אקו-כשרות: כשרות למאה ה21 – דף שני
1א
הדף מאת: איימי קליין / תא שמע - מליץ
2ב
הלימוד דן בשאלה על אילו עקרונות צריכה להיות מבוססת הכשרות במאה ה21? קהילות שונות רואות היום בשמירת הכשרות הזדמנות להגביר את המודעות לנושאים כגון איכות הסביבה ושמירת זכויות עובדים. האם אפשר להרחיב את מושג הכשרות למרכיבים הנותנים מענה לסוגיות אלו? ומזווית נוספת, דרך דוגמת הכשרות מבקש הלימוד לבחון כיצד יש לקבל החלטות הנוגעות במנהגי קהילה, בעיקר לקהילות לא הלכתיות. בדף הראשון בסדרה זו הוצגו מקורות מהמקרא והתלמוד. בדף לימוד זה נעיין בשתי התייחסויות לנושא – אחת של הרמב"ם והאחרת של בן זמננו, הרב מרדכי קפלן. כמו כן נלמד את המושג 'סחר הוגן' ועל הפרויקט של 'התו החברתי', ונערוך פעילות המשלבת את שני צדדיו של הנושא. הלימוד מתאים גם לקבוצות לימוד של משתתפים מזרמים שונים.
3ג
רמב"ם, מורה נבוכים , חלק שלישי, פרק מח [2002: מהדורת מיכאל שוורץ]
המצוות הכלולות בקבוצה השלוש-עשׂרה הן אשר מנינו בהלכות מאכלות אסורות, בהלכות שחיטה ובהלכות נדרים ונזירות. כבר הבהרנו בספר זה ובפירוש לאבות את התועלת שבקבוצה זאת בדברים ממצים, בלשון צחה וברורה מאוד. אנו נוסיף על זאת הבהרה בכך שנתחקה אחר המצוות המנויות שם אחת לאחת. אומַר אפוא שכּל המאכלים שאסרה עלינו התורה הם מזון מגונה. אין בין מה שנאסר עלינו מה שמביא לדמות-דמיון-שווא שאין בו נזק מלבד החזיר והחֵלֶב. ואין הדבר כך, כי החזיר לח יותר ממה שראוי והפסולת שלו מרובה. התורה מואסת בו בעיקר בגלל לכלוכו הרב והיותו ניזון מלכלוכים. יודע אתה כמה מונעת התורה ראיית זוהמה אפילו בבקעה, במחנה, כל שכּן בתוך הערים. ולו היו נוטלים חזירים כמזון, היו השווקים, ואף הבתים, מלוכלכים יותר מבית-הכסא כמו שאתה רואה את ארצות הפרַנקים עכשיו. יודע אתה את דברם (של החכמים) ז"ל: פי חזיר כצואה עוברת דמי. כן חלבי הבטן משׂביעים ומשבשים את העיכול ויוצרים דם קר וצמיג וראוי היה להם שיישׂרפו. הדם והנבֵלה אף הם קשים לעיכול ומזון גרוע. וידוע שהטרֵפה תחילת נבֵלה היא.

דע שהסימנים האלה, כלומר העלאת גרה ופרסות שסועות בבהמות, והסנפירים והקשׂקשׂים בדגים, אין מציאותם סיבת ההיתר, ולא הֶעְדֵּרם סיבת האיסור. אין זה אלא סימן שבו מכירים את המין המשובח מהמין המגונה. הטעם של (האיסור לאכול את) גִּיד הַנָּשֶה מפורש בכתוב. הטעם ל(איסור אכילת) אבר מן החי הוא ש(אכילתו) מקנה אכזריות. כך היו עושׂים אז מלכי הגויים, וכן היו עושׂים לעבודה זרה, היו חותכים מהבהמה איבר מסוים ואוכלים אותו.

אשר לאיסור בשֹר בחלב, עם שהוא מזון גס מאוד בלי ספק וגורם להתמלאות רבה, לא בלתי-סביר בעינַי שהיה לעבודה זרה צד בזאת. אולי היו אוכלים כך בפולחן מפולחניה או בחג מחגיהם. מה שמחזק זאת, לדעתי, הוא שאיסור בשֹר בחלב הוזכר פעמיים בתחילת הציווי עליו במקום בו הזכיר את מִצְוַת העלייה-לרגל: שלֹש פעמים בשנה [יֵרָאֶה כל זכוּרך אל פני האדֹן ה'] (שמות כ"ג, 17). הרי הוא כאומר: "בשעה שאתם עולים לרגל ונכנסים אל בית ה' אלהיך (שם, שם, 19; ל"ד, 26) אל תבשל שָם את מה שאתה מבשל בצורה זאת כמו שהם היו עושׂים". זה הטעם הסביר ביותר בעינַי לאיסורו, אולם לא מצאתי זאת כתוב בספרי הצאביה שקראתי.

הציווי לשחוט בעלי-חיים הכרחי, כי המזון הטבעי לאדם הוא מהגרעינים הצומחים מהארץ ומבשׂר בעלי-חיים, והבשׂר המעולה ביותר הוא זה שהותר לנו לאוכלו. דבר זה לא נעלם משום רופא. ומכיוון שהצורך במזון טוב הביא להריגת בעל-החיים, היתה כוונה למיתה הקלה לו ביותר, ונאסר לענותו בשחיטה פסולה, לנחור אותו או לחתוך ממנו איבר כמו שהבהרנו.

כן נאסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד בתור סייג והרחקה פן יישחט הוָלָד לנוכח האם, דבר שיש בו צער גדול מאוד לבעל-החיים, שכּן אין הבדל בין צער האדם וצער שאר בעלי-החיים, מפני שאהבת האם לילדהּ וגעגועיה אליו אינם נמשכים אחר השׂכל אלא אחר פעולת הכוח המדמה הנמצא ברוב בעלי-החיים כמו שהוא נמצא באדם. דין זה מיוחד לשור ושֹה, מפני שהם המותרים לנו באכילה מבין בהמות הבית, ושמקובל לאוכלם לרוב, ובהם מכירה האם מי הוָלָד...
4ד
דיון
  • מהן הסיבות שמונה הרמב"ם להלכות הכשרות?
  • האם שיטתו מגבירה או מפחיתה את רצונך לשמור כשרות?
  • 5ה
    מרדכי מ. קפלן, יהדות כציביליזציה, (1934) עמ' 441-440, מתוך יהדות דינמית: מבחר מכתביו של מרדכי מ. קפלן (2011: ידיעות אחרונות-ספרי חמד) עמ' 284-283.
    חוקי הכשרות כמנהגים עממיים

    בשלב הבא של הציביליזציה היהודית, ההבחנה בין חיות מפריסות פרסה ומעלות גירה לאלו שלא, בין כשר לטרף או בין דג שיש לו סנפיר וקשקשת לדג ללא סנפיר וקשקשת, לא תישמר כ"חוקי" כשרות המצווים מאלוהים, או סמלים מיסטיים של מה שהאדם צריך לעשות כדי להכשיר עצמו להתחבר עם אלוהים. יש לשמר הבחנות אלו כמנהגים מסורתיים שמוסיפים אווירה יהודית ייחודית לבית. אין להתייחס למצוות אלו כאילו מטרתן להביא לישועה בעולם הזה או העולם הבא, וגם לא כמכוונות להשפיע על אישיותו של אדם. טענת הרמב"ם שלמאכלים אסורים יש השפעה פיזיולוגית מזיקה על המוח או על הנשמה בקושי ראויה להתייחסות. כך גם הסיבות ההיגייניות, כביכול, שעלו כהגנה על חוקי הכשרות. לא זו בלבד שטיעונים אלו הופרכו בדרך של ניסיון, אלא שנקודת התורפה הנוספת שלהם היא שהם גם פועלים נגד ההשפעה הרוחנית שהיתה אמורה להיות למנהגים אלו. כשניתנת למנהגים מטרה תועלתנית, מתעמעם מטבע הדברים תפקידם כאמצעי להפניית המחשבה לאלוהים. צידוקים אלו הנם חסרי יסוד מנקודת המבט ההיסטורית ולא סבירים מנקודת המבט המודרנית. אולם אם כי היה רצוי שהיהודים לא יגזימו בחשיבות חוקי הכשרות, היה רצוי, בנוסף לכך, שלא ימעיטו בהשפעה שיכולה להיות למנהגים אלו בהפיכתו של בית לבית יהודי. אם יש בכוחם של מנהגי כשרות להחדיר רוחניות לאווירה בבית, אזי היהודים אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם.

    ברגע שחוקי הכשרות יאבדו מאופיים כחוקים ויהפכו למנהגים, יוכלו היהודים להיטיב להפעיל את שיקול דעתם על הדרך שבה יש לקיים מנהגים אלה. אין מקום לתחושה של עבירה במקרה של אי-קפדנות מקרית, וגם לא לשביעות הרצון העצמית הנובעת מקפדנות דקדקנית. יתר על כן, מכיוון שהמטרה העיקרית של מנהגים אלו היא להוסיף אווירה יהודית לבית, אין כל סיבה להסכים לחוסר הנוחות וההתנזרות הקשורות בדבקות נוקשה בהם מחוץ לבית. מנקודת המבט שמוצגת כאן, אין שום דבר בלתי סביר בכך שיהודי יאכל בחופשיות בביתו של גוי ויימנע מאכילת טרף בביתו של יהודי אחר. לפיכך, מנהגי כשרות לא יטפחו עוד את בדלנות של יהודי, שבמידה שהיתה מוצדקת בעבר, כבר אין לה כל הצדקה היום. באשר לפחד שיחסים חברתיים בין יהודים וגויים יובלו להתפוררותה של היהדות, התשובה ברורה: אם היהדות חלשה בטבעה עד כדי כך שכדי לקיימה נחוצים אמצעים מלאכותיים כמו בדלנות חברתית, בדלנות שחוקי הכשרות מטפחים, הרי שעצם הנחיצות בשימורה כבר לא קיימת. נכון שמגע חברתי הולך וגובר עם הגויים יהיה אתגר לכוח הטמון ביהדות אבל אי-אפשר להגיב לאתגר הזה בהתגוננות מסתגרת.

    © כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה


    מושגים
    • הרב מרדכי קפלן - (11 ביוני 1881 - 8 בנובמבר 1983), מנהיג והוגה מרכזי ביהדות ארצות הברית במאה ה-20, הגדיר את היהדות כ"התרבות הדתית המתפתחת של העם היהודי", מייסד זרם הרקונסטרוקשוניסטית ביהדות.
    6ו
    דיון
  • איזו דעה מדברת אליכם יותר בעניין הסיבות להלכות הכשרות - דעת הרב קפלן או דעת הרמב"ם?
  • קפלן טוען כי עדיף לאכול אוכל לא כשר בביתו של לא יהודי, מאשר להביא להתבדלות של היהודים מכל השאר. מה דעתכם? ומה באשר לאכילה בביתו של יהודי שאינו שומר כשרות?
  • 7ז
    'סחר הוגן' - מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%97%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%92%D7%9F
    סחר הוגן (Fair Trade) היא שיטה אלטרנטיבית לשיטת הסחר הרווחת היום בעולם הנקראת "סחר חופשי".

    בניגוד למשווקים רגילים, מטרת משווקי סחר הוגן אינה הגדלת רווחים. בשיטת הסחר ההוגן מצמצמים בפערי התיווך בין היצרן לצרכן ובכך ניתן להחזיר לידי היצרן אחוז גובה יותר מהמחיר הקמעונאי למוצר. מסחר הוגן מחזיר נתח גדול יותר של הרווחים בחזרה ליצרנים. אחת מדרישות התקן לסחר הוגן הוא כי תהליך היצור יתרחש בהליך משותף, זאת כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים של היצרנים לספק לכל חבריהם הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. בנוסף מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם.

    לטענת תומכי שיטת הסחר ההוגן, הסחר החופשי, למרות המשתמע משמו, הוא גישה אידיאולוגית הגורסת כי לשם רווחים "כל האמצעים כשרים". גישה זו, לטענתם, מתבטאת ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו') - החל משכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים. שיטת הסחר ההוגן נותנת ליצרנים אפשרות למחייה הוגנת תוך שמירה על אורח חייהם, על ידי מסחר המתקיים ישירות עם היצרן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח ותוך מתן כבוד ליצרן.

    עקרונות הסחר ההוגן הם:
    • יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
    • שכר הוגן
    • יצירת עצמאות אצל היצרנים
    • תנאי עבודה הולמים
    • שוויון מגדרי
    • שמירה על הסביבה
    © כל הזכויות שמורות לויקיפדיה
    creativecommons.org
    8ח
    'התו החברתי' – מתוך אתר 'במעגלי צדק'
    התו החברתי הינו פרויקט הדגל של עמותת במעגלי צדק, ובלי ספק הינו פרויקט אשר יכול להוביל לשינוי אמיתי בחברה הישראלית. הן במישור של זכויות העובד והמודעות החברתית, והן בתפיסה מחודשת של היהדות כמצע ערכי הומניסטי.

    ה"תו החברתי" הינו תו איכות חדש המבטיח כי בעסק המחזיק בתו חברתי, שומרים על זכויותיהם של העובדים, וקיימת גישה לנכים. בסיס הרעיון של התו החברתי הוא בתפיסה שעלינו כציבור מוטלת האחריות הרחבה לפקוח עיניים ולוודא כי בכל דבר שאנו נוגעים יישמרו עקרונות היושר והצדק הבסיסים. אין אנו יכולים להטיל את אחריות הבלעדית ליושר על המשטרה והאחריות לצדק למערכת המשפט, הן אמנם הגופים האמונים על הסדרת עניינים אלו, אך אין זה פותר אותנו מחובת "ועשית הישר והטוב". אנחנו בתור מי שרוצים לבנות כאן חברה צודקת ומוסרית צריכים להקפיד על כך שלא יפגע אדם במישרין או בעקיפין על ידי הבחירה שלנו לקנות/לאכול/לבלות/לחגוג שמחה במקום מסוים. את העקרונות האלו בא ליישם ה"תו החברתי". אנו קוראים לציבור הרחב לקנות רק במקומות שיש להם את התו החברתי.

    מידת ההצלחה של הפרויקט תלויה במידת ההתגייסות הציבורית לימינו. לכן חשוב לשאול את בעלי העסק אליהם אתם נכנסים אם יש להם תו חברתי. אם יש להם תו, עצם העובדה ששאלתם אותם יחזק אותם וייתן להם תמריץ להמשיך ולעמוד בקריטריונים. אם אין להם תו תבהירו למקום שחשוב לכם בתור צרכנים שהמקום יעמוד בקריטריונים חברתיים בסיסיים והפנו אותם אלינו.
    © כל הזכויות שמורות ל
    www.mtzedek.org.il
    9ט
    דיון
  • האם אתם מכירים את המושג "סחר הוגן" ואת פרויקט "התו החברתי"?
  • האם כשאתם קונים מוצרים בחנויות או מבלים במסעדות, אתם בודקים אם הם שומרים על עקרונות הסחר ההוגן או התו החברתי? האם חשוב לעשות זאת?
  • 11 יא
    13יג
    דף מספר 2 בסדרה אקו-כשרות, דפים נוספים בסדרה:
    1