הדף מאת: מרכז צעיר / עתיד במידבר
בשנים האחרונות אנו עדים למאבקים חברתיים לא מעטים למען שימור השטחים הפתוחים אל מול מגמת פיתוח אתרים תיירותיים באותם אזורים. בימים שבהם השיח "הירוק" עולה ופורח בארץ, מעניין להסתכל על זמנים אחרים ולעמוד על סדרי העדיפויות השונים. דף זה חושף את הלומדים למכלול השיקולים ומאפשר להם לבדוק את מערכת הערכים שלהם בבואם לדון בסוגיית שימור טבע מול פיתוח משאבים לאדם.
במקביל, דרך מקרה המבחן של ייבוש אגם החולה, מזמין הדף את הלומדים לבחון את מערכת היחסים שבין אלוהים- אדם- טבע.
דיון
הקדמה
בדף לימוד זה מקורות רבים הנוגעים לסוגיית שימור שטחים מול פיתוחם, ולמערכת היחסים שבין אלוהים-אדם-טבע. ניתן ללמוד בצורה עצמאית את המקורות כהכנה לעיסוק בנושא, ולהיעזר במגוון המתודות המוצעות בדף למנחה בהעברת התכנים בכיתה.
הקדמה
בדף לימוד זה מקורות רבים הנוגעים לסוגיית שימור שטחים מול פיתוחם, ולמערכת היחסים שבין אלוהים-אדם-טבע. ניתן ללמוד בצורה עצמאית את המקורות כהכנה לעיסוק בנושא, ולהיעזר במגוון המתודות המוצעות בדף למנחה בהעברת התכנים בכיתה.
'רְאֵה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקֵן את אשר עותוֹ' [=עיוות אותו]: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי; תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.
הסברים
הסברים
- על הפסוק-
"ראה את מעשה האלוקים כי מי יוכל לתקן את אשר עִוותוֹ" (קהלת ז, יג)
דיון
מה ניתן ללמוד מהמדרש על מערכת היחסים: אלוהים-אדם-טבע?
מה ניתן ללמוד מהמדרש על מערכת היחסים: אלוהים-אדם-טבע?
ייבוש ביצת החולה כמקרה מבחן
דיון
קראו את הקטע המתאר את ייבוש אגם החולה מתוך ספרו של ברטה חזן
קראו את הקטע המתאר את ייבוש אגם החולה מתוך ספרו של ברטה חזן
ברטה חזן, מחצבים בידי האדם (ספר לימוד במדעי הטבע), ספריית הפועלים
השנה 1953. על גדות הירדן סמוך לימה חולה מתנהל קרב עם הטבע. לפני אלפי שנים שיבשו כאן איתניו את סדרי בראשית. רעידת אדמה מלווה בהתפרצות הר-געש סתמה את אפיקו של הירדן... כעת בא האדם- הפועל העברי-לתקן את המעוות. למעלה מארבעים מכונות אדירות רוכזו על גדותיו של נהר הירדן. ביניהן מחפר ענק המניף בבת אחת שני טון אדמה... והטבע נכנע. סף הבזלת אשר חסם זה אלפי שנים את אפיקו של נהר הירדן הולך ונעלם... אך מכונות החפירה אינן מסתפקות גם בכך. הן מקיימות בנאמנות את רצונו של האדם, אשר החליט לתקן כאן את אשר עיוות הטבע... העם היהודי החוזר למולדתו מחדש כאן את פני הארץ, בונה את ביתו ומכשירו לקליטת כל נידחי ישראל... האדם למד שכדי לנצל את כוחות הטבע לטובתו אין לסגוד להם, אלא יש ללמוד להכיר את דרכי פעולתם ולהתאים את עבודתו לזרמם האדיר והמתמיד. המדע שחרר את האדם והורה לו את הדרך לחופש האמיתי... רק בהכירו את חוקי הטבע ובהישענו על הכוחות הפועלים בתוכו יש בכוחו של האדם להיות למכונם ושליטם - לבונה הגדול של העולם - לבונה ביתו עלי אדמות..."
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
השנה 1953. על גדות הירדן סמוך לימה חולה מתנהל קרב עם הטבע. לפני אלפי שנים שיבשו כאן איתניו את סדרי בראשית. רעידת אדמה מלווה בהתפרצות הר-געש סתמה את אפיקו של הירדן... כעת בא האדם- הפועל העברי-לתקן את המעוות. למעלה מארבעים מכונות אדירות רוכזו על גדותיו של נהר הירדן. ביניהן מחפר ענק המניף בבת אחת שני טון אדמה... והטבע נכנע. סף הבזלת אשר חסם זה אלפי שנים את אפיקו של נהר הירדן הולך ונעלם... אך מכונות החפירה אינן מסתפקות גם בכך. הן מקיימות בנאמנות את רצונו של האדם, אשר החליט לתקן כאן את אשר עיוות הטבע... העם היהודי החוזר למולדתו מחדש כאן את פני הארץ, בונה את ביתו ומכשירו לקליטת כל נידחי ישראל... האדם למד שכדי לנצל את כוחות הטבע לטובתו אין לסגוד להם, אלא יש ללמוד להכיר את דרכי פעולתם ולהתאים את עבודתו לזרמם האדיר והמתמיד. המדע שחרר את האדם והורה לו את הדרך לחופש האמיתי... רק בהכירו את חוקי הטבע ובהישענו על הכוחות הפועלים בתוכו יש בכוחו של האדם להיות למכונם ושליטם - לבונה הגדול של העולם - לבונה ביתו עלי אדמות..."
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
דיון
- אילו רעיונות מסתתרים מאחורי תיאור זה?
- איך תופס חזן את היחסים שבין האדם לטבע? מה מקומו של אלוהים במערכת יחסים זו?
נתן אלתרמן, שיר בוקר
שיר בוקר / נתן אלתרמן
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ,
אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר.
הָאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵינוּ,
אַךְ רַבָּה הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר.
אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ וּבוֹגֶדֶת,
אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל,
עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
אָנוּ לָךְ בַּקְּרָב וּבֶעָמָל!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
שיר בוקר / נתן אלתרמן
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך, מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר, אנו דרך בו נחצובה,
הביצות, אנחנו ניבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ,
אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר.
הָאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵינוּ,
אַךְ רַבָּה הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר.
אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶךְ וּבוֹגֶדֶת,
אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל,
עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
אָנוּ לָךְ בַּקְּרָב וּבֶעָמָל!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- השוו בין תיאורו של ברטה חזן את ייבוש ימת החולה לשיר בוקר של נתן אלתרמן?
דיון
ימת החולה, הידועה אצל חז"ל כימת 'סמכי' או 'סיבכי', לא זכתה לפרסום ולמוניטין במקורותינו. ברור שהידיעות על הכנרת מרובות לאין ערוך. ניתן להבין את השתיקה היחסית בנוגע לחולה בתנאיו הטבעיים של האגם. מקדמת דנה מוקף הוא בביצות וערים גדולות וחשובות אינן שוכנות בסביבתו הקרובה. ובכל זאת, מקורותינו הכירוהו ועמדו על כמה מאפיינים מעניינים שלו:
ימת החולה, הידועה אצל חז"ל כימת 'סמכי' או 'סיבכי', לא זכתה לפרסום ולמוניטין במקורותינו. ברור שהידיעות על הכנרת מרובות לאין ערוך. ניתן להבין את השתיקה היחסית בנוגע לחולה בתנאיו הטבעיים של האגם. מקדמת דנה מוקף הוא בביצות וערים גדולות וחשובות אינן שוכנות בסביבתו הקרובה. ובכל זאת, מקורותינו הכירוהו ועמדו על כמה מאפיינים מעניינים שלו:
א"ר יוחנן: מאי דכתיב 'כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה'? אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול. ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן וירמוך וקירומין ופיגה.
§ The Gemara provides a mnemonic for the upcoming statements of Rav Dimi: Seas; Gabriel; hungry. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “For He has founded it upon the seas, and established it upon the floods” (Psalms 24:2)? These are the seven seas and four rivers that surround Eretz Yisrael. And these are the seven seas: The Sea of Tiberias, the Sea of Sodom, i.e., the Dead Sea, the Sea of Ḥeilat, the Sea of Ḥeilata, the Sea of Sivkhi, the Sea of Aspamya, and the Great Sea, i.e., the Mediterranean. And these are the four rivers: The Jordan, the Jarmuth, and the Keiromyon, and the Piga, which are the rivers of Damascus.
כתיב [יחזקאל מ"ז]: "ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה" זה ים של סמכו {סיבוכא} "וירדו אל הערבה" זה ים של טבריא "ובאו הימה" זה ים המלח "אל הימה המוצאים" זה הים הגדול
דיון
- מה ניתן ללמוד מהמדרשים על היחס לאגם החולה?
- מה הייתה עשויה להיות לדעתכם דעת בעלי המדרשים לרעיון ייבוש החולה? האם הם היו רואים בו פגיעה דתית-מוסרית?
מאיר שלו, "ייבוש החולה – האגם הגווע", מתוך: "ואלה שנות- 50 שנה למדינת ישראל" בעריכת נסים משעל, עמ' 37, 1997 הוצאת משכל (חמד וידיעות אחרונות)
"נדמה שכך יהיה לעולם, וכי אפשר אחרת, ללא כל אלה?"
כך כתב הצלם פטר מירום על חייו על שפת החולה, באלבום שהנציח את ימיה האחרונים ונקרא האגם הגווע.
מתברר שאפשר, אפשר אחרת, ואת העובדות היבשות, תרתי משמע, הכל יודעים: אגם החולה יובש, הומת, אבל כמו קורבנות גדולים אחרים- הוא מסרב להשכח.
...
בעיון בדברי הימים של ההם. כמו גם השיטוט בנופו המצולק של עמק החולה מספרים סיפור מרגיז. חמישים שנה אחרי ייבוש הביצות של חלוצי העלייה השנייה, כמו מבקשת לשוב אל עלומיה, מצאה לה מדינת ישראל ביצה חדשה להלחם בה. מי שחיפש באגם החולה את הסימנים של האוייב הישן- מים, קנים, ג'מוסים ויתושים- מצא אותם סביבו. מי שחיפש את הקרקע- מצא אותה בקרקעיתו, לא סתם קרקע, אלא קרקע בתולה שלא נבעלה בידי איש בלי עקבות של תורכים, בלי שרידים של רומאים, בלי טביעות של ערבים ובלי סימנים של כנענים. אדמה כמו שהאתוס והפאתוס שלנו אוהבים- חמה, מצפה, מחכה לגאולה.
בעיתוני הימים ההם מתואר ייבוש החולה במסר נלהב ומוכר "נס גדול", "מפעל אדירים", "מעשה חלוצי"... לפני כמה שנים שמעתי סיפור קטן, והוא מאלף עד מאוד: לקאת ייבושו של אגם החולה הובא לכאן מומחה הולנדי, לבדוק ולייעץ. ההולנדי לא התלהב במיוחד בין היתר הוא אמר שאין לטפח ציפיות מוגזמות בנוגע לקרקע הכבול, המצפה לגואליה תחת האגם. אזי קם אחד המומחים שלנו, חבט בשולחן והרעים בקולו: "הכבול שלנו הוא כבול טוב, הכבול שלנו הוא כבול ציוני!" אם המעשייה הזו הייתה מסופרת על טיפש אחר, היינו צוחקים. כיוון שהיא מסופרת על טיפש שלנו אין לנו אלא לקונן עליו, עלינו, על אגם החולה שגווע.
ארבעים שנה חלפו מן הייבוש, והדברים, צר לומר אינם בסדר, האגם שגווע, כך דומה, משיב מלחמה ונקמה. המים שציפינו לחסוך, מזדהמים וגם מזהמים את הכנרת. בעלי חיים וצמחים נעלמים ונכחדים והעכברים מתרבים. והקרקע, הקרקע הבתולה, המחכה, איננה כבול ציוני טוב אלא קרקע זיבורית פשוטה. האגם גווע והצפת חלק ממנו לא השיבה אותו לתחיה...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
"נדמה שכך יהיה לעולם, וכי אפשר אחרת, ללא כל אלה?"
כך כתב הצלם פטר מירום על חייו על שפת החולה, באלבום שהנציח את ימיה האחרונים ונקרא האגם הגווע.
מתברר שאפשר, אפשר אחרת, ואת העובדות היבשות, תרתי משמע, הכל יודעים: אגם החולה יובש, הומת, אבל כמו קורבנות גדולים אחרים- הוא מסרב להשכח.
...
בעיון בדברי הימים של ההם. כמו גם השיטוט בנופו המצולק של עמק החולה מספרים סיפור מרגיז. חמישים שנה אחרי ייבוש הביצות של חלוצי העלייה השנייה, כמו מבקשת לשוב אל עלומיה, מצאה לה מדינת ישראל ביצה חדשה להלחם בה. מי שחיפש באגם החולה את הסימנים של האוייב הישן- מים, קנים, ג'מוסים ויתושים- מצא אותם סביבו. מי שחיפש את הקרקע- מצא אותה בקרקעיתו, לא סתם קרקע, אלא קרקע בתולה שלא נבעלה בידי איש בלי עקבות של תורכים, בלי שרידים של רומאים, בלי טביעות של ערבים ובלי סימנים של כנענים. אדמה כמו שהאתוס והפאתוס שלנו אוהבים- חמה, מצפה, מחכה לגאולה.
בעיתוני הימים ההם מתואר ייבוש החולה במסר נלהב ומוכר "נס גדול", "מפעל אדירים", "מעשה חלוצי"... לפני כמה שנים שמעתי סיפור קטן, והוא מאלף עד מאוד: לקאת ייבושו של אגם החולה הובא לכאן מומחה הולנדי, לבדוק ולייעץ. ההולנדי לא התלהב במיוחד בין היתר הוא אמר שאין לטפח ציפיות מוגזמות בנוגע לקרקע הכבול, המצפה לגואליה תחת האגם. אזי קם אחד המומחים שלנו, חבט בשולחן והרעים בקולו: "הכבול שלנו הוא כבול טוב, הכבול שלנו הוא כבול ציוני!" אם המעשייה הזו הייתה מסופרת על טיפש אחר, היינו צוחקים. כיוון שהיא מסופרת על טיפש שלנו אין לנו אלא לקונן עליו, עלינו, על אגם החולה שגווע.
ארבעים שנה חלפו מן הייבוש, והדברים, צר לומר אינם בסדר, האגם שגווע, כך דומה, משיב מלחמה ונקמה. המים שציפינו לחסוך, מזדהמים וגם מזהמים את הכנרת. בעלי חיים וצמחים נעלמים ונכחדים והעכברים מתרבים. והקרקע, הקרקע הבתולה, המחכה, איננה כבול ציוני טוב אלא קרקע זיבורית פשוטה. האגם גווע והצפת חלק ממנו לא השיבה אותו לתחיה...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה
דיון
- מה חושב מאיר שלו על ייבוש החולה?
- איך הוא תופס את מקומו של האדם במערכת היחסים אדם-טבע?
פטר מירום, מתוך: "שירת האגם הגווע", 1960
אהבנו להלוך לחופו, צעירים יחפים בין עשבים לחים, על גבי חלוקים שחוקי גאוותו של אגמנו הקן- אגם החולה... ראינו באגם חלק מהבריאה אשר מימות העולם ועדי עד. התארשנו לו ללא תנאי ואהבנו אותו בעיתות מרגוע שלו ובימי זעפו...
אהבנו להלוך לחופו, צעירים יחפים בין עשבים לחים, על גבי חלוקים שחוקי גאוותו של אגמנו הקן- אגם החולה... ראינו באגם חלק מהבריאה אשר מימות העולם ועדי עד. התארשנו לו ללא תנאי ואהבנו אותו בעיתות מרגוע שלו ובימי זעפו...
דיון
בסיום קריאת המקורות השונים נסחו את נקודות המבט השונות:
- נקודת המבט המסורתית.
- נקודת המבט של ה'חלוץ העברי'.
- נקודת המבט של האמן/ הרומנטיקן.
מהן ההתנגשויות ביניהן?
האם ניתן לשלב ביניהן?
עם איזו נקודת מבט אתם מזדהים?
בסיום קריאת המקורות השונים נסחו את נקודות המבט השונות:
- נקודת המבט המסורתית.
- נקודת המבט של ה'חלוץ העברי'.
- נקודת המבט של האמן/ הרומנטיקן.
מהן ההתנגשויות ביניהן?
האם ניתן לשלב ביניהן?
עם איזו נקודת מבט אתם מזדהים?
דף הנחיות למנחה:
נלבישך שלמת בטון ומלט - דף למנחה.rtf
נלבישך שלמת בטון ומלט - דף למנחה.rtf