הדף מאת: חבורת הכותבים / השומר החדש
מי חטא את החטא הראשון על פי היהדות? האדם, הנחש, אולי חווה ?
המדרש, ואחריו הרב קוק, מציעים שאולי היתה זו דווקא הארץ. אלוהים ציווה עליה לעשות משהו והיא עשתה משהו אחר.
מה היה חטא הארץ ?
איך מתקנים אותו ?
בשיעור זה ננסה לענות על שאלות אלו ולהעניק לט"ו בשבט מימד נוסף של הבנה ומשמעות
דיון
רקע לשיעור
מי חטא את החטא הראשון על פי היהדות? האדם, הנחש, אולי חווה ?
המדרש, ואחריו הרב קוק, מציעים שאולי היתה זו דווקא הארץ.
אלוהים ציווה עליה לעשות משהו והיא עשתה משהו אחר.
מה היה חטא הארץ ?
איך מתקנים אותו ?
בשיעור זה ננסה לענות על שאלות אלו ולהעניק לט"ו בשבט מימד נוסף של הבנה ומשמעות
רקע לשיעור
מי חטא את החטא הראשון על פי היהדות? האדם, הנחש, אולי חווה ?
המדרש, ואחריו הרב קוק, מציעים שאולי היתה זו דווקא הארץ.
אלוהים ציווה עליה לעשות משהו והיא עשתה משהו אחר.
מה היה חטא הארץ ?
איך מתקנים אותו ?
בשיעור זה ננסה לענות על שאלות אלו ולהעניק לט"ו בשבט מימד נוסף של הבנה ומשמעות
הארץ עברה על צווי הקב"ה
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ: דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ: דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;
And God said: ‘Let the earth put forth grass, herb yielding seed, and fruit-tree bearing fruit after its kind, wherein is the seed thereof, upon the earth.’ And it was so. And the earth brought forth grass, herb yielding seed after its kind, and tree bearing fruit, wherein is the seed thereof, after its kind; and God saw that it was good.
מדרש, ילקוט שמעוני
אין העץ נאכל
"ותוצא הארץ דשא - עברה על הצווי , שאמר לה הקב"ה : עץ פרי עושה פרי , מה הפרי נאכל אף העץ נאכל . והיא לא עשתה כן , אלא : ותוצא הארץ דשא עץ עושה פרי . הפרי נאכל ואין העץ נאכל לפיכך נתקללה : ארורה האדמה בעבורך "
אין העץ נאכל
"ותוצא הארץ דשא - עברה על הצווי , שאמר לה הקב"ה : עץ פרי עושה פרי , מה הפרי נאכל אף העץ נאכל . והיא לא עשתה כן , אלא : ותוצא הארץ דשא עץ עושה פרי . הפרי נאכל ואין העץ נאכל לפיכך נתקללה : ארורה האדמה בעבורך "
דיון
מה בקש אלוהים מהאדמה לגבי הוצאת העץ, ומה האדמה הוציאה?
מדוע על-פי המדרש האדמה ארורה ובעבור מי היא ארורה?
מה בקש אלוהים מהאדמה לגבי הוצאת העץ, ומה האדמה הוציאה?
מדוע על-פי המדרש האדמה ארורה ובעבור מי היא ארורה?
הרב קוק, אורות התשובה פרק ו, פסקה ז
חטא הארץ ע"פ הרב קוק
'מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו.
כל האמצעים (שלבים או דרכים) המחזיקים (כמו עץ) איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית (פרי), ראויים היו להיות מוחשים .. באותו הגובה והנועם (טעימים) שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה (הפרי טעים).
אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו.
אבל ה"עצים" הנושאים עליהם את ה"פרי", עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו.
וכל פגם סופו לתיקון. על כן מובטחים אנו בברור, שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי,
כי תשוב הארץ מחטאה, וארחות החיים המעשיים, לא יהיו גורמים לחוץ (להפריד) בעד הנועם (הטעם) של העולם האידיאלי, הנתמך בדרכו על ידי אמצעים הגונים (עץ) המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל.
ולא ישא עוד האדם חרפת העצלות, בדרך החיים האמיתיים.'
חטא הארץ ע"פ הרב קוק
'מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו.
כל האמצעים (שלבים או דרכים) המחזיקים (כמו עץ) איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית (פרי), ראויים היו להיות מוחשים .. באותו הגובה והנועם (טעימים) שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה (הפרי טעים).
אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו.
אבל ה"עצים" הנושאים עליהם את ה"פרי", עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו.
וכל פגם סופו לתיקון. על כן מובטחים אנו בברור, שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה, וטעם העץ יהיה כטעם הפרי,
כי תשוב הארץ מחטאה, וארחות החיים המעשיים, לא יהיו גורמים לחוץ (להפריד) בעד הנועם (הטעם) של העולם האידיאלי, הנתמך בדרכו על ידי אמצעים הגונים (עץ) המחזיקים אותו ומוציאים אותו מן הכח אל הפועל.
ולא ישא עוד האדם חרפת העצלות, בדרך החיים האמיתיים.'
דיון
חטא הארץ ע"פ הרב קוק
כיצד מסביר הרב קוק את הסיבה לכך שרק טעמו של הפרי מורגש בנעמו והדרו בעוד איבד מטעמו?
לפי הבנתכם, מהו התיקון של חטא האדמה? ומה אחריותנו בתיקון זה?
חטא הארץ ע"פ הרב קוק
כיצד מסביר הרב קוק את הסיבה לכך שרק טעמו של הפרי מורגש בנעמו והדרו בעוד איבד מטעמו?
לפי הבנתכם, מהו התיקון של חטא האדמה? ומה אחריותנו בתיקון זה?
חבורת הכותבים, השומר החדש
אין קיצורי דרך אל מקום שאליו כדאי להגיע
ילד שנמצא בגן רק מחכה להיות מהגדולים בגן ולהגיע לכיתה א'. הרי מי אוהב להיות מהקטנים ??? כשהוא מגיע לכיתה א' יכול לצאת לו כל האוויר כי אחרי היום הראשון בכיתה א' עם החולצות הלבנות, הדמעות והמדבקות, הוא פתאום מבין שכיתה א' זה הקטנים והוא שוב הכי קטן.
לאורך כל היסודי הוא יחכה להצגת הסיום של כיתה ו' כדי לעלות סוף סוף לחטיבה.
בחטיבה הוא שוב יקלוט לחרדתו שכיתה ז' זה הקטנים, ושוב הוא יחכה בקוצר רוח לעלות לתיכון.
בתיכון מחכים לסיים בגרויות, ולהתחיל צבא, אבל אז שוב, טירונות ומסלול מייגע, וכך בחיים תמיד אותו סיפור, ברגע שהחלום מתממש - הוא מיד מתפוגג.
יש תעתוע בחיים והוא חטא הארץ - רק כשמחזיקים את ה"פרי" הסופי זה טעים וגם אז לרגע קט. הדרך שאנו עושים עד לפרי היא לרוב קשה, מעיקה, ארורה ומקוללת.
אולי ההבנה שתפיסת התכלית כ'פרי' והדרך כ'קללה' היא שגויה (חטא - מלשון להחטיא את המטרה) יכולה להציל אותנו מ"ארורה האדמה".
התיקון לחטא האדמה היא היכולת להנות מהדרך שאנו הולכים ומהאנשים שהולכים איתנו, ולהבין שהעבודה הקשה והמאמץ אינם קללה, אלא חלק מהברכה שאנו רואים בפירות המאמץ, התיקון הוא להזכיר לעצמנו שהדרך חשובה וערבה כמו התוצאה שבקו הסיום.
מי לא מתבאס לחזור הביתה ולשטוף כלים, להתעסק בחשבונות או לסדר אחרי הילדים את הסלון לעזאזאל - ארורה האדמה, הכלים, החשבונות והסלון.
ומצד שני, אני מודעת לזכות שיש לי בית ויש לי ילדים, ולכוח האחריות שאני מפעילה בחיי היום-יום שלי כשאני מארגנת את החשבונות, שוטפת כלים, מסדרת את הבית שלי אחרי הילדים שלי. זכות. ושמחה. אהובה האדמה. אהובה הדרך.
אין קיצורי דרך אל מקום שאליו כדאי להגיע
ילד שנמצא בגן רק מחכה להיות מהגדולים בגן ולהגיע לכיתה א'. הרי מי אוהב להיות מהקטנים ??? כשהוא מגיע לכיתה א' יכול לצאת לו כל האוויר כי אחרי היום הראשון בכיתה א' עם החולצות הלבנות, הדמעות והמדבקות, הוא פתאום מבין שכיתה א' זה הקטנים והוא שוב הכי קטן.
לאורך כל היסודי הוא יחכה להצגת הסיום של כיתה ו' כדי לעלות סוף סוף לחטיבה.
בחטיבה הוא שוב יקלוט לחרדתו שכיתה ז' זה הקטנים, ושוב הוא יחכה בקוצר רוח לעלות לתיכון.
בתיכון מחכים לסיים בגרויות, ולהתחיל צבא, אבל אז שוב, טירונות ומסלול מייגע, וכך בחיים תמיד אותו סיפור, ברגע שהחלום מתממש - הוא מיד מתפוגג.
יש תעתוע בחיים והוא חטא הארץ - רק כשמחזיקים את ה"פרי" הסופי זה טעים וגם אז לרגע קט. הדרך שאנו עושים עד לפרי היא לרוב קשה, מעיקה, ארורה ומקוללת.
אולי ההבנה שתפיסת התכלית כ'פרי' והדרך כ'קללה' היא שגויה (חטא - מלשון להחטיא את המטרה) יכולה להציל אותנו מ"ארורה האדמה".
התיקון לחטא האדמה היא היכולת להנות מהדרך שאנו הולכים ומהאנשים שהולכים איתנו, ולהבין שהעבודה הקשה והמאמץ אינם קללה, אלא חלק מהברכה שאנו רואים בפירות המאמץ, התיקון הוא להזכיר לעצמנו שהדרך חשובה וערבה כמו התוצאה שבקו הסיום.
מי לא מתבאס לחזור הביתה ולשטוף כלים, להתעסק בחשבונות או לסדר אחרי הילדים את הסלון לעזאזאל - ארורה האדמה, הכלים, החשבונות והסלון.
ומצד שני, אני מודעת לזכות שיש לי בית ויש לי ילדים, ולכוח האחריות שאני מפעילה בחיי היום-יום שלי כשאני מארגנת את החשבונות, שוטפת כלים, מסדרת את הבית שלי אחרי הילדים שלי. זכות. ושמחה. אהובה האדמה. אהובה הדרך.
דיון
נסו לחשוב לרגע על חייכם. מהם הפירות המיוחלים?
מהם הענפים והגזע עליהם מונחים הפירות?
מהי ההתייחסות שלכם ל'עץ' שנושא את פירות עמלכם?
נסו לחשוב לרגע על חייכם. מהם הפירות המיוחלים?
מהם הענפים והגזע עליהם מונחים הפירות?
מהי ההתייחסות שלכם ל'עץ' שנושא את פירות עמלכם?
דף הנחיות למנחה:
טו בשבט – חטא הארץ.pdf
טו בשבט – חטא הארץ.pdf