"האלף לך שלמה"
הדף מאת: גבי ברזלי / מרכז יעקב הרצוג
מהי פרשנות אלגורית ומהם מגבלותיה? מה גבולות הפירוש בכלל? מהו מקומם של הלומד ושל המלמד? מי זקוק למי ושכרו של מי גדול יותר? היבטים שונים בלימוד והוראה לרגל דף האלף באתר מדרשת!!
בין פשט ודרש:
דיון
סוגיית הכללתו של קובץ שירי האהבה 'שיר השירים' בתנ"ך עוררה לא מעט שאלות ותהיות, מכיוון שלכאורה הטקסט אינו עוסק בנושא קדוש אלא באהבה אירוטית בין הדוד לכלה. לדעת רבים, רק פרשנות אלגורית של שיר השירים אפשרה לקבלו לתנ"ך, פרשנות שרואה ביחסי האהבה משל ליחסים המקודשים בין האל לעמו או בין הקב"ה לשכינה. דוגמה בולטת לתפיסה זו היא קביעתו של רבי עקיבא "כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים" (משנה, מסכת ידיים ג, ה). יחד עם זאת, בקרב פרשני המקרא יש שפירשו את הספר כפשוטו, יש שפירשוהו כמדרש אלגורי, ויש שפירשוהו גם וגם.

מהי הדרך העדיפה עליכם כשאתם לומדים ומלמדים את שיר השירים? האם אתם מעדיפים את הפשט או את הדרש?
אבן עזרא בחר ללכת בשני הנתיבים:
פירוש אבן עזרא (פשט)
(יא) כרם היה לשלמה חזרה (הנערה) להלל נפשה ורוב אהבתה בדודה, ואמרה: כרם היה לשלמה; והעניין, כי הנה שלמה המלך השכיר הכרם שלו בעבור שיביאו לו בפריו הנוטרים ששכרו אותו אלף כסף. (יב) ואני לא עשיתי כן, אלא כרמי שלי לפני. וחזרה ואומרת: קח אתה שלמה האלף שלך, וירוויחו עוד הנוטרים השוכרים מאתים. אני אינני רוצה ממון, לא קרן ולא ריווח, אלא להיות כרמי שלי לפני, שהתחברתי בו עם דודי; וזה הוא יותר תענוג לי מכל ממון.
Solomon had a vineyard at Baal-hamon; He gave over the vineyard unto keepers; Every one for the fruit thereof Brought in a thousand pieces of silver. My vineyard, which is mine, is before me; Thou, O Solomon, shalt have the thousand, And those that keep the fruit thereof two hundred.
פירוש אבן עזרא (דרש)
(יא) כרם היה לשלמה - כעניין "כי כרם ה' צבאות בית ישראל" (יש' ה ז); והעניין: כי שלמה מלך על כל ישראל. נתן את הכרם לנוטרים - העניין: שהוא סבב שתתחלק המלכות, ולא נתן לבניו (של שלמה) ירושה, כי אם שני חלקים משנים עשר, והם יהודה ובנימין. איש יביא בפריו אלף כסף - זה ירבעם בן נבט, שהיו לו עשרת שבטים. (יב) כרמי שלי - תאמר כנסת ישראל: כרמי שלי; העניין: שכל השבטים ישובו להיותם יחד. האלף לך שלמה - ענין שלמה הוא המלך המשיח; ונקרא שלמה בעבור היותו ממשפחתו (ממשפחת בית-דוד); כמו "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יח' לז כה). והעניין: אז ישובו העשרה השבטים לך, שלמה, שאתה מלך המשיח, וגם ישובו המאתים שהיו לנוטרים את פריו, שהשאיר שלמה לבניו.
Solomon had a vineyard at Baal-hamon; He gave over the vineyard unto keepers; Every one for the fruit thereof Brought in a thousand pieces of silver. My vineyard, which is mine, is before me; Thou, O Solomon, shalt have the thousand, And those that keep the fruit thereof two hundred.
פירוש רש"י (דרש אלגורי)
(יא) כרם היה לשלמה - זו כנסת ישראל, שנאמר "כי כרם ה' צבאות בית ישראל" (יש' ה ז). בבעל המון - בירושלים, שהיא רבת עם (ע"פ איכה א א) והמון רב... נתן את הכרם לנוטרים - מסרם ליד אדנים קשים: בבל, מדי, יון, אדום. ... איש יביא בפריו אלף כסף - כל מה שיכלו לגבות מהן, גולגליות וארנוניות ואנפרות, הכל גבו מהן להביא לתוך ביתם. (יב) כרמי שלי לפני - ליום הדין יביאם הקדוש ברוך הוא במשפט ויאמר: כרמי, אעפ"י שמסרתיו בידכם, שלי הוא, ולפני בא כל מה שחטפתם לכם את פריו, ולא נכחד ממני (ע"פ הושע ה ג) מה שגביתם מהם. והם אומרים: האלף לך שלמה - אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר לך. ומאתים לנוטרים את פריו - ועוד נוסיף הרבה משלנו וניתן להם, לראשיהם וחכמיהם; כעניין שנאמר "תחת הנחשת אביא זהב" (יש' ס יז). ויש לפרש: ומאתים לנוטרים את פריו - כדין הנהנה מן ההקדש, שמשלם קרן וחומש (ראה משנה ב"מ ד ח), אף אנו נשלם על "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה" (יר' ב ג) קרן וחומש - חומשו של קרן, ומאתים הן חומשו של אלף.
Solomon had a vineyard at Baal-hamon; He gave over the vineyard unto keepers; Every one for the fruit thereof Brought in a thousand pieces of silver. My vineyard, which is mine, is before me; Thou, O Solomon, shalt have the thousand, And those that keep the fruit thereof two hundred.
דיון
  • האם לדעתכם יש קיום לפשט הכתוב בשיר השירים? האם האהבה הפשוטה בין גבר ואישה ראויה להיכנס לתנ"ך כפי שהיא?
  • כפי שראינו, אלגוריה יכולה למשוך את הפסוק לכיוונים שונים ומגוונים מאוד. האם כל אפשרות פירוש נכונה? האם ייתכן פירוש שאינו לגיטימי? מהם גבולות הלימוד והפרשנות?
בין לומד ומלמד:
דיון
כיוון שבאלגוריה עסקינן, הנה פירוש אלגורי נוסף לאותו הפסוק בשיר השירים, הקשור לענייננו לימוד והוראה:
א [י] ...האלף לך שלמה: ר' הילל בריה דר' שמואל בר נחמן (אמר): הרב נוטל (שכר על לימוד תורה) אלף ותלמיד נוטל שכר מאתים, מה טעם? האלף לך שלמה. רבי אלכסנדרי אמר: אין הרב נוטל שכר של תלמודו עד שישלימנו (שילמד אותו) לאחרים, מה טעם? האלף לך שלמה.

הסברים
  • נוטל שכר: מקבל שכר מאלוהים עבור קיום המצווה.
ר' יעקב בר אבונא בשם ר' אחא (אמר): לָמַד ולא לִמֵד - אין לך הבל גדול מזה.
HASHEM said to Moses, "Say to Aaron, 'Stretch out your hand . . . " R. Tanchum said, The Holy One Blessed be He said to Moses, "The waters that protected you at the time that you were cast into the [Nile] river should not be smitten by you." AARON STRETCHED OUT HIS HAND . . . Why did [God] bring frogs upon [the Egyptians]? Because they would oppress Israel and say to them, "Bring us abominable creatures and creeping creatures!" Therefore, [God] brought frogs upon them, and at the time that they woudl prepare a cup, it would become filled with frogs. AND THE FROG ASCENDED AND COVERED, ETC. It was taught, R. Akiva said: There was one frog and it produced a swarm of frogs and it filled the land of Egypt (with frogs). R. Elazar ben Azaryah said to [R.Akiva], "Akiva, what so you have to do with Aggadah? Cease your discourses and focus on Negaim and Oholot! (Rather, what happened was that) There was originally one frog and it croaked and they (the others) came. THE NECROMANCERS DID THE SAME THROUGH THEIR INCANTATIONS...the necromancers thought that [the frogs] were the product of demons.
דיון
  • שימו לב בשתי הדרשות לעיל, כיצד דורשים הדרשנים את המילה "שלמה"?
  • האם יש ערך למציאות של תלמידי חכמים הלומדים לצורך לימוד בלבד רק כדי לקיים מצוות לימוד תורה?
  • מדוע ההוראה עדיפה כל כך בעיני חכמים על פני הלימוד לשמו?
דיון
המשך הדרשה במדרש שיר השירים רבה, עוסק גם הוא בערך לימוד התורה, ומפנה את תשומת הלב לנושא אחר - האם יש ערך לצער ולמאמץ הכרוכים בלימוד תורה?
ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער - מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער נטלו שכר אלף, הה"ד (זה מה שנכתב) "ומנפתלי שרים אלף" (דה"א יב 35), אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה שלא בצער נטלו שכר מאתים, שנאמר "ראשיהם מאתים, וכל אחיהם על פיהם" (שם 33)...
הסכם יששכר וזבולון:
דיון
דרש זה מזכיר דרשות אחרות העוסקות בהסכם יששכר וזבולון, הסכם שלפיו שבט זבולון דאג לצרכיו של שבט יששכר ואפשר לו להתפנות ללימוד תורה (ראו: דף לימוד , הסכם יששכר וזבולון, מני גל).
זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן "יששכר זבולן", ולמה כן?
אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו. אמר הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה", יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו, וכן משה אומר "שמח זבולון בצאתך" למה? שיששכר באהליך שלך הן, שאת מסייעו לישב בהן".
דיון
בספרו 'אלו ואלו' מפתח ש"י עגנון גרסה מעניינת למדרש יששכר-זבולון, ועיקריה כאן (לצערנו לא ניתן לפרסם את סיפורי עגנון באינטרנט):
בעלותו לשמים מגלה יששכר לתדהמתו כי חשבון ימי הלימוד שלו, האמור לזכותו במקום כבוד בגן-עדן,כמעט ריק. כל הזמן שהקדיש ללימוד תורה נרשם על שם הספונסר שלו שמימן אותו - הוא זבולון. זבולון, מצידו, אינו מסכים ליהנות מפרי העיסקה, אם היא מקפחת את אחיו האהוב, כאן מתערב הקב"ה, ומקצה, לפנים משורת הדין, מקום בגן-עדן עבור יששכר, לצדו של זבולון.
דיון
  • מה יתרונותיו של הסכם יששכר וזבולון, ומה הם חסרונותיו?
  • האם עגנון דבק בתפיסת המדרש בנוגע להייררכיה בין יששכר לזבולון? האם עגנון צידד בהסכם או ביקר אותו?
  • ובקישור לימינו - מה דעתכם על סוגיית מימון תלמידי ישיבות, מכללות ובתי מדרש על ידי המדינה?