פרשת וירא - עקידת יצחק
1א
הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
2ב
עקדת יצחק היא אחד הסיפורים הטעונים ביותר במקרא המופיע בגלגולים שונים בתרבות המערבית והיהודית. ננסה לגעת ברגשות ובמחשבות שסיפור זה מעלה אצלנו: מדוע צריך אלוהים לנסות את אברהם? האם מעשהו של אברהם רציונאלי? האם ניתן להבינו? האם מדובר בשאלה תאולוגית או אנושית? האם גם בימינו יש 'עקדות'?
3ג
ה' צַדִּיק יִבְחָן (תהלים יא ה) - אמר ר' יונתן: היוצר [=עושה ומוכר חרס] הזה, אינו בודק קנקנים מרוערעים [=מרועעים, שבירים]; שאינו מספיק להקיש עליהן אחת, עד שהוא שוברם. ומה בודק? קנקנים ברורים; שאפילו הוא מקיש עליהן כמה, אינו שוברם. כך אין הקב"ה [מנסה את הרשעים] אלא את הצדיקים, 'ה' צַדִּיק יִבְחָן'. אמר ר' יוסי בן חנינה: הפישתני הזה, בשעה שיודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משבחת ומשתמנת. ובשעה שהיא רעה, אינו מספיק לקיש [עליה אחת] עד שנפקעת. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר: 'ה' צַדִּיק יִבְחָן'. אמר ר' לעזר: לבעל הבית שהיה לו ב' פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי נותן העול? על אותה שכוחה יפה. כך הקב"ה אינו מנסה אלא הצדיקים, 'ה' צַדִּיק יִבְחָן'.

מושגים
  • בראשית רבה - מדרש אגדה ארצישראלי קדום לספר בראשית. נערך באמצע המאה ה-5 או ה-6 לספירה (תקופת האמוראים). מסודר על פי סדר הפרקים והפסוקים בספר בראשית. משלב פרשנות המקרא עם דרשות שהושמעו בציבור.
And it came to pass after these things, that God tested [nisah] Avraham (Gen. 21:1). It is written, “You have given a nes (flag, banner) to those who fear You, that it may be displayed [lehithnoses] because of truth [koshet], selah” (Ps. 60:6): this means, trial after trial, greatness after greatness, in order to test them in the world and exalt them in the world like a ship’s flag. And why all this? ‘Because of truth, selah’: so that the attribute of justice [din] may be verified [titkashet] in the world. Thus, if one says: ‘Whom God wishes to enrich, God enriches; to impoverish, God impoverishes; whom God desires God makes into a king; when God wished, God made Avraham wealthy, and when God wished God made him a king!’ Then you can answer that person and say, ‘Can you do what Avraham did?’ And the person would ask: 'What did he do?' and you say: "Avraham was a hundred years old, when his son Itzchak was born to him" (Gen. 21:5); yet after all this pain it was said to him: "Take, please, your son, your only son" (22:2), yet he did not refuse. This is ‘You have given a flag to those who fear You, that it may be displayed’. Ad-nai tries the righteous; and His soul hates the evil ones and those who love violence (Ps. 11: 5). Rabbi Yonatan said: When a flax worker knows that his flax is of good quality, the more he beats it the more it improves and the more it glistens; but if it is of inferior quality, he cannot give it one knock without it splitting. Similarly, Ad-nai does not test the wicked - why? Because they cannot withstand it, as it is written "And the evil ones He expels like the sea" (Isaiah 57:20) and who does God test? The righteous, as it says "Ad-nai tries the righteous." "And it was, after these things, his master’s wife cast [tisah] [her eyes upon Yosef and said, “Lie with me."(Gen. 39:7)" "And it was, after these things" - Rabbi Yonatan said: A potter does not test defective vessels, because he cannot give them a single blow without breaking them. What then does he test? Only strong vessels, for he will not break them even with many blows. Similarly, the Holy One of Blessing does not test the wicked but the righteous, as it says, ‘Ad-nai tries the righteous.’ Rabbi Eleazar said: When a man possesses two cows, one strong and the other weak, on which one he puts the yoke? Surely on the strong one Similarly, God tests only the righteous, as it says, ‘Ad-nai tries the righteous.’ Another opinion: “The Lord tests the righteous.” – This is Abraham – “Sometime after these things, God tested Abraham.” R. Avin expounded: (Ecclesiastes 8:4) “Since a king's word is supreme, who can say to him: ‘What are you doing?’” – R. Avin said: [This may be compared] to a teacher who commands his student, saying to him: (Deuteronomy 16:19) “You shall not judge unfairly,” but [the teacher himself] judges unfairly; (Deuteronomy 16:19) “Do not take a bribe,” but [the teacher himself] takes a bribe; Do not lend on interest, but [the teacher himself] lends on interest. His student said to him: Rabbi, you said to me: Do not lend on interest, but you lend on interest? [Is it] permitted to you but forbidden to me? [The teacher] said to him: I said to you: Do not lend on interest to a Jew, but you may lend on interest to an idol worshipper, as it is written: (Deuteronomy 23:21) “You may lend on interest to a foreigner, but you may not lend on interest to your brother [Israelite].” Thus Israel said before The Holy One Blessed be He: Master of the Universe, you wrote in your Torah: (Leviticus 19:18) “You shall not take vengeance or bear a grudge,” but you take vengeance and bear a grudge, as it is said: (Nahum 1:2) “The Lord is vengeful and fierce in wrath. The Lord takes vengeance on His enemies.” The Holy One Blessed be He said to them: I wrote in the Torah: (Leviticus 19:18) “You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen,” but I take vengeance against idol worshippers – (Numbers 31:2) “Avenge the Israelite people on the Midianites.” It is written: (Deuteronomy 6:16) “Do not test the Lord” – [but] “God tested Abraham.” After these things — misgivings were experienced on that occasion. Who then had misgivings? Avraham, saying to himself: ‘I have rejoiced and made all others rejoice, yet I did not set aside a single bullock or ram for the Holy One of Blessing.’ Said the Holy One of Blessing to him: ‘I know that even if you were commanded to offer your only son to Me, you would not refuse.’ - this is according to Rabbi Eleazar who said that the employment of va-e-lohim where E-lohim would suffice, implies both God and God’s Court. It was the ministering angels who spoke thus: ‘This Avraham rejoiced and made all others rejoice, yet did not set aside for the Holy One of Blessing a single bullock or ram.’ Said the Holy One of Blessing to them: ‘Even if we tell him to offer his own son, he will not refuse.’ Itzchak and Ishmael were engaged in a dispute: the latter argued, ‘I am more beloved than you, because I was circumcised at the age of thirteen’; while the other retorted, ‘I am more beloved than you, because I was circumcised at eight days.’ Said Ishmael to him: ‘I am more beloved, because I could have protested, yet I did not.’ At that moment Itzchak exclaimed: ‘O that God would appear to me and bid me cut off one of my limbs! then I would not refuse.’ Said God: ‘Even if I bid you sacrifice yourself, you will not refuse.’ [Another version: Said Ishmael to him: ‘I am more beloved than you, since I as circumcised at the age of thirteen, but you were circumcised as a baby and could not refuse.’ Itzchak retorted: ‘All that you did lend to the Holy One of Blessing was three drops of blood. But look, I am now thirty-seven years old, yet if God desired of me that I be slaughtered, I would not refuse.’ Said the Holy One of Blessing ‘This is the moment!’ Straightway, “God tested Avraham”.] And He said: Take, please, your son, etc. (22:2). Said God to him: ‘Take, I beg you" — please —Your son.’ ‘Which son? I have two sons’ he said. ‘Your only son,’ replied He. ‘This one is the only one of his mother, and this one is the only one of his mother.’ "The one you love"—‘Is there a limit to the affections?’ "Itzchak" said He. And why did God not reveal it to him without delay? In order to make him [Itzchak] even more beloved in his eyes and reward him for each and every word spoken. This agrees with the opinion of Rabbi Yohanan, who said: "Get out of your country" (Gen. 12:1) means from your province; “And from your kindred” (Gen. 12:1)—from your neighborhood; “And from your father’s house"(Gen. 12:1)—literally your father’s house. “To the land that I will show you” (Gen. 12:1). Why did He not reveal it to him there and then? In order to make it more beloved in his eyes and to reward him for each and every word said, and for each and every step taken. Rabbi Levi b. Hayata said: ‘Get you’ is written twice, and we do not know which was more precious [in the eyes of God] the first or the second. But when it is written, “And get you to the land of Moriah” (22:2) it follows that the second occasion was more precious than the first. "And go yourself to the land of Moriah" Rabbi Chiya Raba and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which instruction (hora’ah) goes out to the world, and the other says to the place from which awe (yirah) goes out to the world. Similarly regarding the Holy of Holies (devir), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says from the place from which the commandments (dibra’ot) go out to the world, and one says from the place from which speech (dibur) goes out to the world. Similarly regarding the ark (aron), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which the light (ha’orah) goes out to the world, and one says to the place where awe (yirah) goes out to the world. Rabbi Yehoshua ben Levi said that from there the Holy One instructs [mor'eh] the nations of the world and brings them down [moridam] to Gehinnom. Rabbi Shimon bar Yochai said, to the place which is aligned [ra'ui] with the Holy Temple above. Rabbi Yudan said, to the place where there will be an appearance [mar'eh] to you. Rabbi Pinchas said, to the place of the Master [marvatah] of the World. The Rabbis said, to the place where the incense is offered – this is what it says “…I will go to the mountain of myrrh and to the hill of frankincense.” (Shir HaShirim 4:6) "And offer Him there as a burnt-offering (Gen. 22:2). Rabbi Yudan bar Simon said: He [Avraham] said to Him: ‘Master of the Universe! Can there be a sacrifice without a priest?’ The Holy One of Blessing replied ‘I have already appointed you to be a priest’ as it is written, ‘You are a priest for ever’ (Ps. 110:4). "On one of the mountains which I will tell you of (Gen. 22:2). Rabbi Huna said in the name of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosei HaGelili: The Holy One of Blessing first places the righteous in doubt and suspense, and then reveals to them the real meaning of the matter, as it is written "to the land that I will show you (Gen. 12:1); "On one of the mountains which I will tell you"; "And make to it the proclamation that I bid you (Jonah 3:2); similarly, "Arise, go out into the plain and I will there speak with you (Ezek. 3:22). ...And Avraham rose early in the morning, and saddled his donkey (Genesis 22:3). Rabbi Simeon b. Yohai said: Love upsets the natural order, and hate upsets the natural order. Love upsets the natural order: "And Avraham rose early in the morning, etc".: surely he had plenty of slaves? But the reason was that love upset the natural order. Hate upsets the natural order: "And Bilam rose up in the morning, and saddled his donkey" (Num. 22:21): surely he had plenty of slaves? Hate, however, upsets the natural order. Love upsets the natural order: "And Yosef made ready his chariot, etc." (Gen. 46:29): yet surely Yosef had plenty of slaves? But love upsets the natural order. Hate upsets the natural order: "And he made ready his chariot" (Ex. 14:6); yet surely he had plenty of slaves? Thus hate upsets the natural order. Rabbi Simeon b. Yohai said: Let saddling counteract saddling. Let the saddling done by our father Avraham in order to go and fulfill the will of the One at whose word the world came into existence counteract the saddling done by Bilam in order to go and curse Israel. Let preparing counteract preparing. Let Yosef’s preparing [of his chariot] to meet his father counteract Pharaoh’s preparing to go and pursue Israel. Rabbi Ishmael taught: Let the sword of the hand counteract the sword of the hand. Let the sword taken in the hand of our father Avraham, as it says, "And Avraham stretched forth his hand, and took the knife to slay his son" (Gen. 22:10), come and counteract the sword grasped by Pharaoh’s hand when he said, "I will draw my sword, my hand shall destroy them" (Ex. 15:9). "And took two of his young men with him, and Itzchak his son." (Gen. 22:3) Rabbi Abbahu said: Two people behaved with derech eretz (decency), Avraham and Saul: Avraham, as it says, "And took two of his young men with him"; Saul, as it says, "And Saul … went, he and two men with him" (I Sam. 28:8). "And he cleaved the wood for the burnt-offering," (Gen. 22:3) Rabbi Hiyya b. Rabbi Yosei said in the name of Rabbi Meyasha, and it was also repeated in the name of Rabbi Benaiah: As a reward for the two cleavings with which our father Avraham cleaved the wood of the burnt-offering, he earned that God should cleave [divide] the Sea before his descendants, as it says, And the waters were divided (Ex. 14:21). Said Rabbi Levi: Enough of this! In truth Avraham acted according to his powers an the Holy One of Blessing according to His powers. "And he rose up, and went to the place." (Gen. 22:3) Avraham was rewarded for rising up and for going.
4ד
דיון
  • שלושת הדרשנים השיבו על קושי בדרך של משל. מהו הקושי שאותו ביקשו ליישב?
  • כיצד הם מתמודדים עם הקושי?
  • האם לדעתכם יש הבדלים בין שלושת המשלים? הסבירו.
  • 5ה
    סרן קירקגור "שבחו של אברהם"
    העקדה כפסגת האמונה
    הכול היה אפוא אבוד! ואיום היה הדבר יותר מאשר אילו לא קרה מעולם! שיטה בו אפוא האלהים באברהם! בדרך-פלא עשה את הבלתי אפשרי למציאות, ועתה הופך הוא את המציאות לדמיון! איזו סכלות! [...] הוא ידע שזה הקרבן הקשה ביותר שאפשר לדרוש ממנו; אבל הוא גם ידע שאין קרבן קשה אם אלהים הוא הדורש אותו... אברהם! האב הנעלה! האב השני של משפחת האדם! אתה העד הראשון של התשוקה הכבירה, המואסת בקרב הנורא שאיתני הטבע ובכוחות הבריאה המתפרצים, כדי לשרות עם אל.

    מושגים
    • סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר - (בדנית: Søren Aabye Kierkegaard ; 5 במאי 1813, קופנהגן – 11 בנובמבר 1855, שם), פילוסוף דני, הנחשב ל"אבי האקזיסטנציאליזם". פילוסוף דֶני אקזיסטנציאליסט ותיאולוג נוצרי דתי מן המאה ה-19. בבסיס הגותו עומדת ההנחה כי לאדם יכולת לבחור את דרך חייו. קירקגור מונה שלוש דרכים, או כלשונו – שלושת "מעגלי הקיום"; האסתטי, האתי והדתי. תפקיד הפילוסוף, לפיו, אינו להורות כיצד יש לפעול, אלא להבהיר מהן אפשרויות הבחירה המצויות בידינו ומהן המשמעויות השונות של כל אפשרות.
    6ו
    ישעיהו ליבוביץ' 'חמשה ספרי אמונה' (ירושלים 1995 הוצאת כתר) עמ' 23
    ומהי אפוא משמעותה של העקדה? להבהיר לנו מה היה טיבה של אמונתו של המאמין הגדול אברהם. בניסיון עקידה אלוהים מתגלה לאברהם כמי שאיננו מגן לו, ולא זו בלבד שאינו נותן לו הבטחות וייעודים, לא לו ולא זרעו, אלא הוא דורש ממנו לוותר על הכול למען עבודת ה'. [...] מה נותר? נותרה עבודת ה', שאין עמה לא שכר ולא עונש, ואברהם נדרש להחליט אם הוא מקבל עליו עבודה זו, שטעמה ונימוקה אינו אלא אהבת ה' שאין לה גבול...

    מושגים
    • ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
    7ז
    דיון
  • מהי עמדתם של קירקגור וליבוביץ ביחס לעקדה?
  • האם הם ממשיכים את המדרש או שונים ממנו?
  • אילו קשיים טמונים בעמדה זו לדעתכם?
  • 8ח
    ס. יזהר, ימי צקלג, הוצאת זמורה, ביתן, 1958
    העקדה כביטוי של אמונה עיוורת
    אני שונא את אברהם אבינו ההולך לעקוד את יצחק. מה זכותו שלו על יצחק. שיעקוד את עצמו. אני שונא את האלהים ששלח אותו לעקוד וסגר עליו הכל – ורק את דרך העקידה פתח. אני שונא שיצחק אינו אלא חומר נסיון שבין אברהם לאלוהיו. את ההוכחה הזאת של אהבה את הדרישה הזאת להוכחת אהבה. את התקדשות האל בעקידת יצחק. אני שונא. להיות קוטל את הבנים לניסוי של אהבה! לקחת כוח ולהתערב וליטול חיים כדי להוכיח בריב.

    מושגים
    • ס. יזהר \ יזהר סמילנסקי - (1916 - 2006), היה סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת (1949 – 1967) וחתן פרס ישראל לספרות יפה (בן 43 בלבד). הפרוזה העברית שלו הינה בין ההישגים הגדולים ביותר של כתיבת פרוזה עברית חדשה. יש האומרים שהיחס בין האדם למרחב, בין איש הארץ לארץ ישראל, בין האמן והנוף ובין היחיד לרבים הוא הלוז של יצירתו הספרותית. יזהר נולד ברחובות למשפחה של סופרים. הוא בנו של זאב סמילנסקי (ז"ס) אשי. דוד אביו הוא הסופר המפורסם משה סמילנסקי. יזהר סיים לימודי הוראה באוניברסיטה העברית והיה מורה. לימים המשיך את לימודיו באוניברסיטה עד לתואר השלישי, ושימש כפרופסור לחינוך באוניברסיטת תל אביב.בין ספריו 'ימי ציקלג', 'ארבעה סיפורים', 'צלהבים', 'גילוי אליהו' ועוד.
    • ימי צקלג - יצירה ספרותית של ס.יזהר המתארת את סיפורו של 'דור תש"ח', נכתבה ב-1958.
    9ט
    דיון
  • מהם טענותיו של יזהר כנגד העקדה?
  • נסחו את התנגדותו כטיעון נגד ליבוביץ וקירקגור.
  • נסו להיכנס לדמותו של אברהם - לו הייתם שומעים קול אלוהי, או קול פנימי, שקורא לכם לעשות דבר כזה. כיצד הייתם פועלים?
  • 10י
    יוסי שריד, 'יצחק – חי או מת', ידיעות אחרונות (1989) [בתוך 'סיפורי ראשית' תל אביב 2002 ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 311].
    יצחק, הילד יצחק הוא הגיבור שלי, כי אברהם הוא לא הגיבור, גם את ההשגחה העליונה מותר לשאול שאלות שאברהם אבינו לא שאל. כאשר הולכים אל ארץ המוריה לשחוט בן, מותר אפילו להתריס כנגד השמים ולקרוע אותם. מעולם לא הייתה לאברהם נטייה להסתבך עם השלטונות. אברהם אבינו כבר שלח בן אחר שלו, את הילד ישמעאל, ביחד עם אמו, לתעות במדבר... יש לי סיבה חשובה יותר לסלוד מהמתיחה הגדולה של כל הזמנים – מאז שנתרחשה, היא בעצם אף פעם לא הסתיימה, למרות שהאיל נאחז בסבך ונשחט במקום יצחק. מאז ימי אברהם ועד היום שולחים אבות רבים את ילדיהם אל העקדה – עקדה אחת יותר מטומטמת מהשנייה – כאילו ששמעו באוזניהם צו אלוהי.

    מושגים
    • יוסי שריד - יוסי שריד (נולד ב-24 באוקטובר 1940) פוליטיקאי, עיתונאי, סופר ומשורר ישראלי. היה ח"כ במפלגת העבודה, מראשי רצ ומרצ. היה חבר ב-9 כנסות ושר בשלוש ממשלות. כיום משמש פובליציסט בעיתון "הארץ".
    11יא
    דיון
  • האם אתם מסכימים עם קביעתו של יוסי שריד כי "מעולם לא היתה לאברהם נטייה להסתבך עם השלטונות"?
  • שריד יוצא נגד תופעה בימינו. האם הוא צודק בביקורתו?
  • מה דעתכם על שליחת "ילדים" לצבא? האם זו לדעתכם עקדה? האם יש 'עקדה' מוצדקת?
  • 13 יג
    14יד
    דף הנחיות למנחה:
    פרשת וירא למנחה.rtf