ירושלים - בין עלבון לתפארת
1א
הדף מאת: מיקי דלה טורה / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
לפי המסורת, יום תשעה באב היה מוּעד לפורענויות ליהודים מאז ומתמיד, ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: חטא המרגלים, חורבן שני בתי המקדש, כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים (אירוע שסימל את כישלונו של מרד בר כוכבא) וחרישת ירושלים בידי הרומאים. בדף הלימוד ננסה להראות כי ביום זה, המסמל יותר מכול את חורבנה של ירושלים, קיים גם פן נוסף, בירושלים ובתשעה באב. נלמד על ירושלים ברגעי השפל והשיא שלה, בעלבונה ובתפארתה, וננסה לברר עם עצמנו איך אנחנו תופסים את ירושלים של היום ומה משמעותו של תשעה באב בעינינו כיום.
3ג
עלבון
4ד
(א) אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי-קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת. (ב) בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים, הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז - אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי-חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר. (ג) גַּם-תנין (תַּנִּים) חָלְצוּ שַׁד, הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן; בַּת-עַמִּי לְאַכְזָר, כי ענים (כַּיְעֵנִים) בַּמִּדְבָּר. (ד) דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל-חִכּוֹ בַּצָּמָא; עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם. (ה) הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת; הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת... (ט) טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי-חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב: שֶׁהֵם יָזֻבוּ מְדֻקָּרִים מִתְּנוּבֹת שָׂדָי. (י) יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת-עַמִּי. (יא) כִּלָּה ה' אֶת-חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת-אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ. (יב) לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ, וכל (כֹּל) יֹשְׁבֵי תֵבֵל: כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. (יג) מֵחַטֹּאות נְבִיאֶיהָ עֲוֹנֹת כֹּהֲנֶיהָ: הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים.

מושגים
  • מגילת איכה - כתיבתה מיוחסת לנביא החורבן והפורענות, ירמיהו, המקונן על מצבם הנורא של ירושלים ושל עם ישראל ערב חורבן בית המקדש הראשון ולאחריו. בשל כך התקבע עם הזמן המנהג ביהדות לקרוא את המגילה בציבור בתשעה באב.
How is the gold become dim! How is the most fine gold changed! The hallowed stones are poured out At the head of every street. The precious sons of Zion, Comparable to fine gold, How are they esteemed as earthen pitchers, The work of the hands of the potter! Even the jackals draw out the breast, They give suck to their young ones; The daughter of my people is become cruel, Like the ostriches in the wilderness. The tongue of the sucking child cleaveth To the roof of his mouth for thirst; The young children ask bread, And none breaketh it unto them. They that did feed on dainties Are desolate in the streets; They that were brought up in scarlet Embrace dunghills. For the iniquity of the daughter of my people is greater Than the sin of Sodom, That was overthrown as in a moment, And no hands fell upon her. Her princes were purer than snow, They were whiter than milk, They were more ruddy in body than rubies, Their polishing was as of sapphire; Their visage is blacker than a coal; They are not known in the streets; Their skin is shrivelled upon their bones; It is withered, it is become like a stick. They that are slain with the sword are better Than they that are slain with hunger; For these pine away, stricken through, For want of the fruits of the field. The hands of women full of compassion Have sodden their own children; They were their food In the destruction of the daughter of my people. The LORD hath accomplished His fury, He hath poured out His fierce anger; And He hath kindled a fire in Zion, Which hath devoured the foundations thereof. The kings of the earth believed not, Neither all the inhabitants of the world, That the adversary and the enemy would enter Into the gates of Jerusalem. It is because of the sins of her prophets, And the iniquities of her priests, That have shed the blood of the just In the midst of her.
5ה
הירונימוס, בפירוש לספר צפניה א-טו
עד עצם היום הזה נאסר על אותם אריסים דו פרצופיים לבוא לירושלים, מפני רציחת הנביאים, ואחרון שבהם: בן האלוהים, אלא אם כן [יבואו] כדי לבכות, כאשר ניתנת להם רשות לשאת הספד על חורבותיה של העיר, תמורת תשלום... אכן, אף המספד אינו ניתן להם בחינם. ביום שנכבשה בו ירושלים על ידי הרומאים ונחרבה אפשר לראות את בני העם הזה, נשים לובשות סחבות וזקנים נושאים נטל הסחבות והשנים, מתאספים לעת אבל, מוכיחים בגופם ובלבושם מה פירושו של זעם האדון... ובעוד אשר עץ הצליבה של האדון מבהיק וזורח וחוגג את תחייתו, ומעל הר הזיתים מתנוסס סימן הצלב, מבכים בני העם המסכן הזה את חורבות מקדשם, מבלי שיהיו ראויים לרחמים.
6ו
דוד בן גוריון, לתיקונה של ירושלם, עיתון ה"האחדות", 1913.
והיהודים? הישוב היהודי שבירושלם חי, כמאז וכמעולם, על הצדקה והחסד; כמו אז, לא העבודה המחיה כאן את בעליה, אלא הבטלה, השנוררות, הקבצנות. כמו בימים ההם, מוסיפים גבאי ירושלם וקברניטיה להיות שנוררים ועבדים לגבי חוץ, ועריצים כלפי צאן מרעיתםהמוני עמה הולכים ונמקים מחוסר מחיה בהווה ותקווה לעתיד, בכלותם את כל חייהם בתוך הרפש והזוהמה של מבואות ה'עיר' ומערותיה, בפחים החלודים באמצע השדה, או בתוך הדומן והאשפה, על-יד בתי-המחראות טרף למחלות השונות, האוכלות בכל פה בהם ובטפיהם ומוצצות את לשד עצמותיהם, והמספיקים להמלט נמלטים בפחי נפש המונים המונים אל ארצות מערב השמש.
7ז
דיון
  • אילו היבטים של עלבון מתוארים בקטעים אלו?
  • מי אחראי לתמונת מצב זו בכל אחד מהקטעים?
  • האם אחד מהתיאורים לעיל מזכיר לכם את ירושלים של היום?
8ח
תפארת
9ט
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה' כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
A Song of Ascents; of David. I rejoiced when they said unto me: 'Let us go unto the house of the LORD.' Our feet are standing within thy gates, O Jerusalem; Jerusalem, that art builded as a city that is compact together; Whither the tribes went up, even the tribes of the LORD, as a testimony unto Israel, to give thanks unto the name of the LORD. For there were set thrones for judgment, the thrones of the house of David. Pray for the peace of Jerusalem; May they prosper that love thee. Peace be within thy walls, and prosperity within thy palaces. For my brethren and companions' sakes, I will now say: 'Peace be within thee.' For the sake of the house of the LORD our God I will seek thy good.
10י
פילון האלכסדרוני, על החוקים לפרטיהם, תרגום מיוונית של ס' דניאל-נטף, חלק א', סעיפים 69 – 70.
תיאור העלייה לרגל בתקופת הבית השני בספר שכתב פילון האלכסנדרוני במאה ה-1:
אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחת לאחדות הדעות.

מילים
  • זֶבַח וְנֶסֶךְ - סוגי קרבנות בבית המקדש
  • אחדות הדעות - אמונות ורעיונות משותפים
11יא
אבות דרבי נתן, פרק לג, משנה א'
עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש:

לא הפילה אישה מריח בשר הקודש, לא נפגע אדם בירושלים... לא אמר אדם לחברו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים, מעולם לא אמר אדם לחברו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים, מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים.
12יב
דיון
  • מאילו היבטים מוצגת בקטעים אלה ירושלים בתפארתה?
  • השוו בין מקורות אלו לקטעי העלבון הקודמים - מהם לדעתכם הגורמים לשינויים במצבה של ירושלים?
  • תיאורים יפים אלו הם קדומים מאוד, האם הם מתאימים לירושלים של היום? הציעו דוגמה עכשווית המציגה את ירושלים באור דומה.
13יג
ומה שביניהם
14יד
דיון
  • איזו כותרת מתארת את ירושלים כיום בצורה הטובה ביותר- העלבון או התפארת?
  • כיום אנו מציינים את תשעה באב בדרכים מגוונות- תפילות, לימוד, מנהגים, טקסים וכו'- כאשר רגשות העצב והעלבון תופסים בהן מקום דומיננטי. האם יש מקום גם לתחושות של תפארת וגאווה ביום זה?
  • איזה רגש עולה בכם אישית בצורה חזקה יותר?
16 טז
17יז