הגר
הדף מאת: ליאורה אילון / קולות בנגב
(ו) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: (ז) וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: (ח) וַיֹּאמַר הגר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: (ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: (י) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: (יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: (יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: (יג) וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: (יד) עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: (טו) וַתֵּלֶד הגר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הגר יִשְׁמָעֵאל: (טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הגר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם:
But Abram said unto Sarai: ‘Behold, thy maid is in thy hand; do to her that which is good in thine eyes.’ And Sarai dealt harshly with her, and she fled from her face.
(יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הגר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הגר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הגר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: (יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: (כ) וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת: (כא) וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
And Abraham arose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and the child, and sent her away; and she departed, and strayed in the wilderness of Beer-sheba.
מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה (אנתולוגיה), הוצאת ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2005, עמ' 116–118
דמותו של ישמעאל בספרות המודרנית
ישמעאל, ישמעאל/ ש' שלום

יִשְׁמָעאל, יִשׁמָעאל,

עַד אָנָה בֵּינֵינוּ הָרִיב יִשׁתּוֹלֵל?

אָחִי מִנִּי כְּבָר,

אָחִי בֶּן הָגָר,

אָחִי הַּתּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר.

אֶחָד הַמַּלְאָךְ

אֶל שְׁנֵינוּ נִשְׁלַח

עַל שְׁנֵינוּ סָכַךְ

בֶּעֱנוּתְךָ מִלֵּדָה,

בְּדַרְכִּי עֲקֵדָה.

לוּ קוֹלִי תִּשְׁמַע הָאָח –

הַמַּלְאָךְ הַמַּלְאָךְ בַּל נִשְׁכַּח!

נוֹדֶדֶת הָאוֹרְחָה

וְאֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת,

צוֹעֶדֶת עַל כָּרְחָהּ

מֵחַיִים וְעַד מָוֶת

וּשְנֵינוּ הָרוֹאִים

מַרְאוֹת אֱלוֹהִים,

וְלִשְׁנֵינוּ הוּגַד

הַסּוֹד הָאֶחָד,

סוֹדוֹ שֶׁל הָעֵד –

לָמָּה נִזְרֶה חוּל

זֶה לְעֵין זֶה?

לָמָּה לֹא יָכוֹל

הֱיוֹת אֱמֶת הַמַּחֲזֶה,

מַחֲזֶה

לוּ יִחְיֶה

זֶה גַּם זֶה!

אַתָּה אֲשֶׁר יָדְךָ בַּכֹּל –

אֵיכָה נִבְצַר מִמְּךָ זֶה?

הַשָּׁרָב הַשָּׁרָב

רוּחֵנוּ טָרַף

השרב השרב

מִרְעֵנוּ שָׂרַף.

הָבָה נַעֲרֹף עָלָיו טַל הַלֵּבָב,

הָבָה נַרְוֵהוּ חַסְדֵי הָאָב,

אַב הֲמוֹן אָדָם,

אָבִינוּ אָב-רָם.

הִנֵּה הַבְּאֵר,

בְּאֵר לַחַי רוֹאִי –

אָחִיךָ הָכֵּר,

הַכִּירֵנִי נָא, אָחִי.

יָבֵש חָצִיר כַּתֶּבֶן,

הַנֹּאדוֹת מְצוֹרָרִים –

נָגֹל אֶת הָאֶבֶן,

נַשְׁקֶה הָעֲדָרִים.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il