Chapter 10י׳
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, וְכָל הַמִּדְרָשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּוַיִּקְרָא רַבָּה וּבְזֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרִין מַהוּ וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִים וּפַרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁין, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְרַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּבִיאִים מָה אַתֶּם סְבוּרִים אִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִין בִּשְׁלִיחוּתִי וְכִי אֵין לִי שָׁלִיחַ, וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַקְרָב וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן שֶׁאִלּוּלֵי הַצִּרְעָה הֵיאַךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מִן הָאֱמוֹרִיִּים, וְאִלּוּלֵי הַצְּפַרְדֵּעַ הֵיאַךְ הָיָה פּוֹרֵעַ מִן הַמִּצְרִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וגו'.

2 ב

מַהוּ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי דּוֹחֵק עָלֶיךָ אֶת הַמַּכּוֹת, כְּמָה דִכְתִיב (שמות כא, לה): וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אֶת אִישׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהָיְתָה בָּאָה עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיָה הַדֶּבֶר מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף, הִנֵּה זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ. אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ, הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים גָּרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּיצַד הָיָה מַחְלֹקֶת בֵּין בְּנֵי כּוּשׁ וּבֵין בְּנֵי הַמִּצְרִיִּים, הַמִּצְרִיִּים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, וְהַכּוּשִׁים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַצְפַרְדְּעִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הַגְּבוּל שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַשָֹּׂדֶה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת כָּל גְּבוּלְךָ, גְּבוּלְךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים. וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, הַמְעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּבֵיתֶךָ, בְּנֹהַג שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס בַּמְדִינָה כָּל אֶחָד נוֹתְנִין לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ אֲבָל הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ הוּא דָר בִּמְקוֹם מִישׁוֹר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, הַמְּעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, כְּשֶׁהָיְתָה הַמִּצְרִית לָשָׁה אֶת הָעִסָּה וּמַסֶּקֶת אֶת הַתַּנּוּר, בָּאִין הַצְפַרְדְּעִים וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הָעִסָּה וְאוֹכְלִין אֶת הַבָּצֵק וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הַתַּנּוּר וּמְצַנְּנִין אוֹתוֹ וְנִדְבָּקוֹת בַּפַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, וְאֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל עִסָּה לְהִדָּבֵק בַּתַּנּוּר, הֱוֵי אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֻסָּק, מִן הַצְפַרְדְּעִים נָשְׂאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן, וְיָרְדוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּמַהוּ וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי, אַרְאֶה אוֹתְךָ אִם הוּא שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְךָ, שֶׁמַּכָּתוֹ מִמֶּנִּי תָּבוֹא עָלָיו וַאֲנִי גּוֹזֵר עָלָיו וְהוּא יַעֲלֶה צְפַרְדְּעִים, כְּשֵׁם שֶׁגָּזַרְתִּי עַל הַמַּיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַרְתִּי (בראשית א, כ): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְעָשׂוּ צִוּוּיִי, כֵּן הַיְאוֹר יַעֲשֶׂה גְּזֵרָתִי.

3 ג

וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, וּבוֹ הִתְחִילָה הַמַּכָּה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְכָה, וְאַחַר כָךְ וּבְעַמְּךָ, וְאַחַר כָּךְ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ. אָמַר רַבִּי אַחָא וּבְכָה רְאָיָה שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה מַיִם וְטִפָּה אַחַת יוֹרֶדֶת עַל לִבּוֹ וְנַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ וְנִבְקַעַת שָׁם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם עָפָר וְהָיָה טִפָּה שֶׁל מַיִם בּוֹ הָיָה נַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ. חִזְקִיָּה בְּרַבִּי אָמַר אִם כַּשִּׁיטָה הַזּוֹ לֹא לָקוּ בָּתֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין בְּשַׁיִשׁ וּבִפְסִיפַס, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַצְּפַרְדֵּעַ עוֹלָה מִן הַתְּהוֹם וְאוֹמֶרֶת לַשַּׁיִשׁ עֲשֵׂה לִי מָקוֹם שֶׁאֶעֱלֶה וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאִי, וְהָיָה נִבְקַע הַשַּׁיִשׁ וְעוֹלָה וְנוֹטֶלֶת בֵּית הַסְּתָרִים שֶׁלָּהֶם וּמְסָרְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מה): וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, כה): כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם.

4 ד

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הַמַּיִם שֶׁשְּׁמָרוּךָ בְּשָׁעָה שֶׁהֻשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר לֹא יִלְקוּ עַל יָדֶיךָ. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשַׁעְבְּדִין בְּיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶן, הָבִיאוּ לָנוּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן צְפַרְדְּעִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס הָיָה מִתְמַלֵּא מִן הַצְפַרְדְּעִים. וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת וגו', תָּנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וְהִיא הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲקִיבָא מַה לְּךָ אֵצֶל הַגָּדָה, כַּלֵּה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאָהֳלוֹת, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וְשָׁרְקָה לָהֶן וּבָאוּ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁהֵן מַעֲשֶׂה שֵׁדִים.

HASHEM said to Moses, "Say to Aaron, 'Stretch out your hand . . . " R. Tanchum said, The Holy One Blessed be He said to Moses, "The waters that protected you at the time that you were cast into the [Nile] river should not be smitten by you." AARON STRETCHED OUT HIS HAND . . . Why did [God] bring frogs upon [the Egyptians]? Because they would oppress Israel and say to them, "Bring us abominable creatures and creeping creatures!" Therefore, [God] brought frogs upon them, and at the time that they woudl prepare a cup, it would become filled with frogs. AND THE FROG ASCENDED AND COVERED, ETC. It was taught, R. Akiva said: There was one frog and it produced a swarm of frogs and it filled the land of Egypt (with frogs). R. Elazar ben Azaryah said to [R.Akiva], "Akiva, what so you have to do with Aggadah? Cease your discourses and focus on Negaim and Oholot! (Rather, what happened was that) There was originally one frog and it croaked and they (the others) came. THE NECROMANCERS DID THE SAME THROUGH THEIR INCANTATIONS...the necromancers thought that [the frogs] were the product of demons.

5 ה

וַיִּקְרָא פַרְעֹה. כֵּיוָן שֶׁהִתְחִלָּה הַפֻּרְעָנוּת בְּגוּפוֹ, מִיָּד הִרְגִּישׁ וְהִתְחִיל צוֹעֵק, הַעְתִּירוּ לַה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים וגו'. וַיֹּאמֶר משֶׁה רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה, כֻּלָּן יָמוּתוּ וְלֹא יִשְׁתָּאֲרוּ מֵהֶן אֶלָּא אוֹתָן הַנִּשְׁאָרוֹת בַּיְאוֹר. וַיֹּאמֶר לְמָחָר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים שִׁבְעַת יָמִים, לְכָךְ אָמַר לוֹ משֶׁה: לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ, לְמָחָר אַעְתִּיר לְךָ וְלֹא לְאוֹתוֹ יוֹם. וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים.

6 ו

וַיֵּצֵא משֶׁה וַיִּצְעַק אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ, לֹא דַי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים הַשְׁחָתַת הַצְפַרְדְּעִים, אֶלָא שֶׁהָיָה קוֹלָן שֶׁל צְפַרְדְּעִים קָשֶׁה לָהֶם מִמַּכָּתָן, שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת בְּגוּפָן וְצוֹעֲקִין בְּתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה, עַל דִּבּוּר הַצְּפַרְדְּעִים. וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר משֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם הֲנָאָה בְּנִבְלָתָם וּבְעוֹרָן, לְכָךְ מֵתוּ. וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן הָיָה עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַשְׁפּוֹת, וְהָיְתָה הָאָרֶץ מַבְאֶשֶׁת, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִבְאָשִׁין מִמַּכּוֹת הַמִּצְרִיִּים, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, כָּךְ דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים כְּשֶׁהֵן בְּצָרָה הֵם צוֹעֲקִים וּבְעֵת הָרְוָחָה חוֹזְרִין לְקִלְקוּלָן. כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וְהֵיכָן דִּבֵּר (שמות ג, יט): וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ.

7 ז

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עָפָר שֶׁהֵגֵן עָלֶיךָ כְּשֶׁהָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקֶה עַל יָדֶךָ, לְפִיכָךְ לָקוּ שָׁלשׁ מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְּמַטֵּהוּ, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּנִּים, לְפִי שֶׁשָֹּׂמוּ יִשְׂרָאֵל מְכַבְּדֵי חוּצוֹת וּשְׁוָקִים, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ עֲפָרָם לְכִנִּים וְחוֹפְרִין אַמָּה עַל אַמָּה וְלֹא הָיָה שָׁם עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְראוֹת פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ כְּגַמְלָא לָא מָצֵי בָרְאוּ, אֶלָּא הַאי מִכְנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִכְנִיף לֵיהּ. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַחַרְטֻמִּים שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהוֹצִיא הַכִּנִּים, מִיָּד הִכִּירוּ שֶׁהָיוּ הַמַּעֲשִׂים מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים וְלֹא מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְעוֹד לֹא חָשְׁשׁוּ לְדַמּוֹת עַצְמָן לְמשֶׁה לְהוֹצִיא הַמַּכּוֹת.