ככה אדמה - בירור של הכרח מול רצון

בשיעור זה נעסוק בבחירה החופשית שיש לאדם אל מול אילוצים וחיובים מהמציאות בחיינו כאן על הארץ

דיון
רקע לשיעור
שיחת ערב המתרחשת [כמעט] בכל בית בישראל... אמא: "זהו חמוד, הגיע הזמן להפסיק"
בן: "אמא! אבל אני באמצע, אני חייב להמשיך!"
אמא: "לא חומד. הגיע אתה צריך להפסיק עכשיו."
בן: "למה עכשיו ולא עוד חצי שעה?"
אמא: "כי כבר ממש מאוחר, וכבר ביקשת פעם אחת להמשיך והסכמתי, ועכשיו צריך להפסיק"
בן: "לא מפסיק. אני רוצה להמשיך. מה זה משנה עוד חצי שעה קטנה"
אמא: "לא, אתה צריך להפסיק עכשיו"
בן: "למה?"
אמא:..."ככה"
בן: "ככה זה לא תשובה!"
אמא: "ככה זה כן תשובה."
בן: "אוף!

בשיעור זה נעסוק בבחירה החופשית שיש לאדם אל מול אילוצים וחיובים מהמציאות על הארץ בה הוא חי.

בראשית, ג
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם
יז. וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ-- אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.

יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב.

דיון
מהי הקללה המוטלת על האדם ומהי חובתו מכך?
האם גם היום, בתרבות השפע המרוחקת מהאדמה, אנחנו נתונים תחת אותה קללה?

שמונה קבצים , הרב קוק
אין הכרח גמור
כל רצון חפשי סופו לטוב, וכל הכרח סופו לרע, עד שיחזירנו הרצון - לטוב. הטבע המעשי הוא מלא הכרח, וכמדתו הוא מלא רע.
הצד הטוב שיש בו, הוא מה שבעלי הרצון יכולים להטביע ברצון עליו צורה מיוחדה, ועומק עמקי הטוב, הממתיק את כל הרע, הוא מפני שאין ההכרח הכרח גמור, אלא הוא רצון עליון חפשי, שמתגלם בחיצוניותו לצורה מוכרחת.

חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת " אַיֶּכָּה?",
מפני שלא ידע נפשו, מפני שה"אניות" האמיתית נאבדה ממנו.
חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה (כוחה) הכמוס (הנסתר) להיות טעם עץ כטעם פריו,
נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר "גורלות וקריירות".

באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן ה"אני", ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם.
והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה.

דיון
אין הכרח גמור
כיצד מתייחס הרב קוק לחלקים ההכרחיים בחייו של אדם?
מה כוונתו במושג "בעלי הרצון"?
כיצד הופך אדם להיות "בעל רצון"?
מהו חטא אדם הראשון לפי הקטע? איך קשור החטא לשאלה "אַיֶּכָּה"?
כיצד זה קשור לקללת ההכרח המוטלת על האדם?

חבורת הכותבים של השומר החדש
היכן אתם?
על האדמה "הלבישו" לאורך השנים המון משמעויות ומאבקים שנעשו על גבה, פוליטיים, דתיים, וכלכליים.
וגם היום כנראה שהסיפור לא תם.
אבל נראה שדווקא בימים הללו,
לפני שנכרע ברך ונחפון רגבי אדמה,
יש "להפשיט" את האדמה מ"לבושיה" החיצוניים.

כי בשבילנו, האדמה היא קודם כל משהו הרבה יותר פשוט.
בשבילנו אדמה היא כמו רחם, נוף ילדותו.
כששואלים אותנו "אַיֶּכָּה?" (כמו ששאלו את אדם הראשון), "מי אתה?" (במעגל היכרות) ו"היכן אתה?" (בהודעת סמס), דרך האדמה עולות בנו התשובות הכי טובות.
על השאלה "מי אתם?" תמיד נסביר מאיזו קרקע צמחנו, ואילו "עונות צמיחה" עברנו.
האדמה מאפשרת לנו לצמוח גבוה, למעלה, ומזכירה לנו שגם לכוחה יש גבולות,
אם לא נצמח ישר, בקו ישר מהלב לפה, יהיה לה קשה להחזיק אותנו לאורך זמן.
זהו חלק מהזהות שלנו, וזאת גם התשובה על השאלה "היכן אתם?"
כשאנחנו צומחים, אנו רואים את פירותינו ניטעים בה שוב, והיא מבטיחה ומקיימת שגם אותם תצמיח,
ואנו מבינים שאם פירותינו יצמחו ישר, לנו וגם להם יהיה חלק לעולם הבא, וזאת תשובתנו לשאלה "אַיֶּכָּה?". אנחנו כאן, הולכים ב"דרך ארץ", אל מול הדורות הבאים לנגד עינינו.

דיון
היכן אתם?
קטע זה הוא תשובתם של 'חבורת הכותבים' לפתיחה זו.
לאחר שקראתם את הקטע נסו לנסח את המשך המשפט:
"בשבילי אדמה זה..." על-פי תפיסת עולמכם