משאבי הטבע של ישראל- לימוד לט"ו בשבט
הדף מאת: הדס ילינק ועינט קרמר / טבע עברי
בימים אלו מתנהל דיון סוער בעניין חלוקת תמלוגי הגז שהתגלו לא מזמן בישראל. דף המקורות עוסק בשאלות הרחבות שמאחורי דיון זה: למי שייכים משאבי הטבע של מדינת ישראל? כיצד אנו יכולים להיות "זהירים בנטיעות" – מהו הצעד הנכון לעשות למען הדורות הבאים?
חלק א
היו זהירים בנטיעות
"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם" - אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב לא תאמרו: נשב ולא נטע אלא הוו זהירים בנטיעות: כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם. שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!... לפיכך אמר להם הקב"ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא ,עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן
Rabbi Yehudah ben Shimon began, "'After the Lord your God shall you walk' (Deuteronomy 12:5). But is it possible for a man of flesh and blood to walk after the Holy One, blessed be He, the One about Whom it is written (Psalms 77:20), 'Your way is in the sea and Your path is in many waters?' And you say, 'After the Lord shall you walk?' 'And to Him shall you cling.' But is it possible for flesh and blood to go up to the Heavens and to cling to the Divine Presence, about Whom it is written (Deuteronomy 4:24), 'As the Lord, your God, is a consuming Fire,' and it is written (Daniel 7:9), 'His throne is sparks of fire,' and it is written (Daniel 7:10), 'A river of fire pulses and goes out before Him.' And you say, 'And to Him shall you cling?' But rather, the Holy One, blessed be He, from the very beginning of the creation of the world, only occupied Himself with plantation first. Hence it is written (Genesis 2:8), 'And the Lord God planted a garden in Eden.' You also, when you enter into the land, only occupy yourselves with plantation first. Hence it is written, 'When you shall come to the land.'"
דיון
  • תנו כותרת למדרש מה המסר המרכזי שהוא מעביר?
  • מה אנחנו "נוטעים" למען הדורות הבאים ?
  • באילו נטיעות אנחנו "מקצצים" לדורנו ולדורות הבאים אחרינו ?
דיון
הרחבה: מהי קיימות?
מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההשרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, או כערך בפני עצמו, גם דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. מסיבה זו קיימות עוסקת בכל תחומי החיים של המין האנושי.הקיימות מנסה לעודד עיצוב של הטכנולוגיה ושל החברה כך שבני האדם יוכלו למלא את צרכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המירבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית, מגוון המינים והיכולת לקיים אידאלים אלו במשך תקופה ארוכה מאוד. קיימות משפיעה על כל רמה ורמה של ארגון חברתי או עיצוב טכנולוגי - מרמת היחיד, עבור בקהילות ושכונות וכלה בעולם כולו. (מתוך אקו-ויקי)
רחל בלובשטיין, שירת רחל, סד, הוצאת דבר, 1974
ואולי לא היו הדברים
וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,

אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן,

לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבְתֹם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

תרפ"ז
דיון
  • מה הפך את הכנרת להיות "של" רחל?
  • תנו דוגמאות לדברים נוספים שהשיוך שלהם אלינו לא מונע מהם להיות גם של אחרים (אינטרנט, ים, אויר- למעשה כל מה שהוא נחלת הכלל)
דיון
הרחבה: נחלת הכלל
נחלת הכלל או רכוש ציבורי היא סוג מיוחד של רכוש המשותף לכלל הציבור. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות. חז"ל השתמשו באופן דומה בביטוי "רשות הרבים". מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור. (מתוך אקו ויקי)
חלק ב
הרב דב ברקוביץ, הדף היומי, מסכת בבא קמא – דף פ"א, מוסף שבת מקור ראשון יז' אדר תשס"ט
תקנות יהושע בן נון
"עשרה התנאים" שהגמרא מייחסת ליהושע בן נון עוסקים בעיקר בשינוי הדרמטי המתחולל בחיי העם במעבר משנים של שהייה במדבר אל אתגרי ריבונות והישרדות כלכלית בארצו. קיים חשש אמיתי שדווקא צרכי פרנסה מעיקים ובניין נחלות, כל אחד במשפחתו ובשבטו, יביאו לפירוד בין מי ששכן עד עתה במחנה אחד סביב משכן ה'. "תקנות יהושע" קובעות שיחד עם חלוקת הארץ לנחלות פרטיות יש חובה לשמור על יסוד השותפות הבסיסית של העם הנחלת הכלל שבארץ המיוחלת.
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף פ"א
תנו רבנן: עשרה תנאים התנה יהושע:

א. שיחיו מרעין בחורשין.

ב. ומלקטין עצים בשדותיהם.

ג. ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ מתלתן, קומטים נטיעות בכ"מ חוץ מגרופיות של זית.

ד. ומעיין היוצא בתחלה (מחדש) בני העיר מסתפקין ממנה.

ה. ומחכין (מטילין חמה לצוד דגים) בים של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה.

ו. נפנין לאחורי הגדר אפילו בשדה מלאה כרכום.

ז. ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה.

ח. ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים.

ט. והתועה בין הכרמים מפסיג (מנתק הזמורות כדי לעשות לו דרך לצאת) ועולה מפסיג ויורדי.

י. ומת מצוה קונה מקומו.
הרב דב ברקוביץ, הדף היומי, מסכת בבא קמא – דף פ"א, מוסף שבת מקור ראשון יז' אדר תשס"ט
כמה דוגמאות ל"תנאים" שהתנה יהושע בכניסה לארץ:
מותר לרעות צאן בחורשות של אחרים וללקוט גזם משדותיהם לשם הסקה ועשבי בר למאכל בהמה חוץ מבשדות תלתן שהיה גידול יקר; כל תושבי העיר מסתפקים ממעין היוצא מחדש ברכוש הפרטי; מותר לדייגים מכל השבטים לדוג בים כנרת על אף שהייתה בנחלת שבט נפתלי; מותר להולכי דרכים להתפנות מאחורי גדר לשם צניעות גם ברשות פרטי ואפילו בשדה של תבלין יקר ככרכום; ומת מצווה מי שאין לו קוברים "קונה" את מקום קבורתו גם בתוך שדה חברו.
דיון
  • נסו להבין את עשר התקנות (או חלקן) מה היסוד המשותף להן?
  • מפני אלו "סכנות" תוקנו תקנות יהושע בן נון? על מה הן באו להגן?
  • איזה בסיס אמוני עומד בלב התקנות?
סיכום
דיון
בימים אלו מתנהל דיון סוער בעניין חלוקת תמלוגי הגז שהתגלו לא מזמן בישראל.

המאבק עוסק בשתי שאלות יסוד:

  • למי שייכים משאבי הטבע של מדינת ישראל?
  • כיצד אנחנו יכולים להיות "זהירים בנטיעות" מה הצעד הנכון לעשות למען הדורות הבאים?


  • דונו בנושאים אלו במליאה





    אנו נמצאים סמוך לט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, יום הדין הסביבתי. פתחנו במדרש תנחומא על חשיבות הנטיעות אשר מסמלות את השפע, את המשאבים הקיימים בארץ. על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?

    דיון

    המעוניינים להעמיק את הלימוד בנושא למי שייכים משאבי הטבע

    מוזמנים לדף המקורות המורחב בנושא.
    קישורים לרקע והרחבה:
    טבע עברי