הדף מאת: אברהם יוסקוביץ' / גשר - מפעלים חינוכיים
פרשת נח מתארת את המבול שֶׁמָחה את העולם, וכיצד הוקם העולם בשנית. הקב"ה ציווה את נח ובניו, נציגי האנושות היחידים עלי-אדמות, כיצד להפריח את העולם וכיצד לנהוג בו. ציווי זה דומה מאוד לציווי שקיבלו אדם וחווה בבריאה, בהבדל בולט אחד – בעוד בבריאה הראשונה הותר לאכול רק מן הצומח, לאחר המבול הותר לאכול גם מן החי. נדון בהיתר זה מצדדים שונים. ננסה להבין מדוע הותרה אכילת בעלי חיים לאחר המבול? ומדוע נאסרה מלכתחילה? האם צמחונות היא מוסריות נעלה או גחמה צדקנית?
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁה וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. (כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.
And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’ And God said: ‘Behold, I have given you every herb yielding seed, which is upon the face of all the earth, and every tree, in which is the fruit of a tree yielding seed—to you it shall be for food;
דיון
בבריאת העולם ובהקמתו המחודשת לאחר המבול, מצווה אלוהים את האדם, ובהמשך את נח ובניו, כיצד לנהוג בעולם. מה דומה ומה שונה בין שני הציוויים? כיצד ניתן להסביר את ההבדלים?
פירוש רד"ק (ר' דוד קמחי) על בראשית, פרק ט'
ונראה כי לפיכך התיר הבשר לנח, לפי שטרח בבהמה ובעוף ובחיה וברמש להחיותם איתו בתיבה, כי לצורך האדם נבראו בין למלאכתו בין לאכילתו אלא שלא הותר להמיתם ולאכלם אלא עד נח לפי שטרח בהם.
מושגים
ונראה כי לפיכך התיר הבשר לנח, לפי שטרח בבהמה ובעוף ובחיה וברמש להחיותם איתו בתיבה, כי לצורך האדם נבראו בין למלאכתו בין לאכילתו אלא שלא הותר להמיתם ולאכלם אלא עד נח לפי שטרח בהם.
מושגים
- רד"ק - ר' דוד קמחי - פרשן ודקדקן מהמאה ה-12. נולד בנרבונה בדרום צרפת למשפחת דקדקנים מספרד בשנת 1160 ונפטר שם בשנת 1235. ידוע בפירושו על-פי הפשט ודרשות חז"ל. עיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מהאבן עזרה והרמב"ם. בין ספריו 'ספר המכלול' הכולל בתוכו את 'ספר הדקדוק' ו'ספר השורשים', "עט סופר", "תשובת הרד"ק לנוצרים" ועוד.
דיון
כיצד מסביר רד"ק את השינוי בהיתר לאכול בשר לאחר המבול? האם לדעתו אכילת בשר ראויה לכתחילה, או רק בדיעבד? מה דעתכם?
מאדם עד נח: פירוש על סדר בראשית, מ.ד. קאסוטו, ירושלים, האוניברסיטה העברית, תשי"ג
המאכל הראוי לכם יהיה מאכל צמחוני... כנראה כוונת התורה היא שמבחינה פרינציפיונית [=עקרונית] מן הראוי היה לו לאדם להימנע מאכילת הבשר, וכשנִתְנה לנח ולבניו רשות לאכילתו (ט,ג) לא הייתה זו אלא קונצסיה [=כניעה], קשורה בתנאי של איסור הדם. איסור זה פירושו חלוקת כבוד לעקרון החיים ("כי הדם הוא הנפש" [דברים יב כג]) וגם מעין זכר לדבר, שאמנם כל הבשר ראוי היה להיות אסור, ויש להיזהר מלאכול מקצו, כדי לזכור את האיסור הקודם.
מושגים
המאכל הראוי לכם יהיה מאכל צמחוני... כנראה כוונת התורה היא שמבחינה פרינציפיונית [=עקרונית] מן הראוי היה לו לאדם להימנע מאכילת הבשר, וכשנִתְנה לנח ולבניו רשות לאכילתו (ט,ג) לא הייתה זו אלא קונצסיה [=כניעה], קשורה בתנאי של איסור הדם. איסור זה פירושו חלוקת כבוד לעקרון החיים ("כי הדם הוא הנפש" [דברים יב כג]) וגם מעין זכר לדבר, שאמנם כל הבשר ראוי היה להיות אסור, ויש להיזהר מלאכול מקצו, כדי לזכור את האיסור הקודם.
מושגים
- משה דוד קאסוטו - נולד ב-1883 בפירנצ'ה באיטליה, בה שימש כרב. שימש כפרופסור למקרא באוניברסיטת רומא שם קיטלג את הכתבים היהודיים בוותיקן. עם התגברות הפשיזם באיטליה עלה ב-1939 לישראל ושימש כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. נפטר בשנת תשי"ב (1951) בירושלים בגיל 68. עסק בפרשנות המקרא, ביקורת המקרא ואשורולוגיה. טרח רבות בחיפוש אחר כתבי יד עתיקים של המקרא. כתב פירוש מקיף לספרי בראשית ושמות בכוונה לכתוב פירוש לתנ"ך כולו אך לא הספיק בימי חייו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, טללי אורות (מאמר זה כונה אח"כ 'חזון הצמחונות והשלום')
אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרְדִיָה האמורה בתורה "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ" (בראשית א) איננה מכוונת לרְדִיָה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו [...] שכבר העידה תורה, שפעם אחת התאוששה האנושות בכללה להתנשא אל מצב המוסר הרם הזה [...] שאדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה" (בראשית א). רק אחר שבאו בני נח, אחרי המבול, הוא שהותרה להם "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט). ומעתה, האפשר הוא לצייר שתהיה נאבדת לנצח טובה מוסרית רבת ערך שכבר היתה במציאות נחלה לאנושות? [...] העתיד הוא ירחיב צעדינו ויוציאנו מן השאלה המסובכת הזאת [...] אם כן אותו ההיתר שיצא אחר המבול להתיר בשר לאכילה כבר הוכן שמצד ההערה השכלית הגנוזה בעמקי תורה לא יהיה נוהג בפועל לעד ולעולם, כי איך אפשר למצב מוסר נכבד ונאור שיהיה חולף כולו ומתבטל אחרי שכבר היה נוהג? אלא שראתה החכמה האלהית שהאדם נפל ממצבו המוסרי, ועד שיעלה במעלה זו, שיתנער ויבא לההכרה המוסרית האמתית, עד העת המאושרה והנאורה ההיא, אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע"ח ראויה לו כלל [...] ולפעמים צריך גם כן לותר על חלק רשום מדרכי המוסר, כדי שתהיה הוַתְרנות ההיא מכשרת את האדם למדתו היותר גבוהה, ואז גם אותו הויתור קדוש ונשגב הוא, ואי אפשר לשקול הדברים כי אם בדעתו של אל דעות, בשקל הדעת האלהית המקפת והכוללת כל [...] הרבה דעות כוזבות, המשוטטות בעולם ומעבירות רבים על דעתם ועל דעת קונם, לא באו כי אם מְסִבַּת השאיפה הנפרזה שלא תדע עת וזמן לכל חפץ, ואין לה מעצור וגבול... '
מושגים
אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרְדִיָה האמורה בתורה "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ" (בראשית א) איננה מכוונת לרְדִיָה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו [...] שכבר העידה תורה, שפעם אחת התאוששה האנושות בכללה להתנשא אל מצב המוסר הרם הזה [...] שאדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה" (בראשית א). רק אחר שבאו בני נח, אחרי המבול, הוא שהותרה להם "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט). ומעתה, האפשר הוא לצייר שתהיה נאבדת לנצח טובה מוסרית רבת ערך שכבר היתה במציאות נחלה לאנושות? [...] העתיד הוא ירחיב צעדינו ויוציאנו מן השאלה המסובכת הזאת [...] אם כן אותו ההיתר שיצא אחר המבול להתיר בשר לאכילה כבר הוכן שמצד ההערה השכלית הגנוזה בעמקי תורה לא יהיה נוהג בפועל לעד ולעולם, כי איך אפשר למצב מוסר נכבד ונאור שיהיה חולף כולו ומתבטל אחרי שכבר היה נוהג? אלא שראתה החכמה האלהית שהאדם נפל ממצבו המוסרי, ועד שיעלה במעלה זו, שיתנער ויבא לההכרה המוסרית האמתית, עד העת המאושרה והנאורה ההיא, אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע"ח ראויה לו כלל [...] ולפעמים צריך גם כן לותר על חלק רשום מדרכי המוסר, כדי שתהיה הוַתְרנות ההיא מכשרת את האדם למדתו היותר גבוהה, ואז גם אותו הויתור קדוש ונשגב הוא, ואי אפשר לשקול הדברים כי אם בדעתו של אל דעות, בשקל הדעת האלהית המקפת והכוללת כל [...] הרבה דעות כוזבות, המשוטטות בעולם ומעבירות רבים על דעתם ועל דעת קונם, לא באו כי אם מְסִבַּת השאיפה הנפרזה שלא תדע עת וזמן לכל חפץ, ואין לה מעצור וגבול... '
מושגים
- הרב קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865 - 1935) (מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
דיון
כיצד מסביר קאסוטו את הציווי המחודש לנח ולבניו המתיר להם, בניגוד לעבר, אכילת בשר? מה המשותף בין דברי הראי"ה קוק לקאסוטו? מה ההבדל? מה דעתכם על העיקרון שמציג הרב קוק – שלפעמים צריך לוותר על השאיפות הגבוהות כדי להשיג מטרות צנועות יותר?
יצחק בשביס-זינגר, 'אהבה וגלות', אוטוביוגרפיה. תרגום חופשי מתוך: Isaac Bashevis Singer, Love and Exile An Autobiographical Trilogy, Doubleday and Company, Inc, 1984, USA
דווקא משום שה' רוצה שאנשים יהרגו זה את זה וישחטו בהמות תמימות זו הסיבה מדוע בני האדם צריכים לעזור לבני אדם ובעלי חיים, ובכך להפגין שהם לא מאשרים את הדרך שבה ה' מנהל את העולם.
מושגים
דווקא משום שה' רוצה שאנשים יהרגו זה את זה וישחטו בהמות תמימות זו הסיבה מדוע בני האדם צריכים לעזור לבני אדם ובעלי חיים, ובכך להפגין שהם לא מאשרים את הדרך שבה ה' מנהל את העולם.
מושגים
- יצחק בשביס-זינגר - יצחק בשביס-זינגר (1904 - 1991), סופר יידיש וחתן פרס נובל לספרות (תשל"ז - 1978). גדל בוורשה ובבגרותו היגר לארה"ב. כתב מאמרים לעיתונות היידיש וכן סיפורים, נובלות ורומנים. מהידועים שבהם - "העבד", "שושה", "ינטל בחור הישיבה".
דיון
מהי עמדתו של בשביס-זינגר בנוגע לאכילת בשר? כיצד הוא מנמק אותה? הכותרת של דף הלימוד "אך כפסע בין 'לא תרצח' ל'לא תשחט'" היא מדברי הסופר. למה כוונתו? האם אתם מסכימים עם דבריו? קראו את פסוקים ד-ו בפרק ט, הממשיכים את הציווי לנח - האם הם מחזקים את דעתו של בשביס זינגר? האם אתם אוכלים בשר? מהם הנימוקים לכך?
דף הנחיות למנחה:
נח - דף למנחה הדס.doc
נח - דף למנחה הדס.doc