מה ואיך מתקנים בתיקון ליל שבועות?

מנהג 'התיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית. בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמה של התחדשות יהודית בבתי המדרש הישראליים. במפגש זה אנו חוזרים לסדר התיקון המסורתי שנקבע לפני כ-400 שנה. נלמד על תיקון ליל השבועות מתוך ספר הזוהר, נקרא את 'הבקשה' הנאמרת לפני הלימוד, ודברים שכתבו הבן איש חי והרב עובדיה יוסף. לסיום נעיין בהגדרה המילונית למילה 'תיקון'. אגב התבוננות בערב אחד מיוחד שבבסיסו עומד מושג התיקון, ננסה לעמוד על הדרך ליצירת תיקון במציאות היומיומית שלנו.

דיון

• מדוע לדעתכם קיבל מנהג לימוד התורה בליל שבועות את השם 'תיקון'?

תיקון ליל שבועות: בקשה קודם הלימוד, ספר קריאי מועד, בגדאד, תר"ע
בקשה טרם הלימוד
"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה". (שמות יט, טז) "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלוהים יעננו בקול". (שמות פרק יט, יט) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר העשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" (שמות כ, יד).
ונאמר: "ה' אלוהינו כרת עמנו ברית בחורב לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים. פנים בפנים דיבר ה' עימכם בהר מתוך האש" (דברים ה, ב-ד). ונאמר: "ולא איתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר יֵשְנו פה עימנו עומד היום לפני ה' אלוהינו. ואת אשר איננו פה עימנו היום" (דברים כט יג-יד). ונאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש. מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב). "תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (דברים לג, ד).

דיון

• אילו פסוקים ב'בקשה' מחברים אותנו למתן תורה? איזה חיבור רעיוני נוצר משילובם יחד?
• איזו חשיבות יש לחיבור למתן תורה כהקדמה ללימוד בערב חג השבועות?

ספר הזוהר, כרך ג (ויקרא) פרשת אמור (דף פ"ח עמוד א')
מטרות הלימוד
תרגום:



ולמדנו [דף צח עמוד א] שהתורה שצריך לו לעמול בזה הלילה תורה שבעל פה, כדי שיטהרו כאחד ממעין הנחל העמוק. אחר כך בזה היום יביא תורה שבכתב, ויתחבר בה וימצאו כאחד בזיווג אחד למעלה, אז מכריזים עליו ואומרים: "ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" (ישעיה נט, כא) וגומר.

ועל כן החסידים הראשונים לא היו ישנים בזה הלילה, והיו עמלים בתורה, ואומרים נבוא לרשת ירושה קדושה לנו ולבנינו בשני עולמות.

ואותו לילה כנסת ישראל מתעטרת עליהם ובאה להזדווג בו במלך, ושניהם מתעטרים על ראש אלו שזוכים לכך. ר' שמעון כך אמר, בשעה שנאספים החברים בזה הלילה אצלו, נבוא לתקן תכשיטי הכלה כדי שתמצא למחר בתכשיטיה ותיקוניה אצל המלך כמו שיאות.

מקור:

ואוליפנא [דף צח עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע"פ בגין דיתדכון (ס"א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס"א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט, כא) "ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" וגו'.

ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין.

וההוא ליליא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי. ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותקונהא לגבי מלכא כדקא יאות.

דיון

• אילו חיבורים מתקיימים במהלך ליל חג השבועות, על פי הזוהר?

רבי יוסף חיים, בן איש חי, הלכות שנה ראשונה, פרשת במדבר, אות ד', ירושלים : צאלח יעקב מנצור, תשי"ז. ‬
סדר הלימוד
סדר הלימוד בלילה הזו, תחלה תורה נביאים וכתובים, ואחר כך המדרש, ואחר כך האדרא רבא. כי כן מפורש בזוהר הקדוש: "לעמול בתורה מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות הפסוקים ובסודות החכמה" ותרי"ג מצוות ילמדו קודם המדרש, ואם יש להם זמן, ילמדו האדרא זוטא גם כן. וכבר נודע מנהגו של רבינו חיד"א ז"ל, ללמוד בלילה זו שתי האדרות מעומד, גם בעת זקנתו אשריו ואשרי חלקו.

מושגים

• הבן איש חי, רבנו יוסף חיים מבגדאד - (1909-1834, התקצ"ד- התרס"ט)- מגדולי האחרונים, פוסק, מקובל, פייטן, דרשן ומנהיג. ספרו המפורסם ביותר הוא 'בן איש חי' ועל שמו הוא מכונה. הספר מכיל הלכות שדרש מדי שבת, ומחולק לפי פרשיות השבוע.
• אדרא רבא ואדרא זוטא [=המושב הגדול והמושב הקטן] - שני חלקים מתוך ספר הזוהר השונים במעט מהספר כולו. ב'אידרא רבא' מגלה ר' שמעון בר יוחאי גילויי אלוהות בדמות פני אדם, עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ורשב"י חותם את הדיון. ב'אידרא זוטא' מסופר על פטירתו של רשב"י המשמיע באוזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן. לבסוף יוצאת נשמתו של רשב"י במילה 'חיים'.
• החיד"א, ר' חיים דוד אוזלאי - (תפ"ד-תקס"ו; 1724–1806). נולד בחברון ונפטר באיטליה. שד"ר (שליח דרבנן) בארצות רבות. חיבר כמאה ספרים בכל תחומי היהדות.

הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחווה דעת, ירושלים, תש"ם, חלק ג, סימן לב
אופן הלימוד
ורק מהיות טוב נכון לחוש לדברי רבותינו המקובלים ללמוד התיקון בכנופיא ובחבורה. ואם רוב הצבור קוראים התיקון, אין ראוי ליחידים לפרוש מהם, וללמוד תלמוד או רמב"ם, וכמו שאמרו חז"ל (במסכת דרך ארץ זוטא פרק ה'): "לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים, ולא קורא מקרא בין השונים משנה, ולא שונה משנה בין הקוראים מקרא. כללו של דבר אל ישנה אדם ממנהג הבריות". עד כאן. והשם יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים.

דיון

• מהם התכנים וצורת הלימוד שקבע האר"י לתיקון ליל שבועות?
• כיצד מביאים דווקא תכנים אלה ודווקא בסדר שנקבעו לידי תיקון?

פאולו פריירה, פדגוגיה של מדוכאים, הוצאת מפרש 1981: עמ' 60-62, 78-81
יתרונות חינוכיים בלימוד
על פי תפיסת הבנקאות בחינוך, הידע הוא מתנה שמעניקים אלה החושבים שהם יודעים לאלה שבהם הם רואים אנשים שאינם יודעים דבר. הקרנתה של בורות מוחלטת על אחרים, האופיינית לאידיאולוגיית הדיכוי, שוללת את החינוך ואת הידע כתהליכי חקר. המורה מציג עצמו לפני תלמידיו כניגוד הכרחי שלהם; בחשבו שבורותם מוחלטת הוא מצדיק את עצם קיומו...המורה מלמד והתלמידים לומדים, המורה יודע הכול והתלמידים אינם יודעים דבר...
המורה מדבר והתלמידים מקשיבים בצייתנות... ככל שהם [=התלמידים] מקבלים בשלמות רבה יותר את התפקיד הפאסיבי שנכפה עליהם, הם נוטים להסתגל אל העולם כמות שהוא... יכולתו של החינוך הבנקאי לצמצם או לחסל את כוחות היצירה של התלמידים ולטפח את אמונתם בכל, משרתת את האינטרסים של המדכאים, אשר אינם מעוניינים בחשיפתו של העולם או בתמורה כלשהי בו... הדו- שיח הוא מפגש בין בני האדם, שהמילה מקשרת ביניהם, כדי לכנות את העולם בשם. מכאן, שהדו-שיח אינו יכול להתרחש בין המבקשים לכנות את העולם בשם, לבין אלו שאינם מעוניינים בכך - בין השוללים את זכות זולתם לומר את דברם, לבין אלו שזכות זו נשללה מהם. אלה שנשללה מהם זכותם הראשונית לומר את דברם, חייבים תחלה להכריז על זכותם זו ולמנוע את המשך התוקפנות השוללת מהם את אנושיותם. אם באומרם את דברם משנים בני-האדם את העולם, תוך כינויו בשם, הרי שהדו-שיח הוא הדרך שבה בני-האדם זוכים במשמעותם כבני-אדם. לכן הדו-שיח הוא בבחינת הכרח קיומי, ומשום שהדו-שיח הוא מפגש שבו מחשבתם ופעולתם של המשתתפים בו, המלוכדים לישות אחת, מכוונת אל העולם שאותו יש לשנות ולהפוך לאנושי יותר - אי אפשר לצמצמו לדרגת פעולה של אדם אחד, ה"מפקיד" רעיונות במוח זולתו...
לעומת זאת אין הדו-שיח יכול להתקיים בלי ענווה. כינויו של העולם בשם, פעולה שבאמצעותה חוזרים בני-האדם יוצרים כל העת את העולם, אינו יכול להיות מעשה של יהירות. הדו-שיח כמפגש של בני-אדם המתמסרים למשימה המשותפת ללמוד ולפעול, דו-שיח זה נקטע אם המשתתפים או אחד מהם חסר ענווה. כיצד אוכל להיכנס לדו-שיח אם אני מקרין כל העת התנשאות על האחרים ולעולם איני מכיר בהתנשאות זו?... בנקודה זו אין בורים מכל דעת ואף לא מלומדים מושלמים; יש רק בני-אדם המנסים יחדיו להרחיב את היקף ידיעותיהם.

דיון

• מה הם המאפיינים של שיטת 'החינוך הבנקאי'? מה הסכנה בחינוך כזה?
• מה הם המאפיינים של שיטת הדיאלוג? מה תרומתה?
• אילו עקרונות של פריירה מצויים בתיקון ליל שבועות לפי הבן איש חי והרב עובדיה יוסף?

תיקון, מילון אבן-שושן החדש, כרך ד, עמוד 1473
תיקון :

מילוי הפגם או הליקוי בדבר, החזרת דבר למצבו השלם או הנכון.

שינוי לטוב, שיפור, השבחה.

דיון

• איזו הגדרה עונה טוב יותר למשמעות של 'תיקון שבועות,' לדעתכם?
• אילו פעולות מעשיות נגזרות מכל אחת מן ההגדרות?
• איזה שינוי חברתי הייתם רוצים להתחיל?
• כיצד יכולים העקרונות שלמדנו במהלך השיעור לעזור במהלך התיקון?