שאינו נהוג בבירור.
וכן בסגירת דלתי שידה תיבה שבו הלחם. אם מפורסמת האישה בזה והמשרתת מבנות העיר סברה וקבלה, ואם לאו גם כן אזלינן בתר מנהג נשים שהם ביכולת לערכה [=דומות לה במעמדן].
ואם הוא נגד המנהג לא תוכל עשוהו אף על פי שתעשה כן לבניה. אם בניה סובלים שפחתה אינה מחויבת לסבול.
גם בניה לא בזיזא מלשאול בכל פעם [=אינם נמנעים מלהתרעם על כך כל פעם] מה שאין כן שפחתה.
ומה שבא בסוף דבריך בענין קפידת האשה על שבירת ואבדן כל כלי. על פי הדין, הדין עמה [=עם בעלת הבית], כי דין השפחה כשומר שכר לחייב בגניבה ושבירת כלי על ידי תקלה אם לא שנשבר מחמת מלאכה או שנדע מי מבני בית שברו. ובכהאי גוונא [=בכגון זה] רק על פי המנהג, רוב נשים אינם מקפידות על דבר קטן, וקיימא לן 'אין הולכים בממון אחר הרוב' אם יש כמה נשים המקפידות. מה שאין כן אם לא נמצאו מקפידות רק אחת ושתים מעיר נראה דבטלה דעתן אצל כל אדם ולא נקרא מיעוט רק מיעוטא דמיעוטא הם ציקנין [=קמצנים] מאנשי ורדינאה [=שהיו ידועים בקמצנותם]...
ופעמים רבות שבאו לפני נדון בעל הבית ומשרת שחזרו בהם פעמים בשאט נפש ולפעמים שחזר הבעל הבית על ידי שאיחר המשרת לבא תוך הזמן יום או יומים, ולפעמים היה שוגג ואונס. ומימי לא פסקתי דין ביניהם, רק טרחתי מאד עד שמצאתי פשר דבר.
תשובה
...והנה בדבר יציאת השפחה בטענת הכבדת עול. מסתמא לא נסתפקת דנחזי אנן [=שנראה אנו] אם מנהג בני העיר בשפחותיהם להטיל עליהם עול ההוא. ואם קצתם מטילים על שפחותיהם כזאת וקצתם לא אם ידוע איך ינהגו הרוב ניזל בתרייהו [=נלך אחריהם] ואין זה בכלל שאין הולכים בממון אחר הרוב.
ואם אי אפשר לברר זה נראה לי דאף על פי דבכל ספק קיימא לן יד הפועל על התחתונה מכל מקום במלאכה אם תתחייב לעשות אחר דקיימא לן דפועל יכול לחזור בו כמבואר שם סעיף ג' ממה שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" [ולא עבדים לעבדים], ורש"י פירש בחומש על פסוק זה 'שטרי קודם'.
לכן במלאכה גופיה [=עצמה] שטרו יתברך [=של הקב"ה] קודם, ולא יטיל בעל הבית עליה עול שאינו נהוג בבירור.
וכן בסגירת דלתי שידה תיבה שבו הלחם. אם מפורסמת האישה בזה והמשרתת מבנות העיר סברה וקבלה, ואם לאו גם כן אזלינן בתר מנהג נשים שהם ביכולת לערכה [=דומות לה במעמדן].
ואם הוא נגד המנהג לא תוכל עשוהו אף על פי שתעשה כן לבניה. אם בניה סובלים שפחתה אינה מחויבת לסבול.
גם בניה לא בזיזא מלשאול בכל פעם [=אינם נמנעים מלהתרעם על כך כל פעם] מה שאין כן שפחתה.
ומה שבא בסוף דבריך בענין קפידת האשה על שבירת ואבדן כל כלי. על פי הדין, הדין עמה [=עם בעלת הבית], כי דין השפחה כשומר שכר לחייב בגניבה ושבירת כלי על ידי תקלה אם לא שנשבר מחמת מלאכה או שנדע מי מבני בית שברו. ובכהאי גוונא [=בכגון זה] רק על פי המנהג, רוב נשים אינם מקפידות על דבר קטן, וקיימא לן 'אין הולכים בממון אחר הרוב' אם יש כמה נשים המקפידות. מה שאין כן אם לא נמצאו מקפידות רק אחת ושתים מעיר נראה דבטלה דעתן אצל כל אדם ולא נקרא מיעוט רק מיעוטא דמיעוטא הם ציקנין [=קמצנים] מאנשי ורדינאה [=שהיו ידועים בקמצנותם]...
ופעמים רבות שבאו לפני נדון בעל הבית ומשרת שחזרו בהם פעמים בשאט נפש ולפעמים שחזר הבעל הבית על ידי שאיחר המשרת לבא תוך הזמן יום או יומים, ולפעמים היה שוגג ואונס. ומימי לא פסקתי דין ביניהם, רק טרחתי מאד עד שמצאתי פשר דבר.
דף הנחיות למנחה:
דף לימוד מונחה- העסקה פוגענית.rtf
דף לימוד מונחה- העסקה פוגענית.rtf